חללית פרטית בדרך לירח:
השבוע בחלל

פעם רביעית גלידה?

נחתת הירח "אודיסאוס" של החברה האמריקאית Intuitive Machines שוגרה בהצלחה מפלורידה בטיל פלקון 9 של חברת ספייס אקס ביום חמישי בבוקר. בשונה מהנחתות האחרות שניסו זאת לפניה, אודיסאוס תטוס לירח במסלול קצר יחסית: היא אמורה להיכנס למסלול סביבו בעוד שבוע, ואחרי יממה של הקפתו לנחות כ-300 קילומטרים מהקוטב הדרומי שלו, בצד הפונה לכדור הארץ.  

אודיסאוס היא נחתת מדגם Nova-C, גלגול של נחתת שסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, החלה לפתח בעבר. זו נחתת גדולה יחסית, בצורת גליל משושה שגובהו שלושה מטרים וקוטרו שני מטרים, והיא מסוגלת לשאת כ-100 קילוגרמים של מטען אל פני הירח. המטען שלה כולל כמה מכשירים וניסויים של נאס"א, שגם מימנה את רוב עלות המשימה במסגרת תוכנית CLPS לעידוד משימות לא מאוישות לירח. התוכנית מיועדת לאסוף מידע ולפתח טכנולוגיות שיתמכו בתוכנית ארטמיס, שבמסגרתה ארצות הברית מתכננת לשוב ולהנחית בני אדם על הירח בשנים הקרובות.

המכשירים של נאס"א כוללים גלאי רדיו לחקר המטען של חלקיקים באדמת הירח; מצלמה לניתוח הרכב האבק שמתרומם בנחיתה ובחינה כיצד הנחיתה משפיעה על פני הירח; מכשיר LIDAR – מד-טווח לייזר – למדידת גובה החללית מעל פני השטח; משדר רדיו לניווט על פני הירח; מכשיר חדשני למדידת כמות הדלק במכלים בכבידה החלשה של הירח; ומחזיר לייזר לאיתור הנחתת על הקרקע מלוויין המקיף את הירח.

מכשירים של נאס"א לצד מטענים פרטיים, בהם יצירת אמנות ומורשת דיגיטלית. נחתת אודיסאוס על הירח | הדמיה: Intuitive Machines

לצידם נמצאים בנחתת גם מטענים פרטיים, שכוללים ניסוי באריג לבידוד תרמי שפיתחה חברת ההלבשה "קולומביה"; מצלמה שתיפלט מהנחתת בגובה 30 מטר, ותתעד את הנחיתה מהצד; מצלמות של חברה קנדית לצילומים אסטרונומיים מפני הירח; כונן מחשב שבוחן שימור מידע דיגיטלי בסביבה הירחית המאתגרת; קבצים דיגיטליים של גופים העוסקים בשימור הידע של האנושות, בהם ארגון Arch Mission Foundation שהיה אחראי גם לספרייה הדיגיטלית במשימת "בראשית", והגניב לתוכה דובוני מים; ומיצג של האמן האמריקאי ג'ף קונס (Koons) הכולל 125 דגמים קטנים של הירח.

אם הנחיתה תצליח זו לא רק תהיה החללית הפרטית הראשונה שנוחתת בהצלחה על הירח, אלא גם החללית האמריקאית הראשונה שעושה זאת מאז סיומה של תוכנית אפולו ב-1972. אודיסאוס צפויה להיות החללית השנייה שנוחתת סמוך לקוטב הדרומי של הירח, אחרי משימת צ'נדריאן 3 של הודו בקיץ האחרון. האזור הזה מושך מחקר רב, בעיקר כי חוקרים מעריכים שיש שם מים קפואים מתחת לפני הקרקע ובמכתשים עמוקים, מה שעשוי לסייע בהקמת בסיס מחקר קבוע על הירח. גם סוכנות החלל של סין צפויה לשגר במאי השנה משימה לאיסוף דגימות מאותו אזור. חברת Intuitive Machines עצמה מתכננת לשגר השנה עוד שתי נחתות לירח, וגם חברות אמריקאיות נוספות מתכננות משימות לשם – פעילות שתגבר ככל שיתקרב מועד הנחיתות המאוישות של תוכנית ארטמיס. 

האם הפעם המשימה הפרטית תסתיים בנחיתה מוצלחת? שיגור הנחתת אודיסאוס מקייפ קנברל | צילום: SpaceX

האוקיינוס המפתיע במערכת השמש

מימאס (Mimas) הוא הקטן מבין שבעת הירחים הגדולים של כוכב הלכת שבתאי, קוטרו כ-400 קילומטר בלבד, והוא מכונה לפעמים "כוכב המוות" בשל דמיונו החיצוני לנשק הקטלני של האימפריה בסדרת "מלחמת הכוכבים". כעת מחקר חדש גילה כי מתחת לפני השטח השוממים שלו יש כנראה אוקיינוס של מים נוזליים, שנוצר ממש לאחרונה במונחים גיאולוגיים. 

האפשרות שיש אוקיינוס תת-קרקעי במימאס עלתה כבר לפני כעשור, כשצוות בהובלת חוקרים מצרפת ניתח נתונים שאספה החללית קסיני, שחקרה במשך שנים את שבתאי, טבעותיו וירחיו. החוקרים בחנו תנודות זעירות במסלולו של מימאס סביב שבתאי, והסיקו כי או שיש מים נוזליים מתחת לפני השטח שלו, או שיש לו ליבה בצורת אליפסה. במחקר החדש החוקרים מאותו צוות העמיקו עוד בנתונים, וניתחו כיצד המסלול של מימאס סביב שבתאי השתנה במשך הזמן. הם שילבו את הנתונים של קסיני עם הדמיות מחשב שבחנו הרכבים פנימיים שונים של הירח הקטן, והגיעו למסקנה שיש למימאס אוקיינוס נוזלי מתחת לשכבת קרח מוצקה בעובי 30-20 קילומטר. 

צוות נוסף של חוקרים צפוי להציג ממצאים דומים על מימאס בכנס שיתקיים בחודש הבא, מה שמעביר את הירח לקטגוריה של ירחים שבסבירות גבוהה יש להם אוקיינוס תת-קרקעי, כמו אנקלדוס, שגם הוא ירח של שבתאי, או אירופה, אחד הירחים הגדולים של צדק. עם זאת, החוקרים סבורים שמדובר באוקיינוס צעיר מאוד, שנוצר לפני 25 מיליון שנים, ואולי הרבה פחות. לדבריהם, אם הוא היה נוצר מוקדם יותר, היו נוצרים על פני מימאס בקעים או גייזרים כפי שרואים בירחים שבהם נוצרו אוקיינוסים כאלה לפני מיליארדי שנים. 

“הגילוי מצרף את מימאס למועדון אקסקלוסיבי של ירחים עם אוקיינוס פנימי, כמו אנקלדוס ואירופה", הסביר אחד החוקרים, ניק קופר מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון. "הגילוי של אוקיינוס צעיר מתחת לפני השטח שלו הופך אותו למועמד מוביל למחקרים העוסקים בשאלת מקור החיים וראשית התפתחותם". 

אוקיינוס צעיר הוא מקום מצוין לחקור איך נוצרו החיים. מימאס על רקע שבתאי, עם אנקלדוס ברקע | צילומים: NASA

צרות על מאדים

לאחר שנפרד מהמסוק שליווה אותו על מאדים כמעט שלוש שנות ארץ, מתמודד רכב המאדים Perseverance עם צרות משלו, הפוגעות בפעילותו המדעית. צוות של נאס"א המפעיל את הרכב דיווח כי המכסה של אחד המכשירים המאפשר לחקור את הרכב הסלעים נותר תקוע במצב פתוח חלקית. מדובר במכשיר המכונה SHERLOC, המקרין בלייזר את המטרה, ומנתח בספקרומטר את ההרכב הכימי שלה. המכסה התקוע, שבמצב תקין תפקידו למנוע חדירת אבק למכשור האופטי, אינו מאפשר למפעילי הרכב להשתמש בלייזר, והמכשיר מושבת כבר יותר מחודש. צוותים של נאס"א מנסים להתגבר על התקלה באמצעות פקודות למחשב הרכב לשנות את המתח החשמלי למנגנון הפתיחה והסגירה של המכסה, אך בינתיים בלי הצלחה. 

לרכב המאדים יש מכשירים נוספים שיכולים לנתח הרכב של סלעים בשיטות אחרות, אבל בנאס"א מקווים להחזיר את המכשיר לתפקוד כדי לשמר את יכולות המחקר המלאות של הרכב. Perseverance, שמציין בימים אלה שלוש שנות ארץ על מאדים, כבר עבר את תוחלת החיים הרשמית שתוכנן לפעול, כ-700 יממות מאדים, הדומות מאוד באורכן ליממה שלנו. עם זאת, המבנה שלו דומה מאוד לרכב השטח הקודם, Curiosity, שפועל על מאדים כבר יותר מ-11 שנות ארץ, ועדיין מתפקד היטב – כך שבנאס"א מצפים גם מהרכב הצעיר לתוחלת חיים ארוכה. 

לא יכול להקרין לייזר על סלעים כדי לנתח את הרכבם ולחפש סימנים לחיים קדומים על מאדים. מכשיר SHERLOC בקצה הזרוע הרובוטית של Perseverance | צילום: NASA/JPL-Caltech/ASU/MSSS

מסתכלים מלמעלה

חברת לווייני התצפית הישראלית ImageSat International (בקיצור ISI), תייצר במשותף עם חברות מסינגפור לווייני תצפית מודעיניים ברזולוציה גבוהה מאוד – המאפשרת להבחין בפרטים בגודל 50 סנטימטר בצילום מהחלל. החברה חתמה על הסכם עם שתי חברות בנות של התאגיד הביטחוני ST Engineering לפיתוח משותף של לוויין בשם Knight. הוא יתבסס על לווייני Runner שהחברה הישראלית מכרה לצ'ילה, וגם יהיה מסוגל לצלם וידאו בצבע מהחלל. 

בחברות מעריכים כי לווייני Knight הראשונים יהיו מוכנים לשיגור ב-2027. הן לא מסרו פרטים על היקף הייצור הצפוי ועל מחיר הלוויינים. 

יכולות תצפית משודרגות בשיתוף פעולה עם חברות סינגפוריות. לוויין Runner של חברת ISI | צילום: ImageSat International