נושא הזיכרון הוא רחב ומאוד מסובך והוא משלב תחומי מדע שונים ותיאוריות שונות שתקצר היריעה מלפרט. התשובה הניתנת כאן היא טעימה קטנה ובסיסית של הנושא.
נהוג לחלק את הזיכרון ל 3 מרכיבים (מאגרים) ע"פ טווח הזמן בו פרט המידע "נשאר" אצלנו:
(1). זיכרון מיידי/חישה (sensory memory)- זהו הזיכרון המאפשר לנו להסתכל על שורת מספרים ולחזור על חלקם מייד לאחר מכן. טווח הזיכרון המיידי כה קצר שלרוב לאחר 4-5 ספרות או אותיות נשכח כבר את שאר הפריטים.
(2). זיכרון לטווח קצר/זיכרון עבודה (short term memory)- זהו זיכרון לטווח של מספר שניות עד דקות. גודלו מוגבל מאוד ומספר הפריטים שהוא יכול להכיל נעים בין 4-5 ועד 7-8 פריטים (לאחר אימון).
אחת מהשיטות לשיפור הזיכרון לטווח קצר היא קיבוץ (chunking) כלומר הפיכת מספר פריטים לקבוצה ועל ידי כך להגדיל את תכולת הזיכרון; דוגמא נפוצה היא זכירת מספרי טלפון- רובנו זוכרים את המספר בן 7 הספרות כ 3 ספרות +4 או כל קומבינציה דומה אחרת.
זיכרון לטווח קצר הוא למעשה ביטוי של קשרים זמניים בין תאי עצב במוח באזור האונה הקדמית (frontal lobe).
(3). זיכרון לטווח ארוך (long term memory)- זהו זיכרון לטווח לא מוגבל בעל תכולה כמעט לא מוגבלת (ככל שידוע לנו) של פריטים. זיכרון לטווח ארוך הוא ביטוי ליצירת קשרים חדשים, קבועים וברורים בין תאי עצב באזורים נרחבים במוח (קשרים סינפטיים בין תאי עצב היוצרים רשתות עצבים). ככל שלתא עצב מסוים יש יותר קשרים עם תאים שכנים כך "רשת העצבים" צפופה יותר והזיכרון "יותר חזק".
מחקרים מראים שההיפוקמפוס (חלק מהמערבת הלימבית) מעורב בצורה מכריעה בהפיכת זיכרון טווח קצר לארוך תוך יצירת קשרים קבועים בין תאי עצב במוח. פגיעה בהיפוקמפוס, כמו למשל במחלת האלצהיימר, תמנע יצירת זיכרונות חדשים אך לא תפגע בזיכרונות קיימים. לכן אדם במצב כזה יהיה מסוגל לזכור את שמו של הנשיא הראשון למדינת ישראל (אם ידע זאת קודם) אך לא מה אכל אתמול בערב.
התמונה נלקחה מויקיפדיה
אחת הדרכים ליצור זיכרון לטווח ארוך או לחזקו היא ע"י שינון; התהליך שמתבצע הוא למעשה הוספת צמתים וקשרים נוספים ובכך ל"מסד" את הידע המשונן.
בתמונה למטה מוצגת אחת מהתיאוריות (תיאורית אטקינסון-שיפרין, Atkinson-Shiffrin memory model) למעבר מידע מזיכרון מידי עד זיכרון לטווח ארוך. חשוב לציין שזו רק אחת מהתיאוריות (הוצגה לראשונה בשנת 1968) והיא כנראה אינה מושלמת.
תפקיד השינה (בין השאר) הוא כנראה לשפר את יכולות היצירה של הקשרים החיוניים בין תאי עצב ליצירת זיכרון לטווח ארוך (מי מאיתנו לא חווה קשיים במבחן לאחר לילה בו ישנו מעט).
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
