החיסון המבוסס על נגיף מהונדס גנטית עדיין לא אושר לשימוש, אבל ניסוי קליני הניב הצלחה מלאה

חיסון חדש נגד נגיף האבולה, שנבדק על אלפי אנשים בגיניאה וסיירה ליאון, הראה יעילות מרשימה ביותר בניסוי קליני. החיסון עוד לא אושר בידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי או גופי בקרה אחרים,  אבל החברה שפיתחה אותו כבר ייצרה 300 אלף מנות, לשימוש במקרה חירום של התפרצות קטלנית.

מחלת האבולה ידועה למדע מאז התפרצותה בדרום סודן בשנת 1976. מאמצים לפיתוח חיסון נגדה החלו כבר אז, אך ההתעניינות במחלה גוועה במהירות לאחר כל התפרצות, והכסף והמשאבים הדרושים לכך לא נמצאו. השינוי הגיע לאחר ההתפרצות של 2014, שהייתה נרחבת הרבה יותר, ויש שיאמרו – לאחר שהמחלה עזבה את גבולות אפריקה והגיעה גם למדינות מערביות. את המחקר הנוכחי עשו  חוקרים מארגון הבריאות העולמי (WHO), משרד הבריאות של גינאה ועוד, על חיסון שפיתחו במקור סוכנות הבריאות של קנדה וצבא ארה"ב.

החיסון בנוי משלד של נגיף אחר, VSV (קיצור של Vesicular Stomatitis Indiana Virus) שמדביק פרות וסוסים אך לא בני אדם. נגיף זה הונדס גנטית כך שיבטא חלבונים המופיעים על גבי נגיף האבולה. זה מאפשר למערכת החיסון ללמוד לזהות את החלבונים הללו ולפתח נגדם נוגדנים, שיתקפו את נגיף האבולה עצמו במקרה של הדבקה.


עשרות שנים של חיפוש אחר חיסון. מטופלים במרפאת אבולה מאולתרת בזאיר ב-1976 | צילום: Science Photo Library

זה מספיק

החיסון נבדק תחילה על קופים: הם חוסנו ואז הוזרקו להם נגיפי אבולה. הקופים המחוסנים אכן היו עמידים למחלה, והמחקר עבר לשלב הבא: ניסוי קליני על בני אדם. להם, מן הסתם, לא הוזרקו נגיפים של המחלה. במקום זאת, המחקר פעל בשיטת "הטבעת החיסונית": מחסנים אנשים שיש להם מגע עם אדם שחלה באבולה, או שיש להם מגע עם אדם שיש לו מגע עם החולה (מכר של מכר).

המחקר החל באפריל 2015, וזכה לשם Ebola ҫa Suffit! (אבולה זה מספיק!). במהלכו זוהו 11,841 אנשים שנמצאו באותה "טבעת" של היכרות סביב 117 חולי אבולה, ומתוכם חוסנו 5,837. אם המחוסנים הראו תסמינים של המחלה בתוך פחות מעשרה ימים לאחר החיסון, ההנחה הייתה שהם נדבקו עוד לפני מתן החיסון. אף אחד מהמחוסנים לא חלה במחלה לאחר יותר מעשרה ימים מיום החיסון. לעומת זאת, מבין אלו שלא חוסנו 19 חלו באבולה. מסקנת החוקרים הייתה שהחיסון עשוי להיות יעיל ב-100%, החל מעשרה ימים לאחר שניתן.  

תחילה החוקרים בחרו באקראי כחצי מהחולים ונתנו למכרים שלהם חיסון מיד, בעוד אצל המחצית האחרת, המכרים קיבלו את החיסון כעבור שלושה שבועות. לאחר ארבעה חודשים, כאשר יעילות החיסון כבר הייתה ברורה, החוקרים עברו לחסן את כל הנבדקים, בלי המתנה. באותו שלב החלו גם לחסן ילדים מגיל שש, ולא רק מבוגרים מגיל 18 כפי שנעשה קודם לכן. התוצאות הראו שהחיסון המיידי היה יעיל במיוחד בהגנה לא רק על המחוסנים עצמם אלא גם על הסובבים אותם, בכך שמנע מהמחלה להתפשט. במקומות שבהם ניתן החיסון מיד, לא נרשמה כל תחלואה לאחר יותר מ-21 יום ממתן החיסון.

יתרונות וחסרונות

לצד התוצאות המעודדות, יש גם ממצאים בעייתיים יותר. כחצי מהמחוסנים דיווחו בשבועיים הראשונים לאחר החיסון, על מה שעלול להיות תופעות לוואי אפשריות. רובן המוחלט היו תופעות קלות כגון כאב ראש, עייפות וכאבי שרירים. רק אצל שני מחוסנים היו תגובות אלרגיות קשות שככל הנראה קשורות לחיסון, ובמקרה נוסף מחלה דמוית שפעת שעלולה להיות קשורה. בעיצומה של התפרצות, תופעות לוואי כאלה ודאי לא יעצרו אנשים מלהתחסן, אך הן עלולות לפגוע בהתחסנות בין התפרצויות.

בנוסף, החיסון מגן רק מפני שני זנים של הנגיף – אבולה-סודן ואבולה-זאיר, שהיה האחראי להתפרצות האחרונה במערב אפריקה. לשני הזנים הקטלניים האחרים של האבולה, כמו גם לנגיף המרבורג הקרוב להם, עדיין אין חיסון. בינתיים גם לא ידוע גם כמה זמן נמשכת ההגנה מהחיסון, ואם יהיה צורך לחזור עליו. חברות נוספות עובדות כיום על חיסונים אחרים נגד נגיף האבולה, בתקווה שיוכיחו את עצמם יעילים או בטוחים יותר מהחיסון הנוכחי.

אך גם אם החיסון אינו נקי מבעיות, המחקר החדש מראה את ההבטחה הגדולה הטמונה בו: החיסון הצליח למנוע הדבקה באבולה וכך לעצור את התפשטות הנגיף. התקווה היא כמובן כי הוא יאפשר לעצור את ההתפרצות הבאה, סמוך ככל האפשר לזיהויה.  

0 תגובות