נאס"א תדרוש מבואינג טיסת מבחן נוספת, סוף המשימה הפרטית על הירח, אתגר הירח של הודו, גלקסיות שמתבגרות מהר ואיך אפשר לזכות בכרטיס למאדים? סיכום השבוע ברחבי היקום

עתיד החללית של בואינג

האסטרונאוטים האמריקאים שהתעכבו בחלל חודשים ארוכים חזרו בשלום לכדור הארץ בלילה שבין שלישי לרביעי השבוע. סוניטה ויליאמס (Williams) ובארי וילמור (Wilmore), עם חבריהם לצוות ניק הייג (Hague) והקוסמונאוט הרוסי אלכסנדר גורבונוב (Gorbunov), צנחו בחללית הדרגון "פרידום" מול חופי פלורידה, אחרי מסע של כ-17 שעות מתחנת החלל.

ויליאמס ו-וילמור היו הצוות של חללית "סטארליינר" של בואינג בטיסת המבחן המאוישת הראשונה שלה ביוני 2024. עקב תקלות רבות בחללית, בראשן דליפות הליום מכמה ממנועי ההכוון של החללית, החליטה סוכנות החלל של ארצות הברית שהאסטרונאוטים לא יחזרו בה, ובספטמבר 2024 היא חזרה לכדור הארץ ריקה מאדם, בנחיתה אוטונומית. שני אנשי הצוות נשארו בתחנת החלל הבינלאומית, והוחלט כי יהפכו לחלק מהצוות הבא בתחנה, התשיעי שנשלח לשם מאז החלה ספייס אקס להטיס אנשי צוות ב-2020. הצמד, שהיה אמור לשהות בתחנה שמונה ימים, נשאר בסופו של דבר תשעה חודשים. 

בתוך כך, עדיין לא ברור מה יעלה בגורל החללית של בואינג, פרויקט שכבר גרם לחברה הפסדים כספיים כבדים. לאחר טיסת המבחן של הסטארליינר הייתה אמורה בואינג להתחיל להטיס צוותי אסטרונאוטים לתחנת החלל במקביל לטיסות של ספייס אקס, אך לפי שעה נאס"א צפויה לדרוש מבואינג טיסת מבחן נוספת, עדיין לא ברור אם בחללית מאוישת.

הבעיה העיקרית בסטארליינר הייתה דליפות רבות של הליום ממנועי ההכוון של החללית. בכל סטארליינר יש 48 מנועים כאלה – עשרים מנועים חזקים יותר שנועדו לתיקוני מסלול ותמרונים אחרים, ו-28 מנועים לכוונון עדין יותר של זווית החללית, המשמשים למשל בתמרוני עגינה. חמישה מהם יצאו מכלל פעולה בטיסה של סטארליינר לתחנת החלל, ואף שבעבודה משותפת של צוותי בואינג ונאס"א ארבעה מהם חזרו לפעול, הסיבה לתקלות עדיין אינה ברורה די הצורך, וקשורה כנראה להתחממות יתר של שסתומים.

"אנחנו בהחלט בוחנים את הסטארליינר בקפידה, ויש לנו כמה מועמדים להחלפת השסתומים בניסויים שנעשה בקיץ", אמר סטיב סטיץ' (Stich), ראש תוכנית הטיסות המאוישות המסחריות בנאס"א, במסיבת עיתונאים לאחר נחיתת הצוות התשיעי. הוא הוסיף כי נאס"א עדיין לא החליטה אם משימת המבחן הבאה של סטארליינר תהיה מאוישת או לא, אבל גם אם היא לא תהיה מאוישת "אנו רוצים שיהיו לה את כל המערכות הדרושות להטסת בני אדם".

סטיץ' הדגיש כי נאס"א מעוניינת לאשר חלליות סטארליינר להטסת אסטרונאוטים למשימות ממושכות בתחנת החלל אחרי טיסת המבחן הבאה, אם היא תעבור היטב. "אנו צריכים לצרף את בואינג למערכת הטסת הצוותים", הוא הוסיף. "החזרה של בוטש וסוני (וילמור ו-ויליאמס, א"נ) בחללית דרגון המחישה לי כמה חשוב שיהיו לנו שתי חלליות שונות למשימות מאוישות, כמה חשובה הסטארליינר, וכמה חשובה היתירות שאנו מפתחים לטיסות מאוישות מבחינת הפעילות הכלכלית במסלול נמוך סביב כדור הארץ".

חזרה חלקה. הנחיתה של חללית הדרגון "פרידום" עם הצוות התשיעי במפרץ מקסיקו:

נשארת לבד בחושך

החברה האמריקאית Firefly הודיעה בתחילת השבוע כי נחתת הירח Blue Ghost סיימה את משימתה כמתוכנן ועמדה בכל יעדיה. בלו גוסט נחתה על הירח בתחילת החודש, והשלימה את הנחיתה החלקה הראשונה של חללית פרטית על הירח. החללית העבירה את השדר האחרון אחרי 346 שעות פעילות על הירח, כ-14.5 ימי ארץ, כפי שתוכנן לה מראש – ניצול מרבי של השמש ביום הירחי, שנמשך כשבועיים שלנו. היא המשיכה לעבוד עוד כמה שעות אחרי שקיעת השמש מעבר לאופק הירח, וגם העבירה תיעוד ראשון של שקיעה כזו.

בהודעת החברה נאמר כי החללית העבירה 119 ג'יגה-בייט של נתונים, כמעט מחציתם נתונים מעשרת המכשירים והניסויים המדעיים שלה, שנועדו בעיקר לחקור את אבק הירח, וכללו גם קידוח בקרקע למדידת הטמפרטורה בעומק מטרים אחדים. לקראת סיום משימתה הנחתת גם הצליחה לצלם ליקוי חמה ירחי – מצב שבו כדור הארץ מסתיר את רוב פני השמש מבחינת הצופה על הירח.

"אנו גאים מאוד על הדגמות הטכנולוגיה של בלו גוסט, מקליטת אותות GPS על הירח ועד הקידוח הרובוטי העמוק ביותר באדמתו", אמר מנכ"ל Firefly, ג'ייסון קים (Kim). גם נאס"א בירכה את החברה על המשימה המוצלחת במסגרת תוכנית CLPS, שבה מממנת סוכנות החלל משימות פרטיות לירח, ומשלבת בהן ניסויים מדעיים שלה. במסגרת זו מתוכננות עוד שתי משימות לנחתות של Filefly: בשנה הבאה מתכננת החברה להנחית את בלו גוסט 2, הפעם בצד הרחוק של הירח, וב-2028 את בלו גוסט 3, שאמורה לנחות שוב בצד הקרוב על הירח, עם רכב שטח קטן.


סליחה, אתה מסתיר לי את השמש. ליקוי החמה שצילמה Blue Ghost מפני הירח, כשכדור הארץ מסתיר את רוב פני השמש | מקור: Firefly

הודו חוזרת לירח

ממשלת הודו אישרה את את משימת צ'נדריאן 5 (Chandrayaan-5), שבמסגרתה מתכוונת סוכנות החלל של הודו – בשיתוף פעולה עם יפן – להנחית רכב שטח גדול במיוחד באזור הקוטב הדרומי של הירח. המנהל הנכנס של סוכנות החלל של הודו, ו' נראיאנאן (Narayanan), הודיע בתחילת השבוע כי הממשלה אישרה את התוכנית כמה ימים קודם לכן, אך לא מסר פרטים נוספים על פרטי המיזם, תקציבו או לוח הזמנים.

על פי דיווחים קודמים, שיגור המשימה מתוכנן לא לפני 2028. הנחתת של צ'נדריאן 5 אמורה לשאת אל פני הירח רכב שטח לא מאויש גדול מכל קודמיו, בעל מסה של 250 קילוגרם. לשם השוואה, רכב השטח של משימות אפולו האחרונות, היה בעל מסה של 210 ק"ג בלי הנוסעים. הרכב מיועד לשאת שורה ארוכה של מכשירים מדעיים, רובם מיועדים לחיפוש מים קפואים באדמה. בין השאר הוא יצויד במקדח לאיסוף דגימות ומכשור לניתוח הרכבן, ספקטרומטרים, מכ"ם חודר קרקע ועוד.

הודו מתכננת לשנים הקרובות כמה משימות חלל מתקדמות. בקיץ 2023 היא היתה למדינה הרביעית שמצליחה לבצע נחיתה רכה של חללית על הירח, במשימת צ'נדריאן 3, והראשונה שמנחיתה חללית בקוטב הדרומי של הירח. ב-2027 היא צפויה לשגר את משימת צ'נדריאן 4, שאמורה לנחות לא רחוק מצ'נדריאן 3, ובפעם הראשונה להביא לכדור הארץ דגימות קרקע מאזור הקוטב הדרומי של הירח. במקביל למשימות הירח מפתחת הודו את תוכנית החלליות המאוישות שלה, גגניאן (Gaganyaan, "רכב שמיים" בסנסקריט). פיתוח החללית, שמיועדת לשאת עד שלושה אנשי צוות, נמשך כבר שנים רבות. דגם לא מאויש של החללית שוגר לטיסת מבחן לפני יותר מעשור, אך השיגור המאויש מתעכב עוד ועוד, ולפי שעה מתכונן לשנת 2026. אחרי המשימות הראשונות מתכננת הודו לצייד את החלליות במתאם עגינה, שיאפשר להן להתחבר לתחנת החלל הבינלאומית או לתחנות פרטיות, במסגרת הרחבת שיתוף הפעולה הבינלאומי של תוכניות החלל שלה.

רכב הירח פרגיאן נוסע ליד הנחתת ויקראם במשימת צ'נדריאן 3. בשלב הבא מתכננת הודו רכב שטח גדול פי עשרה

 

החמצן שבקצה היקום

בשנה שעברה התגלתה בתצפיות של טלסקופ החלל ג'יימס וב הגלקסיה המרוחקת ביותר המוכרת לנו. לאור מגלקסיית JADES-GS-z14-0 נדרשו כ-13.4 מיליארד שנים כדי להגיע אלינו, מה שאומר שאנו רואים אותה כפי שנראתה רק כ-300 מיליון שנים אחרי המפץ הגדול. תצפיות חדשות בטלסקופ הרדיו הענקי ALMA בצ'ילה, מעלות כי יש בגלקסיה הזו חמצן, מה שמעיד כי התפתחותה הייתה מהירה הרבה יותר ממה שמדענים חשבו שאפשרי עד כה.

כוכבים נוצרים בעיקר מהיסודות הקלים ביותר, מימן והליום. בתהליכי חייהם של הכוכבים, ובעיקר לקראת סיומם, נוצרים בהם גם יסודות כבדים יותר. כשכוכב כבד מסיים את דרכו בפיצוץ, היסודות שנוצרו בו מופצים לכל עבר, וחלקם מוצאים את דרכם לכוכבים אחרים, או לגרמי שמיים קטנים יותר. עד כה חשבו חוקרים כי 300 מיליון שנה אינם זמן מספיק להתפתחות גלקסיות המכילות שיעור משמעותי של יסודות כבדים מהליום, אבל שני מחקרים נפרדים העלו כי שיעור החמצן בגלקסיה JADES-GS-z14-0 גדול פי עשרה מהצפוי.

"זה כמו לגלות מתבגרים במקום שאתה מצפה למצוא בו רק תינוקות", אמר סנדר סחאובס (Schouws) מאוניברסיטת ליידן בהולנד, שהוביל את אחד המחקרים. "התוצאות מראות שהגלקסיה נוצרה מהר מאוד והיא מתבגרת מהר מאוד, וזה מצטרף לגוף גדל והולך של ראיות כי היווצרות גלקסיות הייתה מהירה הרבה יותר מהצפוי". "הראיות לקיומה של גלקסיה בוגרת ביקום שהיה כה צעיר מעלה את השאלה מתי וכיצד נוצרו הגלקסיות", הוסיף סטפנו קרניאני (Carniani) ממכון מחקר בפיזה, איטליה, ראש המחברים של המחקר השני.

גילוי החמצן גם איפשר לחוקרים לדייק מאוד את מדידות המרחק של הגלקסיה, לרמה של חמש אלפיות האחוז. הממצאים החדשים צפויים לשנות את המודלים של היווצרות גלקסיות והתפתחותן, ולעזור לנו להבין טוב יותר כיצד התפתח היקום כולו.

​חוזרים ליסודות. הגדלה של גלקסיית JADES-GS-z14-0 על רקע מיקומה בשמיים: נקודה זעירה בקבוצת הכוכבים "תנור" (FornaX) | מקור: ALMA (ESO/NAOJ/NRAO)/S. Carniani et al./S. Schouws et al/JWST: NASA, ESA, CSA, STScI, Brant Robertson (UC Santa Cruz), Ben Johnson (CfA), Sandro Tacchella (Cambridge), Phill Cargile (CfA)
חוזרים ליסודות. הגדלה של גלקסיית JADES-GS-z14-0 על רקע מיקומה בשמיים: נקודה זעירה בקבוצת הכוכבים "תנור" (FornaX) | מקור: ALMA (ESO/NAOJ/NRAO)/S. Carniani et al./S. Schouws et al/JWST: NASA, ESA, CSA, STScI, Brant Robertson (UC Santa Cruz), Ben Johnson (CfA), Sandro Tacchella (Cambridge), Phill Cargile (CfA)

כדורסל בדרך למאדים

חללית סטארשיפ עדיין רחוקה מטיסות מבצעיות, ושתי החלליות האחרונות גם התפוצצו בטיסות הניסוי, אבל זה לא מפריע למנכ"ל והמייסד של ספייס אקס, אילון מאסק (Musk) להציע פרס של טיסה בסטארשיפ למאדים, בהימורי ספורט שיזמה חברה אחרת בבעלותו – הרשת החברתית X. האתגר מוצע לקראת טורניר הגמר של ליגת המכללות האמריקאית בכדורסל גברים, אחד מאירועי הספורט המרכזיים בארצות הברית. הטורניר מכונה March Madness – טירוף חודש מרץ, והוא כולל 63 משחקים. האתגר הוא משחק מילים על השם הזה, ומכונה Mars Madness – טירוף מאדים.

האתגר מציע את הטיסה למאדים למי שינחש נכון את הקבוצה המנצחת בכל המשחקים, מהשלב המוקדם – עד הגמר. הסיכוי לזכות כנראה אינו גבוה במיוחד, משום שעד כה איש לא הצליח אפילו להתקרב לניחוש כזה. השיא נרשם ב-2019 כשחובב כדורסל מאוהיו ניחש נכון את המנצחות ב-49 משחקים. התחרות פתוחה רק לתושבים חוקיים של ארצות הברית מגיל 18 ומעלה, והמועד האחרון להגשת ההימור, בפלטפורמה של X כמובן, הוא יום חמישי, 20 במרץ, ערב פתיחת הטורניר.

מאסק הצהיר לא אחת בחודשים האחרונים שסטארשיפ תוכל לטוס למאדים כבר בחלון השיגור של 2028. אפילו אם מדובר בינתיים בטיסה לא מאוישת בכיוון אחד, החזון הזה נראה רחוק מאוד כשב-2025, אחרי שנתיים ושמונה טיסות ניסוי, סטארשיפ עדיין לא נכנסה למסלול סביב כדור הארץ. טיסות מאוישות למאדים יצאו מן הסתם רק עוד זמן רב, כך שגם אם יהיה זוכה באתגר הכדורסל, הוא יצטרך הרבה מאוד סבלנות כדי לממש את הפרס.


תיקח למאדים מהמר כדורסל יוצא מהכלל? חללית סטארשיפ על כן השיגור | צילום: SpaceX

0 תגובות