קירוב לבבות במעבדות המחקר

תלמידים, אנשי חינוך למדע, נציגי רשויות עירוניות ומורים צעדו בשבילי מכון דוידסון לחינוך מדעי בסוף אפריל 2017 בדרכם אל אולם "הברווז". הם הגיעו להשתתף ביום עיון ראשון מסוגו, שבו הוצגה תכנית תחקירנות במדע ובטכנולוגיה, הייחודית למכון דוידסון.

מתוך עיתון התחקירן

במרכז היום עמד אתגר מרכזי העומד בפני הקהילה המדעית ואנשי החינוך למדע, שהוא איתור הדרך לעורר מחדש את המוטיבציה ההולכת וקטנה בלימודי המדעים. המגמה נצפית בעיקר בכיתות ט' וי' שבמהלכן התלמידים בוחרים את המסלול להמשך לימודיהם. המדען נתפס בעיני התלמידים מנוכר ומרוחק מעולמם, ובהתאם לכך יש צורך לשנות את הגישה הזו ולגרום לצעירים להתקרב אל דמות המדען ואל העשייה שלו.

הפתרון לכך ניתן במסגרת תכנית תחקירנות במדע וטכנולוגיה, שבה חוקרים ממכון ויצמן למדע פותחים את המעבדות שלהם בפני תלמידים במטרה לחשוף אותם לעולם המחקר כפי שהוא נראה באמת, במקומו הטבעי. באופן זה מתקיימת תקשורת אישית, ישירה ובלתי אמצעית של החוקר המארח עם בני הנוער.

התלמידים מבקרים לראשונה בחייהם במעבדות מחקר, שהחוקרים העובדים בהן עוסקים במגוון תחומי דעת במדעים. אלא שזו אינה חוויה חד פעמית אלא תהליך ארוך יותר: הכיתות מתחלקות לקבוצות של ארבעה עד שישה תלמידים שכל אחת מהן מבקרת במעבדה אחרת. חברי הקבוצה עוברים תהליך מחקר מעבדתי בהנחיית החוקר המארח, הכולל ניסוי מעשי ובניית תוצר סיום מדעי שאותו הם מציגים בפני חבריהם, מוריהם ולעתים הוריהם, כמקובל בקהילות מדעיות בוגרות.

פעילות כזאת נפרשת על פני שני מפגשים במכון ויצמן למדע ושניים-שלושה מפגשים בכיתה. התלמידים עושים מחקרים שנמצאים בחזית המדע ונחשפים לשיטות עבודה ולטכנולוגיות החדשניות ביותר. תוצאה מוצלחת נוספת היא שגם המורים, שאינם מדענים, לומדים יחד עם הכיתות את השדות החדשים.

מתוך עיתון התחקירן

שינוי בדימוי המדע והמדענים

מטרתו של יום העיון הייתה כפולה, לחשוף את עקרונותיה ואת הישגיה של תכנית תחקירנות במדע ובטכנולוגיה בפני אנשי חינוך שעדיין לא מכירים אותה ולהעצים את אלה שכבר משתתפים בה ומגלים את עולם המדע מקרוב.

במהלך היום הוצגה שיטת התכנית לפרטיה, במטרה לחשוף את הרעיון שמאחוריה בפני מוסדות מקבילים העוסקים בחינוך למדע. כך אפשר יהיה להגדיל את נפח הפעילות לאזורים גיאוגרפיים רחבים יותר ולמוסדות אקדמיים נוספים. בקהל היו גם כ-50 תלמידים מבין המאות שהשתתפו בתכנית במהלך השנה. שתי קבוצות הציגו את תוצריהן באמצעות מצגות וסרטונים שיצרו, ושיתפו את הקהל בחוויה שלדבריהם הייתה "חד פעמית ובלתי נשכחת".

מאור כנפו מהמחלקה לביוכימיה במכון ויצמן למדע הוא חוקר מארח בתכנית. הוא סיפר על חוויותיו ועל היתרונות שהוא עצמו הפיק מהדרכת התלמידים, למשל לשמוע מהם שאלות שהוא עצמו לא חשב עליהן למרות העובדה שהוא עוסק במחקר הזה כבר זמן רב. בהמשך התקיים פאנל של מורים ששיתפו את עמיתיהם במגוון דרכים שבאמצעותן אפשר למנף עם התלמידים את התהליך, כמו השתתפות בימי מדע בית ספריים, בכנסים עירוניים ועוד.

מתוך עיתון התחקירן

האורחים צפו בפוסטרים מדעיים של תלמידי תכנית אלפא למחוננים במכון דוידסון לחינוך מדעי המשתתפים גם הם בתכנית, וקיבלו עותק של העיתון השנתי תחקירן המופק במסגרת תכנית תחקירנות, ורוב הכתבות שבו נכתבו על ידי תלמידים.

ד"ר זהבה שרץ, שהגתה את הרעיון יחד עם גב' מירי אורן מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, אומרת: "הרעיון לתכנית נולד בסוף שנות התשעים במטרה לחשוף תלמידים למדע בפעולה ולפעילות טכנולוגית מתקדמת במקומות שבהם הם נוצרים ומיושמים.

"תכנית התחקירנות לוותה במחקר, ומתוצאותיו הופתענו לגלות שהתלמידים מחזיקים בדימוי מסולף, מאיים ומרתיע בנוגע למדע ולטכנולוגיה. דימוי זה השתנה לגמרי לאחר ההתנסות והפך ריאלי, חיובי ומפרגן", היא מוסיפה.

שרץ חושבת שהתלמידים הם רק חלק אחד במשוואה: "חשוב מאד לבצע תחקירנות מדעית גם עם המורים למדעים כדי לקרב אותם למדע עכשווי ולטכנולוגיות מחקר מעודכנות". לדעתה רק כך הם יוכלו לקדם את תלמידיהם ולתמוך בהם כשאלה יבחרו ללמוד מדעים בכיתות הגבוהות.