האנשים הראשונים באירופה – לפני 1.4 מיליון שנים, הוכרז הזוכה בפרס אָבֶּל, הטעות הקטנה של דרווין, להרגיש חום ביד תותבת ודגיג הרעם
מה חדש?
- האנשים הראשונים באירופה – לפני 1.4 מיליון שנים
- הוכרז הזוכה בפרס אָבֶּל
- הטעות הקטנה של דרווין
- להרגיש חום ביד תותבת
- דגיג הרעם
האנשים הראשונים באירופה – לפני 1.4 מיליון שנים
האירופאים הראשונים הגיעו ממזרח. הראיות העתיקות ביותר לנוכחות אנשים ביבשת הן כלי אבן שנמצאו ליד העיירה קורולבו (Korolevo) באוקראינה, ותוארכו ל-1.4 מיליון שנים לפני זמננו. מדובר ככל הנראה בבני המין הומו ארקטוס (Homo erectus), שהתפתח באפריקה ויצא משם לאסיה, ולבסוף לאירופה. החוקרים סבורים שהאנשים הקדומים הגיעו מכיוון גיאורגיה, שם נמצאו כלים דומים שמתוארכים ל-1.8 מיליון שנים לפני זמננו. מאוקראינה הם המשיכו מערבה, ואתרים שלהם מלפני 1.2-1.1 מיליון שנים נמצאו בצרפת ובספרד.
קורולבו היא המקום הצפוני ביותר שבו נמצאו כלים של הומו ארקטוס. העובדה שהם חיו שם מעידה על יכולת הסתגלות מרשימה. "בעבר חשבנו שקרובינו הקדומים לא יכלו לשרוד בקווי הרוחב הצפוניים הקרים, ללא שימוש באש או טכנולוגיה מתקדמת לייצור כלי אבן", אמר אנדי הריס, אחד החוקרים החתומים על המאמר. "אבל עכשיו יש לנו ראיות שהומו ארקטוס חיו צפונה יותר מכל מה שתועד בעבר בתקופה מוקדמת זו". למאמר (באנגלית). להודעה לעיתונות (באנגלית).
מתוארך ל-1.4 מיליון שנים לפני זמננו. כלי אבן שנמצא באתר | Roman Garba
ד"ר יונת אשחרהוכרז הזוכה בפרס אָבֶּל, "הנובל של המתמטיקאים", לשנת 2024: פרופ' מישל טלגרן מהמרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת
טלגרן הוא חוקר ותיק שתגליותיו פורצות הדרך קידמו את הבנת התהליכים האקראיים המתרחשים סביבנו. הבנה זו חיונית למשל לחיזוי מזג האוויר ולמודלי שפה גדולים המשמשים בבינה מלאכותית. הוא עסק בתחומי ההסתברות והאנליזה הפונקציונלית, אשר דנה במרחבים בעלי אינסוף ממדים. יישומי עבודתו משתרעים עד לפיזיקה של מצב מוצק, בדגש על חומר מעניין בשם "זכוכית ספין", שבה האקראיות שולטת. סיפורו האישי של טלגרן אינו שגרתי. בגיל חמש הוא איבד את הראייה בעין ימין ממחלת רשתית גנטית, ועשור לאחר מכן כמעט שאיבד את עינו השנייה. בתקופת מחלתו הוא גילה את הכישרון שלו לפיזיקה ומתמטיקה, ועל אף שהחל את דרכו האקדמית במוסד לא מובחר במיוחד, הוא קיבל הצעה יוקרתית לדוקטורט בפריז, שם היה תלמידו של אחד מגדולי הדור. לאורך השנים גם כתב ספרים והנגיש את עבודותיו לקהלים רבים. טלגרן יקבל את הפרס מידי מלך נורבגיה בטקס חגיגי שייערך בחודש מאי. לכתבה.
יהונתן ברקהיים
קידם את הבנת התהליכים האקראיים שסביבנו. מישל טלגרן | Peter Badge / Typos1 / Abel Prize 2024
הטעות הקטנה של דרווין
אחת ההנחות המקובלות בנוגע לעולם החי היא קביעתו של צ'רלס דרווין שאצל היונקים הזכרים גדולים מהנקבות במידה ניכרת. במשך השנים נשמעו לא מעט קולות שקראו תיגר על ההנחה הזאת, אך בהיעדר מידע מהימן על מסת הגוף של כל מיני היונקים אי אפשר היה לקבוע בוודאות מי צודק.
שלושה אקולוגים מאוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית הצליחו כעת לערער את הנחתו של דרווין, באמצעות סקירה סטטיסטית של מאגרי מידע חדשים המכילים נתונים על גודלם של זכרים ונקבות מיותר מ-400 מיני יונקים. מהממצאים עולה שב-45 אחוז מהמינים הזכרים אכן גדולים מהנקבות, אך בשאר המינים הגודל של הזכרים והנקבות זהה (39%) או שהנקבות גדולות מהזכרים (16%). וכשבוחנים את ההבדלים באורך הגוף, במקום המסה, בכמחצית מהמינים הגודל דומה.
אף שהממצאים מתייחסים רק לשיעור קטן ממיני היונקים, הם מראים שבלא מעט ממיני היונקים - ואולי אף ברובם – הזכרים אינם גדולים מהנקבות. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).
מהמינים שבהם הזכר והנקבה דומים בגודלם. סוס וסוסה | SEVENxOFFICIAL, Shutterstock
סהר צדקהלהרגיש חום ביד תותבת
בני אדם נעזרים בידיהם מדי יום לפעולות שונות ומגוונות. מעבר לשימושן של הידיים להפעלת כלים ולהזזת חפצים, הן גם משמשות לחישה של העולם. לכן, קטיעה של יד עלולה להוביל לאובדן של יכולות בסיסיות רבות, ביניהן גם היכולת למשש את הסביבה ולגלות על עצמים בסביבה מידע חשוב כמו צורה, מרקם וטמפרטורה.
במחקר חדש, שאפו חוקרים להשיב לאדם שידו נקטעה את חישת הטמפרטורה, באמצעות שימוש ביד תותבת מתקדמת. הם הצמידו לאצבע המורה של היד התותבת חיישן שיכול לזהות את הטמפרטורה של העצמים שאיתם הוא בא במגע, ובאמצעותו הפעילו מכשיר נוסף שהוצמד לגדם היד וחימם או קירר אותו בהתאם. חימום או קירור הגדם בנקודה מסוימת הביא להפעלה של עצבים שקישרו בעבר בין היד למוח, ואיפשרו לנבדק לשוב ולחוש בטמפרטורה דרך ידו החדשה.
"עם הטכנולוגיות החדשות האלה אני יכול להבין טוב יותר במה אני נוגע. ללא ספק, העדיפות הראשונה שלי תהיה להשתמש בזה במטבח, לבישול", סיכם הנבדק. לכתבה.
אפשר להשיב לקטועי גפיים את חישת הטמפרטורה. חיישן שהוצמד לתותב מאפשר לחוש את הטמפרטורה השונה של קוביות מתכת | צילום: EPFL/Caillet, CC BY-SA
טל פישרדגיג הרעם
חוקרים מהאוניברסיטה בברלין חשפו מנגנון חדש ומפתיע להפקת קול בדג הקטנטן Danionella cerebrum, שאורכו 12 מ"מ בלבד. הדג הזכר מפיק סדרות ארוכות של נקישות בעוצמת קול של עד 140 דציבלים, השקולה לזו של צופר של אמבולנס או פטיש אוויר. חולייתנים משתמשים בדרך כלל בשרירי השלד שלהם כדי להפיק קולות, כך שהם מוגבלים בידי מהירות ההתכווצות של השריר. עד כה לא היה ברור איך הדג הזעיר מתגבר על המגבלה. כעת מתברר שהמנגנון מאפשר לדג להפיק פעימת קול קצרה ורמה ללא תלות בשרירי השלד, אלא בהפעלת שריר קולי המניע את הצלע החמישית כמקל תיפוף שהולם בשלפוחית הציפה של הדג. סיבי השריר הקולי דקים במיוחד ומאפשרים מעבר מהיר של חמצן וגלוקוז ויעילים בהפקת אנרגיה, ולכן פועלים מהר מבלי להתעייף. מספר פעימות הקול יכול להגיע ל-120 נקישות בשנייה. זהו תיעוד ראשון של מנגנון הפקת קול רם שמתעלה מעבר למגבלות המוכרות של מערכת שרירי השלד בחולייתן כה זעיר. למחקר המלא.
הדג מפיק את הקול הרם על ידי נקישות משני צידי שלפוחית הציפה:
אילוסטרציה של מערכת הפקת הקול בדג:
