למה כלבים מכשכשים בזנב? שודדות האבקה האבודה, השם הרע של הדובים הקליפורניים, פרחים ופירות מתחת לפני האדמה וצלופח מתורבת לשבת
מה חדש?
- למה כלבים מכשכשים בזנב?
- שודדות האבקה האבודה
- השם הרע של הדובים הקליפורניים
- פרחים ופירות מתחת לפני האדמה
- צלופח מתורבת לשבת
למה כלבים מכשכשים בזנב?
כל יום, במיליוני בתים ברחבי העולם, איש או אישה נכנסים הביתה והכלב שלהם מקבל את פניהם בשמחה ובכשכושי זנב. אם עוד לא חוויתם דבר כזה, אנו ממליצים בחום! זוהי האינטראקציה השכיחה ביותר בעולם בין אדם לבעל חיים, אך התנהגות הכשכוש של הכלבים כמעט ולא נחקרה. מה שברור הוא שכלבים מכשכשים בזנב הרבה יותר מקרובי משפחתם הפראיים.
מאמר שפורסם לאחרונה מעלה שתי השערות בנוגע לדרך שבה התעצבה התנהגות הכשכוש במהלך ביותו של הכלב. הראשונה גורסת שההתנהגות קשורה גנטית לתכונה אחרת שהאדם בחר בתהליך של ברירה מלאכותית במהלך הביות, כמו כניעות או מזג רגוע. כשהאדם העדיף להרבות כלבים רגועים, התנהגות הכשכוש נבררה גם היא. לפי ההשערה השנייה, התנהגות הכשכוש נבררה ישירות בידי האדם, ביודעין או בלי תכנון מכוון.
בני האדם נמשכים לגירויים קצביים, ואף מקבלים מהם תגמול רגשי חיובי – מי מסוגל לעמוד במקום כשיש מוזיקה קצבית ברקע? ייתכן אם כך שאנשים העדיפו כלבים שכשכשו בזנבם בהתלהבות ובנחישות, וכך גרמו לתכונה הזו להתפתח. למאמר המלא (באנגלית).
לפי אחת ההשערות, התנהגות הכשכוש נבררה ישירות בידי האדם, ביודעין או בלי תכנון מכוון. כלבלב מכשכש בזנב | Shutterstock, Reddogs
שודדות האבקה האבודה
חוקרים שטיילו בהרי האפנינים באיטליה תיעדו דבורי דבש (Apis mellifera) מטרידות דבורי בומבוס גדולות (Bombus lapidarius) על גבי תפרחת של קוצן. תחילה הם חשבו שדבורי הדבש ניסו לגרש את הבומבוסים ממקור המזון. אך בחינה של הסרטונים הראתה שהדבורים הקטנות ליקטו את אבקת הפרחים מגופן השעיר של הבומבוסים וגנבו אותה לעצמן – תופעה שתועדה עד כה רק בצפון אמריקה.
החוקרים תיעדו את התופעה גם בשנתיים הבאות. היא התרחשה בסוף הקיץ, כשהפרחים היחידים שפרחו היו הקוצן ועוד מין של דרדר. נראה שדבורי הדבש מתקשות לדחוף את לשונן הקצרה לתפרחת הקוצן ולכן, בהיעדר פרחים אחרים, הן גונבות את האבקה מהבומבוסים. במקומות שבהם פורח גם הדרדר, דבורי הדבש אוכלות מהתפרחת הנגישה שלו ומניחות לבומבוסים, שמעדיפות לאכול מהקוצן בכל מקרה.
דבורי הדבש נטו לגנוב יותר מבומבוסים זכרים, שהפגינו יותר אורך רוח כלפי השודדות. מעניין לדעת אם גניבת האבקה משפיעה לרעה על הבומבוסים או על רביית הפרח, שמסתמך על דבורת הבומבוס להאבקתו. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר המלא (באנגלית).
סרטון המראה דבורת דבש גונבת אבקה מדבורת בומבוס:
השם הרע של הדובים הקליפורניים
כשהאירופאים הגיעו לראשונה לקליפורניה הם תיארו את דובי הגריזלי שמצאו שם כמפלצות עצומות ומסוכנות. התפיסה הזאת עודדה ציד של הדובים והובילה להכחדתם, כנראה בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת. אך גילויים חדשים מראים שהדוב הקליפורני ניזון בעיקר מצמחים, וגם לא היה עד כדי כך גדול.
על סמך אוספים מוזיאוניים של עצמות, עור ופרווה, וניתוח של האיזוטופים בהם, הצליחו החוקרים לשחזר את תזונת הדובים. התוצאות הראו שרק עשירית מתזונתם הייתה מן החי. בעקבות התפשטות בני האדם באזור תזונת הדובים אכן השתנתה מעט והם אכלו יותר בשר, אך מרבית התזונה שלהם עדיין הייתה מן הצומח.
החוקרים גם אספו קטעי ארכיון מעיתונים שדיווחו על דובי הגריזלי, ובעיקר על טריפה של צאן ובקר. הם מצאו שהדובים הרגו הרבה פחות חיות ממה שנטען. ”אף שחלק מהסיפורים היו נכונים במידת מה, הם בהחלט לא היו הסיפור המלא", הסביר מחבר המאמר, אלכסיס מייכג'ילי (Mychajliw). למאמר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
”אף שחלק מהסיפורים היו נכונים במידת מה, הם בהחלט לא היו הסיפור המלא". דוב גריזלי | Shutterstock, Kruzich
מאי שדהפרחים ופירות מתחת לפני האדמה
דקלים, כמו הרוב המוחלט של הצמחים בעלי הפרחים, מצמיחים פרחים ופירות מעל פני האדמה, ומגדלים את השורשים בתוכה. אולם מין לא מוכר עד כה למדע של דקל מבורנאו, Pinanga subterranea, מצמיח פרחים ופירות הקבורים לחלוטין מתחת לאדמה. זו תכונה מפתיעה, שלכאורה מקטינה את הסיכוי להאבקת הפרחים ולהפצת הזרעים. ואכן, עד כה היה ידוע רק על סוג אחד של סחלבים אוסטרליים (Rhizanthella) עם פרחים ופירות קבורים.
החוקרים שכתבו על הדקל, שמוכר היטב לתושבי בורנאו, סבורים שהוא מסתמך לפחות באופן חלקי על האבקה עצמית. ייתכן שגם חיפושיות שנוברות באדמה עשויות לסייע בהעברת אבקה בין הפרחים. בנוסף, חזירים מזוקנים החיים באי, שנמצאים בסכנת הכחדה, יודעים למצוא את פירות הדקל הקבורים ולאכול אותם, וכך להפיץ את הזרעים בצואה.
"העובדה שהדקל היה מוכר לאנשי המקום זמן רב לפני שהתגלה למדע היא קריאת השכמה לאמץ במלואו את הידע הילידי, במאמץ לקטלג את כל החיים עלי אדמות", סיכמו החוקרים את תגליתם. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למחקר (באנגלית).
מצמיח פרחים ופירות הקבורים לחלוטין מתחת לאדמה. הדקל מבורנאו | Royal Botanic Gardens Kew
תמר לביאצלופח מתורבת לשבת
לצד ההכרזה של חברת Aleph Farms הישראלית על תחילת השיווק המסחרי של בשר בקר שגדל במעבדה, מתברר שהמאמצים הולכים גם לכיוונים אקזוטיים יותר. לאחרונה נודע שהחברה הישראלית Forsea הצליחה לגדל במעבדה בשר צלופח, שיימכר במסעדה טבעונית בטוקיו.
צלופחים מתחילים את חייהם בים הפתוח, עוברים לנהרות בהתבגרותם וחוזרים לים להתרבות. לכן קשה מאוד לגדל צלופחים בחוות. ביפן, הצלופח נחשב מעדן מיוחד, ובשל הביקוש הגבוה והקושי לגדל אותם, אוכלוסיית הצלופחים מצטמצמת בהתמדה, ואילו מחירם עולה ועולה, וכבר מתקרב ל-250 דולר לקילוגרם.
חברת Forsea הצליחה לגדל בשר צלופח מתורבת במעבדה בעזרת תאים עובריים שנלקחו מביצית מופרת של צלופחית. החברה משתמשת באורגנואידים, צברי תאים שמדמים איבר כלשהו של בעל חיים, ועד כה שימשו למחקר בלבד. כך אפשר לשלב תאי שומן ושריר כדי לחקות את טעמו המיוחד של הצלופח. אף על פי כן, כדי להגיע לטעם המדויק עדיין חייבים להוסיף לבשר המתורבת רכיבים נוספים מהצומח. לקריאה בהרחבה (באנגלית).
החברה הישראלית Forsea הצליחה לגדל במעבדה בשר צלופח, שיימכר במסעדה טבעונית בטוקיו. תבשיל צלופח צלוי | Basico, Shutterstock
אורי ברמן