מחקר בנברנים מגלה לפחות חלק מהמעגל העצבי הקשור ככל הנראה בהתאהבות גם אצל בני אדם

היא בוחנת את הבן הזוג הפוטנציאלי שעומד לידה, ומשהו מתרחש עמוק בתוך מוחה. קשרים נוצרים בין אזורי מוח שונים, והיא מרגישה שהיא רוצה להיות לידו, לבלות לצדו כל חייה, לגדל יחד אתו את גוריה.

גוריה, כי אנחנו לא מדברים (עדיין) על מוח של בני אדם, אלא על מוחותיהם של נברני ערבה (Microtus ochrogaster), מכרסמים הבוחרים בני זוג ונשארים איתם כל חייהם. במחקר חדש הצליחו החוקרים לזהות את אותו תהליך מסתורי במוח, הגורם לנקבת נברן הערבה להחליט מי היא בוחרת כבן זוג, החלטה שתשפיע על שארית חייה.

מחקרים קודמים כבר הראו שההורמון אוקסיטוצין משחק תפקיד חשוב ביצירת הקשר בין בני הזוג. במחקר הנוכחי הראו החוקרים, מאוניברסיטת אמורי בארה"ב, שבזמן יצירת הקשר, ובזמן הפעילות המינית עצמה, שני אזורים במוח מגבירים את הקשר ביניהם ו"מדברים" אחד עם השני.

האזורים הללו הם קליפת המוח הקדם-מצחית, האחראית על קבלת החלטות, וגרעין האקומבנס (Accumbens), שמקושר להנאה ולמערכת החיזוק. מערכת זו היא שנותנת לנו הרגשה טובה כשאנחנו אוכלים משהו טעים, או מתחבקים עם מישהו אהוב. הקלטת הפעילות של תאי העצב במוח הנקבות כאשר הן נחשפו לזכרים הראתה שאזורים אלו שולחים אותות זה לזה.

רוברט ליו (Liu), שהוביל את המחקר, אמר בראיון לכתב העת New Scientist שבעזרת האותות הללו, המאפיינים של הזכר, כמו ריחו או הקול שלו, הופכים לגורמים המפעילים את מערכת החיזוק. מרגע זה, כל פעם שהנקבה מריחה או שומעת את הזכר המסוים שלה, היא מקבלת את אותה הרגשה טובה.

אבל החוקרים לא הסתפקו רק בתיעוד של מה שקורה במוח הנברניות באופן טבעי. הם גם הפעילו את  המעגל העצבי כשביטאו חלבונים מסוימים בקליפת המוח הקדם מצחית, באותם תאים ששולחים אותות לגרעין האקומבנס. כך יכלו להפעיל בכל עת את התהליך שגורם לנקבה להימשך אל זכר מסוים ולבחור בו.

החוקרים הפעילו את המעגל העצבי כאשר הנקבות היו ליד זכר, אך הזכר היה בתוך כלוב והן לא יכלו לשבת צמודות אליו כמו שזוגות נברנים עושים לעיתים קרובות. לאחר מכן הנקבות היו יכולות לבחור בין שני זכרים, זה שהיה לידן קודם לכן או זכר זר. מתוך 12 נקבות, עשר בחרו בזכר שראו ושמעו בזמן שהמעגל העצבי במוחן הופעל. לעומת זאת, מתוך קבוצת ביקורת של עשר נקבות שלא קיבלו את אותו תמריץ, רק שלוש בחרו בזכר שפגשו קודם.

בינתיים מדובר על מחקר קטן למדי, אך מתוצאותיו נראה שהתקשורת בין שני חלקי מוח אלו חשובה במיוחד לבחירת בן זוג. אין זה אומר כמובן שאזורים אחרים במוח אינם חשובים. "לדעתנו, סביר שהקליפה הקדם מצחית וגרעין האקומבנס מעורבים בהתאהבות גם אצל בני אדם" אמר ליו באותו ראיון "אבל ייתכן שאינם האזורים היחידים המעורבים בכך".

בפעם הבאה שאתם רואים מישהו או מישהי שגורם ללב שלכם לפעום מהר יותר, חישבו על תאי העצב במוחכם, שמדברים אחד עם השני ויוצרים את התופעה המורכבת כל כך הזו, שאנו קוראים לה התאהבות.

0 תגובות