הוועידה השנתית ננעלה עם הסכמה עקרונית על הקמת קרן לפיצוי מדינות שנפגעו ממשבר האקלים, אך בלי התקדמות של ממש במאמצים לבלימת ההתחממות
ועידת האקלים COP27 שהתקיימה בשארם א-שייח' שבמצרים הגיעה לסיומה ביום ראשון, 20 בנובמבר. הנציגים של כמעט 200 המדינות המשתתפות הצליחו, לאחר יותר משבועיים של דיונים, להגיע להסכמות שכוללות לראשונה הקמת קרן שתעביר כספים למדינות שנפגעו מאירועי אקלים, כמו שטפונות, סערות או בצורת. לצד זה, ההחלטות הנוגעות לבלימת ההתחממות אינן נחרצות כפי שקיוו חלק מהמשתתפים, ולא קוראות באופן חד משמעי לגמילה מדלקי מאובנים, כמו פחם, נפט וגז.
הוועידה לא קראה במפורש לצעדים לצמצום השימוש בפחם, נפט וגז טבעי. אסדת קידוח גז בים | צילום: curraheeshutter, Shutterstock
"אובדן ונזק"
הוועידה הזו נבדלה מקודמותיה בדגש שהושם בה על הנזקים שמשבר האקלים כבר גרם, ועל שאלת האחריות של המדינות המפותחות לנזקים אלו. ועידות קודמות, כולל הוועידה בגלזגו בשנה שעברה, התמקדו בדרכים לבלימת ההתחממות, ובעיקר בהפחתת הפליטות של גזי חממה. הנושאים האלו היו כמובן גם על סדר יומה של ועידת שארם, אבל שם ניתן מקום משמעותי הרבה יותר מבעבר להתמודדות על ההשלכות של המשבר.
עוד לפני שנפתחה רשמית, היה ברור שהוועידה השנה תעמוד בסימן מאבק בין המדינות המתפתחות, במיוחד העניות ביניהן, למדינות המפותחות המערביות. הראשונות דרשו כי הוועידה תדון בתשלום על הנזקים שמשבר האקלים גרם, ופיצויים למדינות שנפגעו מאסונות אקלימיים. במקרים רבים, המדינות שסופגות את עיקר הנזק, כמו פקיסטן או המדינות בקרן אפריקה שבהן היו שיטפונות קשים, אחראיות לחלק קטן מאוד מה פליטות העולמיות של גזי החממה. לטענתן, המדינות המפותחות שבנו את הונן, במידה רבה, בעזרת דלקי מאובנים, אחראיות לפצות אותן על אובדן ונזק ("Loss and damage") שנגרמו להן כתוצאה מהמשבר שאליו הוביל השימוש באותם דלקים. זאת מעבר לעזרה שהמדינות העשירות מגישות למדינות המתפתחות במטרה לסייע להן לעבור לאנרגיה ממקורות מתחדשים.
בפעם הראשונה נושא הפיצויים תפס מקום מרכזי בוועידה. מפגינים מחוץ לוועידה קוראים לסיוע למדינות עניות שנפגעות מנזקי אקלים | צילום: יונת אשחר
כצפוי, המדינות המתועשות התנגדו תחילה לדרישה הזו, והמחלוקת אף הובילה לעיכוב בתחילת הדיונים. בסופו של דבר הסכימו המדינות על הקמת קרן לתשלום על נזקים, כפי שדרשו המדינות המתפתחות. עם זאת, בכיר בממשל האמריקאי אמר ל-CNN שההסכמה אינה כוללת קבלת אחריות על הנזקים או תשלום פיצויים כלליים, אלא כספים לכיסוי הנזק ושיקום הקהילות הפגועות.
"הוועידה נקטה בצעד חשוב לכיוון הצדק", אמר מזכ"ל האום אנטוניו גוטרש (Guterres) בנאומו ביום האחרון של הוועידה. "ברור שהצעד הזה לבדו לא יספיק, אבל זהו מסר פוליטי נחוץ מאוד לבנייה מחודשת של האמון שהופר".
"הקרן הזו תהיה חבל הצלה עבור משפחות עניות שבתיהן קרסו, עבור איכרים שהשדות שלהם נהרסו, ותושבי איים שנאלצים לעזוב את בתי אבותיהם", אמר ל-CNN אני דסגופטה (Dasgupta), מנכ"ל המכון למשאבי העולם (World Resources Institute), מכון מחקר היושב בארצות הברית. אך הוא הוסיף גם שנציגי המדינות עוזבים את שארם א-שייח' ללא תכנית מפורטת להקמת הקרן ולפיקוח עליה. לפי ההחלטה, נציגים ממדינות שונות יעבדו במשך השנה הקרובה על הפרטים של הקרן, כולל מי יהיו המדינות התורמות, ואיך יוחלט למי ישולם הכסף.
מה שקורה בפקיסטן לא יישאר רק בפקיסטן. שלט בוועידת האקלים המזהיר מפני הפגיעה הלגובלית של נזקי האקלים למדינות עניות | צילום: יונת אשחר
תשלום נזקים לפני בלימת ההתחממות
בטיוטת ההחלטה של ועידת שארם, שפורסמה ביום ראשון, נושא הנזקים וההתמודדות עם משבר האקלים תופס מקום נכבד. הנושא של בלימת ההתחממות, כך נראה, נדחק הצידה בוועידה זו. אמנם, הטיוטה כן כוללת קריאה "לעשות מאמצים נוספים" כדי לעמוד ביעדים שנקבעו בהסכם פריז ובוועידת גלזגו, כלומר התחממות של לא יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס בממוצע העולמי עד סוף המאה. אך הדרך לעשות זאת מחייבת את מדינות העולם להפחית באופן משמעותי ומהיר את השימוש בנפט, בפחם ובגז, ונראה שהן חסרות את הרצון הפוליטי לעשות זאת.
בהתאם לכך, החלטות ועידת שארם נוקטות בשפה לא מחייבת בקשר לדלקי מאובנים. הן כוללות קריאה למעבר לאנרגיה מתחדשת אבל לצדה גם לאנרגיה עם פליטות נמוכות – Low emission energy. הביטוי הזה יכול להתפרש בכמה צורות, למשל כמתן היתר לפתח שדות גז טבעי, שהשימוש בו פולט פחות פחמן דו חמצני בהשוואה לנפט ופחם. זאת למרות שמחקרים עדכניים מראים כי שדות הגז פולטים כמויות גבוהות מהצפוי של מתאן, שהוא גז חממה רב עוצמה. בנוסף, ההחלטות קוראות לירידה הדרגתית בשימוש בפחם, Phasedown, ולא להפסקה הדרגתית, Phaseout, כפי שקיוו פעילי האקלים.
אפילו לגבי הפחם המזהם לא התקבלה החלטה על הפסקת השימוש, אלא רק הפחתה הדרגתית. תחנת כוח פחמית | צילום: Rudmer Zwerver, Shutterstock
"ההשפעה של תעשיות דלקי המאובנים ניכרת בכל מקום", אמרה לורנס טוביאנה (Tubiana), מנכ"לית קרן האקלים האירופאית (European Climate Foundation). "נשיאות הוועידה המצרית הפיקה מסמך שבאופן ברור מגן על מדינות הנפט ועל תעשיות הדלקים המאובנים. המגמה הזו לא יכולה להימשך באיחוד האמירויות בשנה הבאה". כן, ועידת האקלים הבאה תתכנס בדובאי, אחת מאותן מדינות נפט שעליהן דיברה טוביאנה – עובדה שככל הנראה מקטינה את הסיכוי לשינוי המגמה.
"אנחנו צריכים להפחית את פליטות גזי החממה באופן דרסטי עכשיו – וזה נושא שהוועידה לא התייחסה אליו", אמר גם מזכ"ל האו"ם גוטרש. דו"ח של התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP), שפורסם כמה ימים לפני פתיחת הוועידה, הדגיש את הצורך בפעולה מהירה ונחרצת כדי לעמוד ביעדי הסכם פריז. לפי הדו"ח, גם אם המדינות יעמדו בהתחייבויות שלקחו על עצמן, עדיין נראה עלייה של לפחות 2.4 מעלות צלזיוס בממוצע הטמפרטורות העולמי, הרבה יותר מהיעד של 1.5 מעלות. עלייה כזו עלולה להוביל לאסונות אקלימיים חמורים בהרבה מאלו שכבר נראים כאן, מגלי חום ובצורות שיהפכו אזורים נרחבים לבלתי ישיבים, ועד לעליית פני הים שתעלים מהמפה איים וערי חוף.
הדו"ח של האו"ם קורא ל"תהליך רחב, מהיר ומערכתי של שינוי", ומזהיר כי שינויים הדרגתיים כבר לא יוכלו לסייע במניעת ההשלכות הקשות ביותר של משבר האקלים. אלא שוועידת שארם הראתה שהאקלים הפוליטי הנוכחי מקשה מאוד על אותו שינוי מהיר ומערכתי.
"COP27 אולי נגמרה, אבל המאבק לעתיד בטוח נמשך", אמרה אליזבת וותוטי (Wathuti), פעילת אקלים צעירה מקניה, לאתר החדשות של האו"ם. "משבר האקלים, משבר המזון והמשבר הסביבתי, שכולם קשורים זה לזה, משפיעים על כולנו – אבל הקהילות שנמצאות בחזית, כמו הקהילה שלי, נפגעות בצורה הקשה ביותר. כמה פעמוני אזהרה צריכים להישמע לפני שנפעל?".
