ארבעה פעוטות חולי חצבת אובחנו בתל אביב לפני המלחמה, למרות שקיבלו את מנת החיסון הראשונה

פחות מיממה לפני פרוץ הקרבות בדרום הודיע משרד הבריאות על ארבעה פעוטות הלומדים באותו הגן בתל אביב שחלו בחצבת, ויש חשש שפעוט נוסף מהגן נדבק גם הוא במחלה. אחד הילדים החולים טס לבודפשט ב-27 בספטמבר בטיסה FR838 של Ryanair, ובחזרה ב-3 באוקטובר, בטיסת אל על LY2368. 

המקרה מדאיג מפני שהילדים כבר חוסנו בגיל שנה במנה אחת נגד חצבת. אמנם דרושות שתי מנות מחיסון זה להגנה מרבית מהנגיף, אך גם מנה אחת מגנה בדרך כלל על כ-93 מהמקבלים אותה, לכן בדרך כלל לא מוצאים מקבץ כזה של נדבקים שכבר מחוסנים במנה אחת. 

החיסון נגד כלול בזריקת ה-MMRV, המגנה מפני חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח. מקבלים אותו בטיפת חלב בגיל שנה וואת המנה השנייה בכיתה א'. עם זאת, אין מניעה רפואית לקבל את המנה השנייה מוקדם יותר ויש מדינות שבשיגרה נותנות אותה כבר בגיל שנה וחצי.

דנגי בישראל

מוקדם יותר הודיע המשרד על חולה שחזר מתאילנד באמצע חודש ספטמבר לאחר שנדבק שם בקדחת דנגי.   המחלה לא קיימת כיום בישראל ולא מדבקת מאדם לאדם. עם זאת, יתושים עלולים להעבירה מחולה פעיל  לאנשים בריאים בארץ, ולכן בוצע ריסוס בסביבות ביתו.

קדחת דנגי הופכת בהדרגה לבעיה עולמית. בשנת 2023 חלה עלייה גדולה גם במספר החולים וגם באזורי ההתפשטות שלה, בגלל ההתחממות הגלובלית שמעודדת את היתושים המעבירים אותה להתבסס במקומות חדשים. באיטליה למשל אובחנו עד ספטמבר יותר מ-180 חולים שהביאו אותה מארצות אחרות, אך גם 27 מקרי העברה מקומית של המחלה.


ההתחממות הגלובלית מרחיבה את אזורי התפוצה של יתושים, ועמם את אזור התפוצה של מחלות שהם מפיצים, כמו קדחת דנגי. יתוש אדס מצרי | צילום: khlungcenter, Shutterstock

קורונה ודיפתריה

לגבי הקורונה, יתכן שגל התחלואה בישראל נמצא במגמת ירידה, לאור העובדה שמספר המאושפזים במצב קל בבתי החולים עם קורונה נמצא בירידה מאז תחילת החודש. עדיין לא רואים ירידה שכזו בקרב המאושפזים במצב בינוני, ובקרב המאושפזים במצב קשה עדיין יש מגמת עליה. מספר המתים מקורונה בישראל הגיע ל-12,697.

חיסוני הקורונה המותאמים לווריאנטים החדשים אמורים להיות זמינים בקופות החולים בימים הקרובים. עם זאת, לא ברור כיצד תשפיע המלחמה על זמינות החיסונים והמרפאות, ומומלץ להתעדכן בנושא בקופות החולים.

ולסיום, חוקרים ממכון פסטר בפריז גילו מין של חיידק הגורם למחלת הדיפתריה (אסכרה בעברית) שלא היה מוכר עד כה. חיידקי הדיפתריה שייכים לקומפלקס מינים בשם Corynebacterium diphtheriae, שכולל לא פחות משבעה מינים. בחינה גנטית מדודקדת של אחד המינים האלה, Corynebacterium ulcerans, העלתה כי כמה מהשושלות הגנטיות שלו שונות מספיק כדי להיחשב מין נפרד, והחוקרים מציעים לקרוא לו Corynebacterium ramonii, על שם המיקרוביולוג הצרפתי גסטון רמון (1963-1886). לדברי החוקרים, למין הזה יש חשיבות רפואית, משום שהוא כנראה מאפשר הדבקה מאדם לאדם, בעוד C. ulcerans מאפשר בעיקר הדבקה של אדם מבעלי חיים נגועים. עם זאת, הרעלן של C. ramonii דומה מספיק לרעלן של המינים האחרים, כך שהחיסון הקיים נגד דיפתריה יעיל גם נגדו.  

0 תגובות