הנגיף ממשיך להתפשט דרך אוכלוסיות לא מחוסנות. וגם: פוליו באפריקה וחיסון ישראלי ניסיוני נגד דבר
בנפאל תועדו כמעט 700 מקרי חצבת בין סוף נובמבר 2022 לתחילת מרץ 2023, ואחד מהם אף מת מהמחלה. רוב מכריע של החולים היו ילדים בני פחות מ-15, אך כמה מהחולים מבוגרים ואחד אף בן 73. יותר ממחצית מהנדבקים לא היו מחוסנים, מה שמעיד על התפוצה הרחבה של הנגיף במדינה.
בהתפרצות חצבת בארמניה נספרו עד כה 59 חולים. ההתפרצות החלה מחולה שהביא את הנגיף ממדינה אחרת. בארמניה רמת ההתחסנות הכללית נגד חצבת נחשבת טובה ואמורה להספיק כדי למנוע התפרצות בקנה מידה רחב. למרבה הצער, מאז 2016 יש ירידה מתמדת באחוז הפעוטות שחוסנו במדינה, ואכן רוב החולים הם ילדים.
גם בקזחסטן, מעברו האחר של הים הכספי, כבר יש יותר מ-50 חולים שעל פי החשד נדבקו בחצבת, רובם בשבועות האחרונים. כמעט מחצים כבר אומתו כחולים בחצבת, והשאר עדיין בבדיקה.
בגאנה שבמערב אפריקה נספרו כבר מעל 200 חולי בהתפרצות שנובעת מירידה בהיקף ההתחסנות עקב מחסור חמור בחיסונים. החיסונים הגיעו כעת, ויעזרו במיגור ההתפרצות, אך במדינה חסרים גם חיסונים נגד פוליו ושחפת.
חיסונים הם המפתח למניעת התפרצויות של הנגיף. חיסון משולש נגד חזרת, אדמת וחצבת | צילום: DIGICOMPHOTO / SCIENCE PHOTO LIBRARY
פוליו: הנגיף המוחלש מתחזק
פוליו זן 2 ממקור תרכיבי שמתפשט בישראל, בניו יורק ובלונדון, נמצא גם במדינות נוספות. בבורונדי שבאפריקה אבחנו התפרצות כזו לאחרונה, לאחר שילד לא מחוסן בן ארבע שנים חלה בשיתוק ילדים. ההתפרצויות בבורונדי וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו מקורן, לראשונה, לא בנגיפים מהחיסון הישן שהשימוש בו הופסק בשנת 2016, אלא דווקא מהחיסון החדש שפותח כדי להילחם בהתפרצויות שנותרו מאז.
כשהכיסוי החיסוני בחיסון הפוליו המוחלש אינו מלא, עלול הנגיף המוחלש לעבור מילדים שחוסנו לילדים לא מחוסנים וליצור שרשרת הדבקה שבמהלכה הנגיף עובר מוטציה שמחזירה אותו למצב אלים לבני אדם. כך קרה בישראל בהתפרצות של זן 3 ב-2022. החיסון בנגיף מומת מגן כמובן גם מהנגיף המוחלש שעבר מוטציות, אך באפריקה אין תשתית לחסן את כל האוכלוסייה בחיסון הזה. מה שנותר הוא מבצע חיסונים נוסף בחיסון הנגיף המוחלש, בתקווה להגיע לכיסוי חיסוני רחב יותר.
נפל דבר בישראל
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהמכון הביולוגי, בהובלת פרופ' דן פאר, פיתחו חיסון חדש מבוסס mRNA נגד מחלת הדבר, שהפילה מיליוני חללים לפני עידן האנטיביוטיקה. החיסון שבבינתיים נבדק רק על עכברים, ניתן במנה אחת והגן באופן מלא על כל העכברים שקיבלו אותו, מפני חיידק הדבר, Yersinia pestis. החיסון מבוסס על אותה הטכנולוגיה ששימשה לחיסוני הקורונה של חברות פייזר ומודרנה. מחלת הדבר אמנם זכורה בעיקר מסיפורי המגפות הגדולות באירופה בימי הביניים, אך היא עדיין קיימת באמריקה, באפריקה ובאסיה. כיום מטפלים בה באנטיביוטיקה, לכן היא אינה איום עולמי כפי שהייתה בעבר. עם זאת המחלה עדיין מפילה חללים במדינות עם שירותי בריאות לא טובים, כמו מדגסקר, שם המחלה מתפרצת שוב ושוב והורגת המונים, ואפילו במדינות עם שירותי בריאות טובים כמו ארצות הברית, שבה מתה מדבר ילדה בת 10 בשנת 2021. תמיד יש חשש מהתפשטות מהירה של דבר עמיד בפני אנטיביוטיקה. במצב כזה חיסונים יהיו כמעט הדרך היחידה למנוע מגפת ענק קטלנית.
לא בטוח שהחוקרים ימשיכו בפיתוח החיסון הספציפי הזה, וייתכן שהם יעדיפו להתמקד בפיתוח חיסונים נגד חיידקים נפוצים אחרים, כמו סטרפטוקוקים וסטפילוקוקים.
מספר חולי הקורונה במצב קשה בישראל חזר למגמת ירידה ובסוף השבוע עמד על 88, לעומת כ-100 בשבועות הקודמים. מספר הנפטרים עלה ל-12,349 – עליה של 18 מתים מהשבוע שעבר.
