היא טובה לבריאות, מונעת אלרגיות ומסייעת למנוע עששת. יש לה שלושה שלבים שונים. בלעדיה לא היינו שורדים. והיא טובה בכל גיל. לכבוד חג האהבה – עשרה דברים שהמדע יודע על הרגש המתוק מכול

ט"ו באב הוא חג האהבה היהודי, שחל בהפוגה שבין עונת הבציר והקטיף לעונת האסיף והחריש. בתנ"ך מסופר שבליל הירח המלא יצאו הצעירים לרקוד בכרמים לשם שידוכים, בין השאר בין שבטים שונים שבדרך כלל לא התערבבו זה בזה. כמו האהבה, החג אינו מצווה אלא נובע מאוסף של סיבות, שעל חלקן יש ויכוח.

הרעיון שהאהבה מסתורית טבוע בנו כה עמוק עד שרבים חושבים שאיננו יודעים ואיננו מבינים אותה באמת, כמאמר קהלת (ט', 1): "גַּם-אַהֲבָה גַם-שִׂנְאָה, אֵין יוֹדֵעַ הָאָדָם". ובכל זאת, מאז ימי כתיבת התנ"ך למד המדע כמה דברים חדשים על האהבה.

1. קשה לחקור אהבה

על כל מאמר שעוסק באהבה מתפרסמים 80 מאמרים על מין. המילה Love מופיעה בגוגל שישה מיליארד ו-940 מיליון פעמים. יחסית לנושא כל כך מרכזי בחיינו אפשר היה לשער שיכתבו מאמרים רבים על האהבה, אבל המציאות היא אחרת. בהסכמה עם דברי קהלת, יש יחסית מעט מאמרים מדעיים על אהבה. לפי מאגר המידע של המאמרים המדעיים ברפואה ובביולוגיה (PubMed) רק 8,630 מאמרים מדעיים מזכירים את המילה "אהבה". על המילה פסיכוזה, לשם השוואה, נכתבו 75,484 מאמרים מדעיים ועל המילה סקס נכתבו 688,779 מאמרים.

2. האהבה טובה לבריאות

חיבוקים מורידים מתח, מחזקים את מערכת החיסון ומקצרים מחלות. ידוע שחיבוקים, ובמיוחד חיבוקים ארוכים של 20 שניות ויותר, משפיעים על גופנו לטובה, מורידים הורמונים הקשורים למתח ומעלים הורמונים הקשורים לעונג.

במחקר שנערך לאחרונה על מדגם גדול יחסית של 404 נבדקים, נמצא שחיבוקים מחזקים את מערכת החיסון באופן משמעותי. הנבדקים נשאלו במשך שבועיים על כמות החיבוקים ועל כמות העימותים שעברו, ואחר כך הדביקו אותם בשפעת ושמו אותם בבידוד לשבוע. אלו מהם שהתחבקו לעתים קרובות נדבקו פחות בשפעת ועברו את המחלה בצורה קלה יותר בממוצע. ייתכן שיש לממצאים קשר גם לכך שהמתחבקים גם היו מעורבים פחות בעימותים, על המתח הכרוך בהם. מחקר זה מצטרף למחקרים אחרים המדגישים את חשיבות המגע לבריאותנו הנפשית והפיזית.

3. לאהבה יש שלבים

לאהבה יש לרוב שלושה שלבים, כאשר בכל אחד מהם מעורבים הורמונים אחרים. מדענים הולנדים מצאו ששלבי האהבה מאופיינים בפרופיל הורמונלי ייחודי ובשינויים בפעילות של אזורים שונים במוח. שלב ההתאהבות נמשך חצי שנה בממוצע ומאופיין בריגוש, אופוריה ומתח המוביל גם לשינויים במצב הרוח. בשלב הזה רואים עלייה במוליך העצבי דופמין וירידה בטסטוסטרון ובסרוטונין. השלב השני הוא האהבה התשוקתית, שמאופיין בהרגשת ביטחון, רוגע ומחויבות. לאחר כמה שנים עוברים לרוב לשלב האהבה החברית, שבה יש ירידה בתשוקה והזוגיות הופכת לחברות שנשלטת בידי ההורמונים וזופרסין ואוקסיטוצין.

4. האהבה קשורה להתנהגות חברתית

הורמון האוקסיטוצין משותף לאהבה הורית, חברתית וזוגית ומעודד ניחום אבלים. המוח האנושי אינו פועל בצורה היררכית, ולעתים קרובות תהליכים בו משתלבים זה בזה. הורמונים כמו דופמין, אוקסיטוצין, וזופרסין, סרוטונין וקורטיזול מעורבים כולם בתהליכים הקשורים בקשרים בין-אישיים ובאהבה.

בסדרה של ניסויים שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים מובילים הראה פרופ' לארי יאנג (Young) מאוניברסיטת אמורי שאוקסיטוצין מעלה את ה"בולטוּת" של ההתנהגות החברתית ומגביר התנהגות בין-אישית, עד כדי כך שכיום בודקים את האפשרות לתת את ההורמון כטיפול מסייע לילדים על הספקטרום האוטיסטי.

האהבה קשורה גם לניחום אבלים. אצל נברנים (מין של מכרסמים), לדוגמה, מוכרת התנהגות של ניחום אבלים בין בני זוג לאחר שאחד מהם חווה טראומה. הנברן עושה מעין עיסוי של סירוק לבן הזוג הנפגע וכך מקל עליו להתמודד עם ההלם. במאמר שפורסם בכתב העת היוקרתי Science הראה יאנג שכאשר חוסמים את הפעילות של הקולטן לאוקסיטוצין תגובת ניחום האבלים נעלמת.


כשאנו מאוהבים, אנו מרגישים "על הסוס" | איור: Shutterstock

5. אנחנו מתוכנתים לאהוב

אהבה היא מנגנון של קשר בין-אישי שמעודד את הקמת דור ההמשך. היא איננה רק רומנטיקה, אלא מנגנון בסיסי וכללי ששומר על שרידות משפחתית, חברתית והורית. במינים רבים, כאשר הורה אחד שומר על הצאצאים, בן הזוג השני דואג להביא מזון, ולכן נחוצה זוגיות גם מעבר לפרק הזמן הקצר של יצירת הדור הבא.

נברני ערבות יוצרים קשר זוגי מסוג מונוגומיה חברתית, שכוללת גידול צאצאים משותף לצד "סטוצים" עם בני או בנות זוג אחרים בזמן מפגשים חברתיים באחו. נברנים מצויים, לעומת זאת, חיים בסביבה עשירה במזון, כך שאין להם צורך לחיות כזוג והמפגש הזוגי מסתיים לאחר ההזדווגות. שני זני המכרסמים נבדלים זה מזה בכמות הקולטנים לאוקסיטוצין ובהתפלגות הקולטנים במוח. בנוסף, אזור קליפת המוח הקדם מצחית האמצעית במוח גדולה יותר אצל המכרסמים ה"בוגדניים".

6. אהבה היא סוג של "שיגעון"

זיגמונד פרויד אמר שאדם מאוהב שקול לבעל שיגעון, ואכן בדומה למאוהבים גם לאנשים שסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית (OCD) רואים רמות אוקסיטוצין גבוהות בדם ורמות סרטונין נמוכות. במחקר ראשוני שנעשה לאחרונה באוניברסיטת פיזה שבאיטליה על 44 נבדקים נמצא שרמות האוקסיטוצין בדמם של אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית עלו ככל שעוצמת ההפרעה עלתה.

בעקבות אוסף גדול של מחקרים פרסם בחודש האחרון צוות משימה של הארגון הבינלאומי לפסיכיאטריה ביולוגית מאמר דעה שבו נטען שלרמת האוקסיטוצין בדם יש פוטנציאל כסמן להפרעות נפשיות. עודף של אוקסיטוצין מעלה את רמת האמון החברתי ומפחית חרדה. עם זאת, כל דבר במידה, וכפי שמראה המחקר על הפרעה טורדנית כפייתית גם עודף של ההורמון אינו בריא בהכרח.

7. האהבה טובה למניעת אלרגיה?

בשנה האחרונה זכו בפרס איג-נובל (פרס מדעי פארודי הניתן באוניברסיטת הרווארד למחקרים שמוגדרים ככאלה ש"גורמים לאנשים לצחוק ואז לחשוב") מחקרים שהראו שנשיקות מורידות תגובה אלרגית.

פרס איג-נובל לרפואה ניתן לרופא היפני האג'ים קימאטה, שחקר כמאה אנשים שלמחציתם הייתה תגובה אלרגית. הנבדק או הנבדקת הושמו במשך חצי שעה עם בן או בת הזוג שלהם בחדר סגור עם מוזיקה שקטה - פעם אחת הם התבקשו להתנשק באופן חופשי ופעם אחרת להתחבק אך לא להתנשק. ליתר ביטחון בחרו בנבדקים שלא מרבים להתנשק עם בני זוגם.

כשהנבדקים התנשקו נמצא שתגובתם האלרגית לקרדית אבק הבית או לאבקני ארזים פחתה באופן מובהק, דבר שהתבטא גם בבדיקת דם לנוגדנים הקשורים לאלרגיה וגם בבדיקת אלרגיה עורית.

8. נשיקה משתפת גם חומר גנטי

את פרס איג נובל חלק קימאטה עם נטליה קמודיובה וקבוצתה מהמכון לביו-רפואה מולקולרית שבאוניברסיטת קומניוס בסלובקיה. הפרס ניתן להם על מחקר שבמסגרתו ביקשו מתריסר זוגות להתנשק באינטנסיביות למשך שתי דקות לפחות. בנות הזוג נתנו דוגמת רוק לפני הנשיקה וכן מיד אחריה וכל כמה דקות במשך שעה. בכל דוגמה חיפשו שאריות של DNA מכרומוזום Y, הייחודי לזכרים, ועל כן שייך בהכרח לבן הזוג.

המדענים דיווחו בכתב העת לרפואה משפטית בינלאומית שהם מצאו עקבות של DNA זכרי שעה שלמה אחרי הנשיקה (לא בדקו מעבר לזמן זה). אצל שליש מהנבדקים ה-DNA נשאר שלם ובכמות מספקת במשך עשר דקות לפחות כדי שהבדיקה הגנטית תוכל גם לזהות את בן הזוג המנשק. המחקר, שבוצע עם מכון לרפואה משפטית, נועד לבדוק אם אפשר לאתר שאריות של תוקף שמתנשק עם אישה נגד רצונה. עם זאת, מבחינה משפטית עדיין אפשר לתהות מה קורה אם הנשיקה הכפויה נמשכת פחות משתי דקות או שאינה אינטנסיבית עד כדי כך.

9. האהבה  היא חגיגת שותפות גם לחיידקים שלנו

ידוע שנשיקות מסייעות לקשר הזוגי ואף מגבירות את ייצור הרוק, שעוזר בתורו להילחם בעששת. עם זאת, בנשיקות מועבר גם הרבה רוק מפה לפה, והוא כולל בתוכו טרמפיסטים רבים, ביניהם כאלה שקיימים באופן טבעי בפה של כולנו, אך גם כאלה מעבירי מחלות. בסך הכל עוברים מפה לפה 80 מיליון חיידקים בנשיקה של עשר שניות בלבד. כמות החיידקים, כמובן, לא מעידה על סוג החיידקים ועל הסיכון למחלות. כשבני זוג מתנשקים תשע פעמים ביום, אוכלוסיית החיידקים בפה שלהם תהפוך זהה.

מחלת הנשיקה, הרפס, חיידקי עששת, וחיידקים שגורמים לשפעת ומחלות ריאה הן בין המחלות הנפוצות שעוברות בנשיקה. המידע הזה מעניק פרשנות חדשה למשפט הפתיחה של שיר השירים (א' ב'): " יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן". ממצא מעניין נוסף של מחקר חיידקי הנשיקה הוא שגברים דיווחו על יותר נשיקות ביום עם בת הזוג ממה שדיווחה בת הזוג שלהם.

10. לאהבה אין גיל

מגע ופעילות מינית משפרים את איכות החיים בגיל השלישי. מחקר עדכני שנעשה על 138 נבדקים בגיל ממוצע של 74 את התדירות של פעילויות הקשורות לאהבה – מהחזקת ידיים, חיבוקים ונשיקות ועד יחסי מין. כמו כן הם ענו על שאלון שבדק את החשיבות שהם מייחסים לכל פעילות ואת איכות החיים שלהם. מהשאלון עלה ש-89 אחוז מהם התחבקו, 87 אחוז התנשקו ורק 75 אחוז החזיקו ידיים. ככל שעלו הכמות והתדירות של הפעילויות הקשורות לאהבה, כך השתפרה איכות החיים של הנבדקים. גם הזוגיות עצמה חשובה: נבדקים שחיו בזוגיות דיווחו על איכות חיים גבוהה יותר. עם זאת, הגורם בעל ההשפעה הגבוהה ביותר על איכות החיים היה הבריאות של הנבדק, כי נפש בריאה בגוף בריא.

בחג האהבה והפיוס, שמציין אהבה זוגיות ואהבה חברתית בין מחנות יריבים, לא נותר אלא לאחל "לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא י"ט, 18). או כמו שסבתא שלי תמיד אמרה, העיקר הבריאות. כמו שהמחקרים האחרונים מוכיחים, בשביל בריאות כדאי להתחבק, להתנשק, לקבל ולתת עיסויים, לאהוב ולהתאהב.

5 תגובות

  • אריאל

    תמונה

    האם משהו יודע מיהו האומן של התמונה של האסטרונאוטים שמתנשקים?

  • סיגל

    Credentials

    כדי לשמור על הרמה המדעית הגבוהה של דוידסון און ליין, מומלץ לרשום תמיד מה הכשרתו של הכותב ומה הופך אותו למומחה בתחום. כך נוכל להעריך את הסמכות המדעית של הכתבה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    מומחיות כותבים

    סיגל שלום, אם תלחצי על שם הכותב (בכל הכתבות) תגיעי לדף האישי שלו, ובו כל הפרטים על השכלתו ותחומי התמחותו.

  • ורד

    מעודד נישואין וזוגיות

    מקסים! עכשיו אני כבר רוצה להתחתן. עד עכשיו לא רציתי...

  • קני

    אני בעד, ורד

    תתקשרי אלי!