מחקר חדש: התקשורת של ראשתנים מורכבת בהרבה משחשבנו, וכוללת מספיק קולות שונים כדי להוות בסיס לשפה

הראשתנים גדולי הראש (Physeter macrocephalus), שנקראים גם "לווייתני זרע", נחשבים לטורפים הגדולים ביותר בעולם. אלו הם לווייתנים גדולים, שיכולים להגיע לאורך של כ-16 מטר, וצוללים לעומק של יותר משני קילומטר בחיפוש אחר הטרף שלהם, תמנונים ודיונונים. וכפי שהשם שלהם חוזר ומדגיש, יש להם ראש ממש גדול – כשליש מאורך גופם הוא ראש. 

עמוק מתחת לפני הים, היצורים הענקיים הללו מנהלים חיי חברה מפותחים, שעליהם אנחנו יודעים מעט מאוד. הם חיים ב"שבטים" גדולים, שכוללים לעיתים אלפי חברים, ולרוב כל לווייתן נשאר בשבט שממנו הגיעה אימו. הם שוחים יחד, צדים יחד, ונראה שאף עוזרים זה לזה לגדל את הצאצאים.

כשראשתן נפגש עם חבר אחר מהשבט שלו, השניים מתקשרים ביניהם בעזרת שפה המורכבת מרצפים של קליקים מהירים. הרצפים האלו נקראים קודות (codas), וכל קודה היא רצף של בין שלושה לארבעים קליקים, עם רווחים שונים ביניהם. משך הזמן של רוב הקודות הוא פחות משתי שניות, אך השיחות שהלווייתנים מנהלים בעזרתן עשויות לארוך יותר משעה. לעיתים האחד משמיע קולות, לעיתים השני, והרבה פעמים הם עושים זאת ביחד. "בחברת הראשתנים, זה לא נחשב לגסות רוח לדבר באותו זמן", הסביר חוקר הלווייתנים האמריקאי שיין ג'רו (Gero) בריאיון לרדיו הציבורי האמריקאי, NPR

לכל שבט יש דיאלקט משלו, עם קודות שונות. בסך הכל זיהו חוקרים כ-150 קודות אצל כל השבטים שנחקרו, ואצל השבט שחי בים הקריבי – 21 בלבד. אם נשווה את התקשורת של הלווייתנים לשפה אנושית, הרי שלשבט הזה יש שפה של 21 מילים. זה לא נשמע מספיק בשביל תקשורת אמיתית.

"אם הייתם מקשיבים לקולות של הראשתנים, או אפילו יוצרים גרפים של גלי הקול כפי שיצרו אותם במחקרים קודמים, היה נראה לכם שהלווייתנים משמיעים את אותם קולות שוב ושוב", אמרה חוקרת הלווייתנים פרטיושה שרמה (Sharma), מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בארצות הברית, בריאיון לנשיונל ג'יאוגרפיק. האם יכול להיות שיש מורכבות נוספת לשפת הלווייתנים, שעד היום לא שמנו לב אליה?

זה מה שטוענים שרמה, ג'רו ועמיתיהם במאמר חדש. הם הראו שלקודות יש מאפיינים שחוקרים קודמים החמיצו, וכשמביאים אותם בחשבון, מתברר שסך הקולות השונים שהם משמיעים גדול בהרבה משחשבנו – ומאפשר תקשורת מתוחכמת בהרבה. 

סרטון שבו נשמעים הראשתנים מקליקים:

תקשורת מורכבת ומובנית

החוקרים בחנו את הגרפים של 8,719 קודות שהשמיעו ראשתנים בים הקריבי ונאספו בשיטות שונות, בין השאר על ידי מכשירי הקלטה שהוצמדו ל-25 מהלווייתנים. להערכתם, לפחות 60 פרטים שונים השמיעו את הקולות שבמאגר הזה. 

כשניתחו את הקודות בעזרת אלגוריתמים של למידת מכונה, מצאו החוקרים שהלווייתנים משנים את הקצב של הקליקים בתוך הקודות ואת משך הקודה, ולעיתים גם מוסיפים קליק נוסף, מאפיין שהם כינו "קישוט" (ornamentation). כך הם בעצם יוצרים כמה קולות אפשריים מכל קודה, ומגדילים מאוד את מגוון הקולות השונים שהם משמיעים. 

"הממצאים שלנו מראים שיש הרבה יותר מורכבות בתקשורת הלווייתנים מכפי שהאמנו בעבר", אמרה דניאלה ראס (Rus), אחת החוקרות החתומות על המאמר. "זה מאתגר את התפיסה הקיימת כיום לגבי תקשורת בעולם החי". 

השימוש בקולות השונים האלו, מצאו החוקרים, לא היה אקראי. "בעזרת למידת מכונה אפשר לחזות את הסדר של הקודות, כמו שאפשר לחזות את רצף ההברות או המילים במשפט", אמרה ראס. "מתברר שהתקשורת של הלווייתנים אינה אקראית או פשוטה, אלא מובנית למדי". 


הממצאים מראים שהתקשורת ביניהם הרבה יותר מורכבת שחשבנו. ראשתנים גדולי ראש | Martin Prochazkacz, Shutterstock

יצור תבוני ושונה

האם הלווייתנים מעבירים מידע בעזרת הקולות הללו, בדומה למה שאנחנו עושים כשאנחנו מדברים זה עם זה? חוקרים רבים סבורים שזו אפשרות ממשית. כשמסתכלים על התקשורת ביניהם, אמר ג'רו, "קשה לא לראות בני דודים שמשחקים ומפטפטים תוך כדי כך, או אימהות שמוסרות את התינוקות לבייביסיטר ומחליפות כמה מילים, לפני שהן יוצאות לאכול משהו בעומק הים". 

עם זאת, יש חוקרים שמטילים בכך ספק. חוקר הלווייתנים לוק רנדל (Rendell), שלא היה מעורב במחקר, הזהיר בריאיון לכתב העת המדעי Science מההשוואה בין קולות הלווייתנים לשפה אנושית. מהמחקר עולה ששינוי הקצב של הקודות נעשה הרבה פעמים בתיאום בין הראשתנים ש"משוחחים" זה עם זה – אם אחד מהם משמיע קולות בקצב נמוך יותר, גם השני מאט את הקצב. "ההרגשה שלי היא שהסינכרון הזה הוא החלק החשוב", אמר רנדל. הוא טוען שהלווייתנים עשויים להשמיע קולות באותו קצב כמו שאנשים שרים או מנגנים יחד באותו קצב – לא כדי להעביר מידע, אלא כדי לחזק את הקשרים ביניהם. 

כמובן, אפילו אם הראשתנים כן מדברים ביניהם בצורה דומה לזו של בני אדם, אין לנו עדיין שום מושג מה הם אומרים. "אנחנו לא הולכים לפתע פתאום לדבר ראשתנית שוטפת", אמר דיוויד גרובר (Gruber), חוקר נוסף החתום על המאמר, לנשיונל ג'יאוגרפיק. "אבל אנחנו לומדים. טיפה אחר טיפה, הראשתנים מגלים לנו את סודותיהם". 

גרובר עומד בראש פרויקט CETI, ששם לו למטרה לפענח את התקשורת של הלווייתנים. זה לא מקרי, כנראה, שראשי התיבות של הפרויקט נשמעים בדיוק כמו פרויקט אחר – SETI, שמחפש אחר חיים תבוניים בחלל החיצון. אחרי הכול, שני הפרויקטים מנסים ליצור קשר עם יצורים תבוניים השונים מאיתנו מאוד. "תארו לעצמכם שהייתם פוגשים צורת חיים לא אנושית, לא מבוססת DNA, שמשתמשת במערכת תקשורת שונה לחלוטין משלכם. איך הייתם מנסים לתקשר איתה?", שאל גרובר בריאיון ל-Science. "זה פחות או יותר מה שאנחנו מנסים לעשות עם הלווייתנים".

0 תגובות