הצלחה מעודדת לניסוי ראשוני בתרופה שאמורה לעצור את הצטברות המשקעים במוח, שמחמירים את תסמיני המחלה הניוונית הקשה
מחלת אלצהיימר פוגעת מדי שנה במיליוני בני אדם ברחבי העולם, והיא נפוצה עד כדי כך שאחד מכל תשעה אנשים מעל גיל 65 יחלה בה. החולים בה סובלים מהידרדרות מתמשכת בכישורי החשיבה ועיבוד המידע שלהם, שבאה לידי ביטוי בעיקר בפגיעה בזיכרון וביכולת ההתמצאות.
בנתיחות אחרי המוות שנעשו לחולי אלצהיימר נמצאו במוחם הצטברויות גדולות של משקעי חלבונים בשם בטא-עמילואיד וטאו. ההשערה המקובלת כיום היא שהמשקעים הללו פוגעים בתקשורת בין תאי העצב וגורמים נזק לתאים והרס של רקמת המוח. טאו הוא אומנם חלבון שנוצר בגוף באופן טבעי, אולם במחלת אלצהיימר נוצרות כמויות גדולות ועודפות שלו. מחקר חדש, שנעשה בבריטניה, הראה כעת לראשונה כי קיימת אפשרות לעצור את תהליך ייצורו בתאים, בתקווה להאט כך את התפתחות המחלה ואת תהליכי הניוון שהיא מחוללת במוח.
במוחם של חולים מצטברות כמויות גדולות של חלבוני בטא-עמילואיד וטאו. משקעי חלבון באלצהיימר (כתום) | Kateryna Kon, Shutterstock
כפתור כיבוי
במחקר קודם, שנעשה על עכברים, נמצא שהפחתת ריכוז החלבון טאו שיפרה את מצב התסמינים דמויי האלצהיימר שלהם. לפיכך נראה שטאו הוא מטרה מצוינת לפיתוח טיפול נגד מחלת אלצהיימר. אולם עד כה לא היה ברור איך אפשר להפחית את כמותו, משום שהחלבון הזה נוצר בגוף עצמו ולא מגיע ממקור חיצוני.
הפתרון שמצאו החוקרים נקרא "השתקת גנים". תהליך יצירת החלבונים בתא החי נעשה בכמה שלבים. ב-DNA – החומר התורשתי שלנו – מקודדות כל ההוראות הנחוצות לקיומנו ולתפקודן של מערכות גופנו. כל הוראה כזאת, שנקראת גֵן, משועתקת בתא למולקולה שנקראת RNA, כלומר מולקולת RNA נוצרת על פי תבנית ה-DNA. לאחר מכן מולקולת ה-RNA משמשת לייצור חלבון מסוים בעל תפקיד מסוים.
ה-DNA בתאים שונים של גופנו הוא זהה, אך בכל תא רק חלק מהגֵנים מתבטא – כלומר פעיל, והשאר מושתקים – כלומר כבויים ולא מייצרים חלבון. בשיטת השתקת הגֵנים יוצרים מולקולת RNA תואמת ל-RNA שנוצר באופן טבעי מהגֵן שמבקשים לנטרל. כששתיהן מתחברות, ה-RNA המקורי לא יכול יותר להעביר את ההוראות המקודדות בו למנגנוני ייצור החלבונים של התא, ובסופו של דבר הוא יפורק בלי למלא את תפקידו.
בהתאם לעיקרון הזה יצרו החוקרים תרופה שתפקידה להשתיק את הגֵן MAPT, שמכיל את ההוראות לייצור החלבון טאו. הקישור הוא הפיך ותלוי במינון החומר, כלומר אפשר לשלוט בהיקף ההשתקה של הגֵן ובמשך הזמן שבו הוא יושתק.
נכון לעכשיו הסתיים השלב הראשון של הניסוי הקליני בחומר. במהלך הניסוי קיבלו 46 חולי אלצהיימר את החומר בהזרקה לתעלת השדרה. מדובר עדיין בשלב מוקדם של הניסויים בתרופה, שנועד לבדוק בעיקר שהיא בטוחה לשימוש על בני אדם. הטיפול אכן לא גרם תופעות לוואי חמורות, ותופעת הלוואי הנפוצה ביותר הייתה כאבי ראש. אף שהניסוי לא נועד לבחון את יעילות הטיפול, דגימות מנוזל המוח-שדרה של החולים הראו שאחרי קבלת שתי מנות ומעלה של התרופה חלה ירידה של 50 אחוז בריכוז החלבון טאו בנוזל. הירידה הזאת נותרה בעינה גם 24 שבועות אחרי תום הטיפול.
אומנם אלה רק תוצאות ראשוניות, ודרושים ניסויים נוספים שייעשו על מספר חולים גדול יותר, אולם נראה כי מדובר בכיוון מבטיח לטיפול במחלת אלצהיימר. זהו טיפול תרופתי ראשון שפועל למנוע התפתחות של משקעים של החלבון טאו, שקשורים להחמרה בתסמיני האלצהיימר. לאחרונה אישר מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) טיפולים אחרים, שנועדו לעצור את הצטברות משקעי הבטא-עמילואיד, החלבון הנוסף הקשור באלצהיימר. ייתכן ששילוב בין שני הטיפולים יסייע להתמודד ביתר הצלחה עם המחלה הפוגעת קשות במיליוני בני אדם ברחבי העולם.
