חוקרים שבחנו את עצם הירך של מין קדום בשושלת האדם, שחי לפני כמעט שבעה מיליון שנים, הגיעו למסקנה שהוא הלך על שתיים. לא כולם מסכימים

מתישהו לפני שישה עד עשרה מיליוני שנים, כך עולה ממחקרים גנטיים, חי ביערות אפריקה קוף אדם שהיה האב הקדמון המשותף האחרון שלנו, בני האדם, ושל בעלי החיים הקרובים אלינו ביותר, השימפנזה והבונובו. במיליוני השנים שעברו מאז נפרדו שתי השושלות, פיתחה כל אחת מהן תכונות מיוחדות לה. ההומינינים, המינים שנמצאים בשושלת שלנו, עברו עם הזמן להליכה זקופה, על שתי רגליים, ופיתחו מוח גדול, יכולת טכנולוגית ושפה.

בתחילת המאה ה-20, ההשערה של רוב החוקרים הייתה שאותו מוח גדול היה הראשון להתפתח – הרי זוהי התכונה החשובה שמפרידה אותנו מהחיות, זו שהופכת אותנו להומו ספיינס, האדם החושב. אך עם הזמן, תגליות של עצמות מאובנות וגם של עקבות רגליים עתיקות הראו מעל לכל ספק שההליכה הזקופה קדמה לגדילתו של המוח.

השאלה שנותרה פתוחה היא בכמה זמן הקדימו הרגליים את הראש, או במילים אחרות, מתי החלו לראשונה אבותינו ללכת על שתיים. בעשרים השנים האחרונות התגלו מאובנים של כמה מיני הומינינים שחיו לא הרבה אחרי אותו אב קדמון משותף, סמוך מאוד לזמן בו השושלת שלנו התפצלה מזו של השימפנזה והבונובו. במחקר חדש, חוקרים שבחנו עצמות רגל וזרוע של אחד המינים המוקדמים ביותר הגיעו למסקנה שהוא הלך זקוף, כבר לפני קרוב לשבעה מיליוני שנים.

הגולגולת המאובנת | Philippe Psaila, Science Photo Library
הגולגולת שוייכה למין מוקדם מאוד בשושלת האדם,  סהלאנתרופוס צ'אדנסיס, או "האדם מהחוף של צ'אד". הגולגולת המאובנת | Philippe Psaila, Science Photo Library

האדם הזקוף מהחוף

ב-2001 התגלו על שפת אגם צ'אד שבמרכז אפריקה גולגולת, עצם לסת ושן ששויכו למין מוקדם מאוד בשושלת האדם, שלא היה ידוע עד אז. המין זכה לשם סהלאנתרופוס צ'אדנסיס (Sahelanthropus tchadensis), שפירושו "האדם מהחוף של צ'אד", והמאובנים תוארכו לשישה עד שבעה מיליוני שנים לפני זמננו. בחינה של העצמות הובילה את החוקרים, כבר אז, לשער שסהלאנתרופוס הלך על שתיים. הראיות לכך הגיעו מהגולגולת: אצל בני אדם, הגולגולת יושבת באופן ישר על גבי עמוד השדרה, כך שהעצבים נכנסים אליה, בדרכם למוח, דרך פתח הנמצא בבסיס הגולגולת, ליד הסנטר. אצל שימפנזים, ושאר היונקים ההולכים על ארבע, הפתח בגולגולת נמצא מאחור, שכן שם היא מתחברת לעמוד השדרה. אצל סהלאנתרופוס הפתח היה תחתון, והעיד על הליכה זקופה.

עם זאת, קשה לקבוע בוודאות את טיב ההליכה של בעל חיים ללא בחינה של עצמות הרגליים. למרבה המזל, עם הגולגולת ועצם הלסת נמצאו גם חלק מעצם ירך, וחלקים של שתי עצמות גומד, שנמצאות בזרוע, בין המרפק לכף היד. לא ברור אם הן שייכות לאותו פרט כמו הגולגולת, אך משום שלא נמצאו באזור שום שרידים של קוף אדם אחר, ההנחה היא שהעצמות הללו השתייכו לסהלאנתרופוס.

העצמות הללו נחקרו בעבר, והחוקרים שבחנו אותם הגיעו למסקנה שבעליהן ככל הנראה נע בעיקר על ארבע, ולא על שתיים. במחקר החדש, החוקרים הגיעו למסקנה כמעט הפוכה. הם בחנו את המבנה החיצוני של עצם הירך, ומצאו שהוא דומה לזה שנראה אצל מינים קדומים אחרים בשושלת האדם, יותר מאשר לקופי אדם מודרניים. המבנה הפנימי של העצם והצפיפות שלה העידו, לטענתם, על כך שהיא נשאה משקל רב, כפי שמצופה מירך של בעל חיים הולך על שתיים. לא הייתה "תכונת קסם" אחת שהראתה שסהלאנתרופוס אכן הלך זקוף, אמר פרנק גאי (Guy), אחד החוקרים שהובילו את המחקר, לאתר של כתב העת המדעי Science. אבל "התבנית הכוללת של המאפיינים", לטענתו, מצביעה על כך שזו האפשרות הסבירה ביותר.

עם זאת, עצמות הזרוע שנמצאו הראו מאפיינים של בעל חיים שמטפס על עצים. החוקרים הסיקו מכך שסהלאנתרופוס אמנם הלך על שתיים על הקרקע, אך גם הרבה לטפס, אולי כדי לחמוק מטורפים. בכך הוא היה דומה לארדיפיתקוס רמידוס (Ardipithecus ramidus), מין נוסף בשושלת שלנו, שחי קצת מאוחר יותר - לפני ארבעה עד חמישה מיליוני שנים. בחינה של עצמותיו העלתה שהוא שגם הוא שילב בין הליכה זקופה לטיפוס על עצים.

העצמות שנמצאו וניתוחים ממוחשבים שלהן | © Franck Guy / PALEVOPRIM / CNRS – University of Poitiers
עם הגולגולת ועצם הלסת נמצאו גם חלק מעצם ירך, וחלקים של שתי עצמות גומד. העצמות שנמצאו וניתוחים ממוחשבים שלהן | © Franck Guy / PALEVOPRIM / CNRS – University of Poitiers

ללא ראיות מכריעות

המחקר החדש התקבל בספקנות מסוימת בקהילה המדעית. "הראיות מתאימות להליכה על שתיים", אמר כריס ראף (Ruff), מומחה למורפולוגיה תפקודית מאוניברסיטת ג'ון הופקינס בארצות הברית, אך אינן מוכיחות שכך אמנם הלך אותו מין קדום. חוקר המאובנים האמריקאי ברנרד ווד (Wood) היה ספקן עוד יותר, וטען שהעצמות דומות מדי לאלו של שימפנזים בשביל שיהיו שייכות ל"קוף אדם זקוף, שחי על האדמה". 

וכמובן, ישנו המחקר שהתפרסם לפני שנתיים, ובו בחנו החוקרים את אותן עצמות, וטענו שהן שייכות להולך על ארבע. "שני הצוותים שאספו נתונים מעצם הירך חלוקים בדעותיהם לחלוטין, כך נראה, לגבי מה עצם הירך הזו מראה", אמר בראיון לסמית'סוניאן האנתרופולוג האבולוציוני האמריקאי ג'ון הוקס (Hawks), שלא השתתף באף אחד משני המחקרים. "הם מסתכלים על אותה חתיכת עצם. אני לא מבין איך הם לא מסכימים לגבי זה". אחת הבעיות היא שהחוקרים אינם פותחים את כל המידע שאספו לציבור, כפי שמצופה ממדענים. "אם מישהו מהקבוצות הייתה משחררת את הנתונים מסריקות CT וסריקות תלת-ממדיות של פני השטח, כדי שכולנו נוכל לבחון אותם, לא תהיה כל סיבה למחלוקת הזו", אמר הוקס.

המחלוקות בנושא האבולוציה של ההליכה הזקופה נמשכות כבר עשרות שנים – ונראה שהמחקר הנוכחי לא יהיה זה שיישב אותן. "בשלב מסוים הומינינים החלו ללכת על שתיים, אבל בדיוק איך ומתי השינוי הזה התבצע, זו אחת השאלות המעניינות והחשובות ביותר לגבי השושלת שלנו. כל מאובן שיכול לשפוך אור על הנושא הוא חשוב מאוד", אמרה חוקרת המאובנים האמריקאית קרול וורד (Ward). אבל, היא הוסיפה, למרבה הצער, עצמות הרגל והזרוע של סהלאנתרופוס "לא מספקות את הראיות המכריעות שקיווינו להן". 

 

תגובה אחת

  • נאור

    ברור לחלוטין שהיה עמידה לפני

    ברור לחלוטין שהיה עמידה לפני כל התפתחות נוספת , זה היה המניע להתפתחות !