אש שמתלקחת ללא מקור חום חיצוני

כולנו מכירים אש שנדלקת באמצעות מקור חום חיצוני כמו אש אחרת (גפרור שמדליק נייר), ניצוץ חשמלי, חיכוך או ריכוז קרני האור באמצעות זכוכית מגדלת. דרך נוספת להצית להבה היא תגובה כימית, כפי שאפשר לראות בסרטון שהכנו עבורכם:

הסבר מדעי

כדי שאש תבער צריכים להתקיים שלושה גורמים, המכונים משולש האש: נוכחות של חומר דליק (עץ, נייר, דלק או פחם) נוכחות של חומר מחמצן (בדרך כלל החמצן שבאוויר, אבל קיימים גם מחמצנים אחרים) וחום גבוה. אם אחד הגורמים חסר, האש אינה יכולה לבעור. אם שלושתם מתקיימים האש בוערת, ולא משנה מה מתרחש בסביבתה.

בניסוי שלפניכם מודגמות שתי "צלעות" ייחודיות של משולש האש. צלע אחת היא שימוש בחומר מחמצן שאינו החמצן שבאוויר אלא אשלגן כלורט שנוסחתו הכימית היא KClO3 (ידוע גם בכינוי "מלח ברתולטי/ ברטולטי" Berthollet's Salt). כשמערבבים אותו עם חומר דליק ומחממים את התערובת יוצרים אש, בדיוק כפי שקורה בסרטון שבו מוצג נוזל ששורף כל מה שנוגע בו. בניסוי הנוכחי החומר הדליק הוא סוכר, שעורבב יחד עם כלורט האשלגן.

הצלע הייחודית האחרת של משולש האש היא מקור החום: האש פורצת בצורה ספונטנית, בלי מקור חום חיצוני. החום מושג כאן באמצעות תגובה כימית בין חומצה גופרתית מרוכזת (H2SO4) לכלורט האשלגן, היוצרת חומצה כלורית (HClO3), לפי התגובה הכימית הבאה:

 2KClO3 + H2SO4 → 2HClO3 + K2SO4

החומצה הכלורית היא מחמצן חזק מאוד, פעיל מאוד ולא יציב. כל מגע שלה עם חומר אורגני דליק, למשל סוכר (C12H22O11), גורם לתגובה כימית נמרצת מאוד: שפולטת בין היתר פחמן דו-חמצני (CO2) ומים (H2O), וגם חום רב ויוצרת להבה.

8HClO3 + C12H22O11 → 8HCl + 12CO2 + 11H2O

האש שנוצרת כבר ממשיכה לספק אנרגיה להמשך משולש האש – עד שהסוכר נשרף כליל.

הגפרורים המודרניים הראשונים שיוצרו בראשית המאה ה-19 על ידי הממציא הצרפתי ז'אן שנסל (Chancel) שפיתח גרסה ראשונה ב-1805, והבריטי סמואל ג'ונס (Jones) ששכלל אותה ב-1828, היו מורכבים מתערובת של גופרית, סוכר וגומי (חומרים דליקים) עם ציפוי של אשלגן כלורט. הדלקת הגפרור התבצעה באמצעות טבילת ראשו בבקבוקון עם חומצה גופרתית, או בגרסה המשוכללת יותר על ידי שבירת בועת זכוכית קטנה עם חומצה גופרתית שגרמה להתלקחות מיידית של הגפרור. עד היום אשלגן כלורט הוא רכיב מרכזי בראשי גפרורים, אבל בגפרורי הבטיחות המודרניים החום הדרוש להתלקחות מושג בחיכוך על שפת הקופסה שעליה זרחן.

במהלך מרד ורשה, שבמהלכו פעלה המחתרת הפולנית נגד הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה, נעשה שימוש נרחב בבקבוקי תבערה, שנקראו אז בקבוקי מולוטוב על שמו של ויצ'סלב מולוטוב שהיה שר החוץ של ברית המועצות באותה התקופה. הבקבוקים האלה ניצתו מעצמם בעת הפגיעה במשטח אחר, באמצעות השיטה שהוצגה בסרטון – בתוך כל בקבוק זכוכית כזה, הייתה חומצה גופרתית מעורבבת עם דלק, וחלקו החיצוני נעטף בבד עם תערובת כלורט האשלגן וסוכר. כשהבקבוק התנפץ, כל הרכיבים התערבבו ופרצה אש.

סרטונים נוספים בסדרת האש:

12 תגובות

  • מתן

    עשיית הניסוי אש שמתלקחת ללא מקור חום חיצוני

    הי שלום לצורך עשיית הניסוי בבית איפה אני יכול לקנות את כלורט האשלגן

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא ניסוי ביתי

    שלום מתן

    זה לא ניסוי בייתי, ולכן גם החומרים הם רק לרכישה על ידי עוסקים במחקר ועובדי מעבדה. ניסוי מסוכן ואסור לנסות אותו בבית!

    בברכה

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • יהושע

    מה היחס בין הסוכר לאשלגן

    מה היחס בין הסוכר לאשלגן כלורי? כמו כן, יש חשיבות לריכוז של החומצה?
    כי ניסיתי אותו דבר עם 50-50 אשלגן כלורי (kclo3), ערבבתי, וטפטפתי חומצה גופרתית (h2so4) בריכוז 96-98 ולא קרה כלום, מה ככל הנראה היה הבעיה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כמו שרואים בסרט

    עשינו את הניסוי בצורה גסה ללא שקילה, כפית וכפית. אולי השתמשת באשלגן כלורי כפי שרשמת, ולא באשלגן כלורט...
    או שהחומצה הגופרתית שלך כבר 'מקולקלת' - ספגה לחות עם השנים. אם לא קורה כלום סימן אולי הבעיה היא בחומצה.

    בכל מקרה - הניסוי הוא לא בייתי אלא מעבדתי בלבד!

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • יהושע

    אפשר לעשות את זה עם חנקת

    אפשר לעשות את זה עם חנקת אשלגן (kno3) במקום כלורט האשלגן? כי ניסיתי את זה וזה לא עבד.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    ניסוי הכי חזק

    שלום יהושע

    אם ניסית את זה עם חנקת אשלגן ולא עבד - אז הנה יש לך תשובה לשאלה, זה לא עובד עם חנקת אשלגן... ניסוי זאת התוצאה הכי חזקה, יותר מכל דעה של מומחה :-)

    בברכה

    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ח'אלד

    החומצה שנוצרת

    היא חומצה כלורטית, HClO3 (כלורט המימן) ולא חומצה כלורית (HCl)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    החומצה שנוצרת היא חומצה כלורית!

    שלום ח'אלד
    החומצה שנוצרת היא חומצה כלורית, שנוסחתה HClO3 -כפי שאני ואתה רשמנו. זה שמה הרישמי.
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%9B%D7%9...
    השם של HCl איננו חומצה כלורית, אלא חומצה מימן-כלורית.
    השם 'כלורטית' -'יצא לפנסיה', ואיננו בשימוש עוד.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ניק

    התוצר הסופי

    ניתן לראות שנפלט ״עשן״ מהסוכר, שאלתי היא:ממה בדיוק מורכבת התערובת של העשן הזה? אדי כלור ומים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    עשן

    היי ניק
    לא בדקתי את תכולת העשן, כך שאני לא יכול לקבוע בוודאות מוחלטת. אדי מים הוא מכיל בטוח כי זה אחד מתוצרי השריפה של סוכר, אדי כלור - לא נראה לי כל כך, כי לכלור יש ריח חריף אופייני (של אקונומיקה) שקשה לפספס, ואני לא הרחתי ריח כזה בזמן ביצוע התגובה. סביר ששאר העשן מורכב גם מחלקיקים מוצקים - כמו תוצרי הפירוק של המלחים בתגובה, שעפים מעלה בכוח ההדף של התגובה, ובתוצרי בעירה ופירוק חלקי של הסוכר עקב החום.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • רונלי כהן

    אבקת הסוכר

    וואו מדהים, לחשוב על זה שכולם מלקקים את האבקה המתוקה הזו על הסופגניות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אין בעיה

    אין בעיה ללקק אבקת סוכר על סופגניות (כל עוד לא מערבבים בה כלורט האשלגן כפי שאנו עשינו...)