יין נגד דמנציה

רבים מאיתנו מכירים את התחושה: לאחר יום עבודה ארוך ועמוס, בא לנו "לנקות את הראש" עם גביע יין טוב, או בקבוק בירה. מחקר חדש מראה כעת שזה באמת מנקה את המוח, פשוטו כמשמעו: כמויות נמוכות של אלכוהול מדכאות דלקת ועוזרות למוח להיפטר מרעלנים, לרבות אלה שקשורים למחלת אלצהיימר.

הספרות הרפואית מוכיחה בבירור שצריכה מופרזת של אלכוהול מסוכנת לבריאות. עם זאת, מחקרים מראים שרמות נמוכות של שתייה מפחיתות את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם, סרטן ודמנציה. הממצא החדש מעלה את הסברה שצריכת אלכוהול נמוכה גם "מנקה" מהמוח חלבונים רעילים שתורמים להתפתחות מחלת אלצהיימר ותופעות ניווניות אחרות במוח.

מייקן נדרגארד (Nedergaard), מנהלת שותפה במרכז לרפואת המוח של אוניברסיטת רוצ'סטר והמחברת הראשית של המאמר, תיארה לראשונה בשנת 2012 את המערכת הגלימפטית במוח – תהליך ניקוי שמנקז חומרי פסולת ממערכת העצבים המרכזית ומעביר אותם אל צינורות מערכת הלימפה ומשם אל מחזור הדם הכללי עד לפירוקם בכבד. היא ועמיתיה הראו שהמערכת הזאת נעזרת בנוזל המוחי-שדרתי (CSF) כדי לשטוף מרקמת המוח פסולת, ובכלל זה החלבונים בטא-עמילואיד וטאו, הקשורים למחלת אלצהיימר ולצורות אחרות של דמנציה.

המחקר הנוכחי של נדרגארד ועמיתיה בחן את ההשערה שצריכת אלכוהול מתונה מפחיתה את הסיכון לדמנציה, בזכות השפעתו המיטיבה על תפקוד המערכת הגלימפטית. כדי לבחון את זה חשפו עכברים לרמות שונות של אלכוהול, לזמן קצר ולזמן ממושך, ובחנו כיצד האלכוהול משפיע על פעילות המערכת הגלימפטית.

נמצא שהזרקה חד-פעמית לחלל הבטן של רמה נמוכה של אלכוהול , השקולה לכשתיים וחצי כוסות של 1/3 ליטר בירה ביום או 150 מ"ל יין, שיפרה את חדירת הנוזל המוחי-שדרתי לרקמת המוח, עדות לשיפור בתפקוד המערכת הגלימפטית. לעומת זאת, רמה בינונית (כשבע כוסות וחצי של בירה) וגבוהה (כ-21 כוסות) של אלכוהול כבר פגעו בתפקוד המערכת. את חדירת הנוזל המוחי-שדרתי למוח בדקו ע"י הזרקת חומר צבע לנוזל, ומדידת השטח שהוא מכסה ברקמת המוח לאחר פרק זמן מסוים, שבמהלכו חדר הנוזל למוח באמצעות המערכת הגלימפטית.

בדומה להזרקה חד-פעמית, גם הזרקת רמות אלכוהול נמוכות במשך 30 ימים שיפרה את תפקוד המערכת הגלימפטית, ואילו מינון בינוני פגע בתפקודה לעומת עכברים שלא נחשפו לאלכוהול. רמות בינוניות של אלכוהול גם הביאו לירידה ביכולות החשיבתיות והתנועתיות של החיות, אך רמות נמוכות יותר לא השפיעו כלל על תפקודן.

הנתונים המוצגים במחקר תואמים את הדיווחים בספרות לגבי הקשר בין מינונים שונים של אלכוהול לבין בריאות ותמותה. באופן עקבי עולה שרמות אלכוהול נמוכות יכולות להועיל, ואילו צריכה מופרזת של אלכוהול מזיקה. כאמור, צריכה נמוכה עד מתונה של אלכוהול קשורה לסיכון נמוך יותר לפתח דמנציה בעוד שתיינות כבדה למשך שנים מגבירה את הסיכון, ואף מתבטאת בירידה של חמישה אחוזים בנפח ההיפוקמפוס של בני אדם, ממצא שיש לו קשר, בין היתר, לדיכאון.

החידוש העיקרי במחקר הנוכחי הוא שלראשונה הוא מציע מנגנון שמסביר את ההשפעות המיטיבות של אלכוהול. ייתכן שבעתיד נוכל לחקות את ההשפעות הללו על ידי  שיפור בתפקוד המערכת הגלימפטית, ללא שימוש באלכוהול, וכך להפחית את סכנת הדמנציה. מובן שאין לראות בנתוני המחקר המלצה לשתיית אלכוהול, אבל אם כבר שותים, כדאי לעשות זאת במידה ולא להפריז.