לזכור טוב יותר בעזרת
גירוי חשמלי? לא בטוח

האם נוכל בקרוב לחזק את הזיכרון שלנו, ותפקודים קוגניטיביים אחרים, באמצעות גירוי חשמלי של המוח? יש כאלו שטוענים שהתשובה חיובית, אך לא בטוח שההתלהבות מוצדקת.   

לאחרונה הושק בארצות הברית מוצר בשם האם (Humm), שמתבסס על שיטה לא-פולשנית לעירור המוח בשם transcranial Alternating Current Stimulation - tACS, או בתרגום חופשי – גרייה מוחית על ידי זרם חילופין. בשיטה זו ניתן למוח גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה, שנמצא בטוח לשימוש בבני אדם ועם מעט מאוד תופעות לוואי מיידיות - גירוי בעור וכאבי ראש נצפו רק כאשר הגירוי ניתן לפרק זמן ארוך במיוחד, בעוצמה גבוהה במיוחד או בטווח תדרים ספציפי. פעילויות קוגניטיביות שונות מקושרות לגלים חשמליים בתדרים ספציפיים שאפשר למדוד במוח; שיטת tACS מאפשרת לשנות באופן ישיר את התדר של הגלים החשמליים האלו, והטענה היא כי שינוי לתדר מסוים יגרום לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי שמקושר אליו. ואכן, ישנן עדויות לשיפור זיכרון העבודה, שהוא זיכרון לטווח של עד דקות אחדות, באמצעות tACS. השימוש ב-tACS הגיע גם לתחום ההפרעות הפסיכיאטריות: מחקר ראשוני שפורסם השנה במגזין Nature הראה כי שימוש ב-tACS הביא לירידה בסימפטומים בקרב נבדקים הסובלים מדיכאון קליני. 

ממציאי האם טוענים בנייר העמדה שלהם כי הוא מסוגל לשפר את זיכרון העבודה על ידי עירור מרכזי הלמידה והקשב של המוח. במחקר קליני של המוצר, 36 נבדקים חולקו באופן אקראי לקבוצת מחקר ולקבוצת ביקורת. שתי הקבוצות ביצעו שלוש סדרות בדיקה של מבחן קוגניטיבי בשם Corsi Block-tapping Test, שמודד אספקטים מסוימים של זיכרון העבודה, בתחום הראייה המרחבית. במהלך החלק השני של המבחן, קיבלה קבוצת המחקר גירוי חשמלי בתדר של 6 הרץ במשך 15 דקות באמצעות האם, בעוד שקבוצת הביקורת לא קיבלה את הגירוי. כל הנבדקים התבקשו לדרג עד כמה הם מצפים שהגירוי ישפיע על ביצועיהם. מדד זה מובא בחשבון בניתוחים הסטטיסטיים, כדי שהתוצאות ייצגו רק את האפקט של הגירוי, ללא השפעה של רמת הציפייה של הנבדקים. החוקרים מצאו הבדל משמעותי בין קבוצת הביקורת לקבוצת המחקר:  המוצר שיפר בכ-20 אחוז את זיכרון העבודה המרחבי-ראייתי של הנבדקים שקיבלו גירוי באמצעות האם בחלק השני של המבחן וגם בחלק השלישי, כלומר לגירוי הייתה השפעה גם זמן קצר לאחר שהסתיים.

לצנן את ההתלהבות

האם זה אומר שנמצאה הדרך לשיפור הזיכרון? אנחנו היינו מייעצים לחכות עוד קצת לפני שנתלהב מהתוצאות. חשוב לדעת כי המחקר הזה על האם לא פורסם בשום מגזין מדעי, ולכן לא עבר ביקורת עמיתים - שלב הכרחי בתהליך המדעי, שבו מדענים שאינם קשורים למחקר, ולכן אינם בעלי אינטרסים, מבקרים את המחקר ומחליטים אם הוא ראוי לפרסום. נוסף על כך, מדובר במחקר אחד ובו מספר קטן של משתתפים, ומכאן שדרושים מחקרים נוספים כדי לאשש את הממצאים. מחקרי המשך ישתמשו בוודאי גם בסוגים נוספים של מבחנים קוגניטיביים, כדי לבדוק אם המוצר אכן משפר את זיכרון העבודה באופן כללי, או שהוא ספציפי לזיכרון עבודה המרחבי-ראייתי שנבדק במחקר זה. 

שאלה מעניינת נוספת היא לכמה זמן משפיע המוצר. במחקר נבדקה ההשפעה בעת השימוש ומיד לאחר שהסתיים, אולם לא נבדק כמה זמן נמשך השיפור בזיכרון. נקודה בעייתית נוספת היא שהאם אינו מוגדר כמכשיר רפואי, ולכן אינו נמצא תחת פיקוח ובקרה הדוקה. יש לזכור גם ש-tACS היא שיטה חדשה יחסית, שהשפעותיה לטווח הרחוק אינן ידועות.

מה משפיע על התוצאות?

האם טרם הגיע לארץ, אך ניתן למצוא בישראל מכוני אימון למוח שמציעים תוכניות לשיפור התפקודים הקוגניטיביים. התוכניות הללו כוללות מגוון תרגילים שמועברים בצורת משחקי מחשב, ולפי הטענות עוזרים לשפר יכולות כמו זיכרון. מדענים חלוקים בדעותיהם לגבי תוכניות מסוג זה. מצד אחד, במטא-אנליזה (ניתוח על) שבחנה 49 מחקרים בנושא, נמצא שאימון יכול לשפר את זיכרון העבודה. מצד אחר, ישנם חוקרים שטוענים כי מדובר באפקט פלצבו, כלומר שעצם הציפייה לשיפור קוגניטיבי גורמת לשיפור, ולא האימון עצמו. במחקר שנועד לבדוק את הנושא, פרסמו החוקרים שתי גרסאות לעלונים לגיוס משתתפים, שרק באחת מהן נאמר שמדובר במחקר לאימון קוגניטיבי. המשתתפים ביצעו מבחני אינטליגנציה לפני האימון הקוגניטיבי ואחריו. המשתתפים שהגיעו בעקבות העלון שנאמר בו שנושא המחקר הוא אימון קוגניטיבי אכן הראו שיפור בציון המבחן לאחר אימון, בעוד שאלו שהגיעו בעקבות העלון השני לא הראו שיפור. 

ממצאים אלו מחזקים את האפשרות שמחקרים בתחום מושפעים מגורמים שאינם תוכניות האימונים הנבדקות. הם מצביעים על החשיבות של תכנון מחקר נכון, שבו קבוצת הביקורת שוללת גורמים נוספים העלולים להשפיע על התוצאות.