ארגון הבריאות העולמי הכריז כי הממתיק המלאכותי הפופולרי הוא מסרטן אפשרי. על משמעות ההכרזה

**כתבה מ-30/06/2023. הכתבה עודכנה ב-14/07/2023**

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי הכריזה היום על הממתיק המלאכותי אספרטיים כחשוד כמסרטן אפשרי. לפני שבועיים פשטו שמועות על הצהרה זו כאש בשדה קוצים, כדרכן של שמועות מעוררות חשש. אתרי חדשות רבים ציטטו כולם פחות או יותר את אותו המקור, סוכנות הידיעות רויטרס, והעלו ספקות לגבי בטיחות הצריכה של משקאות הממותקים באספרטיים. במקביל להכרזה של ה-IARC, קבעה זרוע נוספת של ארגון הבריאות העולמי את הסף הבטוח לצריכת אספרטיים, שאינו שונה מהסף הבטוח שנקבע בעבר.

ממתיקים מלאכותיים נמצאים בשימוש נרחב בשוק המזון והמשקאות העולמי. הדיון בנוגע לבטיחות צריכתם החל מזמן וכנראה יימשך גם בעתיד. מדי פעם מתפרסמות ידיעות והצהרות המייחסות להם סכנות כלשהן לבריאות האדם, אך ראוי לציין כי עד היום טרם הוצגו עבודות המדגימות מעבר לספק סביר כי יש סכנה בצריכה סבירה של ממתיקים מלאכותיים.

סקירה של ארגון הבריאות העולמי משנת 2022 העלתה כי לא נמצא קשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים ובין סוגים שונים של סרטן, למעט קשר בין הממתיק סכרין וסרטן שלפוחית השתן. יש לציין שאפילו מחקרים בבעלי חיים, שבמהלכם האביסו את החיות בכמויות אדירות של אספרטייים, לא הראו שהוא מסרטן.

אספרטיים הוא ממתיק מלאכותי הבנוי משתי חומצות אמינו ומתוק פי 200 מסוכר. החומר התגלה בשנת 1965 ואושר לראשונה לשימוש על ידי ה- FDA,  מינהל המזון והתרופות בארצות הברית בשנת 1974 ומאז אושר לשימושים שונים עד שב-1996 הוא אושר לשימוש כתוסף בטוח בכל צורות המזון. באיחוד האירופי אספרטיים אושר לשימוש ב-1994. בשנת 2013 כחלק ממהלך בחינה כולל של כלל האישורים לתוספי תזונה אושר שוב כבטוח לשימוש.  

 

סקירה מ-2022 העלתה כי לא נמצא קשר בין צריכת ממתיקים ובין סרטן (למעט סכרין). בקבוקי משקה קל המכילים ממתיקים מלאכותיים | Darryl Brooks, Shutterstock

שיטת הדירוג

הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן היא זרוע של ארגון הבריאות העולמי של האו"ם, המסווגת סיכון לסרטן כתוצאה מחשיפה לחומרים שונים, לפי מערכת של ארבע דרגות:

  • קבוצה 1: חומר מסרטן ודאי בבני אדם – מונה 126 חומרים או גורמים, ביניהם נגיף הפפילומה, קרינה מייננת, אלכוהול ועישון מוצרי טבק.
  • קבוצה 2 - חומרים שלגביהם יש מנעד רחב של ראיות, חזקות יותר או פחות, בנוגע לסיכון לסרטן, והיא מחולקת לשתי תת-קבוצות:
    • קבוצה 2A: מונה 94 חומרים אשר ככל הנראה מסרטנים בבני אדם, ביניהם סטרואידים אנאבוליים ועיסוקים כעבודת משמרות בלילה.
    • קבוצה 2B: מונה 322 חומרים אשר ייתכן שמסרטנים, כמו עופרת, תמצית אלוורה וחמוצים אסייתיים מסורתיים.
  • קבוצה 3: כ-500 חומרים אשר אינם מסווגים כמסרטנים. בקבוצה זו משתמשים כאשר יש מחסור במידע או שהוא אינו חד-משמעי, וכאן ניתן למצוא למשל אור המגיע מנורות פלואורוסצנט.
  • קבוצה 4: חומרים שקרוב לוודאי לא גורמים לסרטן בבני אדם ויש ראיות חזקות לכך.

אספרטיים סווג לקבוצה 2B, כגורם סיכון אפשרי לסוג מסויים של סרטן כבד.

עם זאת, כפי שאפשר לקרוא בדפי עמדה של הארגון, הקטלוג של חומר או גורם לפי המדרג איננו משקף מה  הסכנה בחשיפה מוגדרת או בנסיבות חשיפה מוגדרות, אלא רק את חוזק הראיות. במילים אחרות הארגון אינו קובע מהי מידת החשיפה המסוכנת אף על פי שזהו מידע חיוני שהכרחי לדעת בנוגע לחשיפה לחומרים מסוכנים. אנשי בריאות הציבור ומקבלי החלטות צריכים להבין לא רק אם חומר כלשהו יכול אולי לגרום לסרטן אלא אם ההסתברות שהוא מסרטן היא גבוהה – והמרחק בין שתי האפשרויות הוא רב.

זאת ועוד, החלוקה לקטגוריות האלה עשויה להיות מבלבלת, למשל קפה נמצא בקבוצה 3 אבל הוא מכיל תרכובת בשם אקרילאמיד הנמצאת בקבוצה 2A, אז האם קפה בטוח לשתייה או שהוא ככל הנראה מסרטן? למעשה אין התחשבות בהקשר, באופי או במידה של החשיפה שכידוע הם חשובים עד מאוד כדי להעריך סיכון.

קשה עד בלתי אפשרי להגיע לסף הצריכה הלא-בטוחה של הממתיק. מולקולת אספרטיים | Molekuul, Science Photo Library

עד כמה הסיכון ממשי?

ננסה להבין את הסיכון באמת, לפי מספרים. זרוע אחרת של ארגון הבריאות העולמי בחנה את הסיכון שאספרטיים יגרום לסרטן או למחלות אחרות. היא מגדירה צריכה בטוחה של אספרטיים בכ-40 מ"ג לק"ג משקל גוף ליממה. מחקר שנערך לאחרונה באירופה מצא כי ריכוז האספרטיים במשקאות קלים נע בין 30 ל-527 מ"ג לליטר. נפח של פחית של משקה הוא כ-355 מ"ל. זאת אומרת שאדם במשקל 75 ק"ג היכול לצרוך בבטחה כשלושה גרם אספרטיים ביממה, יצטרך לשתות כמעט שבעה ליטרים ביממה (כ-16 פחיות) מהמשקאות העשירים בממתיק, והרבה יותר מזה מהמשקאות שבהם ריכוז האספרטיים נמוך יותר כדי להגיע למינון שנחשב מסוכן. האם אדם סביר מגיע לצריכה כזאת? בספק רב, וייתכן שהוא ימות מהרעלת מים או מהרעלת קפאין הרבה לפני שיפתח סרטן.

מספר גדול של סקירות ספרות חדשות בחנו בשנים האחרונות את שאלת הקשר בין אספרטיים לסרטן והעלו תוצאות השוללות קשר כזה - החל מאי אפשר להצביע על קשר, דרך בעיות במחקר עשויות להסביר את התוצאות וכלה בצריכת אספרטיים איננה מסרטנת. התפרסמו גם סקירות אחדות אשר העריכו כי קיים קשר כזה, אך ייתכן שהן סובלות מהטיות בחירה, כלומר עיוות באיסוף הנתונים, למשל בדיקה של אוכלוסייה הנמצאת מראש בסיכון גבוה לסרטן כמו חולי סוכרת או מחקרים תצפיתיים הסובלים מהטיות שונות שפוגמות בניתוח התוצאות.

מה משמעות ההצהרה של ה-IARC? לא עצומה. לפי שיטת הדירוג של הארגון, עישון סיגריות שווה ערך לשתיית בירה אלכוהולית או לעבודה בלוחמת אש, ללא קשר למינון החשיפה ולאופיה. בהקשר זה חשוב להזכיר את הרופא והאלכימאי השווייצרי פאראצלסוס שקבע כי sola dosis facit venenum - רק המינון עושה את הרעל. אכן, הוועדה שבחנה מה המינון הבטוח של החומר, קבעה כי אין צורך לשנות את סף הצריכה המומלצת שלו, ושאין לאספרטיים השפעות מזיקות מתחת לסף זה.

39 תגובות

  • ככ

    משקרים לכולם

    תקראו את הספר : you are being lied to של Russ Kick , יש בין השאר מאמר על אספרטיים מלפני 20 שנה .

  • אשד

    נשמע לי חשוד

    ספר בשם משקרים לכם? למה שאאמין לו?

  • יחזקאל

    לגוף יש יכולת להתמודד ויש כאלו שנולדים מראש בעמדה טובה יותר.

    מלידה נועדים למות.
    מלידה יש מטענים גנטיים שונים הקובעים מידת יכולת התמודדות,
    כך שמצב המוצא אינו שוויוני,
    אלא שכ"א בעבודה התמדה ונחישות יכול לשפר משמעותית יכולת.
    הגוף כולל הנפש נזקקים לחומרים המזינים והמתחזקים מחד
    והיזהרות מסכנות מאידך.
    כאשר כל החומרים הנדרשים מסופקים ולא מעבר למידה הסבירה,
    נשאר איך מתמודדים במחשבות מול המציאות. הימנעות מהתחזקות פיזית פיזיולוגית
    ומחשבות ופרשנות מציאות מחלישות מביאות לקושיי התמודדות וחולשת מערכות החיסון והבנייה של הגוף למרות שלכאורה חומרי ההזנה מסופקים.

  • ורד

    מיכל

    אירגון הבריאות העולמי הוא לא ארגון שדואג באמת לבריאות הציבור....והראייה - הקורונה שהיתה שקר מוחלט. זהו ארגון שאין להאמין בו. ואספרטיים כן מסרטן, זהו רעל עכברים ואין לנגוע בו. אין לנו אמון בארגון הבריאות העולמי.

  • יחזקאל

    היכן איפה ומה הראייה שהקורונה שקר?

    מחזיק עכבר אצלי שהולעט כמה ימים ב אספרטיים וממשיך לחיות היטב.
    איך זה?

  • יחזקאל

    היכן איפה ומה הראייה שהקורונה שקר?

    יש לי עכבר בכלוב שקיבל כמות אספרטיים גדולה כמה ימים והוא חי ומתפקד רגיל.
    איך זה רעל עכברים?
    אולי רעל מקקים?

  • נועה אמיר

    חומצות אמינו?

    יתכן ויש כאן טעות? אספרטם מורכב משתי חומצות אמינות? הכוונה לטבעות חד סוכר?

  • חיה

    הטייקונים הגיעו גם למכון

    הטייקונים הגיעו גם למכון דווידסון...כל חומר לא טבעי הוא מסוכן ולא בריא לא צריך להיות מדען בכדי להבין אמת פשוטה זו. די עם הטרללת.

  • יחזקאל

    כל חומר הוא טבעי

    כי מורכב מאטומים שהם חלק מהטבע.
    מה?
    הוא לא מורכב מאטומים? אטומי חומר אינם מהטבע?

  • יאיר

    הטייקונים לא הגיעו למכון. הם הקימו אותו ...

    במהרה בימינו נתעורר ונגאל מהדיקטטורה של חכמי הטבע

  • yair

    למה אתה מתכוון?

    למה אתה מתכוון בטענתך?

  • ההוא מהזה

    הזוי לי

    שאת נמצאת באתר של מכון מדעי נחשב, קוראת הסברים ונימוקים שקולים ואפילו קישורים מהם הסתמכו על הכתוב פה, אבל עדיין טוענת שמה שלא טבעי הוא רעל.. הנחה דומה לתגובה שלך היא לומר כי צריכה של חומרים טבעיים בלבד פוגעת בתפקוד המוחי ובשיקול הדעת.

  • תמוס עמם

    אבל למה זה חייב להיות סרטן?

    הטענה שלי שזה לא בינארי. בן אדם יכול לחיות חיים שלמים ולהיחשף לגורמים מסרטנים כמו אספרטיים ונורת פלורסנט מבלי לחלות בסרטן. השאלה היא אם הבריאות הכללית שלו תהיה זהה לזה שנמנע כמה שאפשר מגורמים מסרטנים במהלך חייו. אני בספק שיש מחקרים לשאלה הזו כי היא מרובת משתנים. אבל עדיין, לדעתי זו השאלה החשובה. אני נמנע ממשקאות כאלה לא בגלל החשש מסרטן דווקא אלא כי האינטואיציה שלי אומרת שאם משהו מוגדר כמסרטן הוא פשוט לא טוב לי. וכן אני יודע שגם אם אשתה 5 ליטרים מים כנראה אקבל הרעלת מים אבל זה לא אותו דבר

  • יחזקאל

    לגוף יש יכולת להתמודד ויש כאלו שנולדים בעמדה טובה יותר.

    מלידה נועדים למות.
    יש מטענים גנטיים שונים הקובעים מידת יכולת התמודדות אלא שכ"א יכול לשפר יכולת.
    הגוף כולל הנפש נזקקים לחומרים המתחזקים והיזהרות מסכנות.
    שכל החומרים הנדרשים מסופקים ולא מעבר למידה הסבירה,
    נשאר איך מתמודדים במחשבות מול המציאות. הימנעות מהתחזקות פיזית פיזיולוגית
    ומחשבות ופרשנות מציאות מחלישות מביאות לקושיי התמודדות וחולשת מערכות החיסון
    והבנייה של הגוף.

  • איל

    עם מה להמתיק קפה

    אשמח למאמר בנושא המתקת קפה תה וכו והשוואת מסוכנות הממתיקים הנפוצים
    סוכר , סכרין ( אושר לשימוש ב 1991 אחרי שחשבו בעבר שיש קשר לסרטן שלפוחית השתן ) , סוכלרוז ( יצא מחקר בודד לאחרונה אם כי מאד רחב , שהוא מסרטן ) , סטיביה שגם כלפיו יש חשדות , ממתיקים נוספים על בסיס אריתריטול ( שעלולים לפגוע בלב , שבץ )
    בקיצור , מחייב מאמר יסודי , תודה

  • יהודי

    חחחח

    העיקר שקוקה קולה יפשטו רגל ימח שמם שמאלנים

  • yair

    הערה

    דבר ראשון על תקרא סתם לאנשים שמאלנים
    דבר שני אני מסכים איתך- קוקה קולה זה משקה לא בריא בלשון המעטה, אבל שווי החברה שלה ושל כל המשקאות הדומים, עומד על כמה עשרות מליארדים אז אני בספק אם היא אי פעם תפשוט רגל

  • איל

    אשמח להתייחסות

    שני דברים שאשמח לקבל עליהם תשובה או התייחסות
    אספרטיים נפוץ גם במסטיקים מוצרי מתיקה ועוגות לא רק במשקאות דיאט לכן הסף של 7 ליטר משקה דיאט לבוגר ליום צריך תיקון מסויים
    יותר מפחיד שבטמפרטורה גבוהה אחד ממרכיבי האספרטיים הופך לחומר מסרטן , ואני די חשדן בנושא משאיות ההובלה בארץ
    אותו כנל בטמפרטורה נמוכה הופך המתנול שהוא מרכיב נוסף של האספרטיים למסרטן - האם קירור מוסיף סיכון ?

  • יחזקאל

    תוצרי גידול חקלאי מקובל ומשווק או פרי בר יכול להכיל יותר מתנול.

    מפרוק האספרטם בפחית משקה ממותק המכילה 350 מ"ל מקבל הגוף כ-18 מ"ג מתנול הרעיל למערכת העצבים ובפרט לעצב הראיה. עם זאת כמות מתנול זו נמוכה משמעותית מהכמות הנחשבת לרעילה ונמוכה גם מכמות המתנול במיצי פירות בנפח דומה: 23 מ"ג מתנול במיץ תפוזים, 29 מ"ג במיץ תפוחים ולמעלה מ-100 מ"ג במיץ עגבניות.

  • אין

    אספרטיים

    או, תודה רבה. הנה עוד מישהו שאומר שהדבר הזה לא מסרטן.

  • אלי

    אשד היקר. אני באמת תוהה היכן האמת...

    הרי לרשויות הבריאות אין אינטרס לאסור משהו שלא מזיק... למנהלי החברות הכלכליות יש אינטרס אדיר להתיר דברים שמשתלם להם....
    הגעתי לכתבה הזאת דרך קישור ממומן...
    להוכיח אחרת ממך אין לי את הכלים, רק תעזור לי לסדר את הדברים.. מה האינטרס שלכם לממן את זה שאני יגיע לקרוא הכתבה ממניע טהור..?

  • יחזקאל

    מכון דוידזון משלם כדי להפיץ את מאמריו ופרסומיו

    קישור ממומן מעיד רק על זה שרוצים להגיע לציבור רחב יותר.
    אני מניח שאחרת גם אתה לא היית מגיע למאמר.

  • אנונימי

    תחפש ביוטיוב "לויס פיטנס", הם

    תחפש ביוטיוב "לויס פיטנס", הם ככל הנראה לא ממומנים, הם העלו סרטון בנושא...

  • אשד

    שלום אלי

    חשוב להדגיש שיש כמה בעיות במה שכתבת.
    ראשית, יש כאן איזה שהיא רמיזה לגבי זה שהשימוש באספרטיים אסור, זה ממש לא נכון, אין אף גוף בריאות בעולם שאוסר את השימוש או הצריכה של הממתיק.
    בהמשך לכך, גופי בריאות ציבור עובדים לפי עקרון הזהירות המונעת - אם אין יתרון בריאותי מובהק לשימוש ואין חשש פוטנציאלי מפני נזק של הימנעות אז ההמלצה היא להגביל עד להמנע מצריכה, כמו עם אלכוהול. לגבי הרמיזה השנייה שלך בנוגע לחוסר אמינות\אינטרסים סמויים, זה לא ראוי, לא מכובד, לא מכבד ולא רציני.
    לי אין שום עניין באם תחליט לצרוך או לא אספרטיים, הדבר היחידי שמעניין אותי זה הפחדות חסרות שחר ולהכניס דברים לפרופורציה, אף אחד לא דרש ממני מה צריך להיות בכתבה.
    מקווה שבתחומים אחרים בחיים שלך אתה לא מסתובב בתחושת חרדה מקונספירציות כלל עולמיות, זה סתם מייצר לחץ ולחץ זה לא בריא :)

  • אנונימי

    מעולה. אני אמשיך עם הזירו

    סתם פאניקה על כלום

  • איל

    כבר ממזמן למדתי שהמאמרים של

    כבר ממזמן למדתי שהמאמרים של מכון דוידסון הם בדיחה גרועה. והבאת אינפורמציה מוטה ומגמתית, אי אפשר לסמוך בשיט על המאמרים שלכם. על המחקרים המוטים שלכם, על השטיות שהכותבים שלכם מיצרים כאן. הפרט הכי מעניין ומרתק שאולי יום אחד נזכה לגלות אותו, אם איזה האקר יפרוץ למחשבים שלכם, זה לגלות איזה תאגידים ובעלי מניות בדיוק מממנים ומנתבים את "המחקרים" והחוקרים שלכם. מי בדיוק הספונסרים שלכם, מי בעלי "התרומות" המסייעות במחקר וככה נלמד טוב יותר את מפת האינטרסם של "החוקרים" שכותבים בשבילכם מאמרים מוזמנים בעד או נגד פרסומים כאלה ואחרים. הפכתם לקול השופר של תאגידים והאמת המדעית הטהורה היא הדבר הכי רחוק מכם.

  • יחזקאל

    כדאי לך לטפל בחרדות שלך

    חרי ללימודים שהוא פרופסור לכימיה באונ' העברית מעיד על עצמו כשתיין קוקה קולה עם הממתיק המלאכותי ושאין סכנה בריאותית.

  • yair

    מניין לך?

    איך אתה יכול להוכיח את זה ואיך בכלל הרעיון עלה לך לראש?
    (אני מצפה לתשובה)

  • אשד

    תודה על הביקורת הבונה

    מוזמן כבודו להציג עדויות אחרות ולדון עניינית במדוע ההפניות שצורפו אינן מייצגות לדעתו את הגוף המחקרי בתחום :)

  • עפר

    מה ראית לפרסם תגובה כה אווילית?

    אם אתה לוקה בתסביך רדיפה, עליך לתור אחר מסגרת טיפולית מתאימה, ולא להטריד את כלל ציבור הקוראים.
    אולם אם, לחילופין, רצונך להעלות ביקורת עניינית ושפויה (לפחות קמעה), הרי שיועיל אם תואיל בטובך להסביר, להדגים ולנמק. אם זה אינו קשה מדי, כמובן...

  • סעער

    כנראה ממכחישי הקורונה, שחש נפגע מפרסום האמת

    יש עדיין כאלה בינינו שא-סימפטומטיים להגיון.

  • הציוני

    מתוק מסוכן

    לא להתפתות!

  • אשד

    אין שום בעיה

    אפשר לשתות למי שאוהב :)

  • זהר מיכאלי

    קבוצת 2 a ציינתם עבודות

    קבוצת 2 a ציינתם עבודות במשמרת לילה. טעות סופר או התכוונתם באמת? תודה מראש.

  • אשד

    הכוונה באמת :)

    יש להם גם משלוחי יד בקטגוריות, לוחמי-אש 1, משמרות לילה 2a.

  • אנונימי

    אשמח לקבל את המקור לסיווגים

    אשמח לקבל את המקור לסיווגים של ארגון הבריאות העולמי :)
    כתבה מצוינת

  • אשד

    זה ארגון ה IARC

    הכל נגיש ומאוד ברור אצלם באתר

  • אבי

    תופעות לוואי

    תופעות לוואי שנצפו אחרי שתיית משקה שמכיל אספרטיים כוללות: דפיקות לב מואצות,סחרחורת,שילשול,כאבי ראש,בילבול ועוד.

  • אשד

    יתכן

    אולי יש רגישות ספציפית בקרב אנשים מסוימים, כמו להרבה חומרים אחרים בטבע, זה לא משקף חוסר בטיחות. לא עלה שום דבר בנוגע לסיכון משמעותי לאוכלוסייה הרחבה בנוגע לתופעות לוואי