החיידקים שעוזרים לעכל חלב

כ-70 אחוז מאוכלוסיית העולם סובלים מקושי כלשהו בעיכול מוצרי חלב. התופעה נפוצה בעיקר אצל מבוגרים, שמאבדים עם השנים, ברמה זו או אחרת, את היכולת לעכל את סוכר החלב לקטוז. האובדן הזה אפילו הגיוני: אחרי תקופת הינקות איננו זקוקים לחלב לקיומנו, ורמות החלבון שמפרק את הלקטוז יורדות. התופעה הזאת תורשתית, כך שרמות החלבון שונות מאדם לאדם, ולכן יש הבדל ביכולתם של אנשים לצרוך מוצרי חלב.

לחלבון שמפרק את הלקטוז קוראים לקטאז (lactase), והוא מופרש במעי הדק. לקטוז שלא התפרק שם ממשיך למעי הגס, וחיידקי המעיים משלימים את פירוקו. כשחיידקים מסוימים מפרקים את הלקטוז נוצרים גזים, למשל מימן, והם אלה שאחראים לתסמינים הלא נעימים כגון כאבי בטן, בחילות, נפיחות ושלשולים.

כדי לאבחן אי-סבילות ללקטוז נותנים לנבדקים לשתות כמות גדולה של תמיסת לקטוז ואז מודדים במשך שעתיים את רמות גז המימן בנשיפה. רמות גבוהות של מימן מעידות שמרבית סוכרי החלב פורקו על ידי חיידקי המעיים, ועל כן אפשר להסיק שרמות הלקטאז במעי הדק נמוכות.

ויסות אוכלוסיית החיידקים

היות שחיידקי המעיים הם האחראים על שחרור הגזים שגורמים לתסמינים הלא נעימים, עולה השאלה אם שינוי אוכלוסיית החיידקים יכול להקל על אנשים שמתקשים בעיכול חלב? במחקר משנת 2017, שהתפרסם בכתב העת PNAS, ניסו החוקרים לבדוק אם צריכה של החומר הפְּרֶה-ביוטי גלקטואוליגוסכריד (GOS), שמעורר התרבות או פעילות של חיידקי מעיים מועילים, משפיעה על אוכלוסיית החיידקים ועל התסמינים של אנשים הסובלים מקשיים בעיכול לקטוז. נמצא שאוכלוסיית החיידקים אכן השתנתה והשינוי היה קשור לשיפור בתסמינים. עם זאת המחקר הסתפק בדיווח עצמי של הנבדקים, ולא השתמש בבדיקה רפואית אובייקטיבית, כך שמהימנות הממצאים מוגבלת.

במחקר ישראלי ראשוני שנעשה השנה במרכז הרפואי רבין (בילינסון) בשיתוף חוקרים ממוסדות נוספים ביקשו רחל גינגולד-בלפר ועמיתיה להבין מדוע אנשים המתקשים לעכל לקטוז מגיבים אחרת לחלב וליוגורט. ההנחה הייתה שחיידקים שנמצאים ביוגורט מייצרים את החלבון שמפרק לקטוז, וכך עוזרים בעיכולו עוד לפני הגעתו למעי הגס.

בניסוי נתנו לנבדקים עם אי-סבילות ללקטוז פורמולה מיוחדת של פרוביוטיקה המכילה זני חיידקים שמפרישים חלבון שמפרק לקטוז. נמצא כי אכן חל שיפור בתסמינים של רובם. גם בבדיקת אי-הסבילות ללקטוז נראה שיפור, אולם הרגישות לחלב נותרה על כנה. מאחר שהמחקר נעשה על שמונה נבדקים בלבד וללא קבוצת ביקורת, עדיין נחוץ מחקר גדול ומקיף יותר כדי לאשש את הממצאים.

במאמר מטה-אנליזה שבחן את התוצאות של כמה מחקרים בעניין ההשפעה של חיידקים מסוימים על התסמינים הקליניים של אנשים הרגישים ללקטוז, נמצאו ראיות לכך שחיידקים ספציפיים יכולים לסייע. עם זאת, ברור ששינוי הרכב חיידקי המעיים לא פותר את הבעיה היסודית: העובדה שהגוף לא מייצר מספיק לקטאז. השינוי יכול רק להפחית את כמות הגזים המשתחררים במעיים במהלך פירוק סוכר החלב, וכך לצמצם את התסמינים הלא נעימים.