היום לפני 59 שנים פרצה האנושות את גבולות כדור הארץ, עם שיגורו של אדם ראשון לחלל - הקוסמונאוט הרוסי יורי גגרין

ב-12 באפריל 1961, היום לפני 59 שנים, הופסקו שידורי קול מוסקבה לשידור הודעה מיוחדת: "קול מוסקבה: המאורע הגדול אירע! בפעם הראשונה בהיסטוריה טס אדם לחלל. ב-12 בחודש בשעה 09:07 לפי שעון מוסקבה הגיעה ספינת קוסמוס מאוישת אל החלל, ואחרי שהקיפה את כדור הארץ חזרה בהצלחה אל האדמה הקדושה של מולדתנו בארץ הסובייטים. האדם הראשון שהגיע לחלל הוא סובייטי. אזרח ברית המועצות".

שמו של האזרח פורסם רק כעבור כמה ימים, לאחר השלמתם של תדריכי המשימה ההיסטורית: יורי גגרין, בן 27, רב סרן בחיל האוויר של ברית המועצות.

האגדה שהפכה למציאות! גגרין בכרזת תעמולה של ברית המועצות, עם תאריך טיסת החלל הראשונה | נחלת הכלל
האגדה שהפכה למציאות! גגרין בכרזת תעמולה של ברית המועצות, עם תאריך טיסת החלל הראשונה | נחלת הכלל

טרקטורים ומטוסים

יורי אלכסייביץ' גגרין (Gagarin) נולד ב-1934 בכפר קטן ליד העיר גז'צק במערב רוסיה (שכיום נקראת "גגרין"). הוא היה השלישי מארבעת ילדיהם של זוג פועלים במשק שיתופי – אביו היה נגר ואמו עבדה ברפת. כשהיה בן שבע פלשו הנאצים לברית המועצות, ומשפחת גגרין, כמו כל תושבי האזור, נאלצה להתמודד עם קשיי החיים באזור הכבוש. שני אחיו הגדולים נשלחו למחנות עבודה בפולין, ושבו רק אחרי המלחמה.

בגיל 16, כשלמד בתיכון, התנדב גגרין לתכנית הכשרה לעובדי תעשייה, והועסק במפעלי פלדה ליד מוסקבה. בעקבות הצטיינותו בלימודים הוא נשלח להמשיך וללמוד במכון להנדסה בסרטוב, והתמחה בטרקטורים. במקביל התנדב במועדון טיסה מקומי, ולקח שיעורי טיסה במסגרת עתודה צבאית. ב-1955 התקבל לקורס הטיס הצבאי וב-1957 קיבל דרגת קצונה וכנפי טייס של מיג-15.

הוא שירת בטייסת קרב בצפון מערב רוסיה, ליד גבול נורבגיה, והיה טייס מצטיין. בסוף 1959 היה בין יותר מ-150 טייסים שהוזמנו למיונים לטייסי חלל, וכעבור כמה חודשים היה בין ה-20 שהתקבלו לתוכנית החלל הראשונית של ברית המועצות. עד מהרה בלט גם בתוך הקבוצה האיכותית הזו, והיה אחד מהשישה שנבחרו כמועמדים לטיסות הראשונות. בין שאר השיקולים, נוסף על כישורי הטיסה והתפקוד בתנאי לחץ וחוסר ודאות, הועדפו מועמדים בעלי גם קומה נמוכה, כדי שיוכלו לתפקד בחללית "ווסטוק" הזעירה. גגרין, שגובהו היה 1.57 מ' בלבד, התאים גם לדרישה זו.

בדרך לחלל. גגרין באוטובוס לכן השיגור, לקראת הטיסה ההיסטורית | מקור: NASA
בדרך לחלל. גגרין בחליפת החלל, באוטובוס לכן השיגור, לקראת הטיסה ההיסטורית | מקור: NASA

הבחירה המועדפת

שיקול נוסף שהנחה את הבחירה של טייס החלל הראשון היה הרקע האישי והפוליטי. כאן עזרו לגגרין  העובדה שבא ממעמד הפועלים, אבל גם קיבל חינוך טוב והיה אדם משכיל וייצוגי. הכימיה הטובה שלו עם ראש תוכנית החלל הרוסית, סרגיי קורוליוב, לא הזיקה, אבל הוא לא היה זקוק לפרוטקציה: במשאל חשאי בין הקוסמונאוטים, כמעט כולם הצביעו על גגרין כמועמד הטוב ביותר לטיסה הראשונה.

עקב חוסר הוודאות כיצד יתפקד גוף האדם בתנאי חוסר הכבידה בחלל, והחשש כי הקוסמונאוט לא יצליח לשלוט בחללית, הייתה טיסת "ווסטוק-1" אוטומטית לגמרי. כדי לקחת לידיו את השליטה ולהטיסה ידנית, למשל במקרה חירום, נדרש הקוסמונאוט להקיש קוד שאותו יקבל מהקרקע במידת הצורך. עם זאת, לפני השיגור נתן קורוליוב בחשאי לגגרין פתק עם קוד ההפעלה. למרבה המזל, גגרין לא היה זקוק לכך. הטיסה עברה באופן חלק כמעט לגמרי.

ב-6:07 בבוקר שעון מקומי שוגרה החללית על גבי טיל ווסטוק ממרכז השיגור הסובייטי בקזחסטן, וכעבור 10 דקות נכנסה למסלול סביב כדור הארץ. בתא הקטן והצפוף לא היה מקום לרחף בחוסר הכבידה, אבל גגרין תיאר את תחושתו כי הוא ניתק מהמושב ומוחזק רק בחגורות הבטיחות, וכן את ריחופם של חפצים בתא החללית, כמו העיפרון שלו. הוא גם תיאר בהתלהבות את נופי כדור הארץ שחלפו מתחתיו כשטס מעל סיביר, חצה את האוקיינוס השקט דרומה, נכנס אל הלילה, עבר מעל הקצה הדרומי של דרום אמריקה, ונכנס שוב לאור יום מעל האוקיינוס האטלנטי. כשהיה מעל מערב אפריקה הופעלו אוטומטית רקטות הבלימה. בעודו משלים את ההקפה, הורו שלטונות ברית המועצות להעלותו בדרגה, לרב-סרן.

זמן קצר לאחר מכן התנתק תא הנחיתה של החללית מרכב השירות הצמוד אליו, שהיה אמור להישרף באטמוספרה. אלא שהניתוק לא היה מושלם, ושני חלקי החללית נותרו מחוברים בכבלים, ונכנסו לסחרור זה סביב זה, כשגגרין מתמודד עם כוחות של 8g – כלומר הרגיש שגופו שוקל פי שמונה ממשקלו הרגיל. בסופו של דבר, חום החיכוך עם האטמוספרה שרף את הכבלים הסוררים, ורכב הנחיתה חזר למסלול המתוכנן.

בגובה שבעה קילומטרים נפתח כמתוכן פתח החללית, וגגרין נורה החוצה עם כסא המפלט. הרוסים חששו כי נחיתת החללית תהיה אלימה מדי, והעדיפו כי הקוסמונאוט יצנח בנפרד ממנה. הם לא פרסמו את העובדה הזו במשך שנים, משום שתקנות איגוד התעופה מחייבות שטייס חלל ינחת עם החללית כדי להכיר בטיסתו. כשהדבר התברר, לאחר מותו של גגרין, הישגו לא נשלל כמובן. ב-8:05 צנח גגרין בשלום בשטח חקלאי מדרום לעיר סרטוב, והחללית, שצנחה לא רחוק, אכן הותירה מכתש עמוק בקרקע. בני האדם הראשונים שפגש לאחר הנחיתה, בעודו גורר את המצנח, היו חקלאית מבוהלת ובתה. "אל תחששו", הוא קרא אליהן. "אני סובייטי כמוכן ועליי לטלפן למוסקבה".

גגרין (מימין) עם מנהיג ברית המועצות חרושצ'וב (במרכז) עם הקוסמונאוט גרמן טיטוב בכיכר האדומה, 1961 | מקור: הארכיון הלאומי ההולנדי
גגרין (מימין) עם מנהיג ברית המועצות חרושצ'וב (במרכז) עם הקוסמונאוט גרמן טיטוב בכיכר האדומה, 1961 | מקור: הארכיון הלאומי ההולנדי

תחילת המרוץ

ברית המועצות חגגה את הטיסה המוצלחת לא רק כהישג טכנולוגי והנדסי, אלא גם, אולי בעיקר, כניצחון תעמולתי: הוכחה לעליונות הקומוניזם. הכותרת בעיתון המשטר "פרבדה" בישרה: אדם בחלל! מפקד ספינת הכוכבים הוא שלנו – סובייטי! ניצחון גדול של שלום ועבודה". 

הצלחת המשימה הפכה את גגרין לידוען בינלאומי, ולאחד הסמלים של תוכנית החלל הסובייטית. הוא נשלח להופעות ברחבי העולם, וזכה לאותות כבוד רבים, בהם "גיבור ברית המועצות", אבל המשיך למלא תפקידים בתוכנית החלל. הוא אפילו שימוש קוסמונאוט גיבוי של ולדימיר קומרוב בטיסת הבכורה של סויוז-1, שהסתיימה באסון עם מותו של קומרוב. הוא גם השלים את לימודיו שנקטעו בעקבות ההכנות לטיסה ההיסטורית, ובפברואר 1968 סיים בהצטיינות יתרה תואר בהנדסת אווירונאוטיקה באקדמיה של חיל האוויר הסובייטי.

גיבור ברית המועצות והעולם כולו. גגרין במצעד ניצחון בוורשה, בירת פולין, 1961 | מקור: ויקיפדיה, נחלת הכלל
גיבור ברית המועצות והעולם כולו. גגרין במצעד ניצחון בוורשה, בירת פולין, 1961 | מקור: ויקיפדיה, נחלת הכלל

למרבה הצער, לא היה לו זמן רב להנות מכך. ב-27 במרץ 1968 הוא נהרג בטיסת אימונים במטוס מיג-15, שהתקיימה משום מה במזג אוויר סוער ומסוכן. ההתרסקות עוררה גל של תיאוריות קונספירציה, אך ככל הידוע זו אכן הייתה רק תאונה. אפרו של חלוץ החלל נטמן בחומת הקרמלין, כיאה לאחד מבכירי בניה של המולדת הסובייטית.

הישגו של גגרין סלל את הדרך לטיסות מאוישות רבות, וההישג הסובייטי דרבן את נשיא ארצות הברית, ג'ון פ. קנדי, להכריז על אתגר חדש חודש וחצי לאחר מכן – להנחית בני אדם על הירח. בכך תרמו גגרין וטיסתו לפתיחתו של המרוץ לירח, שהסתיים כמובן בנחיתה הראשונה של בני אדם על הירח

כתבה קצרה של רשת NBC על הטיסה ההיסטורית (באנגלית):

0 תגובות