חוקרים מאוניברסיטת תל אביב סיכמו את ממצאיהם של עשרות מחקרים וקבעו כי שנה לאחר הטיפול, התרופות מועילות רק לשמונה אחוזים מהמעשנים

תרופות להפסקת עישון הראו יעילות בהעלאת אחוז ההימנעות מעישון במחקרים מבוקרים אקראיים, אך לא ברור כמה זמן נמשכת התועלת של התרופות. מחקר מאוניברסיטת תל אביב שסיכם את ממצאיהם של 61 מחקרים קודמים מצא כי שיעור המעשנים שהתרופות מועילות להם יורד במהלך השנה הראשונה של השימוש, אולם עדיין נראית תועלת של הטיפול 12 חודשים לאחר תחילת השימוש, בהשוואה לתחילתו. 

"עישון סיגריות הוא הגורם הנפוץ בעולם למוות מוקדם שניתן למנוע", אומר ראש צוות המחקר, ד"ר לאה רוזן מהחוג לקידום הבריאות בבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. "מגוון תרופות לגמילה מעישון אושרו על ידי מִנהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA), ויעילותן הוכחה במחקרים קליניים מבוקרים, שנערכו לאורך תקופת זמן מוגבלת. עם זאת, תועלתן לאורך זמן נותרה בגדר שאלה פתוחה. אנחנו ביקשנו לבחון את הסוגיה הזאת עם דגש על השאלה אם חלה ירידה בתועלת של מתן טיפול תרופתי".

ירידה מהירה

במחקר שהתפרסם בכתב העת Addiction עשו החוקרים מטא-אנליזה – ניתוח סטטיסטי של תוצאות מחקרים – וסיכמו את ממצאיהם של 61 מחקרים מבוקרים מהספרות המדעית הבינלאומית. המחקרים הקיפו קרוב ל-28 אלף מעשנים שביקשו להיגמל, ובחנו את יעילותן לאורך זמן (3, 6 ו-12 חודשים מתחילת הטיפול) של שלוש תרופות נפוצות מקו ראשון שה-FDA אישר לשימוש: בופרופיון (Bupropion, שמכרת בשם המסחרי Zyban), ורניקלין (Varenicline, שנמכרת בשם צ'מפיקס) ותחליפי ניקוטין.  

בופרופיון היא תרופה שחוסמת את הקולטנים הניקוטיניים לאצטילכולין, שהניקוטין בסיגריות מפעיל אותם. חסימת הקולטנים מבטלת את ההשפעה של עישון הסיגריות עליהם ולכן מקלה על הגמילה מעישון. ורניקלין פועלת גם היא על הקולטנים הניקוטיניים לאצטילכולין ומפעילה אותם חלקית. היא גורמת לשחרור מופחת של דופמין מאשר הניקוטין שבסיגריות, וכתוצאה מכך אין לה אפקט ממכר כמו לעישון עצמו. תחליפי ניקוטין (NRT) הם אמצעים לצריכת ניקוטין שלא דרך עישון (למשל, מדבקות על העור או מסטיקים ללעיסה). המעשנים עדיין קולטים לגופם את הניקוטין, אולם נמנעים מפעולת העישון, וכך מפחיתים את הסיכון לסרטן ריאות שהוא גורם התמותה העיקרי אצל מעשנים.

בכל המחקרים חולקו המשתתפים לקבוצות באופן אקראי: חלקם קיבלו תרופה וחלקם – בקבוצת הביקורת – קיבלו תרופת דמה (פלצבו). במרבית המחקרים הוצע לכל המשתתפים – הן בקבוצת הטיפול והן בקבוצת הביקורת – גם ליווי אישי ושיחות עם איש מקצוע שסייע בתהליך הגמילה.

החוקרים מצאו שכ-40 אחוזים מהמשתתפים שטופלו בתרופות לא חזרו לעשן כעבור שלושה חודשים. אבל אחרי ששה חודשים מתחילת הטיפול ירד שיעור הלא מעשנים לכ-25 אחוזים בלבד.

שנה לאחר תחילת הטיפול התמידו בהימנעות מעישון כ-20 אחוזים ממקבלי התרופות, לעומת כ-12 אחוזים בקבוצת הביקורת. אם לוקחים בחשבון את ההפרש בשיעורי הפסקת העישון בין מקבלי התרופות לקבוצת הביקורת, התרופות לגמילה מעישון הועילו לשמונה אחוזים בלבד מהמעשנים שטופלו, לאחר שנה מתחילת הטיפול.

זמן מוגבל

עם זאת, במחקר של אוניברסיטת תל אביב לא נותחו מחקרים שבדקו הפסקת עישון לתקופה ארוכה יותר מאשר שנה אחת מתחילת הטיפול התרופתי. מרבית המחקרים שערכו מעקב אחרי אנשים שניסו להיגמל מעישון לא עשו מעקב מעבר לשנה, והשאלה עד כמה הטיפולים עוזרים לטווח ארוך יותר היא בהחלט שאלה חשובה שנותרת בינתיים בלי תשובה.

"על פי הממצאים שלנו, שמונה מכל 100 מעשנים אכן הפיקו תועלת מהתרופות לגמילה מעישון, ועובדה זו מצדיקה את המשך המאמצים בטיפול תרופתי", מסכמת רוזן. "עם זאת, ברור שלא די בכך. צריך לפעול הרבה יותר כדי להפחית את העישון בקרב האוכלוסייה, ולצמצם את הנזק העצום שהוא גורם. אנו סבורים כי חובה למצוא שיטות מועילות יותר לסייע למעשנים להפסיק לעשן לתמיד. על קובעי המדיניות להיעזר בכל האמצעים על מנת למנוע את התחלת העישון בגיל צעיר. מניעת הכניסה למעגל ההתמכרות היא התרופה הטובה ביותר".

 

תגובה אחת

  • יעקב

    אז זה מעלה את הסיכוי ב 67%

    דרך אחרת להציג את הנתונים (והרבה יותר אופטימית...)-
    ללא תרופות 12% יצליחו להתמיד בגמילה
    עם תרופות 20% - יצליחו להתמיד בגמילה
    כלומר תרופות מעלות את הסיכוי לגמילה בשיעור של 8/12 שזה תוספת של 67% לסיכויי הגמילה מסיגריות.
    נראה לי שכך יותר נכון לפרש את הנתונים.