מחקר ישראלי חדש חושף איך חיו הניאנדרטלים בשטח פתוח סמוך לנחל הקישון

בני אדם קדומים נקראים בפי רבים "אנשי מערות", אבל הכינוי אינו ממש נכון – למרות שחסו לעתים במערות, אנשים אלו בילו חלק ניכר מזמנם גם בשטחים פתוחים. מאמר חדש, של חוקרים מישראל ומאירופה, מתאר אתר פתוח שכזה בעין קשיש שליד יוקנעם, סמוך לנחל הקישון. 12 אלף כלי צור שנמצאו במקום, בנוסף לעצמות אדם, עצמות חיות וקונכייה אחת מעניינת במיוחד, מתארים התיישבות חוזרת ונשנית של ניאנדרטלים במקום לפני עשרות אלפי שנים, ומראים שהאתר שימש למגוון רחב של פעילויות.

האתר בעין קשיש התגלה לראשונה ב-2004, וב-2013 בוצעה בו חפירת הצלה גדולה, לפני סלילתו של כביש 6 באזור. בחפירה ובמחקר השתתפו חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטאות חיפה, תל אביב ובן גוריון, רשות העתיקות ואוניברסיטאות מאירופה. זהו אחד מהאתרים הגדולים ביותר שנמצאו באזורנו: החוקרים מעריכים שהוא כלל כ-1,300 מטר מרובע, והחפירה הקיפה כמחצית מכך. בשכבות שונות של האתר, המייצגות זמנים שונים, נמצאו שבר גולגולת, שן ועצמות רגל, שכולם השתייכו לאדם הניאנדרטלי. אף שמחקרים הראו שבני המין שלנו, הומו ספיאנס, ישבו לא רחוק משם על הר הכרמל, לא נמצאו עדויות להתיישבות שלהם בעין קשיש.

במערות ומחוצה להן

אותם ניאנדרטלים שיישבו את עין קשיש היו ציידים-לקטים, בני תקופת האבן התיכונה: תיארוך של השרידים שהשאירו אחריהם מראה שהם ישבו שם בין 71 אלף שנה ל-54 אלף שנה לפני זמננו, אם כי החוקרים סבורים שהזמן בו האתר היה מיושב בפועל הוא מצומצם יותר. בראיון לאתר מכון דוידסון אומרת ד"ר רביד אקשטיין מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, שהובילה את המחקר והשתתפה בחפירות מתחילתן, כי אותם אנשים קדומים נעו בין המערות לשטח הפתוח. "רוב המידע שבידנו לגבי התקופה נלקח מתוך מחקרים וחפירות שנערכו במערות. אתרים פתוחים נחקרו פחות באזורנו למרות שברור שאנשי התקופה שהו הן במערות והן באתרים פתוחים".

גם הניאנדרטלים סבלו מהצפות הקישון בחורף. ד"ר רביד אקשטיין | צילום: פרופ' אראלה חוברס
גם הניאנדרטלים סבלו מהצפות הקישון בחורף. ד"ר רביד אקשטיין | צילום: פרופ' אראלה חוברס   

המערות בולטות יותר בנוף ובעלות גבול ברור. הן סיפקו לאנשים הקדומים הגנה מפני פגעי מזג האוויר, ואותה הגנה שמרה גם את הכלים והעצמות שהשאירו אחריהם במצב טוב יחסית לאלו שהיו מחוץ למערה. במערות נראים לעתים קרובות רצפים ארוכים של התיישבות לאורך מאות ואלפי שנים – אין זה אומר שיושבי המערה בילו את כל חייהם שם, אך הם חזרו אליה שוב ושוב. זו הסיבה העיקרית לכך שרוב המחקר התמקד בהן לעומתן, השטחים הפתוחים חסרים גבול טבעי ברור, ולכן גם כאשר קבוצות חזרו לאתר פתוח ששהו בו בעבר, הם לאו דווקא התיישבו בדיוק באותו מקום שבו היו לפני שנה. עובדה זו מקשה גם היא על חקר האתרים האלו. 

למרות זאת, באתר הפתוח בעין קשיש נראית התיישבות חוזרת לאורך שנים רבות. החוקרים מעריכים כי הוא יושב בעיקר באביב ובקיץ, שכן בעונה הגשומה האזור מתמלא בבוץ שמגיע מהקישון ומהכרמל. "היום האזור הזה מוצף לגמרי בחורפים מרובי-משקעים ולא ניתן לשבת בו" אומרת אקשטיין. "על סמך השחזורים הסביבתיים והאקלימיים אנו סבורים שהמצב היה כזה גם בתקופת ההתישבות באתר". בקיץ, לעומת זאת, האזור יבש ונחל הקישון יכול היה לספק מים למתיישבים. 

מחלזונות מפתיעים עד פרים וסוסים. ד"ר ראובן ישורון חושף עצמות של בעלי חיים | צילום: פרופ' אראלה חוברס
מחלזונות מפתיעים עד פרים וסוסים. ד"ר ראובן ישורון חושף עצמות של בעלי חיים | צילום: פרופ' אראלה חוברס

צייד, סיתות – וגם קונכיה

עין קשיש יוצא דופן גם מבחינת מגוון הפעילויות שהתרחשו בו. רבים מהאתרים הפתוחים שימשו למטרה אחת מסוימת: צייד במקומות בהם יש בעלי חיים רבים, או סיתות כלים ליד אזור עשיר באבנים מהסוג המתאים. בעין קשיש היה ציד – באתר נמצאו עצמות של צבאים, יחמורים, פרים וסוסים. אך נוסף על כך נמצאו כלים רבים מאבן צור, חלקם בשלבים שונים של הכנה, שהראו שהאתר שימש גם כמקום לסיתות כלים. "אחד הממצאים המפתיעים היה רצף של פריטי צור שסותתו האחד אחרי השני ונזנחו באותו המקום, ומראים בצורה ברורה את רצף הפעולות של הסתת הקדום או הסתתים הקדומים", אומרת אקשטיין. "מציאת הפריטים של אותו רצף סיתות באותו המקום מאפשרת לחוקרים לשחזר את הרצף ולהבין מה היו מטרות הסתתים, אילו פריטים רצו לייצר ובאילו שיטות בחרו לייצר אותם".

האתר כלל עוד ממצאים שנדיר למצוא באתרים מאותה תקופה, כמו קרני איילים, שכנראה שמשו לסיתות האבנים, וגושים קטנים של אוכרה, אבן אדמדמה שמשמשת לצביעה. אך אולי הממצא המפתיע ביותר הוא קונכייה של חילזון ים מהמין ארגמון קהה קוצים (Hexaplex trunculus). הקונכייה הובאה לאתר מחוף הים התיכון, מרחק של בין שבעה לעשרה קילומטרים מהאתר באותה תקופה. "סיבת הבאת הקונכיה אינה ידועה", אומרת אקשטיין. "קרוב לוודאי שלא נועדה למאכל, ולהבאתה לאתר עשויות להיות משמעויות סמליות או חברתיות".

מחפשים רמזים לאן נעלמו התושבים. ד"ר עומרי ברזלי מחזק את עצמות השלד באתר החפירה | צילום: פרופ' אראלה חוברס
מחפשים רמזים לאן נעלמו התושבים. ד"ר עומרי ברזלי באתר החפירה | צילום: פרופ' אראלה חוברס

הממצאים בעין קשיש מעידים על כך שקבוצות ניאנדרטלים חזרו אליו שוב ושוב, ועסקו בפעילויות מגוונות בזמן ששהו בו. אך בשלב מסוים הניאנדרטלים נעלמו, מהאתר ומהאזור כולו. "בעין קשיש לא נמצא רמז לסיבת היעלמותו או להתדרדרות מסוימת באורח החיים לקראת סופה של התקופה", אומרת אקשטיין. "נותרו אם כן, שאלות נוספות וסיבות נוספות להמשך המחקר".   

0 תגובות