אמריקה אפופת עשן:
מה קורה בסביבה?

שריפות ענק וגלי מחנק

העיר ניו-יורק וחלקים נרחבים מצפון מזרח ארה"ב חוו השבוע זיהום אוויר חריג ומסוכן ביותר. עשרות מיליוני אמריקאים מצאו עצמם לפתע מקבלים התרעות על זיהום אוויר חריג, וערים שלמות הנחו את תושביהם לצמצם את שהותם בחוץ ועברו ללימודים מרחוק בבתי הספר. השמים התכסו בעשן ונצבעו בגוונים של שקיעה, מצהוב וכתום עד ורוד ואדום. בעוד מיליוני אמריקאים הסתתרו בבתיהם מן העשן, עשרות אלפי קנדים פונו מחשש לחייהם. הסיבה משותפת: שריפות יער ענקיות וחריגות ברחבי קנדה. 

"הסיבה העיקרית לשריפות היא מזג האוויר", אמר אנטוני טיילור (Taylor), מומחה קנדי בניהול יערות. טיילור ציין כי שריפות עונתיות הוא דבר שבשגרה בקנדה, אבל האביב הזה היה חם ויבש במיוחד. במזרח קנדה ירדה  כמחצית מכמות משקעי האביב הממוצעת, ואילו במערב המדינה נרשם חודש מאי החם והיבש ביותר מאז החלו המדידות. תנאים אלו מאפשרים לשריפות להתלקח ולהתפשט בקלות, ומקשים על צוותי הכיבוי לשלוט בהן. 

השריפות השנה הן חריגות בעצמתן וגם במועד הופעתן. עד כה נשרף שטח של יותר מ-40 מיליון דונמים – כפול שטח כפול משטחה של מדינת ישראל כולה, וגדול מהשטח שעלה באש במשך עונת השריפות כולה בכל אחת מעשרים השנים האחרונות. מיכאל פלניגן (Flannigan), פרופסור ממחוז קולומביה הבריטית שבקנדה החוקר שריפות יער, תיאר את השריפות כחסרות תקדים לתקופה זו של השנה. "הם החלו את עונת השריפות השנה באופן מאוד פעיל, קיצוני, והיסטורי". היקף השטח שנשרף בחודשים מאי ויוני גדול בערך פי עשרה מהממוצע של חודשים אלו בעשור האחרון.

שריפות מוקדמות ונרחבות באופן חריג. היקף השטח שעלה באש בכל שבוע מתחילת עונת השריפות בקנדה (עמודות כחולות) בהשוואה לממוצע של העשור האחרון | מקור: Natural Resources Canada

שטח היערות הכולל בקנדה מדורג שלישי מבין מדינות העולם, עם כ-3.6 מיליארד דונמים שהם כ-40 אחוזים משטחה. בניגוד לבירוא היערות באזורים טרופיים, כמו ברזיל ואינדונזיה, שטחם של יערות קנדה נשאר יציב בעשורים האחרונים, עם ירידה של פחות ממחצית האחוז בשטחם ב-30 השנים האחרונות. עם זאת, ההתחממות העולמית מגדילה את היקף השריפות במדינה ובשאר העולם, ומאריכה את משך עונת השריפות. מזג אוויר קיצוני שמלבה את האש נעשה גם הוא יותר ויותר שכיח, עם תנאי חום יובש ורוח. בכל שנה אנו עדים לשריפות חריגות ברחבי העולם – מהיערות הבוראליים של קנדה ורוסיה, דרך אזורים בעלי אקלים ים תיכוני כמו אוסטרליה, אגן הים התיכון וקליפורניה, ועד לאזורים טרופיים באפריקה, בדרום אמריקה ובאסיה.

עונת שריפת חריגה, וזיהום אוויר באזורים נרחבים. עשן של שריפת יער מסתיר את השמש בנובה סקוטיה שבמזרח קנדה | צילום: ABDULKHALEK SAAD, Shutterstock

הפשרת קרחונים מהירה משחשבנו

מחקר חדש ומדאיג טוען שכבר לא ניתן להימנע מהפשרת קיץ מלאה של קרחוני הקוטב הצפוני בעתיד הקרוב. תחזיות קודמות חזו שניתן להימנע ממצב של "ים כחול", שבו פני הים בקוטב כמעט וחופשיים מקרחונים בשיא הפשרת הקיץ, בחודש ספטמבר, אם נצמצם באופן דרמטי את פליטות גזי החממה. תרחישים אופטימיים פחות חזו "ים כחול" בסביבות שנת 2050. עם זאת, המחקר החדש חוזה "ים כחול" כבר בעשור הקרוב, או עד שנת 2050 אם נצליח לצמצם במידה ניכרת את פליטת גזי החממה. 

החוקרים מקוריאה הדרומית ומקנדה בחנו מדידות לוויין של הקרח הארקטי בארבעים השנים האחרונות, והשוו את התצפיות לתחזיות של מודלים ממוחשבים. הם בחנו כיצד גורמים שונים משפיעים על הפשרת הקרח, ומצאו כי גזי החממה משפיעים על הפשרת הקרחונים יותר ממה חשבנו בעבר, ולאורך כל השנה. החוקרים מצאו כי המודלים הקיימים חזו הפשרה איטית יותר מזו שהתרחשה בפועל, ואילצו את המודלים להתאים טוב יותר לתצפיות מן העבר. כך החוקרים שיפרו את המודל הממוחשב וחזו הפשרה מהירה יותר של הקרחונים בעתיד הקרוב. 

שטח הקרחונים בקוטב הצפוני הולך ופוחת עם השנים, והוא גם נעשה דק ורגיש יותר. כ-70 אחוזים מקרח הים הארקטי כיום הוא עונתי וכבר איבדנו את הרב המוחלט של הקרח העבה והוותיק. הפשרת הקרח עשויה להוביל להשלכות משמעותיות, שכן בעוד הקרח הבהיר מחזיר את קרינת השמש אל עבר החלל ובכך מקרר את העולם, מי הים בולעים את מרבית הקרינה ומתחממים. בכך אנו עשויים לקבל מערכת של משוב חיובי, או היזון חוזר, בה התחממות העולם מובילה להפשרה מוקדמת יותר של הקרח, והפשרת הקרח מחממת את העולם, מחריפה את ההפשרה וכן הלאה. 

בינתיים, שטח הקרח הימי באנטארקטיקה ממשיך לשבור שיאים שליליים. שטח הקרח הימי בקוטב הדרומי הוא רב יותר מזה של הקוטב הצפוני, וגם השונות העונתית בו רבה יותר. שטח הקרח בקוטב הדרומי הגיע השנה לשיא שלילי של כל הזמנים, והיה נמוך בשליש מהממוצע לחודש פברואר מאז שהחלו מדידות הלווין. גם כעת, בחודש יוני, כששטח הקרח מתרחב עם בוא החורף בחצי הכדור הדרומי, שטח הקרח ממשיך להיות נמוך באופן חריג לעונה, והוא קטן בכ-700 אלף קילומטרים רבועים ביחס לשיא השלילי הקודם. שנה זו ממשיכה את המגמה השלילית הכללית אשר מתרחשת מאז שנת 2016. 

פחות לבן, יותר כחול - סרטון הממחיש את שטח הקרחונים בקוטב הצפוני בקיץ מ-1979:

הקרב על השטחים הסולריים בישראל

ביום שלישי שעבר (6 ביוני) החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאפשר לבנות שדות סולריים, אזורים שבהם מוצבים קולטי שמש לייצור חשמל, על עוד כ-35 אלף דונמים בישראל, שטח כפול מזה של רמת גן. זאת בניגוד לעמדת מועצת התכנון משנת 2020, שהגבילה את שטח הקרקע המיועד לשדות סולריים ל-20 אלף דונמים מעבר לכ-50 האלף הקיימים.

ההחלטה התקבלה לאחר דיון סוער על רקע המחלוקת המתמשכת בנוגע לאסטרטגיית ייצור החשמל הרצויה של ישראל. ארגונים כמו המשרד להגנת הסביבה, מינהל התכנון וארגוני הסביבה מאמינים כי יש להתמקד בהצבת  לוחות סולריים בשטח בנוי, למשל על גגות ומעל לחניונים, במטרה לשמור על מעט השטחים הפתוחים בישראל לטובת הטבע והתועלת שהוא מספק לנו, ולטובת שימושי קרקע אחרים. 

ניתוח שמרני של המשרד להגנת הסביבה מצא כי אפשר לעמוד ביעד ייצור החשמל של ישראל – 30 אחוז ייצור ממקורות אנרגיה מתחדשים עד שנת 2030 – הנחשב כיעד נמוך, תוך הסתמכות על השטחים הבנויים בלבד. צוות האנרגיה של מרכז הֶשֶל לקיימוּת אף מצא כי אפשר יהיה לייצר כ-95 אחוזים מהאנרגיה בישראל בעזרת לוחות סולריים בשנת 2050 ללא כל הקצאה נוספת של שטחים פתוחים טבעיים. תוספת האנרגיה הירוקה תגיע מן השטח הבנוי, כמו גם מהקמת שדות סולריים בשטחי אש של צה"ל ושימוש כפול בשטחים חקלאיים, שבו מקימים שדות סולריים עם שדות חקלאיים באותו תא שטח.

עם זאת, גופים כמו משרד האנרגיה, האוצר, וכמה מועצות אזוריות מעדיפים לקדם את הפתרון הקל והמהיר יותר ליישום, של הקמת שדות סולריים זולים וגדולים, גם אם הם יבואו על חשבון השטחים הטבעיים. משרד האנרגיה טען כי כדי לעמוד ביעד של 30 אחוזי ייצור ממקורות אנרגיה מתחדשות עד סוף העשור יש להגדיל את מכסת הקרקעות בעוד כ-70 אלף דונמים - כמות כפולה מזו שוועדת התכנון אישרה לבסוף. משרד האוצר אף טען בדיונים כי יש להסיר כליל את הגבלות הקצאת הקרקע המיועדת לשדות סולריים, שכן לטענתו בעתיד נצטרך עוד שטחים סולריים נרחבים. 

למרות ההמלצות של אנשי המקצוע, יש גופים שמעדיפים לקדם שדות סולריים על חשבון שטחי טבע. שדה סולרי בנגב | צילום: ChameleonsEye, Shutterstock

הוועדה ציינה בהחלטתה שכדי לעמוד ביעד ייצור החשמל בישראל לשנת 2030, יש להתקין מתקנים סולריים בהספק כולל של 17 אלף מגה-וואט, יותר מכפליים מההספק המותקן (כ-4,400 מגה-וואט) והפוטנציאלי (כ-3,100 מגה-וואט) גם יחד בשטחים שהוקצו עד כה. הוועדה נימקה את החלטתה להרחיב את שטחי השדות הסולריים, אפילו "בשטח בעל רגישות נופית-סביבתית גבוהה", כדי "שתהיה ודאות תכנונית למימוש" התקנת הלוחות הסולריים. כמו כן היא ציינה כי יש "צורך בהסרת חסמים שונים ויצירת תמריצים" כדי להציב לוחות  סולריים בשטחים הבנויים והחקלאיים. 

עם זאת, ראש מועצת אשכול, גדי ירקוני, התרעם בדיון על החסמים הקיימים כיום לבנייה גם בשטחים הפתוחים, אשר דורשים הקמה של תשתיות הולכת חשמל יקרות מאזורי הייצור אל אזורי הביקוש לחשמל: "אנחנו רוצים לעשות פרויקטים גדולים, ואז גם אנחנו נתקלים בחסם ההולכה: אומרים לנו 'אולי נחבר אתכם לרשת ב-2031'. איפה זה קורה במדינה מתוקנת? יש אלפי דונמים מאושרים שלא זזים ולא מקימים אותם בגלל ההולכה".