ממחקר חדש עולה כי לחרקים פעילי הלילה יש תרומה לא מבוטלת בהאבקת פרחים, הן של צמחי בר ונוי והן של צמחי מאכל

בני האדם הם פעילי יום, ונוטים לחשוב שהעולם "קורה" בשעות היום, ואילו בלילה, בזמן השינה, הוא עומד מלכת. זה כמובן לא נכון, וכנראה כל נישה אקולוגית שמתפנה עם רדת החשכה נתפסת על ידי בעל חיים פעיל לילה. נראה שההרגל להיות פעילים ביום ומוגבלות החושים שלנו בשעות הלילה מעודדים תפיסות שלא בהכרח תואמות את המציאות. זה נכון למשל בידע שלנו על הַאֲבָקָה. 

האבקה כשירות מערכת חיוני

הַאֲבָקָה היא תהליך שבו אַבְקָה, המכילה את תאי המין הזכריים של צמחים בעלי זרע, מועברת מאבקן של פרח אחד לצלקת של פרח אחר מאותו מין ומפרה אותו. זה יכול לקרות בעזרת בעל חיים שמעביר את האבקה מבלי לשים לב בעוברו מפרח לפרח, או באמצעות הרוח. בעלי חיים מאביקים יכולים לבוא בכל מיני צורות וגדלים: למורים, עטלפים, ציפורים וחרקים. 

האבקה אינה עניין של מה בכך. זהו "שירות מערכת" חיוני, כלומר חלק מהתרומה של המערכות האקולוגיות לרווחת האדם, שהמאביקים מספקים לעולם ולמעשה הרבה מאוד מהמזון שלנו גדל בזכות שירותי ההאבקה הללו בצמחי מאכל. 

מזה שנים מוכרת התופעה של היעלמות הדבורים וחוקרים ופעילי סביבה מצביעים על הסכנה שהיעלמותן טומנת בחובה. אך מיהם המאביקים שנושאים בעיקר הנטל? האם אלה הדבורים, פעילות היום שאותן נוח לנו לחקור או שמא יצורים אחרים, פעילי לילה, תורמים תרומה לא מוערכת מספיק למאמץ? 


מיהם המאביקים שנושאים בעיקר הנטל? האם אלו הדבורים פעילות היום? | צילום: MERCURY studio Shutterstock

העשים יוצאים בלילה

שינויי אקלים, אובדן בתי גידול טבעיים ועיור הולך ומתפשט מקטינים את מגוון החרקים המאביקים. לא מעט מחקרים עוסקים בדבורים פעילות היום, אך מעט מאוד ידוע על מאביקים פעילי לילה כמו למשל עשים. 

העשים הם קבוצה בתוך סדרת הפרפראים (Lepidoptera) והם מחולקים למיקרו-עשים ומקרו-עשים על פי גודלם. שלא כמו מרבית הפרפרים רובם פעילי לילה ואין טעם שיתהדרו בצבעוניות המגונדרת של הפרפרים, אם כי יש עשים מרשימים ויפים מאוד.

חוקרים מאוניברסיטת שפילד שבאנגליה בדקו את השפעת העיור על ההאבקה שנעשית על ידי דבורים לעומת זו שנעשית על ידי עשים. הם עשו זאת בשמונה גינות קהילתיות בתוך העיר לידס, שהכילו גידולים חקלאיים, צמחי בר וצמחי נוי. במחקר השתמשו בשיטה חדשנית שלא מצריכה לעקוב אחרי כל חרק. הדבורים והעשים נלכדו והאבקה שנדבקה לגופם הוסרה ונדגמה. החומר התורשתי הופק מהאבקה ובעזרת שיטה לריצוף גנטי זיהו את מין הצמח שאליו שייך גרגר האבקה. 

במחקר נלכדו 443 עשים ממינים שונים ו-475 דבורים ממינים שונים. בסך הכל תיעדו החוקרים 3,375 פעולות גומלין בין חרק לצמח. 75 אחוזים מהן עם דבורים ו-25 אחוזים מהן עם עשים. על גופן של כל הדבורים נמצאה אבקה, ולעומתן רק כמחצית מהעשים נשאו אבקה על גופם. הדבורים והעשים נבדלו במיני הצמחים שביקרו, אך הייתה גם חפיפה ביניהם. הדבורים העדיפו צמחים עשבוניים, בעיקר ממשפחות המורכבים והמצליבים ואילו העשים העדיפו שיחים או עצים כמו למשל טיליה אירופית או דובדבן.


רוב העשים פעילי לילה ואין טעם שיתהדרו בצבעוניות כמו הפרפרים, אך יש עשים מרשימים ויפים מאוד. עש צבעוני | SARIN KUNTHONG, Shutterstock

העיור משפיע על ההאבקה

יחסי הגומלין בין צמחים למאביקים שלהם קריטים לבריאות המערכת האקולוגית, אך עד כה לא היה ברור עד כמה העיור משפיע על ההאבקה. החוקרים גילו כי לרמת העיור של האזור שבו נמצאה הגינה, כלומר למרחק של הגינה ממרכז העיר, הייתה השפעה שלילית על החרקים המאביקים, וכן על עושר מיני הצמחים בגינה. מהמחקר עלה שהעיור קשור לירידה בעושר מיני הצמחים המואבקים והשפיע על מגוון הצמחים שהחרקים האביקו, מה שעלול להגדיל את התחרות על אבקה או צוף בין החרקים ולגבות מחיר גבוה הן מהחרקים והן מהצמחים. נראה גם שהעשים רגישים יותר להפרעות סביבתיות מאשר הדבורים. 

המחקר האיר, תרתי משמע, על המתרחש בלילה והראה שגם לעשים יש תפקיד חשוב וחיוני בהאבקה. הודות לרגישותה של שיטת הבדיקה במחקר מצאו כי כמחצית מהעשים נשאו אבקה על גופם. זהו נתון גבוה ממה שידוע ממחקרים קודמים, שבהם זיהו את גרגירי האבקה בהתבוננות דרך מיקרוסקופ. מצאו גם שהעשים פעילי הלילה מנהלים יחסי גומלין מורכבים עם הצמחים העירוניים, למשל בשל העובדה שהם תלויים בצמח הפונדקאי להזנת הזחלים כדי להשלים את הגלגול לעשים בוגרים. למעשה כ-20 אחוזים מהצמחים במחקר הואבקו אך ורק על ידי עשים, והתברר גם שעשים מבקרים מגוון גדול יותר של מיני צמחים משידענו. 

המחקר מדגים עד כמה חשוב לשמור על העשים הצנועים, במיוחד לאור העובדה שבחמישים השנים האחרונות תועדה ירידה של 33 אחוזים באוכלוסיות המקרו-עשים בבריטניה. ההשלכות של צמצום כזה עלולות להיות חמורות בהרבה משחשבנו, ולאיים על המשכיות הצמחים התלויים בעשים להאבקה. 

0 תגובות