מדע בדקה: פולי הקפה בסכנה

1. חובבי הקפה, התעוררו

על פי דוח של מכון האקלים האוסטרלי [PDF], עד שנת 2050 השטחים החקלאיים המתאימים לגידול קפה יצטמצמו ב-50 אחוז כתוצאה משינוי האקלים, הגורם לעליית טמפרטורות ולשינוי בפיזור משקעים. השינויים יפגעו ביבול הקפה (Coffea arabica), הדורש טווח טמפרטורות מצומצם וכמות משקעים מוגדרת כדי לצמוח ולהפיק פולים איכותיים. בנוסף, הטמפרטורות הגבוהות והגשמים מסייעים להתפשטות מחלות הפוגעות בצמחים.

הפגיעה ביבול הקפה וביכולת לגדלו תפגע קשות ב-25 מיליון האיכרים המגדלים אותו וב-120 מיליון האנשים התלויים למחייתם בשרשרת אספקת הקפה. רובם אנשים עניים ביותר, שחיים על כשני דולר ליום. כבר כיום הייצור בטנזניה ירד במחצית מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת. לפי אומדנים, יבול הקפה שם צןנח ב-137 קילוגרם להקטר בכל עלייה של מעלת צלזיוס אחת לעומת הטמפרטורה האידיאלית לקפה.

ברחבי העולם שותים כ-2.25 מיליארד כוסות קפה ביממה, כפי שעושים גם רבים מתושבי ישראל. אם לא נעצור את שינוי האקלים יהיה יותר ויותר קשה להשיג קפה, מחירו ימשיך להאמיר, איכותו תושפע לרעה וכך גם טעמו.

נעם לויתן

 

2. לוסי על העצים

"לוסי" היא אולי המאובן המפורסם ביותר בעולם. העצמות המאובנות שנמצאו באתיופיה ב-1974 שייכות לנקבה צעירה מהמין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס (Australopithecus afarensis), שחיה לפני כ-3.2 מיליוני שנה. בני מין זה היו קרובי משפחה מוקדמים שלנו. בכמה מתכונותיהם דמו מאוד לשימפנזים – מוחם, למשל, היה קטן למדי – ובאחרות, כמו העמידה הזקופה, דמו יותר לנו. כ-40% מעצמותיה של לוסי נמצאו, והיא השלד השלם ביותר ממין זה שנמצא אי פעם.

מחקר חדש שם לו למטרה לברר את סיבת מותה. החוקרים זיהו שברים בעצמות הרגל, בעצם הזרוע ובגולגולת, שנגרמו כנראה סמוך למותה. אופי השברים מעיד על נפילה מגובה וניסיון שלה לבלום את הנפילה, ככל הנראה – מעץ גבוה. ממצא זה מעניין במיוחד בהתחשב במחלוקת על אורח החיים של האוסטרלופיתקוסים: האם חיו על הקרקע, כמונו, או שבילו לפחות חלק מזמנם על העצים? הנפילה שהרגה את לוסי מעידה שהייתה כנראה, על עץ, והמחקר החדש מספק אפוא עדות תומכת לאפשרות השנייה.

ד"ר יונת אשחר

 

3. מהוואי למאדים

קבוצת חוקרים סיימה את שהותה במתקן המדמה תחנת מחקר על פני מאדים לאחר שנה של בידוד. הניסוי נועד לבדוק טכנולוגיות הדרושות לקיום צוות על-פני המאדים, וגם את האינטראקציה בינם לבין עצמם כשהם מבודדים תקופה כה ארוכה בחלל סגור ובינם לבין הפיקוד על כדור הארץ. השתתפו בו שישה מדענים מתנדבים שעבדו במשך שנה בכיפה קטנה שהוצבה על ההר מאונה לואה בהוואי.

ששת המתנדבים יכלו לצאת מהתחנה אל סביבתה רק כשהם לובשים חליפות הגנה של אסטרונאוטים, כך שלמעשה הם חיו בבידוד מוחלט. אפילו הקשר שלהם עם "כדור הארץ" נערך בהשהיה של כעשרים דקות כדי לדמות את משך הזמן שדרוש לאות לעבור את המרחק ממאדים לארץ. במסגרת הניסוי הפעילו המתנדבים טכנולוגיה להפקת מים עצמאית מהקרקע, כפי שייתכן שנוכל בעתיד להפיק מהקרח התת-קרקעי במאדים. תוצאות הניסוי יאפשרו לנאס"א לתכנן טוב יותר את המשימה המאוישת למאדים שתצא לפועל בעוד עשור או שניים.

איך ייראו החיים על מאדים? | קרדיט: אוניברסיטת הוואי

ד"ר דוד פולישוק

4. החיידקים שמובילים תרופה ישירות לגידולים סרטניים

חוקרים פיתחו שיטה חדשה להכוונה מדויקת של כימותרפיה לגידולים סרטניים – בעזרת חיידקים מכווני שדה מגנטי.

כימותרפיה רעילה לגוף, ולכן נעשים מאמצים רבים לכוון אותה לגידול הסרטני בלבד. הכוונת התרופה לגידול חשובה מסיבה נוספת: לתרופות קשה לחדור לגידולים סרטניים, ובפרט לחלקם הפנימי ודל החמצן.

החוקרים הכינו אפוא שלפוחיות זעירות (ליפוזומים) מלאות בתרופה, והטעינו חיידקים מגנטוטקטיים – הנעים לאורך קווי שדה מגנטי – בשלפוחיות אלה. אחר כך הזריקו את החיידקים מכילי התרופה לעכברים שבגופם גידולים סרטניים, והפעילו עליהם שדה מגנטי שכיוון את החיידקים לעבר הגידול.

כעת באה לידי ביטוי תכונה אחרת של חיידקים אלו: הם נמשכים לאזורים דלי חמצן, ולכן נעו לעומק הגידול.
חשוב לציין שגם כאשר טיפול זה ישוכלל, הוא יהיה מוגבל לגידולים שאפשר לזהותם מראש, ולא יוכל לספק מענה מלא – למשל לגידולים שניוניים קטנים מכדי שיהיה אפשר לזהותם.

נתניאל ארמן

5. השונית שהסתתרה מאחורי שונית המחסום הגדולה

התגלתה שונית חדשה מאחורי שונית המחסום הגדולה באוסטרליה.

חוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה חקרו מבנים גיאולוגיים שהתחבאו מאחורי שונית המחסום הגדולה באוסטרליה, וגילו שונית עמוקה המשתרעת על שטח של 6,000 קמ״ר. רמזים לקיומה של השונית הופיעו כבר לפני 30 שנה, אך רק כעת הצליחו החוקרים לחקור ולמפות אותה, הודות לטכנולוגיית לידאר (Light Detection and Ranging). הלידאר פועל בדומה לרדאר, אך מדידת המרחק נעשית באמצעות קרני לייזר ולא גלי רדיו.

השונית שהתגלתה אינה שונית אלמוגים; היא מאוכלסת באצה ירוקית בשם צברית (Halimeda). האצה, בדומה לאלמוגים, מייצרת אבן גיר במהלך חייה. הצטברות אבן הגיר במשך מיליוני שנים יצרה תלים תת-ימיים, שמהם בנויה השונית.

בהמשך למיפוי, החוקרים מקווים לצלול לעומק השונית ולבדוק כיצד שינויי האקלים והחמצת האוקיינוסים משפיעים עליה ועל אוכלוסיית האצות שבה.

גיא שלייר