דגימות מהצד הרחוק של הירח, שפת הלווייתנים, משתמשים בכלים ושומרים על השיניים, שרלוט חתולת הים לא הרה אלא חולה, טיסת בואינג לתחנת החלל והתחדשות שלא נשלמה
מה חדש?
- דגימות מהצד הרחוק של הירח
- שפת הלווייתנים
- משתמשים בכלים ושומרים על השיניים
- שרלוט חתולת הים לא הרה אלא חולה
- טיסת בואינג לתחנת החלל
- התחדשות שלא נשלמה
דגימות מהצד הרחוק של הירח
סין הנחיתה בהצלחה חללית לא מאוישת בצד הרחוק של הירח, והיא אמורה להביא לכדור הארץ דגימות קרקע ראשונות מהאזור הזה. הנחתת של משימת צ'נג-אה 6 נחתה הלילה באגן אפולו, מכתש בקוטר של כ-500 קילומטר בחלק הדרומי של הצד של הירח שאינו פונה לעולם לכדור הארץ. היא מצוידת בכף חפירה ובמקדח לאיסוף דגימות, ובעוד כמה ימים אמור חלק מהנחתת להמריא מפני הירח עם כשני קילוגרמים של אדמה ואבנים. הוא יחבור לחללית המקיפה את הירח, שתביא את הדגימות לכדור הארץ לקראת סוף החודש. זו הפעם השניה בהיסטוריה שחללית נוחתת בצד הרחוק של הירח, אחרי שסין עשתה זאת לראשונה ב-2019. החוקרים מקווים כי הדגימות שתביא החללית יעזרו ללמוד את ההבדלים הגיאולוגיים בין שני צדי הירח, ולהבין את ההיסטוריה שלו. המשימה היא גם צעד נוסף בדרך ליישום התוכנית הסינית להנחית בני אדם על הירח, ובהמשך להקים שם בסיס מאויש. לכתבה המלאה באתר.
צעד נוסף בדרך ליישום התוכנית הסינית להנחית בני אדם על הירח. הדמיה של הנחתת צ'נג-אה 6 על פני הירח. מקור: CCTV
שפת הלווייתנים
הראשתנים גדולי הראש (Physeter macrocephalus) הם לווייתנים גדולים, שמנהלים חיי חברה מפותחים עמוק בים. הם מתקשרים בעזרת שפה המורכבת מרצפים של קליקים מהירים, שנקראים קודות ומכילים בין שלושה לארבעים קליקים, עם רווחים שונים ביניהם.
לכל שבט יש דיאלקט משלו, עם קודות שונות. בסך הכל זוהו כ-150 קודות, ואצל השבט שחי בים הקריבי – 21, מה שלא נשמע מספיק "מילים" בשביל תקשורת משמעותית. אבל במחקר חדש, טוענים החוקרים שלקודות יש מאפיינים שחוקרים קודמים החמיצו, ויחד איתם סך כול הקולות השונים שהלווייתנים משמיעים גדול בהרבה משחשבנו.
החוקרים בחנו 8,719 קודות שהשמיעו ראשתנים בים הקריבי, ומצאו שהלווייתנים משנים את הקצב של הקליקים בתוך הקודות ואת משך הקודה, ולעיתים גם מוסיפים קליק נוסף. כך הם בעצם יוצרים כמה קולות אפשריים מכל קודה.
"הממצאים שלנו מראים שיש הרבה יותר מורכבות בתקשורת הלווייתנים מכפי שהאמנו בעבר", אמרה אחת החוקרות. "זה מאתגר את התפיסה הקיימת כיום לגבי תקשורת בעולם החי". לכתבה באתר.
מנהלים תקשורת מורכבת. ראשתן גדול ראש | Martin Prochazkacz, Shutterstock
משתמשים בכלים ושומרים על השיניים
לוטרות ים (Enhydra lutris) ניזונות מבעלי חיים ימיים שונים, מקיפודי ים וסרטנים ועד לצדפות וחלזונות. חלקן נעזרות באבנים כדי לפצח טרף בעל שכבה חיצונית קשיחה: הן מחזיקות בטרף וחובטות בו על סלעים, או על אבן שמונחת על בטנן כשהן צפות במים.
במחקר חדש, חוקרים עקבו אחר 196 לוטרות במפרץ מונטריי בקליפורניה, שלהן הוצמדו קולרי GPS. הם גילו שהלוטרות שמשתמשות בכלים, אכן אוכלות טרף קשה יותר ופעמים רבות גם גדול יותר, מאלו שנמנעות מהם. ויותר מכך: השיניים שלהן היו במצב טוב יותר.
פיצוח של טרף קשיח בעזרת השיניים עלול לגרום לנזק, כמו שחיקה של זגוגית השן או שבירה של השיניים. נזק כזה עלול להקשות על הלוטרה לאכול וגם להוביל לדלקות מסוכנות. השימוש בכלים מאפשר להן, אם כך, לאכול מזון קשה מבלי לפגוע בשיניים, וכך להמשיך ולשגשג גם כאשר הן לא מצליחות להשיג את הטרף המועדף עליהן, שהוא קל יותר לפיצוח. לכתבה באתר.
מפצחת טרף קשיח על סלעים ואבנים. לוטרת הים | Alaskan Wildlife, Shutterstock
שרלוט חתולת הים לא הרה אלא חולה
בפברואר השנה הודיע צוות אקווריום כרישים בקרוליינה הצפונית, ארצות הברית, כי שרלוט, נקבת טריגון עגול קליפורני, בהיריון, על אף שבאקווריום שלה לא היה טריגון זכר. היא הייתה צפויה להשריץ זמן קצר לאחר פרסום ההודעה, אך זה לא קרה. עתה, לאחר חודשים של התנהלות מעוררת חשד של אנשי האקווריום, טוען הצוות ש"התפתחה אצל שרלוט מחלת רבייה נדירה, שהשפיעה לרעה על מערכת הרבייה שלה". אולם המחלה הזו לא נדירה, ומוכרת מטריגונים אחרים.
במהלך החודשים לאחר ההכרזה עדכן הצוות מדי פעם ברשתות החברתיות על מצבה של שרלוט, ועל כך שעדיין לא השריצה, אף שהייתה אמורה להשריץ כבר בפברואר. המידע המקוטע וההיריון הממושך עוררו דאגה בקרב אנשי מקצוע והציבור, שתהו על מצבה הבריאותי ואף העלו את האפשרות שלקתה במחלת רבייה. צוות האקווריום חסם חלק ממגיבים אלו, ומחק את התגובות.
עתה מתברר ששרלוט לא בהיריון, ולא ברור אם הייתה בהיריון. דאגת המגיבים הייתה מוצדקת: היא סובלת כבר זמן רב ממחלת רבייה, שמאופיינת בציסטות בשחלות וברחם מוגדל ועלולה להיות קטלנית. לכתבה באתר.
לא בהיריון אלא חולה במחלת רבייה. שרלוט חתולת הים | צילום מסך של פוסט באינסטגרם
טיסת בואינג לתחנת החלל
חברת בואינג שיגרה בהצלחה את החללית המאוישת הראשונה שלה, ושני האסטרונאוטים עושים בה את דרכם לתחנת החלל הבינלאומית. החללית "סטארליינר" (Starliner) שוגרה ממרכז החלל קנדי בפלורידה בטיל אטלס 5 של חברת ULA, עם שני אסטרונאוטים ותיקים של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א: בארי ווילמור (Wilmore) וסוניטה וויליאמס (Williams).
השיגור המאויש של חברת בואינג הגיע אחרי עיכובים ודחיות רבות, בהם ביטולים בשבועות האחרונים בגלל תקלות בטיל השיגור ובחללית עצמה. סטארליינר כבר נבחנה בהצלחה בטיסה לא מאוישת לתחנת החלל לפני כשנתיים, אבל החברה נדרשה לעשות מאז תיקונים ושיפורים לקראת הטיסה המאוישת.
שני האסטרונאוטים יבצעו סדרה ארוכה של בדיקות לחללית, כולל הטסה ידנית, עד לעגינה בתחנת החלל. לאחר כמה ימים הם ישובו בה לכדור הארץ, והיא אמורה לצנוח בדרום מערב ארצות הברית. אם הכל יעבור בשלום, צפויה בואינג לקבל רישיון להטסת אסטרונאוטים לתחנת החלל, והיא תהיה החברה השנייה שעושה זאת, אחרי ספייס-אקס שמשגרת טיסות מאוישות כבר ארבע שנים. לקריאה בהרחבה.
החללית המאוישת הראשונה של בואינג. שיגור החללית סטארליינר | NASA TV
התחדשות שלא נשלמה
מחקר חדש מצא את הראיה הקדומה ביותר לרבייה באמצעות התחדשות איברים (רגנרציה) אצל נחשוני ים. חוקרים מגרמניה בחנו מאובן בן 155 מיליון שנה של מין לא מוכר למדע של נחשון ים – קרוב משפחה של כוכב הים – שקיבל את השם Ophiactis hex ליצור המאובן היו שש זרועות, שלוש מהן בגודל רגיל והיתר קטנות ולא לגמרי מפותחות, דבר שהוביל את החוקרים להבנה שהנחשון מת בעיצומה של רגנרציה.
רגנרציה היא תהליך שבו בעל חיים מגדל מחדש איבר שאיבד. למשל חלק ממיני הלטאות מסוגלים להשיל את זנבם כדי להסיח את דעתם של טורפים ולאחר מכן לגדל אותו מחדש. יש גם אי אלו בעלי חיים פשוטים שמחדשים כך את כל איבריהם לצורך רבייה א-מינית, כלומר יוצרים עותק חדש של עצמם.
נחשוני הים נחשבים לאחד המינים המורכבים ביותר שמתרבים כך. ההתפצלות מתרחשת בדרך כלל לאורך מרכז גופם, מה שמאפשר לנחשון להתחלק לשני פרטים זהים גנטית זה לזה. המאובן החדש השתמר היטב ומכיל פרטים מבניים רבים. כך המדענים יכולים לחקור מקרוב את צורת הרבייה הזו וללמוד על התפתחותה לאורך האבולוציה. למחקר (באנגלית).
ראיה קדומה לרבייה באמצעות התחדשות איברים. נחשון הים Ophiactis hex | מתוך Thuy et al