במאיץ החלקיקים הגדול בשוויץ נצפו לראשונה חלקיקי ניטרינו. התצפית הזו עשויה להוביל לשינויים במודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים

אחד הפרויקטים המדעיים הגדולים של המאה ה-20 הוא המודל הסטנדרטי של החלקיקים: מודל פיזיקלי שמתאר את כל החלקיקים הקטנים ביותר שמרכיבים את העולם, את התכונות שלהם ואת הדרך שבה הם משפיעים זה על זה באמצעות כוחות שונים. בעשרות השנים האחרונות המודל הסטנדרטי הוביל לחלק מהתחזיות הפיזיקליות המדויקות ביותר אי פעם. 

עם זאת, לא כל החלקיקים במודל הסטנדרטי מובנים לנו באותה המידה. אחד החלקיקים במודל, הניטרינו, הוא חלקיק חמקמק שקשה מאוד לצפות בו, ותכונותיו עדיין לא ברורות לנו לחלוטין. בצמד מאמרים מחודש יולי פורסם כי במאיץ החלקיקים הגדול LHC בסרן שבשוויץ נצפו לראשונה חלקיקי ניטרינו. התגלית הזו מאפשרת ללמוד על החלקיקים הללו, ועשויה להוביל לשינויים במודל הסטנדרטי.


במאיץ החלקיקים הגדול LHC בסרן שבשוויץ נצפו לראשונה חלקיקי ניטרינו. תמונה מהמאיץ | Shutterstock, D-VISIONS

הניטרלי הקטן

את הניטרינו חזה באופן תיאורטי ב-1930 הפיזיקאי האוסטרי וזוכה פרס הנובל בפיזיקה וולפגנג פאולי (Pauli), שניסה להסביר את התהליך הרדיואקטיבי של קרינת בטא. בתהליך מהסוג הזה, ניוטרון שנמצא בגרעין של חומר רדיואקטיבי מתפרק לפרוטון ולאלקטרון. בתהליך ההתפרקות, הפרוטון נשאר בגרעין והאלקטרון נפלט החוצה מהאטום. 

אך יש בעיה: חוק שימור התנע קובע שסך התנע במערכת חייב להישמר. התנע הוא גודל פיזיקלי שאותו קובעת המכפלה של המסה והמהירות של כל גוף. אם בתחילת התהליך האלקטרון והפרוטון היו במנוחה, התנע הכולל היה אפס. כאן, לעומת זאת, הפרוטון נותר ללא מהירות בסוף התהליך, אבל האלקטרון החל לנוע ועל כן יש לו תנע. פירוש הדבר הוא שכמות התנע במערכת השתנתה והתהליך הרדיואקטיבי לא מסתדר עם האופן שבו אנחנו מבינים את חוקי הפיזיקה! 

כיצד בכל זאת יכולה להתרחש קרינת בטא? פאולי הניח שחייב להתקיים חלקיק נוסף שנפלט בתהליך, חלקיק שינוע בכיוון ההפוך מהאלקטרון. כך התנע הכולל ישוב ויסתכם באפס, והתהליך כולו יציית לחוקי הפיזיקה. בנוסף, הוא הבין שהחלקיק חייב להיות חסר מטען חשמלי, ולכן החלקיק כונה לימים ניטרינו (באיטלקית – הניטרלי הקטן).


וולפגנג פאולי ניסה להסביר את התהליך הרדיואקטיבי של קרינת בטא, והניח שחייב להתקיים חלקיק נוסף, חסר מטען - הניטרינו. פאולי, מימין, לצד עמיתיו ורנר הייזנברג (במרכז) ואנריקו פרמי | American Philosophical Society / Science Photo Library

בעקבות הניטרינו האבוד

בעשרות השנים שלאחר מכן נחזו עוד שלושה חלקיקים שקרויים ניטרינו, "אחים" של הניטרינו המקורי: ניטרינו אלקטרון, שפאולי חזה את קיומו, ניטרינו מיואון וניטרינו טאו. שמותיהם של הניטרינו נגזרים מאחיו התאומים והכבדים יותר של האלקטרון: המיואון והטאו. לאורך השנים חלקיקי הניטרינו נצפו בניסויים. ניטרינו האלקטרון נצפה ראשון בשנות החמישים, וניטרינו הטאו נצפה אחרון בשנת 2000.

חלקיקי הניטרינו חמקמקים מאוד. אין להם מטען חשמלי והם מבצעים אינטראקציה רק באמצעות הכוח הגרעיני החלש, שפועל בין חלקיקים תת-אטומיים וקשור לתהליכי התפרקות רדיואקטיבית. הכוח החלש קיבל את שמו כי הוא חלש ביחס לכוחות היסוד האחרים בטבע, למשל הכוח האלקטרומגנטי. לכן קשה לגלות חלקיקי ניטרינו ולצפות בהם. רק לאחרונה התגלה שחלקיקי הניטרינו אינם חסרי מסה כפי שחשבנו בעבר, אך המסה שלהם קטנה מאוד – קטנה לפחות פי מיליון ממסת האלקטרון. על התגלית הזאת קיבלו טאקאקי קאג'יטה (Kajita) וארתור ב' מקדונלד פרס נובל בפיזיקה בשנת 2015.

מדוע הקהילה הפיזיקלית משקיעה מרץ רב בגילוי חלקיקי ניטרינו? ראשית, כיוון שקשה לגלות אותם, קשה למדוד את התכונות שלהם ויש לגביהן אי ודאות גדולה. שנית, ככל שנדע יותר על חלקיקי הניטרינו, נוכל לדעת יותר על התהליכים הפיזיקליים שהם מעורבים בהם, כגון התפרקויות רדיואקטיביות, פיצוצי סופרנובה ותהליכי היתוך גרעיני בשמש. 

הסיבה השלישית התווספה לאחר גילוי העובדה שלניטרינו יש מסה: המודל הסטנדרטי חזה שלחלקיקים אלו לא תהיה מסה, כלומר, יש פער בין תחזיות המודל למציאות. הפער הזה עשוי להעיד על תופעה פיזיקלית שאיננו מכירים, למשל מנגנון אחר שקובע את המסה של החלקיקים או כוח לא מוכר שפועל ביניהם. פיזיקאים תיאורטיים עמלים על שינויים במודל הסטנדרטי כדי להסביר את המסה של הניטרינו, ואולי יוכלו להסביר את הפערים הנוספים במודל.


עד לאחרונה, כל חלקיקי הניטרינו שנצפו נוצרו באופן טבעי והתגלו בגלאי ענק. גלאי הניוטרינו IceCube שבאנטארקטיקה | Icecube / National Science Foundation / Science Photo Library

חלקיקים לצפייה ישירה

קשה לגלות ניטרינו, אבל החלקיקים האלה נפוצים. הם נוצרים בתהליכים גרעיניים רבים, בהתנגשויות בין חלקיקים במאיצי חלקיקים, בהתפרקויות רדיואקטיביות וכחלק מהתהליכים שבשמש. בכל רגע עוברים דרך גופנו מיליארדי חלקיקי ניטרינו, ורובם חולפים דרכנו באין מפריע, בלי לפגוע או ליצור אינטראקציה כלשהי עם החלקיקים שמרכיבים אותנו. עד לאחרונה, כל חלקיקי הניטרינו שנצפו נוצרו באופן טבעי והתגלו בגלאי ענק כמו הסופר-קמיוקנדה (Super-Kamiokande) שביפן. המתקן הזה נמצא קילומטר מתחת לקרקע ומכיל 50 אלף טונות מים. הסיבה לכמות העצומה הזו היא שהניטרינו הוא חלקיק חמקמק ביותר, ויש סיכוי זעום לאינטראקציה איתו,. מים הם מטרה גדולה, כבדה וזולה, ומגבירים את הסיכוי לגלות ניטרינו חולף. 

ב-2021 הותקנו במאיץ החלקיקים הגדול בשוויץ שני הגלאים FaserNU ו-SND@LHC. כל גלאי שוקל כטון ובנוי ממאות שכבות של טונגסטן בעובי מילימטר ולוחות אמולסיה. השכבות תוכננו כך שיגדילו את הסיכוי לאינטראקציה עם ניטרינו, וזו תיצור תהליכים פיזיקליים שקל יותר לגלות מאשר את הניטרינו עצמו. כך יתאפשר להבחין באנרגיה ובתנע של הניטרינו. שני הגלאים פועלים בדרך דומה, אך כל אחד מהם רגיש לחלקיקים שנעים במהירות שונה או בכיוונים שונים.


ב-2021 הותקנו במאיץ החלקיקים הגדול בשוויץ שני הגלאים, FaserNU (מימין) ו-SND@LHC | תמונות: LHC, Cern

כעת הודיעו החוקרים שבניתוח הנתונים גילו בגלאים לפחות שישה חלקיקי ניטרינו בוודאות של 16 סטיות תקן. כלומר, יש סיכוי של פחות מאחד למיליארד לכך שהם טעו והתצפית הייתה שגויה. זו הפעם הראשונה שבה נצפים באופן ישיר חלקיקי ניטרינו במאיץ חלקיקים, והפעם הראשונה שבה נצפים חלקיקי ניטרינו שלא נוצרו באופן טבעי. 

מעבר לכך, לחלקיקי ניטרינו שנוצרים במאיץ יש בדרך כלל אנרגיה גבוהה הרבה יותר מאשר לאלו שמתגלים בגלאים הקיימים. כך אפשר לחקור את חלקיקי הניטרינו בתנאים שונים, ולצפות בהם מקיימים תהליכים פיזיקליים שלא יכולנו לצפות בהם עד כה. החוקרים מקווים שבשנים הקרובות ימשיכו להתגלות חלקיקי ניטרינו נוספים במאיץ, ואולי אף יאפשרו לאשש או לפסול השערות לגבי שינויים במודל הסטנדרטי שינסו לכלול את מסת הניטרינו.

סרטון של סרן המראה את הגלאים ואת הניסויים שהובילו לתגלית:

 

9 תגובות

  • aetzbar

    היקום נוצר מחמישה דכ"רים

    כמה זמן לקח לתרבות האנושית, לענות על השאלה,,, מה זה זמן ? מה זה הציור הזה ז התשובה פשוטה – זה ציור בעל צורה ייחודית.
    ומה זה הציור הזה מ התשובה פשוטה – זה ציור בעל צורה ייחודית.
    ומה זה הציור הזה ן התשובה פשוטה – זה ציור בעל צורה ייחודית. ומה זה הציור הזה ז מ ן המורכב משלושת הציורים הקודמים ?
    התשובה פשוטה... זה ציור המורכב משלושת הציורים הקודמים. אלפי שנים מתעסק האדם עם הציור הזה ז מ ן , מכיוון שבני אדם שאלו שאלה שאין לה תשובה - והיא...מה זה הציור הזה ז מ ן .. ומדוע זו שאלה חסרת תשובה ?
    מכיוון שהתשובה האפשרית יוצרת מעגל קסמים. מה זה הציור הזה ז מ ן ?
    תשובה - הציור הזה ז מ ן הוא הציור הזה ז מ ן . על השאלה ...מה זה הציור הזה ז מ ן בוזבזו שנות חיים רבות, ומעולם
    לא הופיעה לה תשובה. אלפי שנים עברו, ואלפי ספרים נכתבו , והציור הזה ז מ ן נשאר ציור בעל צורה ייחודית , וזה הכל. התשובה הופיעה בסף המאה ה 19 בפיזיקה העצברית הציור הזה ז מ ן הוא שם של "דבר כמותי רציף" ובקיצור דכ"ר
    אי אפשר לזהות התחלה וסוף בדבר כמותי רציף, וכל כמות שנבחר ממנו,
    תהיה תמיד בין כמות אפס לכמות אינסופית. דברים כמותיים רציפים מופיעים במציאות הפיזיקלית ויש רק 5 כאלה.
    אורך, שטח, נפח , זמן ואנרגיה. אורך הוא דכ"ר , שטח הוא דכ"ר , נפח הוא דכ"ר , זמן הוא דכ"ר ,
    ואנרגיה היא דכ"ר. חמשת הדכ"רים האלה הם שיוצרים את המציאות הפיזיקלית, והם שמספקים הסבר חדש לחלוטין, על מבנה היקום. הדכ"רים האלה יוצרים את המדעים המדויקים גיאומטריה ופיזיקה.
    אלה הם המדעים המדויקים, כיוון שהכמויות שלהם נמצאות תמיד בין כמות אפס לכמות אינסופית. לכן נדרש דיוק רב בכדי להביע כמויות כאלה.
    המתמטיקה היא שפת כמויות מתאימה לדכ"רים. הרחבה בספר
    "מסע הקסם של עצבר על כנפי הידיעה הטבעית". א.עצבר

  • איתמר

    אי דיוק

    הכוח הגרעיני החלש חזק מהכוח האלקטרומגנטי. שמו נובע מהיותו החלש משני הכוחות הגרעיניים

  • יהודה

    אולי תדייקו בפרטים?

    כבר שנים ידוע כי לניוטרינו יש מסה. מה הקישקוש כאן?

  • ליסה

    ממש רשמו שם והפנו לרפרנס על

    ממש רשמו שם והפנו לרפרנס על גילוי המסה של הנוטרינו ב2015. לא יפה לכלכך

  • איציק ג

    מחשבה

    אם נצליח לייצר משדרי ומקלטי ניוטרינו יותר יעילים כי אז לא נצטרך לווייני תקשורת ( או הרבה פחות) המשדרים והמקלטים יהיו על הקרקע וישדרו ויקלטו ישירות דרך כדור הארץ.

  • aetzbar

    החומר הוא רציף והוא בנוי מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה

    קיצור תולדות מדע הפיזיקה הכמותי בשפה פשוטה המתאימה לכולם. יש מדע פיזיקלי ספרותי הנשען על מלים (סיפור) ויש מדע פיזיקלי מעשי הנשען על ניסויים מעשיים כמותיים. את מדע הפיזיקה הכמותי, יצרו שני אנשים מופלאים, והם גליליאו וקפלר.
    מדע פיזיקלי כמותי חייב להשתמש במלים כדי להציג את עצמו, אבל כדי להציג את עצמו "במדויק" , הוא חייב להשתמש במספרים. גליליאו וקפלר הם חלוצי מדע הפיזיקה המעשית הכרוכה בניסויים.
    גליליאו חקר תנועות של גופים ממשיים על פני האדמה, וקפלר חקר את תנועות הכוכבים הנעים סביב השמש. אלה הם שני מחקרים פיזיקליים כמותיים שנערכו פעם ראשונה בהיסטוריה , ומדע הפיזיקה נשען עליהם. ניוטון שבא אחריהם היה איש מדע תיאורטי של מדע הפיזיקה, והוא
    שהמציא את הפיזיקה הניוטונית שזהרה במשך 200 שנים. הפיזיקה העצברית שהופיעה בשנת 1970 הציגה את הפיזיקה הניוטונית ככישלון , כיוון שהרעיון של כוח משיכה, בכלל לא קיים במציאות הפיזיקלית.
    הפיזיקה הניוטונית גם נכשלה בגלל אימוץ הרעיון שחומר זה מושג כמותי. (הרבה חומר – הרבה כוח משיכה) אחרי ניוטון הופיע איינשטיין, והפיזיקה שלו נכשלה כיוון שהזמן של פיזיקה זו בכלל לא קיים במציאות הפיזיקלית- והוא קיים רק בתודעה של האדם. זמן זה ראוי לשם זמן אקטיבי, כיוון שהוא נעלם ברגע שחושבים עליו. הפיזיקה של איינשטיין גם נכשלה כיוון שרעיון התעקמות המרחב נוצר בעקבות כוח המשיכה הניוטוני שבכלל לא קיים. אחרי ניוטון ואיינשטיין הופיעו תיאוריות פיזיקליות משונות שבהם החומר הממשי בנוי מחלקיקים רבים של כלום. ובתיאוריות אלו יש את כל החסרונות שקיימים בפיזיקה של ניוטון ושל איינשטיין. ואז הופיעה הפיזיקה של עצבר, עם מושג מדהים חדש והוא זמן פסיבי.
    זמן פסיבי קיים ממש במציאות הפיזיקלית, והוא ממלא את המרחב האינסופי. זמן פסיבי הוא נח מוחלט וקר מוחלט, והוא תווך טבעי המעביר את האור, בעזרת גלים של זמן פסיבי.
    בפיזיקה של עצבר החומר אינו מושג כמותי, והוא צורה פיזיקלית .
    צורה פיזיקלית זו נוצרת מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
    בפיזיקה של עצבר החומר הוא רציף ואינו בנוי מחלקיקים של כלום.
    בפיזיקה של עצבר, החומר הרציף בנוי מחומר רציף.
    בפיזיקה העצברית מתקיים חוק שימור הכמות של אנרגיה, והכוכבים נעים מעצמם, כיוון שהתנועה טבועה בהם. הפיזיקה העצברית מופיעה במלואה בספר " מסע הקסם של עצבר על כנפי הידיעה הטבעית" א.עצבר

  • א

    אינני מאמין בקיומו של

    אינני מאמין בקיומו של הניטרינו

  • כחולובסטר

    למה

  • הרצל

    כמה תיקונים

    א. פאולי לא שיער את קיום הנייטרינו בגלל שהפרוטון לא נרתע. הפרוטון ואתו כל הגרעין שבו הוא נמצא יכלו לקבל תנע בכוון נגדי לאלקטרון. מה שפאולי ראה זה שלאלקטרונים היה תנע (ומהירות) לא אחידה, עם ערכים שנעים בתחום מסויים. זה לא ייתכן בלי חלקיק שלישי בתהליך, כי לפרוטון והגרעין יש תמיד אותה מסה, ולאלקטרון אותה מסה, ולכן ללא עוד חלקיק שנפלט יהיה לאלקטרון תמיד אותה מהירות ותנע.
    ב. המון נייטרינו נימדדו לאחר שנוצרו בתהליכים לא טבעיים, בכורים גרעיניים. גלאי נייטרינו נבנו בהרבה מקומות לגילוי נייטרינו טבעיים, בעיקר מהשמש, ונייטרינו לא מהטבע אלא מכורים גרעיניים.
    ג. אכן העניין שיש לנייטרון מסה נחשד בגלל מדידה נמוכה של כמויות נייטרינו שנפלטו מהשמש, אבל ההוכחה שהנייטרינו בעל מסה הגיעה ממדידת נייטרינו שנפלטו מכורים גרעיניים. [הנייטרינו יכולים להשתנות מסוג אחד למשנהו בגלל שיש להם מסה].
    ד. סתם שגיאת טקסט: בעשרות השנים שחאחר מכן לא נחזו "עוד שלשה" סוגי נייטרונים, אלא עוד שניים בלבד.