משימה סינית שאפתנית, אטלס ירח חדש, חללית מפרש ועסקת תקשורת. סיכום השבוע ברחבי היקום
אבנים מהצד הרחוק של הירח
אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, סין צפויה לשגר ביום שישי לפני הצהריים (שעון ישראל) את משימת החלל הראשונה שמיועדת להביא לכדור הארץ דגימות קרקע מהצד הרחוק של הירח. ב-2019 הנחיתה סין בהצלחה את החללית הראשונה בצד הרחוק של הירח, והיחידה עד כה שנחתה שם. בסוף 2020 השלימו הסינים בהצלחה משימה לא מאוישת להבאת דגימות קרקע מהצד הקרוב של הירח. כעת הם אמורים לשלב את שתי היכולות במשימת צ'אנג-אה 6.
המשימה כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים: מקפת, חללית שתיכנס למסלול סביב הירח; נחתת, שתנחת על פניו, מצויד בכף איסוף ובמקדחה לאיסוף דגימות מתוך הקרקע; חללית שתמריא מפני הירח עם מיכל האיסוף של הדגימה, ותחבור למקפת שתיקח אותה בחזרה לכדור הארץ; מרכיב השירות של המקפת, שבו יהיה מיכל הדגימות, ייכנס לאטמוספרה וייאסף לאחר שיצנח בכדור הארץ.
המשימה כולה אמורה להימשך 53 ימים, ולהביא כשני קילוגרם של אדמה ואבנים מאגן אפולו – מכתש בקוטר של כ-500 קילומטר השוכן באגן אייטקן (Aitken Basin), מכתש גדול עוד יותר שקוטרו למעלה מ-2,000 קילומטר, בדרום הצד הרחוק של הירח, שאינו פונה לעולם לכדור הארץ. החוקרים מקווים כי הדגימות יעזרו להם להבין טוב יותר את ההבדלים הגיאולוגיים בין שני צדי הירח, ודרך זה ללמוד עלההיסטוריה הגיאולוגית של השכן שלנו ולשפר את ההבנה כיצד הוא נוצר. המשימה גם תהיה עוד צעד בדרך ליישום התוכנית הסינית להנחית בני אדם על הירח, ובהמשך להקים שם בסיס מאויש.
החללית המשולבת, בעלת מסה של יותר משמונה טונות, תשוגר בטיל לונג מרץ' 5 ממרכז החלל הסיני וונצ'אנג (Wenchang) באי היינן (Hainan) שבדרום המדינה. היא כוללת גם שיתופי פעולה עם כמה מדינות: מכשירים מדעיים של צרפת ושל שוודיה לחקר יוני הגז סמוך לפני השטח של הירח, מחזיר לייזר איטלקי למדידת מרחקים, וכן לוויין פקיסטני זעיר שייפלט מהמקפת וייכנס גם הוא למסלול סביב הירח. מכיוון שבצד הרחוק של הירח אין אפשרות לתקשורת ישירה עם הארץ, תיעזר המשימה בלוויין ממסר, קצ'יאו 2 (Queqiao-2), ששיגרה סין לפני כחודש וחצי.
סרטון על משימת צ'אנג-אה 6 ויעדיה (באנגלית):
הירח על המפה
בלי קשר ישיר למשימה המתוכננת, פרסמו לאחרונה חוקרים מהאקדמיה הסינית למדעים (CAS) את אטלס הירח המפורט ביותר עד כה. האטלס כולל מפות ירח בקנה מידה של 1:2,500,000, עם פירוט המידע הקיים על הגיאולוגיה של כל אזור וסוגי המינרלים והסלעים המצויים בו. בסך הכל האטלס כולל מיפוי של 12,341 מכתשים ו-81 אגנים.
באקדמיה הסינית אומרים כי העבודה על האטלס החדש נמשכה כעשור, והשתתפו בה יותר ממאה חוקרים. היא מבוססת על מידע שאספו משימות סיניות לירח, וגם על מידע מתצפיות לוויינים וממשימות ירח של מדינות אחרות. "השירות הגיאולוגי של ארצות הברית השתמש במפות ממשימות אפולו כדי להפיק כמה מפות גיאולוגיות של הירח, כולל אחת של הירח כולו בקנה מידה של 1:5,000,000, וכמה מפות מדויקות יותר, בעיקר של אזורי הנחיתה", אמר ג'יאנגז'ונג ליו (Liu) מהמכון לגיאוכימיה של CAS. "מאז הידע שלנו על הירח התקדם מאוד, והמפות הישנות ההן כבר לא עומדות בדרישות של משימות ירח עתידיות".
המפות החדשות אמורות לשמש את סין בתכנון וביצוע משימות החלל העתידיות שלה, אבל גם למיצובה כמעצמה בתחומי המדע והחלל, כזו שמדינות אחרות זקוקות לידע שלה כדי לקדם את התוכניות שלהן.
מיפוי מדויק של יותר מ-12,000 מכתשים, בין השאר לפי סוגי הסלעים. מפה גיאולוגית גלובלית של הירח, מתוך האטלס הסיני החדש | מקור: Chinese Academy of Science
משמר המפרש
לוויין של סוכנות החלל של ארצות הברית שמיועד לחקור טכנולוגיות לטיסה באמצעות מפרש חלל יצר קשר תקין עם מרכז הבקרה של אוניברסיטת סנטה קלרה, שפיתחה אותו, והתחיל בבדיקות לקראת פרישתו של המפרש.
מפרש חלל מנצל את האנרגיה של חלקיקי האור, הפוטונים, שהשמש פולטת. אמנם אין להם מסה, אבל יש להם אנרגיה, המתבטאת בתנע קווי. לכן, כשהם פוגעים בחלקיקים אחרים הם מפעילים עליהם לחץ. מדובר בלחץ קטן מאוד – על כדור הארץ הוא זניח בהשוואה לכוחות אחרים שפועלים על גופים – אבל אם פורשים בחלל מפרש מספיק גדול, אפשר "לאסוף" מספיק לחץ כדי להעניק דחף משמעותי למפרש ולחללית המחוברת אליו. ככל שהמפרש מחזיר יותר אור, כך הוא קולט שיעור גדול יותר מהאנרגיה של קרינת השמש ומייצר יותר דחף. הרעיון כבר נוסה כמה פעמים בעבר, וב-2019 שוגרה חללית מפרש ראשונה למסלול סביב כדור הארץ. שימוש באנרגיית השמש לטיסה סביב כוכב לכת מורכב יותר, משום שצריך לשנות את זווית המפרש כדי שיקלוט כמה שיותר אור כשהוא מתרחק מהשמש, וכמה שפחות כשהוא נע לכיוונה, כדי שהקרינה לא תאט אותו.
הלווין החדש, שגודלו כקופסת נעליים, שוגר בשבוע שעבר מניו זילנד בטיל של חברת Rocket Lab, ונכנס למסלול מסונכרן שמש בגובה של כ-1,000 קילומטרים, גבוה יותר מרוב הלוויינים. במסלול כזה הוא עובר מעל אותה נקודה באותה שעה כל כמה ימים, ומכיוון שיש לו תחנת קרקע אחת, לקח כמה ימים עד שנוצר הקשר איתו. בנאס"א הודיעו כי מערכות הלוויין תקינות, וכעת מתחילים בסדרת בדיקות, ואחריה, בעוד חודש עד חודשיים, יפתח הלוויין את המפרש. מכיוון שבחלל אין רוח, פרישת המפרש היא החלק המורכב ביותר במשימות כאלה. בלוויין הזה, ACS3, היא תתבצע באמצעות פתיחה של מוטות טלסקופיים המקופלים כעת בתוכו. במצב פתוח המפרש הוא ריבוע שאורך כל צלע שלו כתשעה מטרים. הניסוי הנוכחי נועד לבחון חומרים חדשים במפרש ובזרועותיו, ואת טכנולוגיות הפתיחה, מתוך רצון להגביר בעתיד את השימוש במפרשי חלל במשימות שמתאימות לכך.
בוחנים טכנולוגיות חדשות. הדמיה של הלוויין ACS3 לאחר פרישת המפרש | מקור: NASA
מהפכה בתקשורת
עסקה ענקית בין חברות של לווייני תקשורת עשויה לשנות את מפת התחום, המתמודד כעת עם תחרות גוברת והולכת מצד הטכנולוגיות החדשות. חברת SES הפועלת מלוקסמבורג קונה את אחת המתחרות הגדולות שלה, Intelsat האמריקאית-לוקסמבורגית, בעסקה שהיקפה צפוי להגיע ל-3.1 מיליארד דולר. לאחר ביצוע העסקה תשלוט החברה המאוחדת על יותר ממאה לווייני תקשורת במסלול גיאוסטציונרי, שהלוויינים בו נמצאים בפועל מעל אותה נקודה בכדור הארץ, ועוד כמה עשרות במסלול בגובה בינוני.
תחום לווייני התקשורת הגדולים, במסלול גיאוסטציונרי, היה עד השנים האחרונות אחד הרווחיים בתחום החלל, בזכות הכנסות מרשתות שידור טלוויזיה, ספקיות אינטרנט וגופים נוספים. כעת הוא מתמודד עם תחרות מלמטה: חברות שמציבות להקים גדולים של לווייני תקשורת קטנים יחסית במסלול נמוך, בראשם רשת סטארלינק של חברת ספייס אקס, שכבר מפעילה אלפי לוויינים והודיעה לאחרונה שהיא מתקרבת לשלושה מיליון מנויים לשירותי האינטרנט שלה.
"העסקה תאפשר לנו לייעל לרמה אופטימלית את ההשקעות בציי הלוויינים הפועלים בשני המסלולים", אמר מנכ"ל SES, עאדל אל-סאלח (Al-Saleh). "אנחנו פשוט לא צריכים להוציא כל כך הרבה כסף כפי שאנו עושים בנפרד, וצירוף החברות יאפשר לנו לצמצם את ההוצאות האלה".
תשלוט כעת על יותר ממאה לווייני תקשורת גיאוסטציונריים. צלחות לוויין של חברת SES | צילום: SES
