הסרט הטוען כי מגפת הקורונה אינה חמורה ואפשר להתמודד עמה בדרכים אחרות, נשען על ליקוט של חצאי אמיתות, מידע לא מעודכן, טענות חסרות בסיס שרובן כבר הופרכו ועריכה מגמתית

ב-7 בינואר פורסם סרט עם השם היומרני "מה אם כל העולם טועה?" במבט ראשון נראה שיוצרי הסרט אספו קבוצה גדולה של מומחים לתחומים שונים, השותפים לביקורת נוקבת על התנהלות משרדי הבריאות והממשלות ברוב המדינות, ובפרט בישראל. המרואיינים גורסים כי מגפת הקורונה אינה חמורה כפי שנטען, וכדאי לאמץ גישה אחרת של "הגדלת העומק החיסוני". הצגת המידע בסרטון היא מגמתית, חד צדדית ועומדת בניגוד גמור לשלל הראיות שיש כיום ולדעתם של רוב אנשי המקצוע בתחום. אין בכתבה ללמד סנגוריה על התנהלות ממשלת ישראל ומשרד הבריאות: הם עשו וממשיכים לעשות לא מעט טעויות, בהן קבלת החלטות רבות על בסיס פוליטי ולא מדעי, ובמקרים רבים ממסמסים את המלצות הדרג המקצועי  במשרד הבריאות. עם זאת, הכתבה הזו מתמקדת בהטעיות ובסרט, שהעיקריות בהן מפורטות להלן.  

האם המגפה באמת מסוכנת?

בתחילת הסרט מוצגות תחזיות שהיו רלוונטיות בתחילת המגפה על עשרות אלפי מתים בישראל, תחזיות שהיו תחזיות קיצון נכונות לשעתן על בסיס מה שהיה ידוע באותה התקופה על הנגיף, על דרכי הטיפול בו וכמובן בהנחה שלא ינקטו צעדים בהתמודדות עמו. חשוב לזכור כי הידע על הנגיף שהיה קיים לפני כשנה שונה מאוד מהידע  שיש עליו כיום. התחזיות היו נכונות לשעתן אך עם הזמן הקהילה המדעית למדה יותר ויותר על הנגיף, דרכי התפוצה שלו ודרכי הטיפול בו. עדיין אין תרופה שיכולה לרפא את המחלה, אך בזכות הטיפולים המשופרים אפשר למנוע אצל חולים רבים את סיבוכי המחלה שעלולים לגרום אף למוות . התייחסות לתחזיות של לפני שנה היא רק חוכמה בדיעבד, לא יותר.
 

המרואיינים מרבים להתייחס למה שמכנים בסרט "תחזיות האימים של משרד הבריאות". בתחילת מרץ 2020, כשהתחילה באיטליה ההתפרצות הראשונה מחוץ לסין, והדיווחים הראשונים היו על שיעורי תמותה של חמישה עד שבעה אחוזים, אכן  היו תחזיות של מספר מתים גבוה מאוד (מה גם שבתקשורת נוהגים לצטט את ההערכות החמורות והקיצוניות ביותר). ככל שהצטברו נתונים שופרו המודלים, וכבר חודשים ארוכים התחזיות לגבי מספר החולים הקשים והמתים – מדויקות. ההחלטות לא מתקבלות על סמך מודלים מחודש מרץ, אפילו שמרואיינים בסרט ממשיכים לצטט מספרים מאז או לדבר על מגפות שהשמידו שליש מאירופה.

המרואיינים טוענים שיש תת-דיווח על מאומתים, כלומר שאחוז גבוה מהחולים לא מדווח,  מה שאומר שאחוז התמותה  בפועל נמוך מהמדווח. אולי זה היה נכון לפני שנה, אבל עם מערך הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות  שיש היום, אחוז גבוה מאוד מהנשאים מזוהה בזמן או כעבור זמן קצר, כאשר קרוב משפחה שלהם נדבק. מערך נרחב של בדיקות וחקירות חיוני לצמצום התחלואה. בישראל הוא הוקם בשלב מאוחר יחסית, לקראת הגל השני, ופה הביקורת בסרט מוצדקת, אבל שוב – בדיעבד. כמו כן, בכמה סקרים סרולוגיים, המשמשים להערכת אחוז התחלואה על סמך אחוז המחלימים מקורונה באוכלוסייה, לא התגלו ממצאים יוצאי דופן, בניגוד לטענות שהשמיעו  כמה מהמרואיינים לפני מספר חודשים.

אחד המוטיבים שחוזרים על עצמם בסרט הוא אמירות שנועדו להגחיך את הפאניקה בתחילת המשבר. אף גורם רפואי לא אמר שזו המגפה השחורה או המגפה הספרדית ובטח שלא השואה, אבל מצד שני כיום אחרי יותר מ-80 מיליון נדבקים וקרוב לשני מיליון מתים מדווחים, זו גם לא "רק שפעת" כמו שחלקם אמרו בתחילת המגפה. מגפת הקורונה גורמת לתחלואה ולעומס בבתי החולים,  וגם אם שיעור התמותה לא דומה למגפות של ימי הביניים, אנחנו עדיין מדברים על אלפי מתים בישראל שמתו טרם זמנם, סיבוכים קצרי טווח שאנחנו עדיין לומדים וסיבוכים ארוכי טווח שעוד לא גילינו. נגיף הקורונה אינו קטלני כמו השפעת הספרדית אבל הוא גורם נזק בריאותי רב, וכתוצאה מכך גם נזקים חברתיים וכלכליים, לא רק בגלל הצעדים שננקטים נגדו. השוואות לתמותה ממגפת הדבר לפני יותר מ-600 שנה או אפילו מהשפעת הספרדית לפני 100 שנים הן כמובן מטעות: לא מן הנמנע שלו מגפת הקורונה היתה מתפשטת באוכלוסייה באותן תקופות היא היתה קטלנית הרבה יותר. אמנם אצל צעירים מחלת הקורונה עשויה להיות פחות חמורה משפעת, אולם אצל מבוגרים  שיעור התמותה מקורונה גבוה פי חמישה מאשר בשפעת, ושיעור הסיבוכים החמורים גבוה פי 17 על פי מחקר של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC). 

חדר טיפול נמרץ מיוחד לחולי קורונה בברגמו שבאיטליה. צילום Faboi|Shutterstock
חדר טיפול נמרץ מיוחד לחולי קורונה בברגמו שבאיטליה. צילום| Faboi,Shutterstock

בסרט צויין כי ארגון הבריאות העולמי גרס ש"הסיכוי למות מהדבקה בקורונה עומד על כ-3.5 אחוז". זו הצגה שגויה של הנתונים. במסמכי ארגון הבריאות העולמי נכתב כי שיעור התמותה מהדבקה (IFR, או Infection Fatality Ratio) עומד על 1-0.3 אחוז . הנתון שאליו התייחסו בסרט הוא שיעור התמותה בקרב חולים, CFR (קיצור של Case Fatality Ratio) בעוד -IFR מודד את שיעור התמותה בקרב כל הנדבקים, גם אלה שלא פיתחו מחלה.  

אחת הטענות המקוממות והמטעות בסרט  היא ששיעור הישרדות עומד על 99.8 אחוז בממוצע בקרב חולים באוכלוסייה בישראל. זה מספר יפה, ציון גבוה במבחן, שיעור יעילות מעולה לחיסון, זה נותן את האשליה של כמעט 100 אחוז. אבל אם נהפוך את זה למספרים אמיתיים המשמעות היא כי במצב תאורטי שבו נאפשר לכל האוכלוסייה להידבק, סדר גודל של 20,000 בני אדם ימותו, קרוב למספר ההרוגים בכל מערכות ישראל. כמובן שבמצב של הדבקה חופשית גם אם  ידבקו כ-70 אחוז ולא 100, מספר המתים הצפוי הוא "רק" כ-14,000 ישראלים. 

אלא שאפילו הנתון התיאורטי הזה, 99.8 אחוז, לא נכון והוא מתייחס לתמותה ממוצעת באוכלוסייה כאשר מערכת הבריאות מתפקדת בצורה תקינה.  בארצות הברית מתו עד כה מקורונה כ-380,000 בני אדם, יותר מעשירית האחוז מהאוכלוסייה והגל הנוכחי אינו מראה סימני דעיכה. כך גם באיטליה, באנגליה ובמדינות נוספות. 

ועוד אי דיוק קטן בסרט: אחד המרואיינים מציין שאין עדות בספרי הרפואה למחלה עם הרבה חולים קשים ומעט קלים. חיפוש מהיר העלה שתיים - איידס וכלבת. אם נחפש עוד, כנראה נמצא.

סגר זה תעלת בלאומילך של 2020

בסרטו המפורסם של אפרים קישון אדם לוקה בנפשו מתחיל לחפור ברחוב אלנבי בתל אביב. עימותים בין רשויות וחשש של בעלי תפקידים להודות שאין להם מושג מה קורה, גורם לכך שהעירייה מצטרפת בעל כורחה לעבודות, ולבסוף הופך הרחוב לתעלת מים, יוזמה שכולה פרי גחמה של חולה נפש. המרואיינים המשווים את התנהלות הרשויות לסרט, טוענים כי סין, שהתמודדה ראשונה עם הנגיף, נקטה בצעד קיצוני מאוד של סגר ומאז כל מדינות העולם נגררו שוב ושוב לשימוש בכלי הזה, בלי שום תועלת. 

ומה קרה במציאות? יש כמה דוגמאות למדינות שנקטו בטקטיקה יעילה שהתבססה גם על סגר והצליחו להוריד את התחלואה כמעט לאפס, כמו ניו זילנד. סגר הוא כלי קשה, והשימוש בו צריך להיות מוגבל למצבים קיצוניים, אבל הצורך בסגר מעיד כי הצעדים האחרים (אם ננקטו) לבלימת התחלואה נכשלו, המחלה מתפשטת, ובלי צעד קיצוני כזה מערכת הבריאות עלולה לקרוס ולא תוכל לספק את הטיפול גם למי שאינם חולי קורונה. טענה כי הסגר אינו מקטין תחלואה פשוט אינה נכונה. לדוגמה: מחקר בריטי שהראה ירידה בסיכוי למוות מקורונה בהשוואה לפני ואחרי סגר ומחקר של פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן למדע, שעוד לא עבר ביקורת עמיתים, מצא שהסגר הפחית את התסמינים הקשורים לקורונה בקרב האוכלוסייה הכללית. השימוש בסגר אינו חידוש של מגפת הקורונה. לדוגמה, סין השתמשה בסגר בשנת 2003 כדי להכיל התפרצות של מגפת ה-SARS. במערב אפריקה השתמשו בשנים 2016-2013 בכלים כמו עוצר, בידוד וסגר בניסיון עצור את התפשטות מגיפה האבולה, בארצות הברית הטילו סגר במגפת השפעת הספרדית ב-1918, ואפילו במהלך התפרצויות של אבעבועות שחורות במאות ה-18 וה-19 נהגו באנגליה לסגור שווקים ולמנוע התקהלויות. בניגוד לטענה בסרט כי סגר אינו מופיע בספרי הרפואה, זהו הוא אמצעי מוכר וידוע להאטת מגפות ובאתר ה-CDC מציינים אותו כאחד הכלים להתמודדות עמן. 

טענה נוספת שעולה בסרט היא שהמגפה אינה מעמידה את מערכת הבריאות בסכנת קריסה. משך האשפוז הממוצע של חולי קורונה הוא 15-12 ימים, ומדובר במחלה מאוד מדבקת. אם לא משתלטים על קצב התחלואה החדשה, אנו עלולים להגיע מהר מאוד למצב בו כמות החולים הנכנסים לאשפוז עולה על כמות החולים המשתחררים, ועקב כך להגיע למצב של קריסת מערכת הבריאות. 

רבים מאיתנו מדמיינים קריסה כזו כהתמוטטות ממשית, גופות מוטלות ברחובות או תרחיש הוליוודי אחר, אבל הפירוש האמיתי הוא, כפי שצויין בסרט, "קריסה היא כאשר חולה צריך לקבל טיפול מסוים ולא מקבל אותו". כלומר קיצור אשפוז של חולים במחלקות פנימיות בשביל לפנות מקום לחולי קורונה - דבר שקורה בימים אלו, הסבת מחלקות פנימיות למחלקות קורונה - דבר שקורה בימים אלו, דחיית ניתוחים אלקטיביים - דבר שקורה בימים אלו, וירידה באיכות הטיפול בחולים בעקבות עומס קיצוני על הצוות המטפל, ומקרים קיצוניים שבהם לא מעניקים טיפול רפואי לחולים עם סיכויי שרידות נמוכים כמו שדווח שמתרחש כיום בלוס אנג'לס. 

הפגנות בלוס אנג'לס נגד המגבלות בחודש מאי האחרון. כיום מערכת הבריאות שם בקריסה. צילום: Matt Gush|Shutterstock
הפגנות בלוס אנג'לס נגד המגבלות בחודש מאי האחרון. כיום מערכת הבריאות שם בקריסה. צילום| Matt Gush,Shutterstock

מערכת הבריאות על סף קריסה

בסרט עוסקים בכך שהתפוסה בבתי החולים לא גבוהה, אבל הנתון של שיעורי התפוסה בבתי החולים  מתייחס לכלל מיטות האשפוז, גם במחלקות כמו עיניים, אורתופדיה, פלסטיקה ועוד מחלקות שאינן יכולות לתת מענה לחולי קורונה. עיקר העומס נופל על המחלקות הפנימיות, שנסגרות לטובת הסבה למחלקות קורונה. את חולי הקורונה לא נראה במסדרונות כמו בהתפרצויות השפעת העונתית, משום שהם חייבים בידוד. אז המסדרונות ריקים, אבל המחלקות הפנימיות עמוסות, כפי שקורה כיום. מחקר של פרופ' ערן סגל הראה שכבר כשהגיעו ל-500 חולים קשים בישראל, העומס בבתי החולים גרם לכך שחולי קורונה לא קיבלו את הטיפול המיטבי. להערכתו, טיפול מיטבי היה יכול למנוע תמותה של 20 אחוז  מחולי הקורונה שבמצב קשה. לסגר הנוכחי נכנסנו, כזכור, עם יותר מ-900 חולים במצב קשה.

מחשבון הטוויטר של פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת קורונה בבית חולים הדסה:

נתון מטעה נוסף היה הציטוט של מנהל חדר המיון בבית חולים לניאדו, פרופ' אמיר שחר, שאמר כי אין אצלם חולי קורונה. גם זו אמירה נכונה לשעתה - חודש אחרי הסגר של אוקטובר כשהתחלואה רק התחילה לעלות. הסקת מסקנות רק על פי חלקים מסוימים של העקומה כדי שיתאימו לטענה מסוימת, מכונה "קטיף דובדבנים" וזו אחת מכמה דרכים לעוות נתונים מדעיים.

החיסונים שאושרו משנים את התמונה צילום: Jeppe Gustafsson|Shutterstock
החיסונים שאושרו משנים את התמונה צילום| Jeppe Gustafsson, Shutterstock

הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות

אחרי ששטחו יוצרי הסרט את טענותיהם, ללא נתונים מחקריים ומספריים, הגיע הזמן לפתרון כפי שהם מציעים אותו, ופה מתברר מה עומד מאחורי הפקת הסרט. באופן לא מקרי כמעט כל המרואיינים בסרט  פעילים ביוזמת "הגיון בריא" שקמה לאחר הסגר הקודם ומציעה שיטת התמודדות שונה מהקונצנזוס המדעי: שמירה על קבוצות הסיכון ומתן אפשרות לשאר האוכלוסייה להידבק, עם מינימום הגבלות, כדי להגיע ל"עומק חיסוני" שבו לטענתם התחלואה תרד באופן טבעי. הם מציינים כי אינם שואפים לתת למגפה להשתולל באין מפריע, אלא רק לאפשר הדבקה של אנשים בסיכון נמוך למחלה חמורה. על פניו דרך זו נשמעת הגיונית, אבל היא מתעלמת מכך שגם אנשים בסיכון נמוך עלולים למות או לסבול מסיבוכים, והיא גם מיותרת לגמרי כשיש חיסון בטוח ויעיל. אם אפשר להשתמש בחיסון כזה,  גל תחלואה גדול הוא בזבוז נורא של חיי אדם. בסרט לא מתייחסים כמעט כלל לחיסון והתנהגו כאילו אנחנו נמצאים עדיין בגל השני.

זו אינה הפעם הראשונה שהפתרון הזה עולה. נאמר על החברה החרדית שהיא כבר הגיעה לעומק חיסוני לאחר הגל הראשון, ושוב לאחר הגל השני. ובכל זאת אנחנו נמצאים בגל השלישי והתחלואה בחברה החרדית עדיין גבוהה, וכך גם התמותה. יש אירועים בעלי פוטנציאל הדבקה גבוה, כמו חתונות, ובהחלט יש מקום להטלת מגבלות הגיוניות וכמובן לאכיפתן. הניסיון גם מראה שאי אפשר באמת לבודד את קבוצות הסיכון באופן הרמטי. זה לא עבד במדינות אחרות ואין סיבה לחשוב שזה יעבוד בארץ. בישראל יש כמיליון בני 65 ומעלה. זה לא ריאלי להגן על מיליון בני אדם ועל כל מי שבא איתם במגע.

אחד המרואיינים תמה "מה אכפת לי ממתאמן בחדר כושר שנדבק?" גם אם האדם שנדבק הוא בסיכון נמוך לחלות ולפתח סיבוכים, הוא כנראה ידביק אנשים אחרים. ככה מתפשטת מגפה. כל אדם שנדבק יכול להדביק אחרים. המרואיינים מבדילים בין מקור תחלואה ל-"מקור תחלואה רלוונטי" אבל בפועל אין משמעות להבחנה הזו. מחקרים מראים שגם צעירים מדביקים ואפילו ילדים. זה מתכון בטוח לאובדן שליטה כפי שראינו גם בבריטניה וגם בשוודיה, שנגיע אליה עוד מעט.

המרואיינים מלינים שבמדינות אחרות לא סגרו את בתי הספר, מציינים שאין תחלואה קשה בקרב ילדים ומציעים להיעזר בהם כדי להשיג "עומק חיסוני". ההצעה הזאת בעייתית מאוד מכמה טעמים: 
הגעה לחסינות עדר ודעיכה טבעית של המחלה דורשת הדבקה של כ-70-60 אחוז מהאוכלוסייה, ואולי אף  יותר מכך. אחוז זה מבוסס על הערכות ועל ההנחה, שעדיין לא ברור אם היא נכונה, שהמחלה אכן מקנה חסינות מתחלואה חוזרת

בנוסף, אנחנו רק מתחילים לראות את הסיבוכים ארוכי הטווח של מחלת COVID-19, גם אצל צעירים. כמה דוגמאות הן דלקת בשריר הלב, תסמונת דמוית מחלת קוואסקי, נזקים נוירולוגים ואין לנו מושג מה עוד מצפה. האם באמת נעשה ניסוי כזה בילדים שלנו? גם הטענה שאין תחלואה קשה בילדים איננה נכונה. לפי לוח הבקרה של משרד הבריאות (8.1.21), יש כרגע בישראל חמישה חולים במצב קשה מתחת לגיל 19. לפי אתר כללית, שלושה מהמתים מקורונה בישראל היו בני פחות מ-19. בספטמבר דווח על  22 חולים קשה בגיל 19-0. נכון שילדים פחות נוטים להגיע למצב קשה, אבל הילדים הם כשליש מאוכלוסיית ישראל, ובמספרים גדולים גם אחוזים קטנים באים לידי ביטוי בצורה כואבת.

המודל לחיקוי שמציעים בסרט הוא שוודיה. מדינה, שלטענתם, לא  הטילה הגבלות קשות על כלל האוכלוסייה ושמרה על אוכלוסיות הסיכון. שוודיה נפגעה קשה בגל הראשון, ואחריו נטען שהם הגיעו ל"עומק חיסוני" (לדוגמה 1, 2, 3, 4 ). כעת היא חווה גל נוסף של קורונה, גדול בהרבה מהקודם, שמלווה בשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים. גורמים רבים בשוודיה, כולל המלך קרל ה-16 גוסטב, מגדירים את מדיניותם ככישלון. לא בדיוק מודל לחיקוי. פירוט של קריסת המודל השוודי אפשר לקרוא בכתבה שפרסמנו בנובמבר האחרון.

אחד המרואיינים תוהה אם בעוד שנה-שנתיים לא יגידו "התבלבלנו". ומביא מאמר שהתפרסם ב-BMJ, אחד מכתבי העת הרפואיים המובילים, הבוחן את המודל השוודי. המסקנה במאמר היתה שכשנותנים אמון בציבור, הוא יישמע יותר להנחיות. לפני פחות מחודש התפרסם באותו כתב דיווח על קריסת מערכת הבריאות השוודית והחמרת המגבלות במדינה, עקב הכישלון של הממשלה בסטוקהולם בהתמודדות עם המגפה.

הדוברים הוצאו מהקשרם

בסרט השתתפו בין היתר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, ופרופ' נדב דוידוביץ' מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון. נראה כאילו הם מסכימים עם "הגיון בריא", אבל זה רק בזכות עריכה מגמתית. לאחר שידור הסרט כתב דוידוביץ' "בראיון עם אורלי וגיא הסברתי את התנגדותי לתפיסת העולם של "הגיון בריא" אשר חבל שלא שודרה. ביקורת מוצדקת על הגעה לסגר בגלל התנהלות לא נכונה אין משמעותה שלא צריך לנקוט צעדים של הגבלות מתאימות, יחד עם עבודה עם החברה האזרחית. למען הסר ספק: אם הייתי רואה את התוצר הסופי של הסרט ואיך שהוא נערך לא הייתי משתתף".  גם איגוד רופאי בריאות הציבור, שבראשו עומד לוין, פרסם הבהרה: "אנחנו מתנגדים לגישה של מובילי מודל "הגיון בריא" אשר מדברת על הגעה לחסינות קהילתית באופן של הדבקה לא מבוקרת, בוודאי כאשר זמין חיסון יעיל ובטוח. כרופאי בריאות הציבור, אנו מכירים בכך שסגר הוא כלי אפשרי להתמודדות עם מגפה, בתנאי שנעשה בו שימוש מקצועי ולא פוליטי, וכאשר נעשים כל המאמצים להתמודד עם המגפה בדרכים אחרות". 

מרואיין נוסף בסרט, ד"ר דן ימין מחברי מודל "הגיון בריא", כתב בחשבון הפייסבוק שלו: "בעקבות הרבה מאוד רעש ושקרים שהופצו לאחר הכתבה של אורלי וגיא, חשוב לי להגיד לאותן קבוצות הזויות שמתנגדות לחיסונים: אני לא אִתכן. אני תומך גדול בחיסונים באופן כללי ובחיסון הקורונה. המלצתי להורי להתחסן נגד הקורונה, ואני מתכנן להתחסן כשיאפשרו לקבוצת הגיל שלי להתחסן. לכו להתחסן […]. אני באופן אישי לא תומך ביישום המודל השוודי כלשונו בישראל. אני תומך בעטיית מסכות, בניגוד לשוודיה. ותוכלו גם לקרוא מאמרים שלנו על סגרים מקומיים ככלי להורדת התפרצויות. סגר כללי זו סאגה אחרת שנזקיה עצומים". 

עמותת מדעת פרסמה אף היא בתגובה: "הסרט רצוף שגיאות וטעויות ומבוסס על מידע לא מעודכן. כמו כן, הסרט מכיל מגוון של שיטות שאפשר למצוא בדרך כלל בסרטונים קונספירטיביים, המעודדות חוסר אמון ובלבול. בעיקר אנחנו מאמינים כי הוא מנסה לקדם את מודל "הגיון בריא", מדיניות מסוכנת שנדחתה ע"י מרבית אנשי הרפואה והמדע בעולם".
אם כן, הסרט מציג תמונה שגויה של מודל שחלקים ממנו נוסו ונכשלו במחיר כבד, גם בחיי אדם. בסרט לא מציגים ראיות או מחקרים משמעותיים שמגבים את הטענות המופיעות בו והוא רווי באי דיוקים, בסיסמאות ובכשלים. כמו שאמר האסטרופיזיקאי הנודע קרל סייגן "טענות גדולות מצריכות ראיות גדולות". לא מספיק הגיון בריא, צריך גם ראיות.
הכתבה נכתבה בשיתוף עם עמותת מדעת

92 תגובות

  • לינה

    אני ממש מתחברת לרבים מן

    אני ממש מתחברת לרבים מן הדברים שאתה כותב.

  • יאיר

    :) :)

    עודדת אותי קצת , תודה

  • ברוך

    אני חושב שאתה צריך להפריד בין

    אני חושב שאתה צריך להפריד בין ההשפעה של סגר על תחלואה, ובין הזכות של המדינה להפעיל אמצעי המגביל את חופש האזרח. לחלק הראשון - ברור שסגר מוריד (זמנית) את רמת התחלואה, זה אפקט מוכח. לחלק השני - זה דיון פילוסופי/פוליטי עתיק יומין: עד כמה יש למדינה זכות פטרנליסטית על אזרחיה. בארה״ב הנטייה הטבעית היא כמובן נגד פטרנליזם, ולצערי התוצאות בשטח מצביעות על כך. איפה הגבול עובר, זו שאלה מעניינת, ובהחלט לא זה היה נושא הכתבה או התגובה לה.

  • ירושלמית

    כמה דברים

    ההשוואה לאבולה לא רלוונטית, לא מבחינת חומרת המחלה ולא מבחינת הסגר שעשו אז.
    כמה צעירים מאושפזים - זאת לא הוכחה, הייתי מוחקת את זה, גם בשפעת מתו כל שנה כמה מקרים של צעירים, ובכלל, כזה מספר מועט זו לא טענה, זה מרגיש דחוק
    בשבדיה האוכלוסיה זקנה הרבה יותר מבישראל אז אולי אם אותה התנהלות היתה קורית גם פה (לא היתה, אבל בתיאוריה) אז אולי היינו מקבלים את אותו מספר המתים

  • איתמר

    חשבתי שאתם יותר רציניים

    חייב לומר שהכתבה כאן בדיוק כמו הטענות על הסרט- מציגה כיוון אחד בלבד - מדוע הסרט מופרך..
    בסרט יש המון דברים נכונים והמאבק בקורונה הוא אסטרטגי בלבד, אין נכון ולא נכון.. מדובר בדרי עדיפויות.
    הסרט מציג את הצד שלא מקבל במה כלל בשום תקשורת ולכן יכול להיתפס לעיתים כשקרי או לא פופולרי, הכי חשוב זה לקבל החלטות בצורה שקולה ולא בפאניקה .

  • בלה בלה

    חחחח... אבל הרבה מאוד

    חחחח... אבל הרבה מאוד מהמרואיינים כן קיבלו במה, יאמרו בדיוק את מה שאמרו בסרט. אני אף פעם לא אבין את הטענה הביזארית הזאת. כאילו זה כמו שאני אגיד השמש אף פעם לא זרחה. זה סתם טענה שעל פניה נראית מלאת ביטחון עצמי, אבל נורא קל להפריך אותה.
    לגבי הפאניקה, אני רואה יותר ויותר אנשים שמתנגדים לשיטה הפופולארית להתמודד עם הנגיף, טוענים את זה, אבל שום דבר לא מאשש שדברים נעשים בפאניקה, וזה מרגיש לי חסר תועלת, כאילו אתה תגיד שעושים דברים מפאניקה, ואני יכול להגיד חזרה אליך שאתה אומר את זה מפאניקה, והמעגל נמשך לנצח, זה סתם אמרה ריקה.

  • ישראל

    די רציניים האמת

    אם הסרט לא היה מופרך, לא היה מה להפריך...
    יש המון דברים נכונים בסרט? אחלה. אבל הכתבה מתמקדת בבעיה, לא באיפה שאין בעיה.
    הסרט מציג צד שלא מקבל במה בתקשורת - הנה, קיבל במה עכשיו (-;

  • לינגר

    תגידו מה שתגידו - הם צודקים שלא צריך להשתיק

    חופש הדעה נהיה דבר שנתון לשיקול אישי ומזה פורחות ומלבלבות תיאוריות הקונספירציות.

  • שי

    ממכם ציפיתי ליותר

    ראשית לגבי הטענה שאנשי הגיון בריא "מתנגדי חיסונים" אני מכיר אישית רבים מהם והם התחסנו בכול החיסונים הרלוונטיים וגם ילדיהם ובני משפחתם מחוסנים. שום אדם שם לא מטיף להימנעות מחיסונים אלה בדיוק ההפך. (אתם צודקים שיש לא מעט שרלטנים שתופסים על הקבוצה טרמפ)
    לגבי הטענה השנייה שלכם לגבי עריכה מגמתית- כול הסרטים וכול תוכן בעולם (וידאו, תוכן כתוב, שמע) ערוך וכמעט כול אדם יכול לטעון שהעריכה שבוצע היא מגמתית. (הד הומניזם קלאסי)
    הטענה השלישית שלכם לגבי כמות הנדבקים והחולים היא קשקוש, רק מבצע לאומי של בדיקה סרולוגית לכול אזרחי ישראל ייתן לנו את הנתון האמתי של כמות הנדבקים בנגיף. (הבדיקות שבוצעו עד עכשיו היו מעטות מאד, שיעורי התמותה האמתיים לא ידועים)

  • ישראל

    ראשית לגבי הטענה שאנשי הגיון

    ראשית לגבי הטענה שאנשי הגיון בריא "מתנגדי חיסונים" - כותבי הכתבה לא רשמו שום דבר כזה. נשבע, הכתבה פה למעלה תבדוק.
    לגבי הטענה השנייה שלכם לגבי עריכה מגמתית- המרואיינים עצמם אומרים זאת בחלק שנקרא "הדוברים הוצאו מהקשרם". אתה לא מאמין לאדם שאומר לך שלא היה מתראיין אם היה יודע שכך יוצג?!
    ומה זה קשר לאד הומינם, לא תוקפים או פוסלים פה אף אחד על בסיס מי שהוא, אלא ההיפך, רק מתמקדים בסרט ומנתחים אותו.
    הטענה השלישית שלכם לגבי כמות הנדבקים והחולים היא קשקוש - על איזו טענה בדיוק אתה מדבר? איפה היא בכתבה?
    ולגבי טענתך שרק מבצע בדיקה של כל אזרחי ישראל יתן לנו את הנתון האמיתי - אתה מודע לזה שכל המדע מושתת על סטטיסטיקה, כן? לא היינו מגיעים לשום מקום בלי להסיק מסקנות כלליות ממדגמים מייצגים. מקבלים כיוון ומשפרים דיוק ככל שמצטברים יותר נתונים. סטארט אפ שיעור ראשון.

  • לינגר

    מאמר חשוב

    אבל רק מראה שטוב לתת מקום לדעות, כדי שיתפתח דיון וייפרכו דעות של שקר. להשתיק דעות אחרות זה לא הדרך. אני מצפה לראות גם סרט מצדכם שמראה מכל הצדדים את כל הטענות לגבי האם יש או אין קורונה, ושלל הענינים מסביב. מפליא שעד היום לא ראינו כזה סרט וזה רק מחזק את תיאוריות הקונספירציה ואת הספיקות של אנשים .

  • צופה ביקורתי

    עריכה מגמתית?

    אשמח להיתקל בדוגמא לסרט או סדרה דוקומנטריים שאין בהם עריכה מגמתית.
    עריכה בהגדרתה היא מגמתית, אולי ברפואה אתם קצת מבינים אבל בטלוויזיה ותקשורת המונים אין לכם מושג. אתם מתייחסים לסרט ביוטיוב כאילו היה מאמר בניו אנגלנד מדיקל ג'ורנל.
    בנוסף, אתם מתעלמים מכך שגם בתחילת ובסוף הסרט נאמר שהדברים שנאמרים שם הם לא בהכרח האמת המוחלטת אלא רק דעה של רופאים ומדענים שבדר"כ הקול שלהם מושתק ואורלי וגיא החליטו לתת להם להשמיע את קולם כדי שהציבור ישפוט איך מתקבלות החלטות במדינת ישראל. בקיצור עשיתם הר מעכבר.

  • ישראל

    אממ... אתה מבין שהמקום היחיד

    אממ... אתה מבין שהמקום היחיד שבו מוזכרת עריכה מגמתית היא כשהכתבה מציינת שבסרט השתתפו שני פרופסרים מכובדים, אשר:
    "נראה כאילו הם מסכימים עם "הגיון בריא", אבל זה רק בזכות עריכה מגמתית". למעשה, הסרט לא טוען את זה אלא המרואיינים עצמם. הם אומרים שיוצרי הסרט עשו להם עוול. זה משהו שלא מטריד אותך, כצופה ביקורתי?
    ואהבתי שאתה טורח להגיב לכתבה במגזין עלום באינטרנט, וסונט בכותביה על כך שהם טורחים לבקר סרט ביוטיוב כאילו הוא מאמר בעיתון מדעי נחשב. קצת אירוני לא?
    עכשיו לגבי זה שהציבור ישפוט - זו נקודה מעניינת וחשובה. איך אדם שופט מידע ממקור אמין לעומת מידע ממקור שאינו אמין? האם אין הבדל בעיניו כאשר הוא בא לשפוט? האם לא כדאי לבדוק איזה מקורות אמינים (מוסדות ישראליים מוכרים) ואיזה לא (למשל, תגובות בשעת לילה מאוחרת)?

  • מתן

    לא מקבל את דעתך. צריך להשתדל

    לא מקבל את דעתך. צריך להשתדל שנהפוך לעם פחות שטחי, והיה הסרט צריך להגיד שהוא מציג דעה ערוכה ולאו דווקא את דעתם המלאה של המצולמים בו, על-מנת שיהיה שקוף. השטחיות והבערות בסגנונות חשיבה מסוכנים לדמוקרטיה ולחברה המודרנית, לנסות לפצות עליהם על-ידי עיוותים פופולריים רק יוצר אפקט בומרנג של חוסר אמון, ואינם הגישה המועילה.

  • ויקטור חיסון

    עוד בנוגע למודל השוודי. גם

    עוד בנוגע למודל השוודי. גם יוזמי המדיניות עצמה הודו שהיו טעויות ושחיים היו יכולים להנצל. אבל עדיין יש למדיניות תומכים רבים בשוודיה. בכל אופן, בניגוד לטענתכם, השוודים לא שינו באופן דרמטי את המדיניות שלהם. כמו באפריל, הם החזירו תיכונים ללמידה אונליין ומאפשרים לבתי ספר להחליט אם להעביר את חטיבות הביניים ללמידה מרחוק. לרשויות מקומיות יש יותר סמכות לסגור בתי עסק, אבל אין חובה בחוק. חובת חבישת מסיכה היא בשעות העומס בתחב"צ בלבד, וגם היא לא תיאכף על ידי קנסות. בתי ספר, גנים, בתי עסק, חנויות ומקומות עבודה נשארים פתוחים: https://www.ft.com/content/b376ae27-4889-4f54-803d-8507de9dcb7e
    למעשה, מדינות רבות באירופה לא מטילות סגר נכון לעכשיו, כולל ספרד, איטליה ושוויץ.
    שוב, כשאתם משקרים, או מסלפים, אתם חושפים את חולשת הטענה שלכם. ואת צידקת דרכם של אנשי היגיון בריא.

  • ברוך

    בשוודיה ״ריחוק חברתי״ הוא

    בשוודיה ״ריחוק חברתי״ הוא ברירת המחדל. ביפן, ציות להוראות הוא ברירת המחדל. בישראל שני התנאים לא מתקיימים. כל הצעה המסתמכת על חיקוי של ארצות כאלה בישראל היא מנותקת מהמציאות הפוליטית/חברתית בישראל.

  • ויקטור חיסון

    ההשוואה לאבולה כל כך מקוממת

    ההשוואה לאבולה כל כך מקוממת שזה בלתי נסבל פשוט. וירוס מאד קטלני מחד, אבל הרבה פחות מדבק בקורונה (אינו וירוס נשימתי). הסגר בסיירה לאון נמשך שלושה ימים: "A state of emergency was declared and a 3 day national lockdown was imposed in September 2014." היעילות שלו הוכחה לא תוך חודשיים, אלא תוך מספר ימים.
    ההשוואה לאבולה היא לא מקרית, לדעתי. יניר בר-ים, פיזיקאי ואחד מגיבורי תיזת אפס הדבקות, השווה את הקורונה מספר פעמים לאבולה. זה פשוט טירוף.

  • אנונימי

    דעה (לא?) פופולארית

    אולי אפשר להתווכח על מדיניות, אבל אי אפשר להתווכח על עובדות. הקורונה היא לא "רק" שפעת, היא לא הורגת "רק" מבוגרים (וגם אם כן- צריך להיות אכפת לנו מהם), ואני חושבת שהביאו מספיק ראיות מבוססות לכך, ממספר לא מבוטל של גורמים בכתבה לעיל.
    ראוי וצריך להעביר ביקורת על הממשלה ועל התנהלותה, ראוי וצריך לבקר את המודלים חדשות לבקרים- וזה בדיוק מה שהקהילה המדעית עושה, דרך השיטה המדעית- שהביאה לנו כמה מהלהיטים של המאתיים שנה האחרונות; חיסונים, תרופות, מחשבים ועוד. גיא ואורלי לעומת זאת, מסלפים נתונים בשביל צפיות ביוטיוב ואין להם ביקורת עמיתים, או תחושת אחריות על מה שהם מפרסמים.
    חברים, אל תשליכו את הזעם וחוסר האמון שלכם בפוליטיקאים על אנשי רפואה ומדע, הם רוצים את האמת בדיוק כמונו, האינטרסים שלהם הם לחיות ולהתפרנס בכבוד, בדיוק כמונו.

  • דניאל

    גם דוידסון מפנקים בחיידק הפאניקה

    ״במצב תאורטי שבו נאפשר לכל האוכלוסייה להידבק, סדר גודל של 20,000 בני אדם ימותו, קרוב למספר ההרוגים בכל מערכות ישראל.״ אחחח איך אתם משחקים ברגשות... נגיד ש20,000 איש רובם בני 80+ עם מחלות רקע ימותו במקרה הגרוע ביותר.. אז מה? כמה מוות גזרות פאניקת הקורונה הביאו ויביאו? וחוץ ממוות כמה חורבן?

  • ליעד

    מקצועיות אין בכתבה

    התגובה אינה ראויה, אינה מתמודדת באופן מקצועי ומכובד עם טענות של אנשי מקצוע מובילים. ראוי היה שתהא בכם קצת צניעות כאשר הרקורד המקצועי של האנשים שהופיעו בכתבה הוא מהמובילים בתחום הרפואה והאפידמיולוגיה בישראל.
    התגובה שלכם אינה עניינית. הייתי אומר אפילו שאינה מכבדת אתכם כארגון. חבל!
    ואולי זאת באמת היכולת שיש לכם כדי להתמודד עם אנשי מדע שחושבים אחרת.

  • איתמר

    מסכים

    מסכים עם כל מילה

  • טל

    מה לגבי נזקי הסגר?

    לא התייחסתם כלל... חבל. האם כאשר משקללים את התועלת הזמנית שהסגר מעניק אל מול הנזקים ארוכי הטווח שלו, לא מגיעים לכל היותר לסכום 0 (כנראה שהרבה פחות, אבל נזרום אתכם). וזאת במחיר של שלילת חופש הפרט, זריעת חרדה וייאוש באוכלוסיה. האם זה שווה את זה? לא!! ולגבי הצדקתכם את הסגר - בהתייחסות שלכם שיש מדינות שהטילו סגר בזמן שפעת קשה. מחריד לחשוב שזה העתיד שנכון לנו... בכל התפרצות של שפעת קשה כזו או אחרת יפנו להטלת סגר כדי להציל את האוכלוסיה (ובשפעת אגב מספרי תמותת הילדים גבוהים משמעותית מאשר בקורונה). פירוש הדבר שלא ניפטר לעולם מעול המסכות המחניקות ולא מהחשש מפני הסגר הבא. נורא!

  • נועם

    הפוסל במומו פוסל

    כמה הטעיות ושקרים... ממש מביך...
    אתם טוענים לקטיף דובדבנים ועושים את זה בעצמכם עם המחקרים שאתם מביאים. אתם מתעלמים מהמחקרים על שיעורי הדבקה זניחים של אסימפטומטיים, אתם מתעלמים משיעורי התפוסה הרגילים בבתי חולים ומזעקות קריסה בכל חורף, אתם מתעלמים מהיעדר שפעת, אתם מתעלמים משיעורי תמותה נמוכים בחודשים ינואר-מרץ, אתם מתעלמים מהפרדוקס לפיו אם אפשר - לטענתכם - להגן על מיליון איש אז איך אפשר להגן על 9 מיליון, אתם מתעלמים מאפס הקשר בין פתיחת מערכת החינוך בכל העולם לתחלואה, אתם מתעלמים מזה שסגל הוא אינטרסנט ומסתמכים רק על מחקריו, שברור שיוכיחו שהוא צודק, אתם מתעלמים מהביקורת של דן ימין על גישתו לחיסונים בעוד אנשי מודל הגיון בריא אמרו שהם בעד חיסונים (כולל בסרט) ועוד הרבה דברים.
    אבל זה מה שלימדתם אותנו בניהול הכושל של המגיפה שנעשה בהשארתכם - להתעלם מדעות לא נוחות ולהשחיר את פני הדוברים. ואחר כך תטענו שאנשי הגיון בריא עושים קטיף דובדבנים...
    יאללה, תתעלמו גם מהתגובה הזו כי היא לא מתאימה לאג'נדה שלכם. מביך.

  • אמיר שדה

    בדיוק כך! מכון דוידסון אלק...

  • איזי קש

    אתם מביכים

    וואו היה דיווח על 22 ילדים מאושפזים. ממש קריסת מערכות. גם משפעת יש כמה עשרות בודדות של ילדים מאושפזים. להגיד "פי 5" או "פי 10" מתים מקורונה זה שטויות כי מספר המתים הכללי נשאר דומה כפי שהיה בכל השנים.

  • נתי

    מענה

    תשובה לא ראויה ולא מכבדת.
    אפשר לא להסכים אבל יש דרך ויש סגנון.
    מדובר באנשי מדע מובילים בתחומם והתגובה התוקפנית שלכם מראה בדיוק ההיפך.
    מעלה הרהורים לגבי האיכות האישית והיושרה המקצועית שלכם.

  • זכות לדעה

    וכמה אנשים מבוגרים נרצחו בגלל הסגר

    אנשים מבוגרים מתים מסיבות שונות. אדם מבוגר עם סרטן, סוכרת, מחלות לב וכליות - פגיע במיוחד ואין ספק שכל וירוס אפילו מאוד מאוד מתון יכול להיות הטיפה האחרונה. קורונה כנראה אצל חלק מהאנשים עוברת קשה יותר מזנים מסוימים של שפעת ולכן מהווה סיכון לאוכלוסיה פגיעה. אבל שינוי של אורח חיים: נעילה בין 4 קירות, חוסר הליכות או פעילות ספורטיבית מינימלית מביא לתופעות כגון "מים בריאות" אצל אנשים מבוגרים. מזה מתים!!! מה עם כל אותם חולים שהניתוחים המתוכננים שלהם בוטלו בגלל הקורונה??? גם מזה מתים? אני כבר לא מדבר על סטרס תמידי שבו אנחנו חיים. כמה הרגנו בשם המלחמה בקורונה? כמה אנשים הרגנו בגלל שלקחנו את חופש הביטוי מאותם מדענים מסכנים שניסו לעצור את הפאניקה? העזתה לצאת עם דעה שונה מהאידיאולוגיה, הפכתה לרוצח הזקנים! הכנסתם את האוכלוסיה לחרדה והחלק הכי נכון וחשוב בסרט זה ש"פחד" היה תמיד כלי. והכלי הזה = פצצת אטום. לא הייתה בהשתקת דעות דאגה לאותו אדם פגיע שבאמת יכול להיות קורבן של קורונה. תתעוררו!!!!!!!

  • נטלי

    איפה ההגיון?

    מכון דוידסון אכזבתם. ממכם הייתי מצפה לכתבה פחות מגמתית ותוקפת ויותר נקודות מבט. אתם עשיתם בדיוק מה שעשו אצל אורלי וגיא רק שכתבות כמו שלכם ניתן למצוא בכל ערוצי התקשורת. כאשר מציגים רק צד אחד אז ברור שזה נובע משטיפת מוח שעברתם או מאינטרסים אישיים..חבל.

  • הגיון פשוט

    מה עם עלות להארכת חיי אדם בשנה?

    איפה ההתייחסות לנתון החשוב ביותר שנאמר שכתבה של וילנאי - שבתחומים רפואיים שונים עד היום הסכום ההגיוני המקובל להוצאה על הארכת חיי אדם בשנה עומד על כ 100K$ , ואילו בפאניקת הקורונה - אם נחלק את עלות הסגרים (עשרות מיליארדי סגרים) שהביאה ל"הצלה" של להערכתי 2000-3000 חיי אדם בגיל ממוצע 80 בשנתיים - מקבלים עשרות מיליוני ש"ח להארכת חיי אדם בשנה. בפאניקת הקורונה נשברו כל הקווים ההגיוניים לעלות שנת אדם - והגירעון שעימו ישראל תתמודד בעשור הקרוב יגרום למילארדי ש"ח פחות למערכות הבריאות,למלחמה בתאונות דרכים,ולטיפול בקשישים ונזקקים ועוד - מה שיוביל לעלות כבדה בהרבה בחיי אדם לאורך שנים רבות.

  • ברוך

    טוב, כדאיות ההשקעה בהצלת חיי

    טוב, כדאיות ההשקעה בהצלת חיי אדם זו לא שאלה מדעית, ולא על מכון דוידזון לענות עליה. אילו הייתה מדינת ישראל מתנהלת על סמך שיקולים כלכליים/רציונליים בנושא של הצלת חיי אדם, היה מקום לשאלה הזו. אבל אנחנו מונעים, בצדק או לא, ע״י האמרה ״כל המציל נפש אחת, וגו׳״. ותחת עקרון כזה שיקולים כלכליים מתגמדים. עכשיו תוסיף לזה את הקושי של פוליטיקאי כלשהו לעמוד בפני הציבור ולהכריז שהחליט להקריב X חיי אדם למען רווחתם של השאר, וברור למה שיקולים כאלו לא נעשים.

  • שואלת

    תשובות חלקיות ומגמתיות

    לצערי עניתם באופן מאד מגמתי רק על מה שקל, ובאופן חלקי. אתם טוענים שחיסון עדר אינו פתרון כי לא ברור לכמה זמן ואם בכלל יהיה חיסון טבעי לאדם שחלה. על פי הידוע כרגע זה בדיוק המצב גם עם החיסונים המהונדסים שמעודדים אותנו לקחת. שווה להיכנס לעומק לגבי העובדות של מה שקרה בשוודיה. נראה שהגישה שלהם היתה נכונה. נדע בוודאות עוד כשנה. מאד הערכתי את מכון דוידסון. לא ברור לי למה אתם נוקטים בעמדת העדר ולא מעמיקים יותר בהשערות ובמסקנות, כי באמת עדיין הרוב השערות אבל ניתן לראות את הדברים באופן רחב ופתוח יותר ולא להיסחף לכיוון אחד בלבד. נכון שיש אחריות על אוכלוסיה שמקשה על בחירת ההתנהלות הנכונה אבל ההתנהלות הנוכחית מחסלת את האוכלוסיה לגמרי - בטיפול רפואי שוטף שנמנע, ריסוק כלכלי , דיכאון, אלימות והרס לדורות.

  • אנונימי

    העומק החיסוני

    כאשר אנו נרצה להתבסס על עומק חיסוני אנו נרצה כי הרבה ילדים, נערים ומבוגרים יחלו במחלה באופן מבוקר (זה מה שהוסבר בסרט).
    האם באופן זה אין אנחנו מעודדים התפתחות מוטציות חדשות כפי שקרה באנגליה או בדרום אפריקה?
    אין אני רוצה לחשוב מה היה קורה לו המוטציה הייתה מתרחשת בארץ עם מדיניות של פתיחת השמים של מדינת ישראל. איך המוטציה הייתה נקראת אז המוטציה ישראלית? ומה היה קורה לו היה מתאפשר לעשרות או מאות אלפי חסידים להתכנס באומן ושם הייתה מתרחשת המוטציה איך היא הייתה נקראת המוטציה היהודית?
    חיסינות עדר מושגת רק בעזרת חיסון כל תצורה אחרת עלולה לגרום למוטציות לא רצויות ( עיין ערך המטציה הדרם אפריקאית או הברזיאלית כפי שדווח עתה במעריב).

  • דניאל

    ״מגמתי״ תקראו לכתבה הזאת

    עשיתם ״קטיף דובדבן״ בהצגת ניו זילנד, מה לגבי כל שאר מדינות הסגר שזה לא עזר להם?
    הבאתם קישור לכל שטות וטענת קש, ופתאום הפניה לכך שהCDC מורה לעשות סגרים על אוכלוסיה לא היה לכם?

  • אנונימי

    במדינות שסגר לא נאכף הוא אינו לא עוזר

    רוצה דוגמה תסתובה ברחובות ותראה

  • אילה

    תגובה לכתבה

    זה סגר שלישי שאנו עוברים .. היה ראשון ושני ונכשלתם .למה לא לנסות " הגיוו בריא" ?
    בין לפרנס משפחה או בין סיכוי להיות חולה , אני בטוחה שרוב ייבחרו שני. משהו לא עובד , מחסנים סוגרים.

  • אנונימי

    קראתי לא השתכנעתי

    בא מנהל מחלקת קורונה בבית חולים מרכזי בישראל ואומר לכם מספיק עם הסגרים... אנשי סגל מהשורה הראשונה בישראל, ומי אתם?

  • ישראל

    נסה - השתכנעתי לא קראתי, יותר מדויק

    למגיב האנונימי שלא השאיר פרטים מזהים, השואל מי אתם, כותבי כתבה זו - מדובר במדענים, רשום למעלה - תקרא.
    באופן כללי ממליץ לך לא להתרשם מתארים אלא מהעובדות. הן מצוינות בכתבה אם תרצה להחכים.

  • גלית

    מי שצופה ומקשיב באמת לדברים שנאמרו בסרט

    לא יחשוב שכל מה שאתם טוענים כאן זו מגמת הסרט. נכון שהסרט מגמתי אבל לשמוע קצת דעות שונות לא יזיק לאף אחד ועצם העובדה שהרגשתם צורך לעבור משפט משפט ולהפריך אותו מעלה בי תהיות...
    אף אחד לא טען בסרט שלא צריך להזהר, שלא צריך להתחסן או שצריך לקדם חסינות עדר בלתי נשלטת. להיפך, מי שבאמת הקשיב שמע אנשים שיש להם ביקורת לא על המה אלא על האיך... וחבל שצריך כל הזמן להצדיק את השלטון והדעה של הרב. כן, יש פה מחקר, כן יש כאן מדע, אבל בהינתן חוסר מידע וידע יש מקום גם לשמוע אנשים שקוראים "המלך הוא ערום" (ולצערי, במקרה שלנו הוא לגמרי כזה)

  • אנונימי

    אנליטיקס

    סליחה אבל רוב מה שאתם רושמים פה הוא בגדר דעה ותחושת בטן, אתם לא מסתמכים על נתונים ואפילו לא על מודלים, אתם שוללים בלי לתת תוקף לטענותיכן, למה אתם לא מפרסמים את הנתונים על הנפטרים? מה הגיל הממוצע שלהם (80) וכמה מחלות רקע היו להם?
    אתם נותנים תוקף להרוס לדורות הצעירים את העולם ואת הכלכלה, לא מתייחסים להשלכות של סגרים ושל ריסוק הכלכלה.
    מבחינתי המאמר שלכם בטל ומבוטל, לא מדעי ולא מקצועי, אכזבתם

  • אנונימי

    מכון דוידסון אתם אכזבה!

    מדע אמיתי היה מתייחס לכל ההיבטים ולא יוצא רק כנגד. ברור שאתם נגועים במה שאתם מאשימים את אורלי וגיא.

  • אני

    אתם סתם כתבי מדע פופולרי ואין לכם מושג

    איך לחשב תמותה במקרה מגפה.
    14,000 זה מופרך. זה לא הכפלה פשוטה.

  • נסיה

    על סמך אילו בדיקות לטווח ארוך

    על סמך אילו בדיקות לטווח ארוך אתם טוענים כי החיסון בטוח?
    חיסון שיוצא עם כל כך הרבה לחץ וכל כך מעט זמן גורם לי לאי נוחות. תוסיפו על זה חיסיון של 30 שנה על המידע בנוגע לקורונה ותבינו אולי למה התשובות הממסדיות מדאיגות וגורמות לי לאי נוחות...
    בנוסף, מידע כי נאלץ להתחסן כל 1/2 שנה, נאלץ להמשיך עם אותן הגבלות, מדביק/לא מדביק ועוד כל כך הרבה חוסר וודאות ואיומים על "עונשים" והחרגת אוכלוסייה לא מתחסנת, מרגיש לי מאוד מחשיד ולא אמין וגורם לי לתהות האם כל הסיפור מובא לידי כולנו וגם לכם.

  • עמודים