כלים של פילים, החולדות של משטרת הגבולות, מצפים לטוב, הצלחה ואכזבה בניסוי הסטארשיפ ולשבת או לעמוד? לזוז!
מה חדש?
- כלים של פילים
- החולדות של משטרת הגבולות
- מצפים לטוב
- הצלחה ואכזבה בניסוי הסטארשיפ
- לשבת או לעמוד? לזוז!
כלים של פילים
ידוע שפילים אוהבים מקלחות – בטבע הם מתיזים על עצמם מים בעזרת החדק. מה יעשו אם ניתן להן צינור?
חוקרים מגרמניה שצפו בפילות אסייתיות בגן החיות של ברלין דיווחו לאחרונה כי שלוש מהן – מארי, פאנג-פה ואנצ'לי – משתמשות במיומנות רבה בצינור מים ככלי עזר למקלחת. מארי הרשימה את החוקרים במיוחד: היא אחזה בצינור במיומנות רבה ושינתה כמה פעמים את אחיזתה בו, באופן שאיפשר לה לרחוץ היטב את כל גופה, לרבות האחוריים והגב.
אנצ'לי, לעומת זאת, נצפתה כשהיא מפריעה למקלחת של מארי על ידי תמרון מורכב של הצינור: היא קיפלה, מחצה אותו ועצרה את זרימת המים. אנצ'לי עשתה זאת יותר ויותר ככל שחלף הזמן, אולי משום שהבינה את התוצאה. החוקרים משערים שמדובר בחבלה מכוונת, אך לא הצליחו להוכיח את זה בוודאות.
ידוע ממחקרים קודמים שפילים, כמו בעלי חיים נבונים אחרים, משתמשים במגוון כלים. אך האופן המתוחכם שבו הפילות השתמשו בצינור ושלטו בזרם המים שבתוכו לצורכיהן עשוי להעיד על הבנה עמוקה יותר משחשבנו. למאמר (באנגלית).
מעיד על הבנה עמוקה יותר משחשבנו. פילה מתיזה על עצמה מים מצינור | ליאת פלי באמצעות פיירפליי
.jpg?itok=C_yzBWql){kind=small}
אלכס אברוטיןהחולדות של משטרת הגבולות
הסחר הבלתי חוקי בבעלי חיים ובחלקיהם מאיים על הישרדותם של מינים רבים. כדי להילחם בתופעה פותחו שיטות לסריקת מכולות ומטענים בנמלים, בין השאר בעזרת כלבים. כעת מחקר שנערך בטנזניה בדק את האפשרות להשתמש לאותה מטרה בחולדה האוגרת הדרומית הענקית (Cricetomys ansorgei).
החוקרים אימנו 11 חולדות לאתר ארבעה חומרים מן החי שהסחר בהם אסור: קשקשי פנגולינים, קרני קרנפים, חטי פילים ועץ הסיסם האפריקני. לאחר מכן הטילו עליהן לזהות 12 דגימות של החומרים הללו מתוך מאה דגימות שכללו גם חומרים אחרים. החולדות איתרו בהצלחה 86 אחוז מחומרי המטרה וטעו רק ב-1.3 אחוז. כשנעזרו בשתי חולדות לפחות, הגיעו לזיהוי מלא של חומרי המטרה בלי שינוי משמעותי בהתראות השווא.
החולדות גם הפגינו יכולת הכללה שאפשרה להן לזהות את המין כולו ולא רק את הפרט שלמדו להריח. הן גם מגיעות למקומות צרים שכלבים לא מגיעים אליהם, והשימוש בהן זול ופשוט. כעת יש לבחון את תפקודן גם בתנאים השוררים בנמלי המסחר האמיתיים. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
בניסוי החולדות אומנו לאתר ארבעה חומרים מן החי שהסחר בהם אסור. חולדה באפוד | ליאת פלי באמצעות מידג'רני
מצפים לטוב
עם הגידול באוכלוסייה האנושית והארכת תוחלת החיים, לצד התפתחות הטכנולוגיה הרפואית, הלך וגבר השימוש בתרומות דם, אך הביקוש להן תמיד עולה על ההיצע. אחד הקשיים הוא אורך חיי המדף הקצר של מוצרי הדם עקב פגיעותם הרבה לתנאי הסביבה.
במחקר חדש הצליחו חוקרים לצפות תאי דם אדומים בשכבת צורן (סיליקון), בהשראת אצות צורניות, יצורים חד-תאיים שהצורן בדופן התא החיצונית שלהם מעניק להם עמידות גבוהה מפני קפיאה. הציפוי מעניק לתאי הדם קשיחות והגנה בלי לפגוע ביכולת ההובלה של חמצן ופחמן דו-חמצני או בגמישות התאים.
יתרון משמעותי נוסף, שהתגלה בניסויים בבעלי חיים, הוא יכולתם של תאי דם מצופים צורן לא לעורר תגובה חיסונית אצל הנתרם, גם כשקיבל סוג דם לא תואם לשלו, ואפילו כשהתרומה הגיעה מבעל חיים ממין אחר.
המחקר הראה כי ציפוי הצורן מגן על תאי הדם מהקפאה ושומר על תפקודם, דבר שיכול להאריך את משך הזמן שמנת הדם תישאר תקינה וזמינה לתרומות רפואיות. פתרון חדשני זה עשוי לשפר משמעותית את ניהול משאבי הדם. לכתבה באתר.
ציפוי הצורן עשוי להאריך את אורך חיי המדף של מנות הדם. תאי דם אדומים מצופים ברשת צורן | ליאת פלי באמצעות DALL-E
ד"ר גל חיימוביץ'הצלחה ואכזבה בניסוי הסטארשיפ
חברת ספייס אקס שיגרה הלילה בהצלחה את מערכת סטארשיפ לטיסת המבחן השישית שלה. השיגור עבר כמתוכנן, אבל זמן קצר לאחר הפרדת החללית מטיל השיגור, סופר הבי, הודיעה החברה כי לא יתבצע ניסיון נחיתה שלו באתר השיגור, משום שלא כל תנאי הבטיחות מתקיימים. במקום זאת הטיל ביצע את תמרון הנחיתה בים, ועשה זאת בהצלחה רבה. החללית המשיכה כמתוכנן לטיסה תת-מסלולית, כשלקראת החזרה לאטמוספרה הפעילה את אחד המנועים בחלל, בפעם הראשונה. היא עמדה בהצלחה בכניסה לאטמוספרה, למרות שינויים במגיני החום, וביצעה היטב תמרון נחיתה מעל פני האוקיינוס ההודי באתר המתוכנן. נראה שכבר באחד הניסויים הקרובים תתקדם החללית לכניסה למסלול סביב כדור הארץ, ולניסויי נחיתה מבוקרת ביבשה. לכתבה באתר.
החברה הודיעה כי לא תנסה לתפוס שוב את טיל השיגור, סופר הבי. שיגור טיסת הניסוי השישית של סטארשיפ | מקור: SpaceX
איתי נבולשבת או לעמוד? לזוז!
אחת השיטות הפופולריות כיום לצמצום נזקי הישיבה הממושכת היא מעבר לעבודה בעמידה בעזרת שולחנות מתרוממים או עמדות עבודה מתכווננות. אולם מחקר שעקב אחרי יותר מ-83 אלף משתתפים לא מצא תועלת בריאותית משמעותית בעמידה לעומת ישיבה.
חוקרים מאוסטרליה ומהולנד בדקו אם סוג התנוחה שאדם נמצא בה במהלך היום, כמו ישיבה או עמידה, עשוי להשפיע על הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. החוקרים השתמשו במאגר הנתונים הגדול UK Biobank, המבוסס על נבדקים שענדו במשך שבע שנים צמיד חכם שעקב אחר רמת פעילותם, אורח חייהם ומצבם הרפואי. מהממצאים עלה שישיבה ממושכת אכן מעלה את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם, ואילו עמידה ממושכת של יותר משעתיים ביום במקום אחד אומנם לא החמירה את הסיכוי ללקות במחלות לב, אבל גם היא העלתה את הסיכון לחלות במחלות כלי דם ב-22 אחוז עבור כל שעת עמידה נוספת.
"העמידה צריכה להשתלב בסוגי פעילות אחרים שגורמים לגוף לנוע", אמר מוביל המחקר, מת'יו אחמדי. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
הממצאים הראו כי אין תועלת בריאותית משמעותית בעמידה לעומת ישיבה. איש צעיר עובד מול שולחן עמידה | ליאת פלי באמצעות מידג'רני
