בשנים האחרונות הרשת הגיעה לכל מקום בעולם כמעט, ובאמצעות קורסים מקוונים הפכה את צמצום הפערים ואת הנגשת החינוך לכולם מססמאות מוכרות לעובדות בשטח
דקר, בירת סנגל, אינה המקום המתויר ביותר בעולם, ורבים אולי יתקשו למקם אותה על מפה, אך בשנת 2000 יצאה ממנה בשורה חינוכית לעולם כולו. פורום החינוך העולמי, שבו היו שותפות 164 ממשלות, הכריז שמטרת העל ל-15 השנים הבאות היא חינוך לכולם, education for all.
תכנית דקר הסמיכה את אונסק"ו (UNESCO, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות) לתאם את שש מטרות המשנה שהוגדרו, בהן הנגשה של חינוך יסודי לכולם וצמצום פערים מגדריים, גיאוגרפיים, סוציו-אקונומיים ועוד, שיפור האוריינות בקרב מבוגרים, שיפור כל המאפיינים של איכות החינוך ומטרות מדידות נוספות.
בשנת 2015 התפרסם דוח שבו מפורטים ההתקדמות וההישגים ב-15 השנים שבהן התכנית פועלת. אם נסכם את 516 עמודיו, אפשר לומר שהתכנית הצליחה לעורר מודעות לכל המטרות אך לא עמדה ברוב היעדים שהוצבו עבורה. התחום הבעייתי ביותר היה אוריינות והשכלה בקרב מבוגרים (על-יסודי ומעלה), שבו הוצגה התקדמות כמעט זניחה למרות השקעה רבה. למרות זאת, כותבי הדוח נותנים תקווה באומרם שתחום טכנולוגיית המידע, שהביא בשנים האחרונות אינטרנט וטלפונים חכמים לכל קצוות העולם, יכול לשנות את התמונה.
נגישות האינטרנט אכן הובילה להתפתחות משמעותית בכלים העומדים לרשותנו בהשגת מטרותיה של תכנית דקר. בעולם המחובר של היום, האינטרנט הוא שער לידע ולהשכלה עבור רבים שהאפשרות לא הייתה קיימת עבורם בעבר. כלי חשוב שהתפתח בתחום הוא הקורסים הדיגיטליים, או MOOC (ראשי תיבות של המילים Massive Open Online Course). אלה הם קורסים פתוחים לכל משתמש, המיועדים למספר גדול מאוד של משתתפים. הקורסים משלבים מגוון רחב של כלים דיגיטליים המעניקים חוויית למידה איכותית וגמישה לכל אדם, לא משנה היכן הוא נמצא.
בעולם המחובר של היום, האינטרנט הוא שער לידע ולהשכלה עבור רבים שהאפשרות לא הייתה קיימת בשבילם בעבר | איור: Shutterstock
גם בישראל
זה קורה גם בארץ: קורסים מהסוג הזה קיימים במסגרת המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית של המשרד לשוויון חברתי. מסמך עמדה רשמי של המשרד לשוויון חברתי אומר שמטרות המיזם הן צמצום פערים, האצת צמיחה כלכלית והנגשת השלטון ושירותיו. התכנית להשגת המטרות היא בפעילות במרחב הדיגיטלי בתחומי ליבה כמו חינוך והשכלה, עבודה ורווחה ושלטון מקומי, ותחומי רוחב כמו רגולציה, רכש ותשתיות טכנולוגיות.
בשנת 2015 הושק בהשקה שקטה מיזם קמפוס כפלטפורמה לאומית ללמידה דיגיטלית. כל אזרח יכול ליצור פרופיל ולהירשם לקורסים דיגיטליים בנושאים שונים ללא עלות. ערן רביב, מנהל הפלטפורמה, מתכנן השקה רשמית בשלהי 2018: "בשלוש השנים הקרובות עתידים לעלות לפלטפורמה עשרות קורסים נוספים והיעד הוא להגיע ליותר מחצי מיליון לומדים עד שנת 2020".
הפלטפורמה, שהוקמה בסיוע חברת edX, איכותית ונוחה למשתמש אך עדיין נמצאת בהרצה. רביב מספר שהמערכת תותאם בעתיד לקהלי יעד שונים: "עבור הסטודנטים מתוכננים קורסי דגל אקדמיים באנגלית שיועלו לפלטפורמה הבינלאומית של edX.org ויהיו פתוחים לסטודנטים מישראל ומכל העולם ברוח 'כי מציון תצא תורה'.
"עבור הציבור הכללי מתוכננים קורסים כמו אוריינות דיגיטלית לאוכלוסיות מוחלשות כמו חרדים, ערבים וקשישים שיעודדו חיזוק כישורי חיים. המטרה המרכזית היא הסרת חסמים מרכזיים להשתלבות בעולם התעסוקה ופיתוח כישורי תעסוקה מקצועיים. עובדי השירות הציבורי כגון מורים, אחיות, שוטרים ועובדים סוציאליים יזכו לקורסים לפיתוח מקצועי של עובדי מדינה". החזון, לדברי רביב, הוא לקדם שוויון הזדמנויות כך שכל אזרח יוכל למצוא כיוון והזדמנות להתפתחות אישית או מקצועית באמצעות הפלטפורמה.
מיזם דומה, שכבר עובד בצורה מוצלחת, הוא פלטפורמת אקדמיה ברשת של משרד החינוך המיועד לקהלים צעירים יותר. בפלטפורמה ישנו מגוון רחב ומתחדש של קורסים בנושאים שונים, מפיזיקה אינטראקטיבית עד פתיחת ערוץ יוטיוב אישי. השיעורים מיועדים לתלמידים בשכבות גילאים שונות, מבוגרי כיתה ד'. משרד החינוך מפעיל את הפלטפורמה ללא עלות אך מחייב בהשתתפות מלאה בכל שיעורי הקורס כתנאי לקבלת תעודת גמר. האתר פעל בחודש יולי במתכונת של סמסטר קיץ ואפשר לילדים לרכוש ידע ולהרחיב אופקים גם בחופשת הקיץ.
זכות בסיסית לכל אדם
מכון דוידסון לחינוך מדעי מציע כבר עתה כמה קורסים מקוונים לקהל הרחב, והתכנון הוא לשים יתר דגש על כך בשנה הקרובה. ד"ר שולמית קוצר, אחראית על פיתוח סביבת מוודל במכון דוידסון, מספרת שהקורסים הקיימים נחלקים לשני סוגים: קורסים מקוונים במלואם, וקורסים המלווים תכנית שחלק ממנה מקוון וחלק אחר נעשה בפגישות עם המנחים. בשני הסוגים ישנם רכיבים סינכרוניים, שהם הרצאות מקוונות ומפגשים שיש להם מועד ידוע מראש וכל התלמידים מצטרפים אליהם באותו הזמן, ורכיבים א-סינכרוניים שאותם הלומד יכול לעשות בזמנו החופשי.
"הקורסים שלנו פונים לשלוש אוכלוסיות, שהן המורים, התלמידים והקהל הרחב", אומרת קוצר. "לתלמידים מוצעים קורסים קוריקולריים [הקשורים לתכנית הלימודים של משרד החינוך - א.י.] ברמת חמש יחידות לימוד כמו כימיה ברשת, המיועד לכאלה שאין בבית ספרם לימודי כימיה, וקורס בתחום מדעי כדור הארץ. יש גם קורס במדעי המוח אבל הוא עדיין בגרסת ניסוי ולא מוצע לכולם. המורים יכולים ללמוד בהשתלמויות שונות, ועבור הקהל הרחב מתקיים קורס ללימוד אנגלית".
עם הגידול במספר האפשרויות ללימודים מקוונים, תופס תאוצה גם המחקר החינוכי העוסק בתחום. שיטות חדשות לסיווג ולאפיון קורסים דיגיטליים מתפתחות בשביל למדוד את ערכם האקדמי ואת תרומתם ללמידה משמעותית.
בדקר של שנת 2000 עמדו 164 נציגי מדינות והצהירו פה אחד: "חינוך הוא זכות בסיסית של כל בן אנוש". אך במציאות המורכבת שבה מתנהלות מדינות העולם, עובר זמן רב עד שהצהרות גדולות כל כך מחלחלות ומגיעות ליישום בשטח. שינוי אמיתי נמשך זמן לא קצר, ונראה שהיום הקרקע בשלה לכך יותר מאי פעם. היסודות כבר הונחו, ואין צורך לחכות לתחילת שנת הלימודים בשביל ללמוד משהו חדש.
