מחקר מראה כי נשים יכולות לצמצם את רמות הלחץ והחרדה שהן חשות, אם פשוט יקבלו לפני כן חיבוק אוהב מבן זוגן. לעומת זאת, מסיבה לא ברורה רמות הורמוני הלחץ הנפשי (עקה) של גברים לא הושפעו באותו אופן מהחיבוק של בת זוגם.
מצבי מתח ולחץ נפשי וגופני (stress) הם חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו, ופעמים רבות אין לנו כל שליטה עליהם. המצב הזה מוגדר כאחת המגפות השקטות של העולם המודרני, שכן שפע האירועים, המטלות וקצב החיים המסחרר עלולים לא פעם להציף אותנו. במצבים כאלה מוחנו עלול לפרש את המצוקה כאיום ולהגיב בשורה של פעולות ביולוגיות שמערערות את האיזון הרגיל של גופנו.
הילחם או ברח
כשאנו חשים בסכנה מופעלות בגוף שתי מערכות עיקריות. הראשונה היא המערכת האנדוקרינית (מערכת ההפרשה הפנימית), המורכבת מבלוטות שתפקידן לייצר הורמונים למטרות רבות ומגוונות, גופניות ורגשיות שמטרתן גם לסייע לנו להתמודד עם מצבים מאיימים. השנייה היא מערכת העצבים הסימפתטית, האחראית על הפעלת תגובת "הילחם או ברח", שמסייעת לנו להתמודד במהירות עם סכנה מוחשית. שתיהן יחד מפעילות שורה של תהליכים שמספקים לגוף את האנרגיה הנחוצה כדי להתמודד עם הסכנה, כמו הגברת קצב הלב, כיווץ כלי הדם והעלאת לחץ הדם כדי להגביר את אספקת דם לשרירים. לצד זה התהליכים הללו מדכאים פעולות שאינן דחופות, כמו עיכול.
ההורמון העיקרי שרמתו בגוף עולה במצבי עקה כאלה הוא הקורטיזול. ההשפעה שלו רחבת היקף וכוללת שינויים במצב הרוח, בריכוז ובזיכרון, קשיי שינה, ערנות מוגברת וחרדה. כשאנו חווים אירוע מלחיץ, רמות הקורטיזול עולות. גופנו מנטר באופן שוטף את ייצור הקורטיזול והפרשתו ואמור לצמצם את רמתו בדם כשהמצב המדאיג חולף. אך כשאנו מקיימים אורח חיים שופע מתח, רמות הקורטיזול נשארות גבוהות מדי לאורך זמן. מצב כזה עלול להשפיע לרעה על בריאותנו.
מחקרים מראים כי הגוף האנושי מגיב בצורה כזאת בעיקר לגורמים הקשורים לביצועים בעבודה, ולמצבים שמעוררים תחושה של חוסר שליטה או של הערכה חברתית נמוכה. בעוד שעימות עם אדם אחר עלול לעורר תגובת "הילחם או ברח", נוכחותם של אחרים וקבלת תמיכה מהם, במיוחד באמצעות מגע חברתי, יכולים לשמש חוצץ שיקל את תגובת הלחץ הגופנית.
ההשפעה של קורטיזול רחבת היקף וכוללת שינויים במצב הרוח, בריכוז ובזיכרון, קשיי שינה, ערנות מוגברת וחרדה | איור: Aleksandr Andreev, Shutterstock
נגיעה אחת רכה
חיבוק ומגע הם צורך אנושי ראשוני וטבעי. אנו זקוקים להם מרגע שאנו מגיחים לאוויר העולם, אך לא תמיד אנו מעריכים כראוי את חשיבותם. מגע קרוב משמש אותנו באופן יומיומי לברך אנשים קרובים ולהביע כלפיהם אהבה וחיבה. ולא פחות חשוב, אנו נעזרים בו כדי לנחם אנשים כשהם עצובים או מדוכדכים. בעבר נמצא שלחיבוק של האדם שאיתו בחרנו לחלוק את חיינו יש השפעות חיוביות רבות על הגוף האנושי. הן כוללות ירידה בלחץ הדם, הפחתת תגובות דלקתיות בגוף, צמצום הסיכון ללקות בזיהומים והאצת ההחלמה ממחלות זיהומיות. בנוסף, מגע קרוב משפר את מצב הרוח ואת שביעות הרצון הכללית מהחיים.
במחקרים שבהם הפעילו על המשתתפים לחץ נפשי-חברתי, בדמות איום על המעמד החברתי, ההערכה החברתית או הערך העצמי של אנשים, נמצא כי תמיכה חברתית הפחיתה את הפרשת הקורטיזול. יתר על כן, כשהזליפו לנחיריהם של נבדקים את "הורמון האהבה" אוקסיטוצין, שמשתחרר בגוף באופן טבעי בעת חיבוק או מגע פיזי עם אדם אהוב, תגובת הלחץ הגופני והנפשי שלהם לאירוע מאתגר הייתה חלשה יותר.
מחקר חדש בחן לאחרונה איך חיבוק של בן זוג אהוב עשוי להשפיע על הפרשת ההורמון קורטיזול. בניסוי השתתפו 76 גברים ונשים בוגרים, עד גיל 32, הנמצאים במערכת יחסים זוגית הטרוסקסואלית. מחציתם התבקשו להתחבק עם בני זוגם או בנות זוגם למשך כעשרים שניות, והשאר לא התחבקו. לאחר מכן עברו כל המשתתפים מבחן נפוץ שמבוסס על טבילת היד במי קרח למשך שלוש דקות במטרה לעורר תגובת לחץ.
לפני הניסוי ובסיומו אספו החוקרים דגימות רוק מהמשתתפים ובדקו את רמת הקורטיזול שבהן. נמצא כי אצל נשים שלא התחבקו לפני טבילת היד בקרח, רמת הקורטיזול עלתה בעקבות ההליך ונשארה גבוהה גם כעבור 25 דקות. לעומת זאת, רמות הקורטיזול של נשים "מחובקות" עלו פחות מקבוצת הביקורת וירדו מהר יותר.
חיבוק ומגע הם צורך אנושי ראשוני וטבעי. אנו זקוקים להם מרגע שאנו מגיחים לאוויר העולם, אך לא תמיד אנו מעריכים כראוי את חשיבותם. | צילום: fizkes Shutterstock
גברים מגיבים אחרת
אצל גברים נראתה תמונה שונה מאוד. רמת הקורטיזול ברוק שלהם עלתה בשתי קבוצות הניסוי במידה דומה בעקבות טבילת היד בקרח ונראה כי החיבוק שקיבלו לפני כן חברי הקבוצה הראשונה לא הועיל להורדת הלחץ. החוקרים גם לא מצאו קשר בין החיבוק למדדים אחרים של מתח גופני ונפשי, כמו שינויים בלחץ הדם ובמצב הרגשי, אצל גברים ונשים גם יחד.
המחקר לא מסביר מדוע הגברים לא הושפעו מהחיבוק המקדים בצורה דומה לנשים שעברו את אותו מבחן. ייתכן למשל שיש הבדל בקולטני המגע שנמצאים על עורם של גברים ונשים, ולכן הם מגיבים אחרת לחיבוק – או למי הקרח. הסבר אחר יכול להיות קשור להבדלים חברתיים ותרבותיים. ייתכן שגברים חשים פחות בנוח להתחבק וחלקם אף עלולים לחוות את החיבוק כאירוע פולשני, מביך ולא טבעי שיכול אפילו להעלות את רמת המתח שלהם. יתכן גם שלחיבוק הייתה השפעה מרגיעה גם על הגברים, אך היא הייתה קטנה יותר או לא זוהתה בבדיקה עקב מספר הנבדקים הקטן או מסיבות אחרות.
כיוון שמדובר במחקר קטן ומוגבל, דרוש מחקר נוסף שיבסס את הממצאים ויענה על שאלות נוספות. למשל האם תהיה השפעה דומה לחיבוק בין חברים אפלטוניים או בין זוגות חד-מיניים. על כל פנים, המחקר מחזק את ההנחה הרווחת שלפעמים די בחיבוק, ליטוף או הבעה דומה של קרבה כדי לעזור לנו להתמודד טוב יותר עם מצבים קשים עבורנו, כמו בחינה, ראיון עבודה או הרצאה, למתן רגשות שליליים ולשפר את הרווחה הנפשית שלנו. לכן אם מצפה ליקיריכם אירוע מלחיץ, אל תזלזלו בכוחו של חיבוק.