למרות ההפחדות, לא נראה שיש ראיות שמצדיקות את החשש מטכנולוגיית הדור החמישי של הטלפונים הסלולריים

רשת הדור החמישי, המכונה גם 5G, היא רשת תדרים סלולרית דיגיטלית הפועלת בטכנולוגיה חדשה, ועתידה להתחיל לפעול בקרוב בארץ ובעולם. הכתבות הסוקרות אותה מציינות שהיא תוכל לספק מידע ליותר צרכנים בו-זמנית, קצב העברת הנתונים בה יהיה מהיר יותר והיא תקצר את זמני השיהוי בהעברת המידע. לצד זה, חלק מהכותבים גם מזהירים מפני השלכות אפשריות שלה על בריאותנו. האם ברשת החדשה אכן טמונה סכנה?

מהי רשת סלולרית?

רשת רדיו סלולרית מאפשרת שימוש בטלפון כדי לקלוט ולשדר גלי רדיו. הטלפונים הסלולריים לא מתקשרים זה עם זה ישירות, אלא עם רשת נרחבת של אנטנות. השם "סלולרי" (תאי, באנגלית) נובע מכך שכל אנטנה מסוגלת לקלוט ולשדר, או לקיים תקשורת אחרת, עם המכשירים הסלולריים הנמצאים בשטח קטן סביבה. השטח הזה מכונה תא, או cell באנגלית.

בקצרה, הטלפון מעביר מידע אל האנטנה שבשטח השידור שלה הוא נמצא, והאנטנה מעבירה את המידע אל הנתב המרכזי של הרשת. הנתב מעביר בתורו את המידע דרך רשת הטלפונים הקווית ליעד המתאים, או במקרה שהנמען גם הוא מכשיר סלולרי, לאנטנה שמספקת לו קליטה. אם אנחנו נעים בשעה שאנחנו משתמשים ברשת הסלולרית, ועוברים מתא אחד לשכנו, אזי הרשת הסלולרית יכולה להעביר את התקשורת אל התא החדש שאליו נכנסנו. היא עושה את זה על ידי מעבר לתדר התקשורת המתאים, כיון שתאים סמוכים משתמשים בתדרים אחרים כדי למנוע הפרעות בתקשורת.

תרשים של מבנה הרשת הסלולרית | מריה גורוחובסקי, לפי תרשים של Neudorf בויקיפדיה
מתקשרים עם רשת נרחבת של אנטנות תרשים של מבנה הרשת הסלולרית | מריה גורוחובסקי, לפי תרשים של Neudorf בויקיפדיה

זמן השיהוי (Latency) של הרשת הוא הזמן שדרוש למידע להגיע מקצה אחד של קו התקשורת לקצהו השני, או מהטלפון שלנו לזה של האדם שאיתו אנו משוחחים. הוא נמדד במילי-שניות (אלפיות השנייה), וברשת 5G החדשה מבטיחים שמדובר במילי שניות בודדות – שיפור של פי 10-5 לעומת הדור הרביעי.

גלי הרדיו שבהם משתמשת הרשת החדשה מתאפיינים בתדירות (מספר מחזורים לשנייה) גבוהה יותר מהמקובל ברשתות הקיימות, ויכולה להגיע עד 28 גיגה-הרץ. השימוש בתדרים גבוהים יותר מאפשר להעביר יותר נתונים, אך תדרים כאלה עלולים ליצור הפרעות מסוימות בתקשורת, למשל כשנמצאים בתוך מבנה בטון. השימוש בתדרים הגבוהים יחייב תקשורת למרחקים קצרים יותר (מאות מטרים) לעומת גלי הרדיו ברשת הקיימת, שמשתמשים בתדרים נמוכים יותר המאפשרים תקשורת גם למרחק של מספר קילומטרים. הסיבה לכך היא שככל שהתדירות עולה, בליעת הקרינה ופיזורה (ניחוּת, Attenuation) גבוהים יותר, והאות שמנסים להעביר דועך מהר יותר עם הגדלת המרחק. לכן, הרשת החדשה תדרוש פריסה רחבה יותר של אנטנות סלולריות, בתאים קטנים וצפופים יותר.

צפירת הרגעה?

תוספת האנטנות הדרושה והמעבר לתדרים גבוהים יותר מעוררים חששות מפני סכנות פוטציאליות לבריאות המשתמשים ברשת התקשורת החדשה. אולם הראיות מצביעות על כך שהחששות אינם מבוססים.

ראשית יש להבין שקרינה היא פליטה של אנרגיה מכל מקור כלשהו. גם חום גופכם הוא סוג של קרינה, וכך גם האור המגיע אל עינינו. נהוג לחלק את הקרינה לשני סוגים בהתאם לתדירות שלה: קרינה מייננת וקרינה בלתי מייננת. רק לקרינה מייננת יש מספיק אנרגיה כדי לנתק אלקטרונים מאטומים, ולכן טמונה בה סכנה: היא עלולה לגרום לשינויים ב-DNA שלנו שיחוללו מחלות כמו סרטן.

הטלפונים הסלולריים – כולל אלה מהדור החמישי – משתמשים בסוג השני של קרינה, קרינה בלתי מייננת. לקרינה הזאת אין מספיק אנרגיה כדי לנתק אלקטרונים מאטומים, ולכן ההשפעה היחידה שלה על גופנו היא חימום, בדומה למה שעושה מכשיר מיקרוגל ביתי – אבל הרבה יותר חלש ממנו.

ובכל זאת עולים שוב ושוב חששות מהשפעות בריאותיות שליליות של הטכנולוגיה החדשה של רשת הדור החמישי. הטענות הללו שגויות בחלקן ומופרזות או לא מבוססות בחלקן האחר.

טענה 1: יותר אנטנות, יותר קרינה

תמצית הטענה: כמות הקרינה גדלה ככל שיש יותר אנטנות, וטכנולוגיית הדור החמישי דורשת רשת צפופה יותר של אנטנות.

העובדות: הטענה לא מבוססת. מאחר שהטכנולוגיה של רשת ה-5G מאפשרת להעביר מידע בקצב מהיר יותר ובאופן יעיל יותר, משרד התקשורת הישראלי מציין כי החשיפה של הציבור לקרינה דווקא תצטמצם באופן משמעותי.

כמו כן, הגדלת מספר האנטנות במרחב הציבורי תקטין את גודל התא של כל אנטנה, וכך תקצר את המרחק מהאנטנה אל הטלפון, ותגרום לכך שהוא יפלוט קרינה בעוצמה פחותה. מאחר שעוצמת הקרינה שאליה אנו נחשפים תלויה מאוד במרחק מהגורם הפולט אותה, החשש העיקרי נובע מהקרינה של המכשירים הסלולריים עצמם, שאנו נוטים לשאת על גופנו, ולא מהאנטנה הסלולרית הרחוקה.

אנטנות סלולריות | Shutterstock
לא צריך לחשוש מהאנטנה הרחוקה. אנטנות סלולריות | Shutterstock

טענה 2: גם קרינה לא מייננת עלולה לסרטן

תמצית הטענה: יש קשר בין חשיפה לקרינה בתדרי רדיו לבין סרטן, אף על פי שהיא אינה קרינה מייננת.

העובדות: הקשר בין סרטן לחשיפה לקרינה שנוי במחלוקת. מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) מציין כי רוב המחקרים שנערכו לא הראו כי קרינה בלתי-מייננת מזיקה לבריאות בשום צורה, ומחקרים שניסו לשחזר תוצאות של מחקרים שבכל זאת הדגימו נזק, כשלו בכך. בנוסף, מחקרים חדשים אף הראו כי העור האנושי מגן על גופנו גם מפני ספיגת האנרגיה הזאת.

ה-FDA מציין כי קיימת הסכמה רחבה על הצורך לערוך מחקרים נוספים שיבדקו השפעות ארוכות טווח של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, שכן מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית שחשוב לבדוק את השפעתה המתמשכת לאורך שנים. לכן גם נקבעו הגבלות בטיחות ותקנים לתקשורת סלולרית שאמורים להגן על הציבור מחשיפה לרמות גבוהות של קרינה בלתי מייננת.

טענה 3: ארגון הבריאות העולמי טוען שגלי הרדיו מסרטנים

תמצית הטענה: ארגון הבריאות העולמי עצמו סיווג את גלי הרדיו כ"מסרטן אפשרי לבני אדם".

העובדות: הטענה נכונה ביסודה, אך לא משמעותית. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות הלאומי (IARC) קבעה חמש קטגוריות לסיווג הסבירות שחומר כלשהו מסרטן. יש 120 חומרים שידוע בוודאות שהם מסרטנים לבני אדם (קבוצה 1); 82 חומרים שיש סבירות גבוהה לכך שהם מסרטנים (קבוצה 2A); עוד 311 חומרים שייתכן שהם מסרטנים (קבוצה 2B); כ-500 חומרים שאי אפשר לסווג את מידת הסכנה שלהם (קבוצה 3), וחומר אחד בקבוצה 4 שנחשב בלתי מסרטן בסבירות גבוהה.

קרינה בלתי מייננת שייכת לקבוצה 2B, של תופעות וחומרים שייתכן שהם מסרטנים לבני אדם, בדומה לטלק ולקפה. כל חומר שמחקר כלשהו הראה קשר בינו לבין הופעת סרטן נכנס לקבוצה 2. ה-IARC אף מציין כי אין בסיס רחב לקשר בין קרינה לא מייננת לסרטן, אלא רק ראיות מוגבלות. וכאמור, מחקרים שניסו לאשש ממצאים כאלה, כשלו בכך.

לפעמים קשה להסיק מתוצאות מחקר מה ההשלכות שלו על בני אדם. לדוגמה, מחקר שנערך על עכברים מצא קשר בין חשיפה לקרינה בלתי מייננת לסרטן, בתדרים שבהם משתמשות רשתות סלולריות מדור 2 ו-3. אולם המחקר השתמש בעוצמות ובמשכי חשיפה גבוהים בהרבה מרמת השימוש המרבי שעושים בני אדם בטלפונים ניידים, כך שהממצאים לא מלמדים אותנו הרבה על סכנות החשיפה לקרינה סלולרית במציאות.

לפי נתוני משרד התקשורת הישראלי, רוב הציבור חשוף לקרינה ממוצעת של עד 5 מיקרוואט לסנטימטר מרובע, ואילו הסף התחתון הישראלי לעוצמת קרינה שנחשבת מסוכנת עומד על 300 מיקרוואט לסמ"ר. הערך הזה מחמיר יותר באופן משמעותי יחסית לסף המקובל בעולם, שעומד על 1,000 מיקרווואט לסנטימטר מרובע.

אם כן, נראה כי אין ראיות חותכות לסכנות ממשיות לבריאות עקב השימוש בקרינה לא מייננת. מאחר והטכנולוגיה הסלולרית של רשת הדור החמישי היא עדיין חדשה, נדרשים מחקרים נוספים שיבדקו את ההשפעה ארוכת הטווח שלה על בריאות הציבור. אם אתם עדיין חוששים, אמצו את עקרון הזהירות המונעת וצמצמו את החשיפה שלכם לקרינה הסלולרית – ולמשל אל תלכו לישון כשהטלפון מונח על השידה ליד ראשכם. צעד כזה גם יקנה לכם הרגלי שינה נכונים יותר, ועשוי לתרום לשינה איכותית.

גיא זוהר מסביר על הסכנות, או שלא, ברשת ה-5G:

0 תגובות