ניסוי פשוט ומרהיב עין חושף ממה באמת מורכב צבע שחור של טוש

בניסוי הזה נפריד את הצבע השחור של טוש לצבעים שמהם הוא מורכב, ונראה שהוא בעצם בנוי מתערובת של כמה צבעים.

ציוד

  • נייר עיתון פשוט ללא לכה (עדיף) או פילטר של קפה או נייר סופג או נייר בריסטול מאריזת דגני בוקר (בעדיפות האחרונה). לא להשתמש בדפי מחברת או בדפי מדפסת – הניסוי לא יצליח איתם.  
  • כוס שקופה
  • מספריים
  • טוש שחור על בסיס מים (טוש לא מחיק, המבוסס על אצטון, לא יעבוד!)
  • מים
  • עיפרון
  • נייר דבק (סלוטייפ)

מהלך הניסוי

את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:

התחיל בצמחים והתפשט

כרומטוגרפיה היא שיטה יעילה מאוד להפרדת תערובות של חומרים: כלומר מספר חומרים המעורבבים יחד. השם של השיטה הוא חיבור של שני מילים ביוונית: כרומו – 'צבע', וגרפיה – 'לרשום / לכתוב'. כלומר הפירוש המילולי של כרומטוגרפיה זה 'רישום צבעים'. את השם נתן לשיטה מי שפיתח אותה – המדען הרוסי-איטלקי מיכאיל צוויט (או צבט).

צוויט לא היה כימאי, אלא בוטניקאי – כלומר חוקר צמחים, והתעניין בצִבענים (פיגמנטים) שנמצאים בצמחים. בגלל שהצבעים שבצמחים נמצאים בדרך כלל כתערובת של כמה חומרים, ובגלל שכאשר מערבבים כמה צבעים – מתקבל צבע חדש, שיכול להטעות, צוויט ניסה למצוא שיטה להפריד בין חומרי הצבע השונים. השיטה שהוא המציא בשנת 1901 הייתה למלא צינור זכוכית אנכי ארוך (המכונה "קולונה") באבן גיר שהוא טחן לאבקה דקה. הוא מזג לקצה העליון של הצינור תמיסה ירוקה שהשיג מעלי צמח כתושים, ואז שטף אותה כלפי מטה לתחתית הצינור.

תוך כדי הזרימה בצינור התמיסה הירוקה הופרדה לשלושה חלקים – ירוק, כתום וצהוב. הם מייצגים שלוש משפחות של חומרים הנמצאים בעלי הצמח: כלורופיל, קרוטן וקסנטן. כל חומר יצא בזמן אחר מתחתית הצינור.

אירו כרומטוגרפיה מויקיפדיה
הפרדת תערובת חומרים (אדום וכחול) על ידי הזרמתם ב'קולונת עמודה' – כל צבע יוצא בזמן אחר | מקור: ויקיפדיה

בגלל שהשיטה עסקה בצבעים, כינה אותה צוויט כרומטוגרפיה. לצערו של צוויט הוא פרסם את השיטה בעיתון מדעי נידח שיצא לאור בפולין, וחלף עשור שנים עד שהוא זכה להכרה כממציא השיטה. הוא הלך לעולמו ב-1919 – ולא זכה לראות את התפתחות והשתכללות השיטה שהמציא: בשנת 1952 הוענק פרס נובל בכימיה לכימאים ארצ'ר מרטין וריצ'רד סינג' על שיכלול הכרומטוגרפיה – שהיום היא אחת השיטות השימושיות ביותר, אם לא ה-, להפרדת חומרים.

עקרון הפרדה בספיחה

אז איך הכרומטוגרפיה עובדת? כימאים שקדמו לצוויט וערכו ניסויים דומים במקצת לשלו – חשבו שהכרומטוגרפיה מפרידה חומרים במנגנון דומה סינון, או אולי תכונה של נימיות של נוזלים (נימיות זה ספיגה של נוזלים דרך צינורות דקים) – אולם עקרון הפעולה שלה הוא שונה: ומבוסס על תכונה כימית בשם ספיחה, שהיא סוג של 'הידבקות' של חומר על פני חומר אחר. חומרים יכולים להידבק זה לזה עקב כוחות משיכה חשמליים שמתקיימים בין החלקיקים הקטנים שמרכיבים את החומר.

דוגמה לחומר שסופח בצורה חזקה מאוד – פחם פעיל, שהדגמה לאופן שבו הוא סופח ומטהר מים מצבעים הודגמה בניסוי אחר של מדע בבית.

בכרומטוגרפיה הספיחה היא חלשה – כלומר חומרים שזורמים על פי חומר מסויים – כמו הנייר בניסוי שלנו, או אבקת גיר בניסוי המקורי של צוויט, נדבקים לזמן קצר לפני השטח של החומר. בגלל שהחומרים גם מקיימים כוחות משיכה עם הממס (למשל המים) שבו הם נמצאים, הם נמשכים חזרה מפני השטח אל התמיסה. התוצאה של המשיכה החלשה הזו היא האטה או עיכוב בזרימה של החומר. העניין הוא שכל חומר יוצר אינראקציות שונות / כוחות בעוצמה שונה, עם הממס ועם החומר שעליו הוא זורם, ולכן מתעכב במידה שונה. כך שאם יש תערובת של חומרים נוצרת הפרדה – כל אחד מתעכב זמן אחר וזורם בקצב שונה. אפשר לדמיין את זה כמו קבוצה של אנשים המתחילה לרוץ יחד במסלול, כאשר מסביב למסלול עומד קהל השולח ידיים ותופס לרגע קצר את הרצים. כל אצן הוא מעכב לזמן שונה,  והתוצאה היא שקבוצת הרצים תתפזר ותגיע לקו הסיום בזמנים שונים.

כפי שכתבתי – היום השיטה משוכללת מאוד, ישנן 'קולונות' הפרדה המצופות בחומרים מיוחדים להפרדה מיטבית של חומרים, יש גלאים שמזהים מתי החומרים השונים יוצאים מהקולונה (גם אם אין להם 'צבע') יש קולונות ארוכות מאוד (אפילו עשרות מטרים!), כרומטוגרפיות המפרידות גזים, ותערובות ממסים ומשאבות שמזרימות את הכל במהירות כדי לחסוך זמן. היום כמעט כל תערובת חומרים אפשר להפריד באמצעות כרומטוגרפיה. ההפרדה היא חשובה גם לזיהוי וכימות חומרים – תחום שבו עוסק ענף הכימיה האנליטית, וגם לייצור של חומרים.

עוד נקודה מדעית להתייחסות בניסוי שלנו: בניסוי של צוויט – הזרימה של התמיסה הייתה באמצעות כוח המשיכה – מלמעלה למטה. בניסוי הנוכחי הזרימה הייתה בכוח הנימיות של הנייר – המים נספגים ועולים למעלה, בגלל 'משחק' של כוחות שיש בין המים לנייר, החללים בתוך הנייר, ובין מולקולות המים לבין עצמן – ראו כאן ניסוי על נימיות, וגם כתבה על נימיות להרחבה.


כרומטוגרפיה בנייר המפרידה צבעים  – עליה נימית

23 תגובות

  • גל

    השפעת כמות האלקטרונים

    שלום רב, שאלה:
    האם המשיכה החשמלית המתקיימת בין החומרים (הצבעים) לנייר
    קשורה לכמות האלקטרונים שבחומר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    גם

    שלום גל
    המשיכה החשמלית בין חלקיקי חומר תלויה בכוחות הבין-מולקולארים שקיימים. באופן כללי קיימים 2 סוגים עיקריים של כוחות:
    קשרי ואן-דר-וואלס - שתלויים, בין היתר, בכמות האלקטרונים בחומר. (אבל גם בעוד גורמים כמו מבנה המולקולה, ומידת הקיטוב החשמלי שבה).
    וקשרי מימן - שתלויים בקיומם של אטומי מימן שקשורים לאטומי חמצן, חנקן או פלואור.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אנונימי

    מגניב והצבעים שיצאו לי זה

    מגניב והצבעים שיצאו לי זה כחול סגול ירוק תכלת וכחול

  • מישל מטליצה

    מגניב

  • טילדה

    תענוג

    כרומטוגרפיה של טוש שחור. עכשיו בתקופת הקורונה והסגר/בידוד הבית, אימצתי את הניסויי לבן השנתיים ו שלושה חודשים שלי. היה תענוג כי הוא גם גזר, צבע עם טוש, הדביק והסתכל על מה שקורה. הניסוי הצליח!!! וחזרנו עליו פעמיים (משום שבפעם הראשונה תוצאת הניסויי עניינה לו את הישבנון 😉)

  • טומי עבוד

    ניסויי הצבע השחור

    הניסויי עבד לי, השחור הפך לצבעים: כחול, סגול ואדום.

  • תקשיבו לי

    המלצה

    אם אתם צריכים לעשות עבודה במדעים בחטיבה תשתמשו בזה עוזר מאוד

  • תובל

    לא

  • תובל

    ולא

  • תובל

    תודה מראש

    באיזה עוד ניסויים אפשר להשתמש בשיטה זו

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    בכל פעם שרוצים

    היי תובל
    אפשר להשתמש בשיטה הזאת לכל ניסוי שבו רוצים להפריד תערובת של צבעים. למשל אפשר לבדוק ממה מורכבת תערובת של צבעים שנמצאת בתוך פרחים צבעוניים:
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/scienceathome/biology/%D7%9B%D7%A...

    וכמו שכתבתי בכתבה - במחקר משתמשים בשיטה בכל פעם שרוצים להפריד בין תערובות של חומרים.

  • חדוה מאילת

    כרומטוגרפיה של טוש שחור

    שלום ד"ר אבי...
    אני חדוה מאילת...
    הניסוי פשוט לא עובד לי... טושים שונים דפים שונים... והניסוי לא עובד..
    מה אני עושה לא נכון??

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    להקפיד ולנסות

    היי חדוה
    אל תתייאשי. מוזר מה שאת כותבת, כי במקרה לפני חודש חזרתי על הניסוי ועבד לי בצורה מרשימה. כמה עצות ודברים לנסות:
    הדף שעובד הכי טוב זה דף של פילטר סינון, אם יש לך - תנסי אותו. אם לא אז נייר עיתון פשוט. סוג הנייר מאוד משפיע - נייר של מדפסת לא עובד בכלל!
    וטושים שעובדים הכי טוב - אלו טושים פשוטים של ילדים על בסיס מים, את יכולה לבדוק שזה על בסיס מים בכך שאין ריח לטוש, וכשאת טובלת אותו בטיפת מים לשנייה, הצבע נמס ממנו לתוך המים.
    הצבעים שעובדים טוב יותר אלו כהים: שחור, ירוק כהה, תנסי סגול כהה, אדום בורדו.
    אם כל זה לא עובד, תנסי לערבב גם אלכוהול במים, למשל 30% אלכוהול 70% מים, או חצי חצי - באחת האפשרויות זה בטח יצליח!

    בהצלחה!
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • בתיה

    כוחות תאחיזה

    שלום
    האם ככל שכוחות התאחיזה גדולים יותר, הצבע יעלה יותר, או ההיפך? תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תאחיזה עם מי

    היי בתיה
    התשובה מאוד אינטואיטיבית: כמו בחיי היום יום, ככל שמשהו תופס אותך יותר חזק את מתעכבת. ככה ככל שכוחות התאחיזה בין הצבע לנייר גדולים יותר - הוא מתעכב יותר, ומגיע לאט יותר (או פחות גבוה באותו פרק זמן).
    אגב - אפשר לדבר גם על כוחות בין הצבע לממס (המים) - ושם המצב הפוך, ככל שהצבע 'אחוז' יותר במים - הוא יותר יצמד אליהם, ויעלה יחד איתם, כלומר יעלה יותר.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • גלית

    כרומטוגרפיה

    האם אפשר לבצע את הניסוי עם כהל? במקום מים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כן, ואפשר גם

    כן, אפשר להשתמש באלכוהול, ואפשר גם להשתמש בתערובת של אלכוהול ומים ביחסים שונים. בכל 'מריץ' (ככה נקרא הנוזל איתו מבצעים כרומטוגרפיה) שונה, הפרדת החומרים תהייה שונה. חיפוש אחרי מריץ מתאים להפרדה זה מה שעושים גם במעבדות בכרומטוגרפיה מחקרית.
    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • סיניה

    אז מה נכון? הסגול "עוזב"

    אז מה נכון? הסגול "עוזב" ראשון את התערובת אבל הכחול מגיע הכי גבוה. איך מסבירים את זה ? (כי אנטואיטיבית מי שאחוז יותר חלש יעזוב ראשון את התערובת)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    צריך להתייחס לתערובת ולמשטח ההרצה

    היי סיניה
    בכרומטוגרפיה צריך להתייחס גם למריץ (הנוזל של הכרומטוגרפיה) וגם למשטח עליו הוא רץ (הפאזה הנייחת). אם את מתייחסת לאנימציית הגיף שנמצאת בסוף הכתבה, רואים שסגול נמצא הכי למטה, וכחול הכי למעלה.
    אז - סגול עוזב ראשון את התערובת, ונדבק הכי חזק למשטח - ולכן הוא למטה.
    כחול - נקשר הכי חלש למשטח ולכן הוא מגיע הכי גבוה יחד עם המריץ.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • מוטי

    דיו נעלם

    שלום,
    כיצד פועל ה"דיו הנעלם"?
    קיים היום "עט שבת" המבוסס על דיו שנעלם תוך מספר שעות - כיצד זה פועל והאם ה"דיו הנעלם" ניתן לשחזור ו/או צפיה בדרכים אחרות?
    תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    התבלבלת במדור

    שלום מוטי -
    השאלה שלך לא קשורה לניסוי ולמדור מדע בבית, אלא ל'שאל את המומחה' - אתה מוזמן להגיש את השאלה שלך דרך טופס הגשת שאלות באתר, ותענה בהקדם.
    http://davidson.weizmann.ac.il/webforms/askexpert
    אבי

  • אורן

    מדוע כל צבע מגיע לגובה שונה?

    האם זה קשור למסה של כל צבע שונה או לקצב המסיסות שלו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תשובה

    שלום אורן - במולקולוקות קטנות (כמו מולקולות הצבענים של הטוש) אין למסה השפעה על קצב התנועה בכרומטוגפיה, וגם המסיסות לא קשורה לעניין (הכל ממילא מומס). הסיבה היא שפשוט מדובר במולקולות שונות - שיוצרות כוחות משיכה חשמליים שונים בינם לבין המים ובינם לבין הנייר. הכוחות השונים מעכבים באופן שונה את החומרים בזמן תנועת המים הנספגים כלפי מעלה, והתוצאה הפרדה. זה היה הסבר קצר, אתה יכול לקרוא בהרחבה על כרומטוגרפיה בשאלה נפרדת.
    אבי