היום לפני: האדם הראשון בחלל

בבוקר 12 באפריל 1961 ניצחה ברית המועצות את ארה"ב ניצחון מוחץ במירוץ לחלל, כשהצליחה להטיס אדם לחלל ובחזרה. האדם הזה היה יורי גגרין, קוסמונאוט בן 27, שהקיף את כדור הארץ בחללית ווסטוק 1 (Vostok, וברוסית Восток, שפירושה "מזרח") וזכה לתהילה בינלאומית.

הווסטוק הייתה חללית קטנה במיוחד, כך שכל הקוסמונאוטים הרוסים בתקופה ההיא היו חייבים להיות קטני קומה וגגרין אכן התנשא לגובה של 1.57 מטר בלבד. את כנפי הטיסה שלו הוא קיבל רק ארבע שנים קודם לכן, ובתור טייס קרב מצטיין נבחר לאחר מ-19 המועמדים של ברית המועצות לטיסה לחלל. הקוסמונאוטים המיועדים עברו הכשרה מפרכת וגגרין נבחר להשתתף בטיסה הראשונה וההיסטורית רק ימים ספורים לפני המשימה. קוסמונאוט הגיבוי שהיה אמור להחליפו אם ישתבש משהו היה גרמן טיטוב, לימים האדם השני שיגיע למסלול סביב כדור הארץ.

בבוקר 12 באפריל, העירו את גגרין ואת טיטוב ב-5:30. אחרי ארוחת בוקר ולבישת חליפות החלל הסיעו אותם לאתר השיגור. גגרין נכנס לחללית בסביבות השעה 7:00, קצת יותר משעתיים לפני השיגור המתוכנן. כעבור כ-40 דקות התריע שהצוהר אינו אטום כראוי ובמשך שעה עמלו טכנאים רבים על פירוק הצוהר והתקנתו מחדש.

גגרין כנראה לא היה מודאג במיוחד, והדופק שלו נשאר אטי ויציב אף על פי שהחללית הותקנה על טיל ששיעורי ההצלחה שלו עד אז עמדו על כ-50 אחוז בלבד. זה היה השיגור ה-24 של תוכנית החלל הסובייטית, ועד אז נרשמו 12 הצלחות ו-11 כישלונות. גגרין התלוצץ עם מתכנן הטילים הראשי, סרגיי קורולייב, תהה אם המזון שקיבל יספיק לו עד שיאספו אותו אחרי הנחיתה וגם ביקש שישמיעו לו מוזיקה במערכת הקשר.

סדרת הבולים של גגרין. מקור: ויקיפדיה

בובה מרחפת
החללית ווסטוק 1 שוגרה מבסיס החלל הסובייטי בקזחסטן בשעה 9:07 בבוקר (זמן מוסקבה). היא חגה במסלול סביב כדור הארץ במשך 108 דקות, במהירות של יותר מ-27 אלף קמ"ש והגיעה לגובה מרבי של 327 קילומטרים.

מכיוון שלא היה ידוע איך יתפקד הגוף האנושי במצב של חוסר משקל (בין השאר הרופאים דאגו מפגיעה בתפקוד העיניים), כל המערכות בחללית תוכננו לטיסה אוטומטית ולשליטה ממרכז הבקרה. החששות הופגו כשגגרין עדכן שתחושת חוסר המשקל נעימה וש"הכל שוחה". כדי להעריך את חוסר הכבידה לקח עמו גגרין בחללית בובה קטנה, שהחלה לרחף כשהחללית הייתה במסלול סביב כדור הארץ.

כדי לחסוך במשקל החללית לא הותקנו בווסטוק 1 מנועים שיאטו את כניסתה לאטמוספרה, ולמעשה לא הייתה דרך להנחית אותה בשלום. לכן, עם החזרה לאטמוספרה בתום הקפה אחת של כדור הארץ נפלט גגרין מהחללית בגובה של כשבעה קילומטרים מהקרקע וצנח בשלום דרום מזרחית למוסקבה. על הקסדה שלו נכתב ברוסית "ברית המועצות" כדי שאם ינחת בלי הכרה יוכלו הרשויות לזהות שמדובר בטייס סובייטי ולא במרגל אמריקאי. היה זה לקח מלכידתו של טייס מטוס הריגול האמריקאי U2, גארי פאוורס, שנפל בשבי הסובייטי שנה קודם לכן.

על פי הכללים לשבירת שיאי תעופה של הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה (FAI), הטייס נדרש לנחות בשלום עם כלי הטיס שלו. ברית המועצות הצהירה שגגרין נחת עם הווסטוק, וכך נרשם על שמו השיא של טיסת החלל הראשונה. רק ב-1971 פורסמו הפרטים המדויקים על נחיתתו, ובהם העובדה שצנח בנפרד מהחללית, אך השיא לא נשלל ממנו.

בעקבות הכלבים
לטיסה הראשונה של אדם לחלל קדמו טיסות ניסוי רבות, הן של הסובייטים והן של האמריקאים. קצת לפני גגרין שוגרו בהצלחה לחלל בובת הדמה איוון איוונוביץ' והכלבה זביוזדובצ'קה (Zvezdochka), שניהם באבות טיפוס של הווסטוק, וכך הוחלט שהחללית כשירה לשאת אדם לחלל.

הראשונים ששיגרו יצור חי לחלל היו האמריקאים, ששלחו בפברואר 1947 זבובי פירות לגובה של יותר ממאה ק"מ, שמוגדר "גבול החלל". בהמשך שיגרו גם האמריקאים וגם הסובייטים קופים, כלבים ובעלי חיים אחרים, אך רק חלקם חזרו בשלום לכדור הארץ.

ההישג הסובייטי של האדם הראשון בחלל יצר לחץ רב על האמריקאים, ובראשם הנשיא ג'ון קנדי, שרצו לנצח במירוץ לחלל. כמה שבועות לאחר הטיסה של גגרין שיגרו האמריקאים את אלן שפרד, אך בניגוד לגגרין הוא לא נכנס למסלול סביב כדור הארץ אלא רק הגיע לגבול החלל וצנח בחזרה. כמו בשיגור הלוויין הראשון שלוש שנים וחצי קודם לכן, גם בטיסה המאוישת הקדימו הסובייטים את האמריקאים.

הפיגור אחר הסובייטים במירוץ החלל, לצד הכישלון הצבאי הצורב בפלישה למפרץ החזירים בקובה, דחפו את הממשל האמריקאי לחפש הישג חדש בחלל. במאי 1961 נשא קנדי את נאומו המפורסם שבו הציב יעד חדש למירוץ: הנחתת אדם על הירח עד סוף העשור. ארה"ב הטילה למשימה את כל כובד משקלה הכלכלי והטכנולוגי, והצליחה במשימה עם נחיתת אפולו 11 על הירח ביולי 1969.

ביילקה וסטרלקה, שתיים מכלבות החלל הסובייטיות | מקור: ויקיפדיה

סופה של אגדה
גגרין הפך לגיבור תרבות עולמי ולאחד מסמליה של ברית המועצות. הוא זכה באותות הוקרה רבים, מונה לתפקידים בכירים בחיל האוויר ובתוכנית החלל הסובייטית ואפילו כיהן זמן קצר בסובייט העליון. עם זאת, הרשויות אסרו עליו לטוס שוב לחלל, או אפילו לעלות מחדש על מטוס קרב, מחשש לחייו. האיסור הוסר בהדרגה והוא אף היה קוסמונאוט גיבוי של החללית סויוז 1 ב-1967. אך ב-1968 החשש התממש. גגרין נהרג בהתרסקות מטוס בטיסת אימונים במטוס מיג 15.

זכרו של האדם הראשון בחלל הונצח בדרכים רבות. בין השאר נקראו על שמו יישובים וערים, אסטרואיד ומכתש על הירח. כשצוות אפולו 11 נחת על הירח השאירו האסטרונאוטים מאחוריהם מדליות זיכרון עם שמו של גגרין, לצד מדליות זיכרון לאסטרונאוטים והקוסמונאוטים שנהרגו בתאונות אימונים בדרך הארוכה והמסוכנת אל החלל.

בשנים האחרונות מתקיימים ביום השנה לטיסה ההיסטורית אירועי "הלילה של יורי", בכל רחבי העולם. גם בארץ מתקיימים כמה אירועים, בהם הלילה של יורי במכון דוידסון.