נראה שהטרנד הלוהט של הקיץ הוא רחצה באמבטיות קרח או שחייה במים קרים מאוד, בטענה שהן מועילות לבריאות. האומנם?
אחד הטרנדים הפופולריים ביותר בשנים האחרונות הוא שימוש באמבטיות קרח. רבים מייחסים להן סגולות בריאותיות מרחיקות לכת, אבל לפני שנבחן אם יש בסיס של ממש לטענות האלה, כדאי להבין את הרקע הכללי.
חשיפה לטמפרטורות קיצוניות ידועה כגורם סטרס (עקה) מרכזי ואפילו מסכן חיים עבור אוכלוסיות פגיעות במיוחד, כמו קשישים ואנשים שסובלים מסוכרת או ממחלות לב, אם כי השפעתם של גלי חום ושל גלי קור אינה זהה. גורמי עקה עלולים להפר את ההומאוסטזיס – אותו איזון פיזיולוגי שמאפשר לגוף לווסת את עצמו באופן שגרתי. הפרת האיזון, בתורה, מובילה לתהליך שמטרתו לשוב למצב מאוזן, ואפילו לשפר את ההתמודדות עם הגורמים האלה בפעם הבאה. לפני כתשעים שנים החוקר הנס סילייה (Selye) כינה את התופעה הזו תסמונת ההתאמה הכללית. ואכן, ממחקרים על אנשים בריאים עולה שחשיפה חוזרת (או "התאקלמות") עשויה לשפר את ההתמודדות עם טמפרטורות קיצון, בין אם הן חמות ובין אם קרות.
הטבילה במי קרח מצטרפת בשנים האחרונות לפופולריות הגוברת של שיטת וים הוף (Hof). הוף, ספורטאי הולנדי שנודע בתור "איש הקרח" (Iceman), פיתח שיטה להגברת העמידות לקור בעזרת חשיפה הדרגתית ותרגילי נשימה. לדבריו, שיטתו משפרת את תפקוד מערכת החיסון ואת הרווחה הנפשית, וגם העוסקים בה מייחסים לה יתרונות בריאותיים רבים. ראוי לציין שהוף לא רק מוכן, אלא אפילו שמח לבחון את הדבר בכלים מדעיים; חוקרים שעבדו איתו מספרים שהוא נלהב לחקור את השיטה שלו, נוסף על היותו אדם חביב שנעים לעבוד איתו. אומנם הוא מתגאה ביכולותיו, אך בד בבד טוען שאין בו כשלעצמו שום דבר מיוחד, ושכולם יכולים להגיע לרמה דומה בעזרת שימוש באותה שיטה. מרכיביה העיקריים הם טכניקות נשימה, מדיטציה וחשיפה לקור, לעיתים בשילוב פעילות גופנית.
שיטת וים הוף כוללת טכניקות נשימה, מדיטציה וחשיפה לקור. אישה טובלת באגם קפוא | Inga Gedrovicha, Shutterstock
לפרק את השיטה
כל אחד ממרכיבי השיטה נחקר די לעומק בפני עצמו, אך בינתיים רק מחקרים מעטים בחנו את השיטה כמכלול. באחד ממחקרי ההתערבות הבודדים שהתפרסמו, ניסו החוקרים לבודד את ההשפעה של כל אחד מהמרכיבים.
הם בנו תוכנית אימון שכוללת תרגילי נשימה (נשימת-יתר מחזורית, כלומר נשימות מהירות ורדודות שמובילות לירידה ברמת החמצן בגוף), וחילקו את 48 המשתתפים לארבע קבוצות. חברי קבוצה אחת נחשפו לקור, חברי הקבוצה השנייה תרגלו נשימה לפי התוכנית שנבנתה, חברי הקבוצה השלישית ביצעו את שני הדברים גם יחד, והקבוצה הרביעית שימשה קבוצת ביקורת.
קבוצת האנשים שנחשפו לקור התאמנה במשך ארבעה ימים בתוכנית אימונים שכללה עמידה בשלג ללא נעליים למשך כשלושים דקות, שכיבה בשלג במכנסיים קצרים למשך כעשרים דקות, וישיבה או שחייה במים קפואים למשך שלוש דקות. כמו כן, הם התבקשו לסיים את המקלחת היומית עם שטיפה במים קרים למשך דקה. בקבוצת האנשים שתרגלו נשימה הנבדקים עשו זאת לאחר הדרכה של שעתיים מפי מדריך שאינו מייסד השיטה. החוקרים בחרו בו, ולא במייסד השיטה, במטרה להימנע מהטיה מעניינת שנקראת "אפקט הגורו" – דהיינו, השפעה אפשרית של דמות סמכותית ומלאת כריזמה. לאחר מכן נבחנה השפעת ההתערבויות על התגובה הדלקתית לרעלן שמקורו בחיידקים, פרוטוקול מוכר בתחום הפרמקולוגיה.
בניתוח של נתוני המחקר נמצאה השפעה חיובית על מערכת החיסון, שהתבטאה בצמצום מדדי דלקת, אולם זו נבעה בעיקר מתרגילי הנשימה. החשיפה לקור הגבירה את תגובת מערכת החיסון, אך נראה שלא היה לה ערך בפני עצמה.
כדאי לזכור שהמחקר הזה מוגדר כמחקר גישוש שמטרתו לבנות השערות. המבנה שלו, וכך גם גודל המדגם, לא מאפשרים הסקה קלינית. נוסף על כך, חסרים פרטים על שיטת המחקר, כמו כמה ממשתתפי המחקר אכן התאמנו כפי שהתבקשו, והאם הם עשו זאת גם בזמנם הפנוי. כמו כן, ייתכן שמחקר ארוך יותר או אימונים ממושכים יותר היו מובילים לתוצאה יותר מובהקת וּודאית. ראוי גם לבחון אם יש להבדלים שתועדו בין הקבוצות משמעות קלינית.
יתר על כן, ההשפעה החיובית האפשרית של טכניקות נשימה למיניהן על סטרס פיזי ונפשי ועל מדדים של הורמוני לחץ כבר תועדה בעבר. ממצא זה מחזק את האפשרות שדווקא תרגילי הנשימה, ולא החשיפה לקור, הם מקור ההשפעה החיובית של השיטה. החשיפה לקור עשויה להגביר את האפקט, אך היא כשלעצמה אינה מועילה.
לפי המחקר, החשיפה לקור עשויה להגביר את ההשפעה החיובית על מערכת החיסון, אך כשלעצמה אינה מועילה. אדם בשלג שופך על עצמו מי קרח | Dikushin Dmitry, Shutterstock
קור או חום?
גם בתחום הכושר רווח השימוש בטיפולי קור בעלי אופי משתנה, ונטען כי הם עשויים לשפר את ההתאוששות מאימון קשה במיוחד, אם בעקבות צמצום כאבי השרירים המאוחרים שמתלווים לא פעם לאימונים, ואם בעזרת הורדת מדדי דלקת או הגברת הנכונות להתאמן שוב. כבר בשנת 2015 התפרסמה סקירה בנושא מטעם קוקריין (Cochrane), גוף עצמאי ללא מטרות רווח בהשתתפות מיטב החוקרים, שמטרתו לנתח מחקרים כדי לעזור לקלינאים לקבל החלטות רפואיות מבוססות מחקר, וסקירותיו נחשבות איכותיות ביותר. בסקירה זו לא נמצאה השפעה חיובית של טיפולי הקור אשר נבחנו, וסקירות חדשות יותר הגיעו למסקנה דומה. באחד המחקרים אפילו נמצא כי קור עלול לפגוע בתוצאות אימוני כוח כאשר נעשה בו שימוש באופן שגרתי.
סקירות חדשות אחרות דווקא מצאו השפעה חיובית, והנחקרים דיווחו על רמות כאב נמוכות יותר לאחר הטבילה במים הקרים. עם זאת, מדובר באפקט קצר טווח, שנמשך פחות מ-24 שעות. באותה סקירה נמצא גם ששיטות מבוססות-חימום משפיעות במידה דומה על הכאב; מחקר חדש אפילו מצא שהטבילה במים חמים עדיפה על מים קרים כשבוחנים את השפעתה על ההתאוששות ועל ביצוע חוזר של מאמצים עצימים במיוחד. נמצא שגם שיטות אחרות, כגון עיסוי, שימוש בחשמל והורדה הדרגתית של רמת העצימות בפעילות הגופנית, עשויות להשפיע על האופן שבו המתאמנים חווים את ההתאוששות, גם אם אין בהן כדי לשפר את ביצועיהם בפועל בסופו של דבר.
נראה שהשימוש באמבטיות קרח ובמים קרים עשוי להימשך, אך כאשר מעמידים אותו במבחן המחקר המדעי, קשה להגיד שלקור כשלעצמו יש גם אפקט ייחודי וגם יתרונות מדידים אובייקטיביים. בהתחשב בכך שההשפעה העיקרית מקורה בתרגילי נשימה מחזורית והיא כנראה תולדה של מחסור בחמצן, אפשר לטעון שפעילות גופנית אירובית ממושכת שכוללת חזרות רבות, כמו ריצה או רכיבה על אופניים, תייצר אפקט דומה. התועלת של פעילות גופנית שגרתית, בניגוד לתרגילי נשימה (עם או בלי קור), נתמכת בגוף ידע רחב ומבוסס בהרבה, החל בהשפעה על מערכת החיסון וכלה בהפחתת הסיכון למחלות כרוניות. את האפקט המשולב של נשימה וחשיפה לקור אפשר להשיג בקלות יחסית, אם נבחר לבצע פעילות גופנית מחוץ לבית (בחורף) או במקום ממוזג (בקיץ).
עם זאת, הטבילה במי קרח אינה מתאימה לכולם וייתכן כי יש עימה סיכונים. כך שאם תחליטו להתנסות בה, כדאי קודם כול להיוועץ ברופא המשפחה ולקבל את אישורו.
