מה לשים בחבילת הלידה?
רצוי לא אנטיביוטיקה

מחקר חדש מראה שטיפול באנטיביוטיקה לתינוקות בשבוע הראשון לחייהם, גורם לירידה בכמות החיידקים החיוניים לעיכול חלב האם ולעלייה בכמות החיידקים המזיקים העמידים לתרופות.

חיידקים הם חלק מאיתנו

בתוך גופנו ועליו חיים טריליוני מיקרואורגניזמים, רובם חיידקים. יצורים אלה מאכלסים את מערכת הנשימה, הפה, הקיבה, מערכת השתן והעור, אך רוב רובם שוכנים במעיים. סך החיידקים והחומר התורשתי שלהם מכונה מיקרוביום. מעריכים כי רק במעיים שלנו יש כ-400 מינים של חיידקים, וכי משקלם הכולל של החיידקים שבמעיים מגיע ל-2-1 ק"ג. ישנם חילוקי דעות בנוגע לשאלה האם העובר חיי בסביבה סטרילית לגמרי עד הלידה, אך ברור כי בזמן הלידה ולאחריה הוא "רוכש" חיידקים רבים מהאם ומהסביבה, והחיידקים חיים איתו במערכת יחסים הדדית ששני הצדדים מרוויחים ממנה. בשנים האחרונות הולכת ומתחדדת ההבנה עד כמה מערכת היחסים בינינו לבין החיידקים שבגופנו מורכבת וכמה רבה השפעתה על התפתחותנו ובריאותנו. החיידקים החיים בגופנו משפיעים על תהליך העיכול, על ההשמנה, על תפקוד מערכת החיסון ועל יכולתנו להילחם במחלות, ואף על תהליכי חשיבה, על מצב הרוח ועל ההתנהגות.

המיקרוביום של יילודים

המיקרוביום שבמעיים של תינוק שרק נולד (יילוד) שונה מאוד מזה של אדם בוגר. באופן טבעי, תינוקות ניזונים מחלב אֵם מלידתם ועד שהם מתחילים לאכול מזון מוצק. חלב אֵם מכיל כמויות ניכרות של סוכרים שהיילוד אינו מסוגל לעכל בעצמו, וחיידקים מסוג ביפידובקטריום (Bifidobacterium), החיים במערכת העיכול של התינוק, עוזרים לו בתהליך העיכול.

יכולת זו מקנה לחיידקים אלו יתרון על פני חיידקים אחרים היושבים במעי, והם מתרבים, הופכים לאוכלוסייה השלטת ומספקים ליילוד הגנה מפני התְרבות של חיידקים מזיקים בשלב שבו עדיין אין לו מערכת חיסון יעילה. לנוכחות של חיידקים אלו במעי יש השפעה מכרעת על הגדילה וההתפתחות של התינוק ועל עיכוב ההתרבות של חיידקים גורמי מחלות. כאשר התינוק גדל ומתחיל לאכול מזון מוצק, מספר חיידקי הביפידובקטריום במעי יורד.

לנוכחות של חיידק הביפידובקטריום במעי יש השפעה מכרעת על הגדילה וההתפתחות של התינוק ועל עיכוב ההתרבות של חיידקים גורמי מחלות. | צילום: Miljan Zivkovic Shutterstock

טיפול אנטיביוטי לטוב ולרע

מאז גילוי הפניצילין בשנת 1928, האנטיביוטיקה חוללה מהפכה ברפואה והצילה את חייהם של חולים רבים, ובפרט יילודים וילדים קטנים. אנטיביוטיקה היא כיום התרופה הנפוצה ביותר הניתנת לתינוקות ולילדים בעולם המערבי.

כאשר מתעורר חשד לזיהום בדם אצל יילודים, חשוב מאוד להתחיל טיפול אנטיביוטי מוקדם ככל האפשר, עוד לפני קבלת תוצאות הבדיקה, שכן דחייה בטיפול עלולה להוביל לסכנת חיים. כ - 4 - 10 אחוזים מכלל היילודים מטופלים באנטיביוטיקה רחבת טווח, הפועלת כנגד מגוון רחב של חיידקים, בשל חשד לזיהום בדם; אך הבדיקות מראות, בדיעבד, כי רק 1 מבין 1,000 יילודים שטופלו באנטיביוטיקה אכן סבל מזיהום בדם, וכל האחרים קיבלו אפוא טיפול מיותר באנטיביוטיקה. איזו השפעה יש לטיפול האנטיביוטי אצל יילודים והאם הטיפול עלול לגרום נזק?

במחקר קליני שנערך על 227 יילודים ופורסם בכתב העת Nature Communications, חוקרים מבריטניה ומהולנד בדקו כיצד טיפול אנטיביוטי רחב טווח משפיע על המיקרוביום של תינוקות שרק נולדו.

החוקרים עקבו אחר 147 תינוקות שאושפזו עם חשד לאלח דם, מצב שבו מתרחשת תגובה קיצונית של הגוף לזיהום חיידקי. זהו מצב רפואי מסוכן הדורש התערבות מיידית אצל כל אדם, אך בייחוד אצל אנשים בעלי מערכת חיסון חלשה, כגון זקנים ופעוטות מתחת לגיל שנה. 147 התינוקות שהחוקרים עקבו אחריהם במסגרת המחקר, קיבלו בשבוע הראשון לחייהם אחד מבין שלושה טיפולים אנטיביוטיים שונים.

החוקרים אספו דגימות מפי הטבעת ומהצואה של התינוקות לפני התחלת הטיפול וכן חודש, ארבעה חודשים ושנה לאחר הטיפול, ובדקו את הרכב החיידקים בדגימות, המייצג את הרכב המיקרוביום שלהם. את התוצאות השוו לקבוצת ביקורת שכללה 80 תינוקות ללא חשד לזיהום, שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי. נוסף על כך, הם בדקו אם יש בדגימות DNA של חיידקים הידועים כבעלי עמידות לאנטיביוטיקה.

כאשר מתעורר חשד לזיהום בדם אצל יילודים, חשוב מאוד להתחיל טיפול אנטיביוטי מוקדם ככל האפשר. | צילום: Miljan Zivkovic Shutterstock

הפרת האיזון בין חיידקים טובים לרעים

החוקרים מצאו כי אצל כל היילודים שטופלו באנטיביוטיקה הייתה ירידה משמעותית במספר חיידקי הביפידובקטריום בהשוואה לתינוקות שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי. חיידקים אלו חשובים לעיכול חלב האם ותומכים בבריאות המעיים של היילוד ובהגנה החיסונית מפני זיהומים מזיקים. נוסף על כך, חל שינוי באיזון בין חיידקים מועילים לחיידקים מזיקים. בקבוצות שקיבלו אנטיביוטיקה נמצאה עלייה במספר החיידקים העלולים להיות מסוכנים ולגרום מחלות. מדאיגה במיוחד הייתה העלייה המשמעותית במספר החיידקים משני מינים גורמי מחלות ועמידים לתרופות, העלולים לסכן את התינוקות. כל שילובי האנטיביוטיקה שנבדקו פגעו במיקרוביום של היילודים, אך טיפול בשילוב סוגי האנטיביוטיקה פניצילין וגנטמיצין גרם לנזק הקטן ביותר.

משך הזמן שנדרש להתאוששות של אוכלוסיית החיידקים היה ארוך מכפי שציפו. אף שברוב המקרים, הטיפול האנטיביוטי הופסק כבר לאחר 48 שעות, אוכלוסיות החיידקים לא חזרו למצבן הרגיל והאופייני לגיל במשך כמעט שנה, והנקה, שידוע כי היא מסייעת למערכת החיסון של התינוק, לא פיצתה על הירידה הגדולה במספר החיידקים המועילים. החוקרים משערים כי בגופם של תינוקות צעירים מאוד, בניגוד לאנשים מבוגרים, עדיין לא התפתחה אוכלוסייה יציבה ו"נורמלית" של חיידקי מעיים, ולכן אוכלוסיות החיידקים מתקשות יותר להתאושש.

בהודעה לעיתונות אמרה מובילת המחקר, פרופ' דבי בוגארט: "הופתענו מהעוצמה וממשך הזמן של ההשפעה של אנטיביוטיקה רחבת טווח על המיקרוביום של התינוקות, בהשוואה להשפעות של אותם סוגי אנטיביוטיקה על המיקרוביום של ​​מבוגרים. סביר להניח כי הטיפול האנטיביוטי ניתן בזמן שבו התינוקות קיבלו את החיידקים הראשונים מאמם ועדיין לא פיתחו מיקרוביום עמיד."

אין ספק שכאשר קיים חשד לזיהום בדם, חשוב להתחיל בטיפול מיד, בגלל הסכנה הרבה לחיי התינוק – גם אם בדיעבד יתברר כי הטיפול היה מיותר. אך מכיוון שלטיפול יש גם תופעות לוואי מזיקות, חשוב להשקיע משאבים בפיתוח טכנולוגיות מדויקות ומהירות לזיהוי חיידקים כדי לצמצם את היקף הטיפולים הלא-נחוצים. אם נדרש טיפול, כדאי לבחור את שילוב סוגי האנטיביוטיקה שגורם לנזק המועט ביותר או במידת האפשר, להשתמש בחלופות מתאימות.