מחנה משנה חיים

שלושים תלמידי תיכון נרגשים הגיעו באמצע חופשת הקיץ אל מכון ויצמן למדע. הם ידעו שבשבועיים הקרובים יקדישו את עצמם למחקר: יעבדו במעבדות, יחקרו נושא שמעניין אותם ובסוף יכתבו דוח מפורט שנראה בדיוק כמו מאמר מדעי, וגם נשפט לפי אותם הכללים.

הנערות והנערים האלה היו משתתפי סדנת המדע לנוער ע"ש פרופ' עמוס דה-שליט שנוסדה בשנת 1964 ומאז פועלת במכון ויצמן לסירוגין יותר מחמישים שנה. זו תכנית ייחודית, שבמהלכה המשתתפים עובדים בקבוצות במכון ויצמן ונחשפים לחזית המחקר, והכי חשוב - יוצרים קשר אישי עם מדעני המכון שבמעבדות שלהם הם עובדים.

משתתפי סדנת המדע מתחלקים לקבוצות של שניים-שלושה תלמידים, וכל אחת מהקבוצות מצטרפת אל חוקר במכון שמנחה אותם בפרויקט מחקר במעבדה שלו. לקראת סיום המחנה, התלמידים מציגים את פרויקט המחקר בפני חבריהם, הוריהם ואורחים נוספים.

המשתתפים לא רק עובדים במעבדות, אלא גם מאזינים להרצאות יומיות של מדענים בכירים מהפקולטות השונות במכון ויצמן למדע, חלקם השתתפו בצעירותם באותו מחנה מדע בדיוק. בין הבוגרים אפשר למצוא חוקרים מובילים במוסדות מחקר בכל הארץ, עובדים במערכת הביטחון ובתעשיות מתקדמות ונושאי תפקידים בכירים במערכות ציבוריות. פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, אלוף במילואים פרופ' יצחק בן ישראל, המכהן כיו"ר סוכנות החלל הישראלית, ועו"ד וחברת הכנסת לשעבר אתי לבני היו בין הבוגרים המרשימים שנפגשו עם תלמידי הסדנה בקיץ שעבר וסיפרו על חלקה המשמעותי בבחירותיהם העתידיות.

הסדנה היא הזדמנות נפלאה עבור בני נוער שיש להם תחומי עניין משותפים לפתח קשרים חברתיים משמעותיים ארוכי טווח. שעות הערב מיועדות לפעילות מאורגנת מהנה ומגבשת, לרחצה לילית בבריכה, לתחרויות ספורטיביות ולמשחקי חשיבה.

הקיץ הראשון של שארית חיי

התלמידים שהשתתפו השנה במחנה המדע פגשו את ד"ר נח שמיר, שבשנת 1964 השתתף בעצמו במחנה המדע הראשון במכון ויצמן. "כשהייתי בן 17, בסוף כיתה י"א, התלבטתי לגבי מה אני רוצה לעשות בחיי בעתיד. האפשרויות היו פיזיקה ואדריכלות, שהייתה מביאה לידי ביטוי את נטייתי לאמנות.

"מכיוון שאהבתי מדע, הגשתי מועמדות למחנה הנוער במכון ויצמן והתקבלתי. שהיתי שבועיים במעבדתו של משה רשפון, מארגן המחנה, שהיה דוקטורנט במכון. התחושה של להיות חלק ממחקר מדעי עכשווי, וכנראה גם תרומתו האישית של משה, גרמו לי להחליט שאני רוצה להיות פיזיקאי ניסיונאי - וזה מה שאני עד היום, כך שמחנה הנוער הזה בהחלט קבע את מסלול חיי".

ד"ר שמיר מספר שאחרי שסיים את לימודיו בבית הספר הוא בחר בעתודה האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים. אחר כך המשיך ללימודי תואר שני בירושלים לפני הגיוס לצה"ל ועסק במחקר. "בהמשך עבדתי בקריה למחקר גרעיני בדימונה, ותוך כדי כך סיימתי את התואר השלישי בתחום המגנטיות. תואר הדוקטור ניתן לי ממכון ויצמן למדע 13 שנים לאחר השתתפותי במחנה במכון, מה שהיה סגירת מעגל עבורי.

"היו לי כמה הזדמנויות לעבור לאקדמיה, אבל השילוב של מחקר מעשי המשלב מחקר אקדמי לפתרון בעיות הסתבר לי כמתאים ביותר עבורי ולכן נשארתי בקמ"ג. התקדמתי במדרג הבכירות המדעית, עד לפרישתי לגמלאות.

"אני ממשיך לעסוק במדע במלוא המרץ, מכיוון שזה גם התחביב הראשי שלי. בכלל, אני רואה את עצמי בר מזל שהתאפשר לי לעסוק במדע, תחום שבו מתחדשים כל הזמן, נהנים ממה שעושים וגם נוסעים בכל העולם כדי לספר ולהרצות על ההישגים המדעיים. אני יכול להמליץ למשתתפים בסדנה הנוכחית להפוך את המאורע הזה לנקודת בוחן אם ללכת במסלול דומה לזה שאני עשיתי ולהפוך למדענים. ההנאה והסיפוק מובטחים".

ד"ר נח שמיר במפגש עם משתתפי הסדנה: "הפכו את ההשתתפות במחנה לאבן בוחן שלפיה תחליטו אם להמשיך בתחום המדעים" | צילום: אתי הרמתי

האורחת השנייה שהגיעה לשוחח עם משתתפי מחנה המדע היא ניצן רוזן, בוגרת הסדנה שהתקיימה בקיץ הקודם. אחרי שסיימה אותו התנדבה לשירות לאומי, ובמקביל יזמה והקימה פרויקט ייחודי לטובת בנות בתיכון שמתעניינות במדעים ובטכנולוגיה. היא סיפרה שהקבוצה שלה במחנה המדע עשתה מחקר בפיזיקה של מצב מוצק, עם התנסות במעבדות מקצועיות שבהן ציוד משוכלל: "זה היה בשבילנו גן עדן של אלקטרוניקה ופיזיקה. הכרנו ציוד וכלי מדידה חדשים והיה מעניין ללמוד דברים שהם מעבר לידע שצוברים בלימודי הפיזיקה בתיכון".

רוזן אומרת שאחרי המחנה הרגישה התרוממות רוח גדולה, אבל גם הייתה מתוסכלת מאוד: "שמעתי על המחנה במקרה ממש, אחרי שהשתתפתי בתחרות של עבודות גמר. החלטתי להגיש מועמדות ואחרי כמה שלבי סינון התקבלתי. "התפלאתי מאוד שלא שמעתי על מחנה המדע באולפנה הדתית שבה למדתי. לא היה מורה שהציע לי להשתתף במחנה, או חברים שהיו בו בעבר, וגם לא השתתפתי בתכנית חוקרים צעירים (ח"צ) של מכון דוידסון שרבים מחבריי למחנה היו בו. התחושה הייתה שהגעתי לשם לגמרי במקרה.

"הבנתי שההרגשה הזאת קיימת גם אצל עוד תלמידים, והבעיה הזו התחברה למשהו נוסף שתסכל אותי מאוד – ראיתי מעט מאוד בנות שמשתתפות בפעילויות בתחומי המדעים והטכנולוגיה. לכן אחרי המחנה החלטתי להקים יחד עם חברה את כוונת, מיזם התנדבותי שמטרתו לעודד בנות בגילאי תיכון להעשיר את עצמן בתחומי המדעים והטכנולוגיה. אנחנו פונות אל תלמידות סקרניות שרוצות לנסות דברים חדשים, ושולחות להן עדכונים על פעילויות ועל תחרויות בתחומי העניין שלהן.

"היה לזה ביקוש גדול יותר ממה שחשבנו בהתחלה, וכל הזמן אנחנו מקבלות הודעות פרטיות מבנות שמספרות לנו על הניסיונות ועל ההצלחות שלהן. משמח לראות איך הנגשה של המידע הרלוונטי עוזרת לבנות לנסות את מזלן".

מקימות המיזם מארגנות כנסים שבמהלכם התלמידות מאזינות להרצאות, פוגשות נשות מפתח בתעשייה ובעולם המחקר ומכירות נערות אחרות שמתעניינות באותם הנושאים. "היום חברות במיזם שלנו כמה מאות בנות מכל הארץ ומכל המגזרים, ואנחנו מקוות להרחיב את ההשפעה שלנו עוד. ההצטרפות לקהילת הפרויקט בחינם והיא פתוחה בפני כולן".

ניצן רוזן (עם משקפיים): "המיזם קם בעקבות השתתפותי בסדנת המדע של מכון ויצמן והוא פתוח לכל הבנות שמתעניינות במדעים" | צילום: אתי הרמתי

בקיץ האחרון הצטרפו לקהילת בוגרי מחנות המדע במכון ויצמן למדע עוד שלושים בני נוער איכותיים, שעברו את שלבי המיון ועמדו בהצלחה בכל האתגרים. נפלא לראות שהשנה היה רוב מוחלט של נערות במחנה המדע, כשני שלישים מהמשתתפים. סיפוריהם של ד"ר נח שמיר ושל ניצן רוזן מייצגים את מה שרבים מהבוגרים מספרים – עד כמה הסדנה הייתה עבורם אירוע מכונן. אנחנו מקווים ומאמינים שגם בוגרי השנה הזו יספרו למשתתפי מחנה המדע בשנים הבאות על חלקו בעיצוב דרכם המקצועית.