מחקר חדש: בקהילה בת 6,000 שנה, אנשים שנקברו עם חפצים יקרים ניזונו מפרות שגדלו בתנאים טובים יותר מאשר אנשים שבקבריהם לא נמצאו חפצים כאלו

לפני קצת יותר מ-6,000 שנה חיה קהילה חקלאית קטנה באזור שנמצא היום בפולין. אנשי הקהילה רעו פרות וכבשים, זרעו בשדות חיטה ואפונה, וגם דגו דגים וצדו עופות, איילים וחזירי בר. הם קיימו קשרי מסחר עם קהילות אחרות, קרובות ורחוקות, ייצרו כלים שימושיים וגם תכשיטים לנוי – חגורות עשויות מצדפות, צמידים מעצם, קישוטים מנחושת. כאשר מתו, קברו אותם קרוביהם ליד הבית, וטמנו יחד איתם כמה מחפציהם. בחלק מהקברים נמצאו חפצים ותכשיטים רבים, בהם תכשיטי נחושת שהיו נדירים באזור זה, וקברים אחרים היו צנועים יותר. 

במחקר חדש, חוקרים מאירופה ומארצות הברית הראו כי האנשים שנקברו עם תכשיטי נחושת ניזונו בחייהם מתפריט שונה מזה של בני הכפר שנקברו ללא חפצים נדירים. הממצאים מצביעים על הבדלי מעמדות בקהילה הקדומה, ואולי אף על העברת נכסים מדור לדור. אלו הן הראיות הקדומות ביותר למעמדות וחוסר שוויון כלכלי בקהילה אנושית. 

השלד שהתגלה באתר אוסלונקי בפולין ורישום התכשיטים שנמצאו עליו | מקור: מאמר המחקר
השלד שהתגלה באתר אוסלונקי בפולין ורישום התכשיטים שנמצאו עליו | מקור: מאמר המחקר

תכשיטים, פרות ושטחי מרעה

קבר שבו נמצאו חפצים יקרים לא בהכרח מעיד על עושרו של המנוח – יכול להיות שקרוביו החליטו לקבור אותם עמו מסיבות שונות, וקרובים של אדם אחר, עשיר לא פחות, ויתרו על כך. "ייתכן שהקרובים עשו זאת כדי להקל על האבל, או אפילו בשביל להעלות את המעמד החברתי שלהם", אמרה צ'לסי באד (Budd) מאוניברסיטת אומאה בשוודיה, שהובילה את המחקר, בראיון לאתר New Scientist.  "אבל השלד האנושי הוא מאגר מידע נפרד. אי אפשר להשפיע עליו".

החוקרים פנו אם כך לשלדים, ובדקו את האיזוטופים של פחמן וחנקן בעצמותיהם של 30 גברים ונשים שנקברו בכפר. איזוטופים של יסוד מסוים הם אטומים שיש להם אותו מספר של פרוטונים בגרעין, אך מספר שונה של ניטרונים. השוני במספר הניטרונים לא משפיע על התכונות הכימיות של האטום, והגוף מתייחס אל האיזוטופים השונים באותו אופן. בשנים האחרונות התגלה שאפשר להסיק על התזונה של בעל חיים או אדם מהיחס בין האיזוטופים של יסודות שונים בגופו. כך למשל, לאוכלי בשר או מוצרים אחרים מן החי, כמו חלב, יש אחוז גבוה יותר של האיזוטופ חנקן 15 בהשוואה למי שאוכל מאכלים צמחיים בלבד.

כשהשוו בין השלדים שנקברו עם חפצי נחושת לאלו שלא, מצאו החוקרים הבדלים ניכרים בשיעור האיזוטופ פחמן 13, אך לא באיזוטופים של החנקן. יכולים להיות כמה הסברים להבדל הזה – למשל, ייתכן שהאנשים שבקבריהם לא נמצאו חפצי נחושת שתו יותר חלב, ואכלו פחות בשר, בהשוואה לקבוצה השנייה. בחלב יש פחות פחמן 13 בהשוואה לבשר, אך שיעור האיזוטופים של חנקן בבשר ובחלב דומה מאוד. 

השערה נוספת עלתה בעקבות בדיקה של עצמות הפרות שנמצאו באזור. הממצאים מבדיקה זו הראו שגם הפרות מתחלקות לשתי קבוצות, כשבקבוצה אחת שיעור האיזוטופ פחמן 13 גבוה משמעותית משיעורו בקבוצה השנייה מה יכול לגרום להבדלים כאלו? החוקרים מציינים כי צמחים שגדלים בשדות פתוחים ושטופי שמש, הם בעלי אחוז גבוה יותר של פחמן 13 בהשוואה לצמחים שגדלים בתנאים טובים פחות, למשל באזור מוצל. פרות שרועות באותם שדות פתוחים, ואוכלות מהצמחים שבהם שיעור גבוה יותר של פחמן 13, גם בגופן  יהיה  שיעור גבוה של  האיזוטופ הזה, וכך גם אצל בני אדם שתזונם מבוססת על בשר וחלב מהפרות האלה.  

חקלאות בתקופה הניאוליתית | איור: JOSE ANTONIO PENAS / SCIENCE PHOTO LIBRARY
איכות הצמחים משפיעה על איכות הבשר. חקלאות בתקופה הניאוליתית | איור: JOSE ANTONIO PENAS / SCIENCE PHOTO LIBRARY

אי שוויון מוקדם

לפי השערת החוקרים, אדמות המרעה חולקו באופן לא שוויוני בין חברי הקהילה. לחלקם היו שטחי מרעה פתוחים ואחרים הסתפקו באזורים מיוערים, טובים פחות לרעייה. הקבוצה הראשונה היא גם זו שבקבריה נמצאו החפצים היקרים יותר. חיבור הממצאים האלו מעיד, לדעת החוקרים, על קיומם של מעמדות, אנשים שיש להם יותר – אדמות טובות, חפצים נדירים – וכאלו שיש להם פחות. "מעולם לפני כן לא מצאנו אי שוויון בקהילות מהתקופה הזו", אמרה באד. 

 "קברים 'עשירים' לא בהכרח מעידים על אנשים עשירים בכל תקופה היסטורית", אמר הארכיאולוג הבריטי מארק פירס (Pearce), שלא היה מעורב במחקר. "אבל השיטה הזו מספקת אומדן מצוין להערכת קיומם של הבדלים חברתיים".

צריך לזכור, עם זאת, שבינתיים מדובר בהשערות בלבד, וייתכנו גם הסברים אחרים לשוני באיזוטופים שנמצא אצל הפולנים הקדומים. עד שיתפרסמו מחקרים נוספים, שיבדקו את העצמות בכפר זה ובכפרים אחרים מהתקופה ויאששו או יפריכו את הממצאים כאן, לא נוכל לדעת בוודאות אם הבדלי המעמדות אכן התחילו כבר לפני 6,000 שנה.

 

0 תגובות