כתבה שמופצת ברשתות החברתיות זורעת בהלה ומזהירה מפני סכנות בריאותיות מרחיקות לכת בשימוש בנייר אלומיניום בבישול. האם יש בסיס לבהלה? לא ממש

השבוע הגיעו אלינו כמה וכמה בקשות ושאלות בנוגע לסכנות הכרוכות בשימוש ברדיד אלומיניום, או כמו שהוא מוכר לכולנו מהמטבח: "נייר כסף". לפני שנדון בשאלה אם שימוש ברדיד האלומיניום מסוכן, חשוב לנו להרחיב קצת על קריאה ביקורתית וברירת מקורות מידע לפני שנבהלים.

מקור השאלה הוא בכתבה שהופצה ברשתות החברתיות והפחידה רבים בטענה כי לשימוש בנייר אלומיניום יש השלכות קטלניות. הכתבה כוללת טענות רבות בדבר רעילות האלומיניום והנזק שהוא עלול לגרום למח, לריאות ולעצמות. עם זאת, אין בה שום הפניה למקור מידע חיצוני, גם לא אל המחקר החדש אליו מתייחסים כותבי הכתבה, הבלתי מזוהים. בסוף הכתבה הוטמע סרטון שמגיע מאתר לא מוכר, שאין בו שום מידע מי הגוף שעומד מאחוריו למעט טענות על הפצת מידע עדכני. בכתבה המקורית שעליה התבססה הכתבה בעברית, דווקא יש שני קישורים: אחד לכתבה המציעה טיפים לשימושים ביתיים ברדיד אלומיניום, מגיהוץ ועד קרצוף תנורים, והאחר לכתבה שבה מסופר על מוצר דמוי אורז עשוי מפלסטיק. שום מילה על אלומיניום. אז לפני שנבהלים וזורקים את תכולת המזווה אל הפח, כדאי להשקיע כמה בבדיקת האמינות של מקור המידע: איזה אתר זה? במה הוא מתמחה? מי חתום על הכתבה? האם הוא באמת מקשר למקור מידע מהימן? האם באמת התפרסם מחקר חדש ומדאיג או שזו בכלל "מלכודת קליקים"?

רעילות נמוכה

וכעת: לעצם העניין. אלומיניום היא מתכת רכה, קלה (ולא "מתכת כבדה" כפי שנטען בכתבה), מוליכה ונוחה לעיבוד. זו המתכת הנפוצה ביותר בקרום כדור הארץ והיסוד השלישי הנפוץ ביותר והיא מפוזרת באופן אחיד למדי בסביבה. מכיוון שזה יסוד בעל יכולת גבוהה לתגובה כימית, לרוב לא נמצא את האלומיניום כמתכת חופשית אלא כחלק מתרכובות עם יסודות אחרים. תחמוצות אלומיניום אינן מסיסות במים בטווח הנייטרלי, לכן כמעט אין אלומיניום במים.

למרות שהאלומיניום נפוץ מאוד, לא נמצאו עדויות מחקריות שהוא נחוץ לגוף. אלומיניום נקשר בקלות לזרחן, ולכן עשוי להגיב עם תרכובות ביולוגיות רבות, לכן קבעו גופי בריאות שונים המלצות לחשיפה מרבית לאלומיניום ותרכובותיו, ארגון הבריאות העולמי ממליץ לא לצרוך יותר משני מיליגרם אלומיניום לק"ג משקל גוף בשבוע. כלומר, מבוגר השוקל כ- 70 ק"ג יכול לצרוך עד 140 מ"ג בשבוע. במינונים גבוהים במיוחד תיתכן הרעלה חריפה, אך זה נדיר מאוד. בראשית ימיהם של טיפולי הדיאליזה (מכשיר המחליף את הכליה בסינון דם), סבלו כמה מטופלים מהרעלות בגלל התגובה הכימית בין רכיבי אלומיניום במכשיר לדמם, אך החלפת תרכובות האלומיניום במיכשור פתרה את הבעיה.

במזון ובכלים

החשיפה העיקרית שלנו לאלומיניום היא בנשימה ובאכילה. אנו אוכלים אלומיניום שהצטבר בצמחים, בעיקר בעלים, וכן אלומיניום שהגיע למזונות אחרים בעיקר בתוספים מותרים לשימוש. למשל, לאבקות מסוימות מוסיפים אלומיניום כדי למנוע יצירת גושים. גם בשימוש בכלים וברדיד אלומיניום בבישול תיתכן עלייה בתכולת האלומיניום במזון, אך זו תלויה גם בחום, במשך הבישול ובסוג המזון. כך למשל, בתחקיר "עושות חשבון" מפברואר 2016 לא נמצא מעבר של אלומיניום מכלי בישול אל המזון שבושל בהם.

מצד שני, הספיגה של אלומיניום בגוף נמוכה מאוד: 0.5 אחוז ממערכת העיכול, 1.5-2 אחוז מהריאות ואילו דרך העור, למשל בשימוש קוסמטיים, הספיגה היא  0.012 אחוז כלומר כמעט לא קיימת. מרבית האלומיניום שנספג בגוף מופרש בשתן ומיעוטו במיצי המרה. במחקר בו הוזרקה ישירות אל הדם מנה של אלומיניום מסומן נמצא כי כ- 80 אחוז ממנה הופרשו בשתן תוך כשבוע, חלק הופרש לאחר זמן רב יותר וחלק כנראה הצטבר בגוף. האלומיניום מצטבר בעיקר בעצמות אך גם בריאות, בשרירים, בכבד, במח, בכליות ובטחול וידוע כי עם הגיל עולה רמת האלומיניום ברקמות האלה. אכן, הסיכונים העיקריים שעולים ממחקרים על חשיפה ממושכת לאלומיניום קשורים בעיקר לסיכון ללקות בשיטיון (דמנציה), מחלת אלצהיימר ואולי מחלות ניווניות נוספות של מערכת העצבים הקשורות בהזדקנות.

אם כך, מה עושים? מנסים כרגיל להקפיד על צריכה של תזונה מאוזנת ומגוונת  ומשתדלים להמעיט בצריכת מזון מתועש. עם זאת, חשוב לזכור שעלינו לבשל את המזון ולשמור אותו בכלי כלשהו. לשימוש בחומרים שונים עלולות להיות השלכות שונות על בריאותנו בין אם בשל הרכב הכלי או מידת השימור של המזון ואיכותו. לכן, אין סיבה לזרוק את רדיד האלומיניום ואפשר להמשיך להשתמש בו באופן מחושב ומושכל בהתאם לנסיבות ולצרכים.

38 תגובות

  • אנונימי

    רעלין

    כמה אלומיניות וכספית יש בחיסונים. אם רק הייתם יודעים

  • א

    כרגיל, חוץ מהשפעות של כמות גדולה לטווח קצר אנחנו לא יודעים כלום.

    מבאס שאין למדע ולרפואה תשובות כשמדובר בנזקי טווח ארוך.

  • טובה

    אלמיניום

    בלעתי את כיסוי האלומיניום של הכדור וזה נתקע בגרון האם זה מסוכן?

  • מעין ברנע

    בליעה של רדיד אלומיניום

    מומלץ להפנות את השאלה אל הרופא המטפל. רק בריאות.

  • סתם אחת

    רדיד אלומניום..

    מועדים לשמחה, האם רדיד כסף/אלומניום עלול להזיק רק בחימום או גם כשהוא משמש ככיסוי, במקרר?
    חן חן

  • מעין ברנע

    הוא לא מזיק גם בחימום ובבישול

    ועוד פחות מזה במקרר.

  • רינת

    היי

    היי
    לגבי רסק עגבניות אורגאני עם מכסה אלומיניום
    וקופסת פלסטיק
    אומרים במיכל לעגבניות שעשוי אלומיניום ופלסטיק
    יש יותר זליגה של החומר מהאריזה למזון
    מתלבטת אם להשתמש ברסק עגבניות
    מסיבה זו

  • באורז לבן וארסן

    דוידסון אתם לא אמינים ומשחקים בחיי אדם

    גם סיגריות עפ"י בג"צ לא ניתן להוכחה שגורם לסרטן !
    אבל כולם כבר יודעים שסיגריות זבל של מוצר שגורם לא רק לסרטן למחלות רבות .
    מה שאומר שהמחקרים לא אמינים , לא מקצועיים ומסוכנים ! בכל כתבה שלכם אני מאבד עניין , הכול סיפורים בלי כל הוכחות לכלום
    במכון דוידסון

  • אנונימי

    איזה פסיקה של בג״ץ אומרת את

    איזה פסיקה של בג״ץ אומרת את זה?ננ

  • עליזה

    רדיד אלומיניום

    מצ"ב לינק למאמר מדעי שפגשתי ברשת ונראה לי שלאור הממצאים המופיעים בו רצוי לעדכן את המידע שמופיע למעלה.
    http://www.electrochemsci.org/papers/vol7/7054498.pdf

  • אנונימי

    שאלה פשוטה....

    באם לעטוף כריך לבית הספר ברדיד אלומיניום זו סכנה בריאותית????

  • אנונימי

    רדיד אלומיניום מסוכן

    דווקא באתר הזה כן הביאו סימוכין
    http://shifke.com/%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%93-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%9...

  • חני איזנשטט כרמי

    חסרים בכתבה הזו רפרנסים, ועוד כמה דברים...

    שלום, ותודה על הכתבה. שמי חני איזנשטט כרמי , יועצת "cradle to Cradle" ומתעסקת רבות במחקר רעילותי של חומרים. קודם כל, גם אתם לקיתם בהיעדר סימוכין מדעיים בכתבה שלכם. שנית, התחקיר של "עושות חשבן" הוא פסאודו מדעי ולוקה מאד בחסר ולא הייתי משתמשת בו כלל כמקור אמין אלא להיפך כמקור שמטיל שאננות של הציבור על מוצר שהחשיפה אליו היא כן בעייתית ביותר. שלישית, הייתי מצפה שתציינו בדיוק את התנאים בהם אלומיניום כן מגיב עם המזון ולא תפטרו את קוראיכם - שסומכים על שיקול הדעת המדעי שלכם ב "תחמוצות אלומיניום אינן מסיסות במים בטווח הנייטרלי, לכן כמעט אין אלומיניום במים" - כמעט שאין תבשיל שהוא בטווח הנייטרלי כך שהטענה הזו היא לא פרקטית ולא מתייחסת למציאות בה משתמשים ברדידי אלומיניום ותבניות אלומיניום. התעלמתם מהחשיפה הכי מסוכנת שלנו לאלומיניום - דרך חיסונים, שם אין את ההגנה של העור והממבנות של המעי אלא יש הזרקה ישירה אל הדם. מי ששם לב למתחולל בגופו ישים לב שאחרי קבלת חיסון יהיו לו חלומות רעים ותחושות משונות הקשורות לקוגניציה ופעילות מוחית, אולי ערפול, אולי בלבול. הכתבה שלכם היתה מכניסה גם אותי לשאננות לולא הייתי יודעת אחרת. לא כתבתם על יכולת ההצטברות של אלומיניום בגוף כתלות ביכולת צהמולדת או הנרכשת של האדם לסלק היטב את המתכת מהגוף, לא דיברתם על משמעותו של נזק מתטבר ועל משמעותה של חשיפה מינורית אך כרונית בטווח הארוך. כל טוב, חני

  • סולי חטב

    הי חני אני אשמח לקרוא את

    הי חני אני אשמח לקרוא את הרפרנסים שאת נעזרת בהם בכתיבת התגובה.... איך אפשר לקבלם?

  • מעין ברנע

    הי סולי

    תגובה של חני היא מלפני 5 שנים ואני משערת שהיא לא מקבלת הראות וגם לא זוכרת על מה הסתמכה.

  • דני

    חני, חיסונים אינם מוזרקים לדם

    חני, חיסונים אינם מוזרקים לדם אלא לשריר.
    שנית, הכמות של האלומיניום שחיסון היא זניחה ביחס לכמות הטבעית שנמצאת במזונות ובתרופות אחרות (משהו כמו 0.625 מ"ג בחיסון לעומת 20-40 מ"ג שאנו גם ככה נחשפים אליהם).

  • עמי

    חני - גם בתגובתך חסרים הרפרנסים

    כל הליקויים שאת מציינת לגבי הכתבה - קיימים גם בתגובתך. מה מקורות הידע? הטענה על החלומות הרעים לאחר חיסון היא אנקדוטיאלית וסובייקטיבית (אלא אם כן יש בידייך מחקר מדעי שמראה זאת). חשבת אולי שהיא נובעת מהחרדה מהחיסונים?
    את מציינת את קיום האלומיניום בחיסונים - כמה אלומיניום יש? באילו חיסונים? היכן ההוכחות לנזקים? מה את יודעת על הבדלים ביכולת מולדת של ההצטברות בגוף? מה המשמעות של חשיפה מינורית וכרונית?
    אינני יודע אם טענותייך נכונות או מוטעות. במידה והן נכונות הן בהחלט חשובות ולכן אם יש בידייך מחקרים מדעיים רלוונטיים - אנא שתפי.
    כל טוב,
    עמי

  • חני

    באיחור מה... שלח לי מייל

    באיחור מה... שלח לי מייל ואשלח לך בשמחה רפרנסים. היום, שנתיים אחרי יש אפילו יותר רפרנסים איכותיים מלפני שנתיים. וכל מה שאני טוענת הוא מבוסס מחקרית. אחרת אני מסייגת או מציינת אחרת. כל טוב.

  • יונתן

    מתנגדת חיסונים טיפוסית

    אין לך שום "רפרנסים איכותיים", ואין שום דבר בטענות שלך "מבוסס מחקרית". הדבר שאת יכולה לצרף הוא מחקרים שאת לא מבינה איך לקרוא אותם, או מלקטת מתוכם רק את הפרטים שמתאימים לאג'נדה שלך או מחקרי "יוטיוב" ערוכים היטב.
    בחיסונים אין ולא היה שום אלומיניום, יש "מלחי אלומיניום", שזה מולקולה מכילה אטומי אלומיניום אבל מבחינה כימית שונה לחלוטין. את כמובן לא יודעת את ההבדל בין השניים ונהנית להפיץ את הפרנויה האנטי מימסדית שלך תוך התעלמות מהנזק הנגרם

  • אורה

    הפניה לכתבה שמופיעה בסוף (לינק לרפואת הרמב"ם)

    מקווה שמעין ברנע תקרא אותה ותגיב עליה

  • מעין ברנע

    אני לא רואה הפניה

    תוכלי לקשר בבקשה שוב? אינני יודעת למה התכוונת.

  • עמוס

    רדיד האלומיניום

    שלום דר'
    באותו הקשר, האם יש העדפה לשימוש בצד המבריק או הצד המט של הרדיד? חייבת להיות סיבה טובה לצבעוניות השונה...

  • מעין ברנע

    מרקם רדיד האלומיניום

    אכן, יש סיבה טובה להבדלים בין צדדי הרדיד, אך היא לא נובעת מהשימושיות אלא מאופן הייצור.
    באחד משלבי הייצור האחרונים, כאשר צריך לייצר רדיד דק במיוחד, יש בעיה ליצור מכשור שירדד את האלומיניום לעובי הרצוי ולכן יש רידוד של שני גיליונות ביחד ולאחר מכן הפרדה שלהם לקראת השלב הסופי של האריזה. כאשר מפרידים בין שני הגיליונות, אזור החיכוך בינהם גורם לאבדן הברק אבל מה שנראה לנו משמעותי בעין, אין לו משמעות גדולה מבחינת התכונות של הרדיד במהלך הבישול ואין צורך להעדיף את האחד על פני השני.

  • אילנה

    שאלה

    האם מיקרו גל לא בריא בכך שפוגע במזון

  • מעין ברנע

    מיקרוגל

    אפשר להרחיב את הקריאה על מיקרוגל בכתבה שלמה שמסבירה כיצד הוא עובד וגם מתייחסת לכך שאיננו מסוכן:
    https://goo.gl/ap7Jjj

  • שמעוו

    מעבר לאינפורמציית וויקיפדיה,

    מעבר לאינפורמציית וויקיפדיה, הכותב הנכבד, נמנע מלהגיד דברים נחרצים לעצם העניין. למשל, האם השימוש ברדיד אלומיניום לעיטוף מזון מכל סוג, הינו מסוכן, כן או לא?

  • מעין ברנע

    שמעון שלום

    ראשית, בכתיבת הכתבה לא נעזרתי בויקיפדיה כלל אלא במקורות מדעיים ובספרות מקצועית שאיננה נגישה תמיד לקהל הרחב.
    שנית, המטרה של הכתבה היא להביא את המידע אל הציבור ולתת לו לקבל החלטה בעצמו האם הוא מחשיב את העיטוף באלומיניום למסוכן או לא, אני חושבת שהשורה של המאמר די ברורה בהקשר הזה. אישית, אצלי בבית ממשיכים להשתמש ברדיד אלומיניום לעיטוף המזון.

  • שמעוו

    מצטער על השיבוש: הכותבת

    מצטער על השיבוש: הכותבת הנכבדה

  • אנונימי

    ואם להיות פרקטיים

    מה עדיף - נייר אפייה או נייר אלומיניום
    מה עדיף - תבנית אלומיניום או תבנית קרטון
    ומה בנוגע לסירים שאינם חד-פעמיים המכילים אלומיניום
    והאם האוכל שלנו חשוף לאלומיניום רק במגע ישיר או גם מחימום - כלומר אם ריפדתי תבנית אלומיניום בנייר אפייה - האם צמצמתי את הסכנה?

  • אריאל

    בטיחות

    בשימוש בסירי אלומיניום יש בעיה די גדולה- טמפרטורת ההתכה של אלומיניום היא 600 מעלות צלזיוס והטמפרטורה של הגז בבית שלך היא בסביבות 1900-2000 מעלות. אם משתמשים בסירים כאלה רוב הסיכויים שהוא יתרכך בזמן הבישול ואפילו יווצר בו חור (בטמפרטורה גבוה יכול האלומיניום יכול להתחמצן ואפילו לבעור למרות שזה די נדיר בשימוש ביתי). לא מומלץ. ובקשר לשימוש בתנור לא אמורה להיות בעיה.

  • מעין ברנע

    שימוש בסירי אלומיניום על אש גלויה

    תודה אריאל, אינני מכירה את המידע הזה. אבדוק אותו. בכל מקרה, מרבית הסירים שאני מכירה לשימוש על אש עשויים מפלדת אל-חלד ("נירוסטה") וסירי האלומיניום לרוב מצויים בשימוש בתנורים.

  • מעין ברנע

    פרקטיקה

    לגבי העדיפות של נייר או רדיד - השימוש בהם איננו כתחליפים זה לזה. לכל אחד מהחומרים תפקידים אחרים.
    לצורך מענה נעזרתי בשף הבית ששיתף מניסיונו:
    נייר האפיה משמש בבסיס של תבנית בתהליך האפייה כדי למנוע הדבקות, בעיקר של בצק, אל המגש/תבנית.
    רדיד האלומיניום לרוב ישמש לאיטום מעל המזון כתחליף למכסה משום שבמגע ישיר מזונות רבים נדבקים אליו אך לתבניות לרוב אין מכסה שמאפשר שימור החום בתוך התבשיל.
    מבחינת תבניות חד פעמיות - תבניות נייר אינן מתאימות לבישול מזונות עתירי נוזלים ולכן צריך לבחור את התבנית לפי אופי התבשיל שאמור להיות בה.
    מבחינת סירים - מרבית הסירים במודרניים בבתים עשויים פלדת אל חלד או בשמה העממי בישראל "נירוסטה", זוהי סגסוגת מבוססת ברזל שאין בה אלומיניום. לגבי הסירים הבודדים שהם אכן סירי אלומיניום, אכן אפשר לרפד את הסיר בנייר אלומיניום כדי לצמצם את החשיפה.

  • אנונימי

    מהו שימוש סביר באלומיניום?

    הכתבה מציינת שמחקרים מוכחים את ההשפעה המזיקה של אלומיניום והקשר בינו לחמנייה.
    מהו שימוש סביר?
    כמה אלומיניום זולג מכלי חד פעמי לאוכל?
    וכמה גרם אלומיניום זולג מפחיות?

  • מעין ברנע

    זליגת אלומיניום

    לגבי השימוש הסביר פירטתי בתגובה הקודמת.
    לגבי הזליגה - אין לי מידע מפורט לגבי סוגי כלים שונים וזה גם מאוד תלוי באופי הבישול ובמזון המתבשל. בכל מקרה, לא מדובר בגרמים אלא בכמויות מזעריות ואין כיום הנחיות להמנע משימוש בכלי אלומיניום לשימוש ביתי. המקור העיקרי של אלומיניום במזון איננו הכלים אלא תוספי המזון ומשפרי הבישול למינהם כגון המלחים מונעי הגיבוש שהוזכרו בכתבה ועל כן ההמלצה היא להמעיט באכילת מזון מתועש, זו רצויה גם בהיבטים נוספים כגון תכולת השומנים, מלחים וסוכרים שיש במזון זה.

  • קורא

    תודה על הכתבה

    הערה: בפסקה המתייחסת לכמות המומלצת של אלומיניום ‏ ‏ציינת את תהליך הדיאליזה, הבעיה שעלתה והפתרון ‏בהחלפת תרכובת האלומיניום. פסקה זו מראה למה אלומיניופ כן עשוי להזיק ולא מחזק את הרעיון הכללי.

  • מעין ברנע

    שוב דיאליזה

    מצרפת קישור מקוצר בתקוה שיעבוד.
    https://goo.gl/dsbcIt

  • מעין ברנע

    דיאליזה

    אפשר להרחיב את הקריאה בכתבה הבאה:
    http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%D7%94%D7%90%D...

  • חזי

    מגע ישיר בדם אצל חולים. חיזוק

    מגע ישיר בדם אצל חולים. חיזוק משמעותי מאוד