לראשונה: אושר טיפול גני
באמצעות קריספר

מאז שנכנסה לשימוש בראשית העשור הקודם, מערכת העריכה הגנטית קריספר (CRISPR) עשתה מהפכה במחקר הביולוגי והגנטי. כעת נראה שההבטחה מתחילה לשאת פירות גם בתחום הטיפול הרפואי, לאחר שרשויות הבריאות בבריטניה אישרו לראשונה טיפול גנטי המשתמש במערכת קריספר לריפוי מחלות תורשתיות.

אנמיה חרמשית ובטא-תלסמיה הן מחלות תורשתיות הנובעות מפגם בגֵן שאחראי על ייצור המוגלובין – החלבון שנושא את החמצן בכדוריות הדם האדומות. אצל חולי אנמיה חרמשית, אחת מהיחידות המרכיבות את ההמוגלובין פגומה. כתוצאה מכך, המבנה העגלגל של כדוריות הדם האדומות מתעוות ומשתנה לצורה פחוסה דמוית חרמש. במצב הזה הכדוריות נוטות להיצמד זו לזו וליצור צבירי תאים, שנתקעים בכלי הדם ומפריעים לאספקת הדם הסדירה לאיברי הגוף. מדובר במצב מסוכן שעלול להתבטא בכאבים עזים ולחולל נמק ברקמות שאספקת החמצן אליהן נעצרה. המחלה עלולה להוביל לאי-ספיקת כליות, ליתר לחץ דם, לקשיי נשימה ואף לשבץ מוחי ולמוות.

המבנה העגלגל של כדוריות הדם האדומות מתעוות ומשתנה לצורה פחוסה דמוית חרמש. אילוסטרציה של כדוריות דם אדומות אצל חולי אנמיה חרמשית | Shutterstock, Naeblys

בטא תלסמיה היא מחלה שמתאפיינת במחסור בהמוגלובין. המחלה גורמת עייפות, קוצר נשימה, הפרעות בקצב הלב ובעיות נוספות. עד כה הטיפול העיקרי בשתי המחלות הללו התבסס על מתן עירויי דם מתורמים בריאים, כאשר חלק מהמטופלים זקוקים לעירויים תכופים, כמה פעמים בשנה. טיפול חלופי אפשרי הוא השתלת מח עצם מתורם בריא, שיחליף את מח העצם המקורי של החולה וייצר כדוריות דם אדומות תקינות.

מתאפיינת במחסור בהמוגלובין. אילוסטרציה של מחלת בטא תלסמיה | Shutterstock, Dee-sign

לעקוף את הגֵן הפגום

עתה אושר בבריטניה טיפול גֵני חד-פעמי, שצפוי  לבטל לחלוטין את הצורך של רוב המטופלים בעירויי דם ולאפשר להם לחיות חיים תקינים. הטיפול מבוסס על מערכת קריספר לעריכה גנטית. הטכנולוגיה הגנטית הזאת, שהפטנט הראשון עליה נרשם רק בשנת 2012, מבוססת על ניצול של מנגנון הגנה מפני נגיפים שהתפתח במהלך האבולוציה אצל חיידקים מסוימים. באמצעות המנגנון הזה, שיודע לזהות מקטעי DNA נגיפי ולחתוך אותם בדיוק רב, פיתחו מדענים כלים שמאפשרים לבחור מקטע ספציפי בחומר התורשתי ולהחליף אותו במקטע אחר – פעולה שנקראת עריכה. חוקרים ורופאים מנצלים את היכולת הזאת כדי להנדס חיות וצמחים לצורכי מחקר, ייצור מזון ופיתוח תעשייתי, וכעת גם משנים באמצעותה את ה-DNA של בני האדם עצמם.

הטיפול החדש, שנקרא CASGEVY, פותח בעבודה משותפת של חברת הביוטכנולוגיה הבינלאומית ורטקס (Vertex) ושל שותפתה השוויצרית CRISPR Therapeutics. בניגוד לטיפולי ריפוי גני אחרים שנמצאים בפיתוח בימים אלה, שמנסים להחליף את הגֵן הפגום בעותק תקין שלו, הם בחרו בגישה אחרת. במקום לתקן את הפגם עצמו, הם עוקפים אותו ומפעילים מחדש את המנגנון שאחראי על ייצור ההמוגלובין אצל עוּבָּרים.

להמוגלובין העוברי יש מבנה שונה במקצת מההמוגלובין של אדם בוגר. אצל חולי אנמיה חרמשית או בטא תלסמיה, החלבון העוברי אינו פגום, משום שאינו מכיל את המרכיב שנפגע בשתי המחלות. אולם סמוך ללידה נכנס לפעולה גֵן שמוביל להפסקת הייצור של ההמוגלובין העוברי והחלפתו בהמוגלובין הרגיל. הטיפול החדש נועד לערוך את הגֵן שאחראי על ייצור החלבון הזה, בצורה שתנטרל אותו. עקב הפגיעה בו, ייצור ההמוגלובין העוברי מתחדש.

לשם כך מוציאים ממח העצם של החולה תאי גזע – שמהם מתפתחים תאי הדם הבוגרים, כולל הכדוריות האדומות – ומהנדסים אותם בעזרת CASGEVY. לאחר מכן משמידים את תאי הגזע הפגומים במח העצם של החולה, שאחראים על הליקוי בייצור ההמוגלובין, ומחזירים לחולה את תאי הגזע המהונדסים. כעת, תאי הגזע יכולים לחזור לייצר את ההמוגלובין העוברי. הטיפול מתאים לשתי המחלות גם יחד, משום שגם באנמיה חרמשית וגם בבטא תלסמיה ההפרעה נובעת מפגיעה באותו מרכיב בחלבון שמבדיל בין ההמוגלובין העוברי להמוגלובין הבוגר.

מוציאים ממח העצם של החולה תאי גזע ומהנדסים אותם. לאחר מכן משמידים את תאי הגזע הפגומים במח העצם, ומחזירים לחולה את תאי הגזע המהונדסים. אילוסטרציה של תהליך הטיפול | Monica Schroeder / Science Photo Library

מדיווח חדשותי שפורסם בכתב העת Nature עולה שתוצאות הביניים בניסוי הקליני בטיפול החדש אכן נראות מבטיחות. שנה אחרי מתן תאי הגזע המהונדסים, 28 מ-29 חולי האנמיה החרמשית בניסוי דיווחו שהכאבים שלהם פסקו לגמרי. מ-42 חולי הבטא תלסמיה, 39 לא נזקו כלל לעירויי דם, וכמות העירויים שקיבלו שלושת הנותרים ירדה לפחות משליש מהכמות שהיו צריכים לפני כן. תופעות הלוואי היו קלות יחסית – בחילה, עייפות, חום וסיכון מוגבר לזיהומים – בדומה לסוגים אחרים של השתלת מח עצם. עם זאת, קשה לחזות מה יהיו הסכנות ארוכות הטווח של ריפוי גני באמצעות קריספר, ולכן חשוב להמשיך לעקוב אחרי המטופלים לאורך זמן, בין השאר כדי לשלול את האפשרות שהטיפול הגנטי יעלה את הסיכון להתפתחות של סרטן הדם.

לפי הצהרות חברת ורטקס, הטיפול אושר בבריטניה לחולים מגיל 12 ומעלה שלא נמצא להם תורם מתאים להשתלת מח עצם. בבריטניה יש כיום כאלפיים חולים שעומדים בקריטריונים הללו. גם מינהל המזון והתרופות בארצות הברית וסוכנות הבריאות של האיחוד האירופי בוחנים כעת את אישור הטיפול, וכנראה יגיעו להחלטה בחודשים הקרובים.

מחיר הטיפול עוד לא נקבע, אולם מעריכים שהוא יעמוד על כשני מיליון דולר. המחיר הגבוה יגביל כנראה את השימוש בו, אך סביר להניח שבמדינות עם מערכת בריאות ציבורית איכותית כמו ישראל ובריטניה, הטיפול ייכלל בתנאים מסוימים בסל הבריאות. למרות ההוצאה הגבוהה, יש לזכור שמדובר בטיפול חד-פעמי, שעשוי לאפשר למטופלים רבים עשרות שנים של חיים בריאים, ויחסוך את העלות המצטברת של הטיפולים בהם.