כשלוקחים את הקורונה ללב

נגיף הקורונה  SARS-CoV-2, מחולל מגפת COVID-19 שאיתה העולם מתמודד כבר כשנה, פוגע בראש ובראשונה בדרכי הנשימה, ואכן חלק ניכר מסיבוכי המחלה נוגעים לקשיי נשימה ודלקות ריאות חמורות. אך ככל שחולף הזמן ואנו לומדים להכיר יותר לעומק את תסמיני המחלה, הולך ומתברר גם הקשר המורכב של הנגיף ללב האדם.

אף שאיננו יודעים עדיין מהו המנגנון המוביל למחלות לב אצל חולי קורונה, התמונה מתבהרת בהדרגה. בסמינר שערך כתב העת המדעי לקרדיולוגיה JACC עלו ארבעה גורמי סיכון: השמנת יתר, סוכרת, עודף כולסטרול בדם ולחץ דם גבוה. החוקרים המליצו לסובלים מהתופעות הללו להקפיד על אורח חיים בריא, במיוחד בתקופת הקורונה וליטול תרופות מתאימות בהתאם לצורך. כמו כן הזהירו משתתפי הסמינר כי הנזק שגורמת מחלת הקורונה למערכת הדם והלב עלול להותיר פגיעות ארוכות טווח אצל חלק מהחולים.

מתאשפזים בגלל הריאות, מתים בגלל הלב

בתחילת המגפה סווג נגיף הקורונה החדש, בדומה לקרובי משפחתו נגיפי הסארס וה-MERS, כנגיף שפוגע בעיקר בדרכי הנשימה. אולם בחלוף הזמן החלו רופאים לדווח שחלק מהחולים אומנם מגיעים לאשפוז בגלל בעיות נשימה, אך מתים לבסוף מבעיות לב. החשד גבר כשהתגלו בדמם של 30-10 אחוז מהחולים רמות גבוהות של החלבון טרופונין, המופרש כשרקמות הלב נפגעות.

בנוסף, אצל חלק מחולי הקורונה נמצאו נגיפים גם ברקמות הלב. כדי לבדוק אם הנגיפים הללו אכן פעילים, בדקו אם נגיפי קורונה מסוגלים לתקוף תאי לב בתרבית. ממצאי המחקר העלו שהנגיף אכן יכול לגרום נזק לתאי הלב, לפחות בתרבית תאים במעבדה.

מצד אחד הממצאים האלה אינם מפתיעים, מכיוון שהלב הוא מטרה נוחה לנגיפים. הוא נמצא במרכז מערכת הדם, המובילה חומרים מכל חלקי גופנו ומפנה מהם פסולת. כמו כן, למרות חשיבותו לתפקודנו, אין לו מערכת הגנה יעילה שתגן עליו מרעלים וממחוללי מחלות כפי שעושה מחסום הדם-מוח במוחנו, לכן הוא חשוף יחסית לפגיעה.

מנקודת המבט האבולוציונית, נגיף שפוגע בלב ביעילות עלול להרוג את נשא המחלה מהר מדי, וכך לפגוע ביכולתו של הנגיף להפיץ את עצמו. חוקרים רבים מסיקים מכך שהסבירות כי נגיף יתקוף רק את תאי הלב נמוכה, ושבפועל רוב הנזק שנגרם ללב הוא תוצר לוואי של פעילותם העיקרית של הנגיפים. נזק לריאות שמוביל לפגיעה באספקת החמצן לשריר הלב הוא דוגמה לאופן שבו נגיף עלול לגרום נזק עקיף לאיברי הגוף.

גם מערכת החיסון עלולה לגרום נזק משני ללב, כחלק ממאמציה להגן על הגוף מפני הפולש. כשנגיף חודר לגוף, הוא מעורר את מערכת החיסון לפעול נגדו, אך האופן שבו מערכת החיסון מגיבה שונה מנגיף לנגיף. נראה שבדומה לנגיף השפעת, גם SARS-CoV-2 מעורר אצל חלק מהחולים תגובה מאוחרת, אך חזקה וממושכת, של מערכת החיסון. אחת מתוצאותיה היא נזק לרקמות הלב.

דלקת בשריר הלב עלולה להיות אחת מתופעות הלוואי של הקורונה. הדמיה של לב דלקתי (מימין) לעומת לב בריא | מקור: TIM VERNON / SCIENCE PHOTO LIBRARY

תופעה שכיחה מהצפוי

נכון להיום לא ידוע עד כמה נפוצה הפגיעה ברקמות הלב בקרב חולי הקורונה. בתחילת המגפה הסתמן שחולים מבוגרים נוטים לסבול מפגיעות בלב יותר מצעירים. מחקר שנערך בפרנקפורט ערער על המסקנה הזאת. החוקרים מצאו שהמחלה פוגעת בלב של חולים במגוון רחב של גילים ושמדובר בתופעה נפוצה הרבה יותר מכפי שחשבו בתחילה: אצל 78 אחוז מהחולים המחלימים שנבדקו התגלו נזקים או חריגות כלשהן בלב, ואצל 60 אחוז התגלו סימנים של דלקות בשריר הלב.

התוצאות המבהילות, המרמזות על נזק ממושך שגורם נגיף הקורונה, זכו להד רב בתקשורת והשפיעו על מקבלי ההחלטות. בארצות הברית, לדוגמה, הממצאים הללו תפסו מקום מרכזי בהחלטה לעצור את משחקי הפוטבול במכללות. אך עד מהרה נמצאו טעויות בניתוח הנתונים, והתברר כי הממצאים הוצגו בצורה מטעה. החוקרים תיקנו את המאמר, אך לטענתם המסקנות העיקריות עדיין תקפות.

חשש מפגיעות לב הביא עצירת משחקי הפוטבול במכללות. האיצטדיון הריק של אוניברסיטת ג'ורג'יה | צילום: Jen Wolf, Shutterstock

נזק לטווח ארוך?

דלקת בשריר הלב עקב פעילות נגיפית אינה תופעה נדירה, ובמקרים רבים היא חולפת בלי להותיר סימן. החשש של הרופאים נובע מכך שאצל חלק מהחולים הדלקת מחלישה את הלב ועלולה לעורר בעיות חמורות בהמשך חייהם, ובמקרים קשים במיוחד להתפתח למחלה מסכנת חיים כבר בטווח הקצר. אחד הקשיים שניצבים כיום בפני החוקרים והרופאים הוא להעריך את סוג הפגיעה שיש לכל חולה ואת חומרתה בטווח הקצר ובטווח הארוך. 

מאחר שמדובר במחלה חדשה, אין עדיין דרך לדעת איך ישפיע הנגיף על חולי הקורונה בטווח הארוך. למעשה, אין כמעט נתונים אפילו על ההשפעות ארוכות הטווח של נגיפים ותיקים ומוכרים יותר, כמו שפעת, על בריאות הלב, דבר שמקשה לאמוד גם את הסיכון העתידי הנשקף לחולי  קורונה. אחד המחקרים המעטים שנעשו בנושא, בשנת 2003, הראה לדוגמה שאצל 55-40 אחוז מהילדים שחלו בנגיף RSV, התוקף גם הוא את דרכי הנשימה, נמצאו נזקים בדרגות שונות בלב זמן קצר לפני ששוחררו מבית החולים. המעקב אחרי הילדים לא נמשך, כך שלא ידוע מה היה מצבם בשנים הבאות.

כחלק מהמאמץ לגשר על המידע החסר על נגיף הקורונה, מצא מחקר שאצל ארבעה מתוך 26 ספורטאים מאוניברסיטת אוהיו שנדבקו בנגיף (כ-15 אחוז) נמצאה דלקת בשריר הלב. עם זאת, מדובר במחקר קטן מאוד ואפילו לא הייתה בו קבוצת ביקורת של ספורטאים בריאים. במחקרים שנעשו בעבר דווח שספורטאים עלולים לחוות במסגרת אימוניהם תסמינים דומים לאלה של דלקת בשרירי הלב, כך שחשוב במיוחד לכלול קבוצת ביקורת במחקרים על ספורטאים. אף שחלק מהקרדיולוגים טוענים שלא סביר במיוחד שדלקת קלה ונטולת תסמינים בשריר הלב של ספורטאי תתפתח למצב רפואי מסכן חיים, הוחלט כי כל ספורטאי שנדבק בקורונה יידרש לחדול מאימונים לשבועיים לפחות גם אם אין לו תסמינים.

עדיין מוקדם להעריך נזקים ארוכי טווח ללב. בדיקת אולטרה-סאונד ללב של חולה קורונה בטיפול נמרץ, בבית חולים באתונה, יוון | צילום: Alexandros Michailidis, Shutterstock

לעשות סדר בנתונים

אחת הסיבות לריבוי סימני שאלה סביב הקורונה היא דווקא כמויות המידע העצומות שנאספו בתוך זמן קצר ממספר רב של מטופלים בעלי מאפיינים מגוונים. ככל שיש יותר חולים, כך סביר יותר שיופיעו אצל בודדים מביניהם גם תסמיני מחלה נדירים יחסית.

לשם השוואה, נגיף הסארס שהתפרץ במזרח אסיה בשנת 2003 הדביק כ-8,000 בני אדם בתוך שלושה חודשים, וגבה את חייהם של כ-800 מביניהם. המספרים האלה הם כאין וכאפס לעומת היקף התחלואה והתמותה שהביא נגיף הקורונה החדש, שהדביק נכון לעכשיו יותר מ-80 מיליון בני אדם ברחבי העולם וקטל כמעט 1.7 מיליון איש. עקב המגפה המשתוללת, בשילוב העניין הציבורי הרב בנגיף, חוקרים משקיעים זמן רב ומשאבים בחקר מאפיינים נוספים של נגיף הקורונה, שהיו עשויים לחלוף מתחת לרדאר אלמלא כן.

נכון לעכשיו החוקרים אינם יודעים כעת אם דלקת בשריר הלב עקב המחלה עלולה לפגוע במטופלים בהמשך חייהם. אין זה אומר שצריך להילחץ מכך, אך גם לא להתייחס לנושא בקלות ראש. יידרשו מחקרים ממושכים שינטרו את מצב החולים לאורך חודשים ואף שנים לפני שנבין איך באמת משפיע SARS-CoV-2 על גופנו, ואולי גם איך נגיפים אחרים עשוים להשפיע עליו.

בינתיים מומלץ להיזהר ככל הניתן מפני הדבקה ולהקפיד על אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית ותזונה בריאה. זה יותר קשה נוכח מגבלות התנועה במהלך הסגרים, והפיתויים הרבים לשבת שעות מול המחשב והטלוויזיה ולהזמין מזון מוכן ממסעדות, אבל מומלץ למען הבריאות ואיכות החיים, גם בלי קשר למגפת הקורונה.