מחקר חדש מצא שציפורים שטובות במיוחד בלמידה קולית גם מצטיינות בפתירת בעיות. נראה ששתי התכונות התפתחו יחדיו באבולוציה

אחד המאפיינים הייחודיים שלנו, בני האדם, הוא השפה. אין אף בעל חיים אחר שיכול לתקשר כפי שאנחנו עושים זאת, בעזרת מספר גדול של מילים שאפשר לצרף זו לזו כדי להביע כל רעיון שעולה על דעתנו. השפה מאפשרת לנו ללמוד על מה שהיה בעבר, לתכנן יחד את מה שנעשה בעתיד, וגם לפנטז על דברים שמעולם לא קרו. השפה אפשרה את בניית הציוויליזציה שלנו: כפי שגילו הבנאים של מגדל בבל, ללא שפה משותפת, קשה מאוד – אם לא בלתי אפשרי – לעבוד יחדיו. 

השפה נחשבה תמיד לחלק חשוב מהיכולות הקוגניטיביות שלנו, מאותה "תבונה" שעל שמה קראנו לעצמנו הומו ספיינס, "האדם הנבון". אבל האם השפה התפתחה אצלנו כחלק מהתפתחות האינטליגנציה הכללית, או שאולי מדובר בתכונה נפרדת, שאין לה קשר להתפתחות יכולות קוגניטיביות אחרות, כמו היכולת לתכנן או לפתור בעיות? ואיך אפשר לחקור שאלות אבולוציוניות שכאלו, כאשר אין אף חיה אחרת שחולקת איתנו את היכולת לדבר?

אחת הדרכים לעשות זאת היא לבחון תכונה אחרת, שדרושה להתפתחות שפה: למידה קולית, היכולת לחקות קולות וללמוד קריאות או שירים זה מזה. בני אדם, כמובן, הם חקיינים קוליים מצוינים, וכך הם לומדים מהוריהם לדבר. אך בקרב היונקים אנחנו די יוצאי דופן. היכולת לחקות קולות נראתה בינתיים רק אצל מספר קטן של יונקים, ביניהם דולפינים ולווייתנים, אריות ים, פילים וגם עטלפים

אצל הציפורים, לעומת זאת, החקיינות הקולית נפוצה הרבה יותר. במינים רבים של ציפורי שיר הגוזלים לומדים מאביהם את השיר האופייני להם ואיתו הם יחזרו אחר נקבות. לעיתים יש גיל מסוים שבו הזכרים הצעירים חייבים ללמוד את השיר: אם הם לא נחשפים אליו בתקופה זו, הם לא ילמדו אותו כראוי וישירו כל חייהם גרסה מקוטעת ופשוטה יותר שלו. במינים אחרים הזכרים ממשיכים ללמוד כל חייהם, ולעיתים משנים את שירתם כאשר הם שומעים שיר חדש ומלהיב יותר. יש גם ציפורים שלומדות לא רק מבני מינן, אלא מסוגלות לחקות מגוון גדול של קולות של ציפורים אחרות וגם של יונקים. התוכים הם הדוגמה המוכרת ביותר, אבל גם העורבנים המקומיים, המיינות, שהן מין פולש כאן בארץ, הנבליים באוסטרליה ועוד, מחקים קולות שונים. 

בין בעלי החיים שמסוגלים ללמידה קולית נמצאים כמה הנחשבים לחכמים במיוחד: דולפינים ולווייתנים, פילים, וגם מינים של עורבים ושל תוכים, שידועים ביכולתם לפתור בעיות ואפילו להשתמש בכלים. ניתן, אם כך, לשאול את אותה שאלה ששאלנו קודם לכן לגבי השפה: האם הלמידה הקולית התפתחה כחלק מהתפתחות האינטליגנציה הכללית, או שאולי מדובר בתכונה נפרדת? או במילים אחרות, האם חקיינים קוליים חכמים יותר?

"יש השערה שמחזיקה מעמד כבר הרבה זמן, שלפיה רק החיות החכמות ביותר מסוגלות ללמידה קולית מורכבת", אמר ז'אן-ניקולה אודט (Audet), חוקר התנהגות בעלי חיים מאוניברסיטת רוקפלר בארצות הברית. "אם זה נכון, אז מינים שמציגים למידה קולית מורכבת אמורים להיות טובים יותר במשימות קוגניטיביות. אבל עד עכשיו אף אחד לא הראה את זה".

אודט ועמיתיו החליטו לבחון בדיוק את השאלה הזו. בעזרת 214 ציפורים מ-23 מינים, הם הראו שהמינים הטובים ביותר בלמידה קולית היו גם הטובים ביותר בפתירת בעיות – אם כי מבחני אינטליגנציה אחרים לא הראו קשר כזה. 


ציפור שיש לה רפרטואר של כ-63 שירים וקריאות ומסוגלת ללמוד כל חייה. ירגזי דו-גוני (Baeolophus bicolor) | מקור:  Jeff W. Jarrett, Shutterstock

מבחני אינטליגנציה

בין הציפורים שבחנו החוקרים היו 21 מינים שמראים למידה קולית, ושני מינים שאינם עושים זאת. אבל לא כל הלומדים הקוליים שווים. החוקרים דירגו את רמת המורכבות של הלמידה הקולית של הציפורים השונות לפי כמה משתנים: גודל הרפרטואר של השירים או הקריאות, אם הלמידה נמשכת כל החיים או רק בתקופה מוגבלת, ואם הציפורים גם מחקות קולות של מינים אחרים. את הנתונים האלו הם השיגו ממחקרים קודמים. "שיטת המדידה החדשה שלנו משלבת את שלושת המאפיינים האלו יחדיו", אמר אודט בריאיון לאתר Science News.

השלב הבא היה למדוד את היכולות הקוגניטיביות של ציפורים מהמינים השונים, בעזרת כמה מבחנים. באחד מהם החוקרים הציבו בפני הציפורים מזון מאחורי מחסום שקוף, ובדקו אם הן מבינות שצריך ללכת מסביבו ולא ישר קדימה. באחר הראו להן שני צבעים ולימדו אותן שבחירה באחד מהם מובילה לפרס טעים; למוחרת הם החליפו בין הצבעים ובדקו אם הציפורים מסתגלות לשינוי. היו ציפורים שהצליחו יותר במבחנים הללו והיו שפחות, אך החוקרים לא מצאו כל קשר בין מידת ההצלחה לבין היכולת שלהן ללמידה קולית.

לעומת זאת, מבחני פתירת בעיות הראו קשר ברור ליכולת ללמוד קולות. במבחנים אלו הציפורים קיבלו כוס סגורה ובה פרס טעים, אגוזים או תולעים, לפי העדפתן. כדי להגיע אליו הן היו צריכות להסיר את המכסה, או לנקב אותו, או למשוך את הכוס החוצה מתוך מעין מגירה. הציפורים שהפגינו למידה קולית מורכבת יותר גם הצליחו יותר בפתירת הבעיות.  למשל, ציפורי הירגזי הדו-גוני (Baeolophus bicolor), שיש להן רפרטואר של כ-63 שירים וקריאות ומסוגלות ללמוד כל חייהן, פתרו את הבעיות מהר יותר מציפורי הבקר חומות הראש (Molothrus ater), שלומדות רק תשעה צלילים וקריאות, ועושות זאת בתקופה מוגבלת בצעירותן. 

סרטון המראה את הציפורים במבחני פתירת בעיות:

הקשר בין קולות לפתרון בעיות

מה יכול להיות הקשר בין פתירת בעיות ולמידה קולית? ייתכן שהתשובה טמונה במוח. החוקרים מצאו שבנוסף ליכולת לפתור בעיות, ציפורים שמפגינות למידה קולית מורכבת נוטות להיות גם בעלות מוח גדול יותר ביחס לגופן. לציפורי שיר יש אזור במוח שמוקדש ללמידת השירים, וייתכן שגדילה של האזור הזה, שאיפשרה התפתחות של יכולות החיקוי הקולי, גררה גם גדילה של המוח כולו, וכך עזרה לפיתוח יכולות קוגניטיביות נוספות.

"הצעד הבא שלנו הוא להסתכל על המוח של המינים שמציגים את הלמידה הקולית המורכבת ביותר, ולנסות להבין למה הם טובים יותר בפתרון בעיות ובלמידה קולית", אמר אודט. "אנחנו יודעים בוודאות רבה למדי איפה למידה קולית מתרחשת במוח, אבל עדיין לא את המיקום של פתרון בעיות". 

"הממצאים שלנו תומכים ברעיון שבמשך שנים לא היו לו ראיות תומכות", סיכם אריק ג'רביס (Jarvis), החוקר הבכיר החתום על המאמר, "לפיו האבולוציה של התנהגות מורכבת כמו שפה מדוברת, שמבוססת על למידה קולית, קשורה לקו-אבולוציה של התנהגויות מורכבות אחרות".

 

0 תגובות