חלב של נמלים, כמו ברווז - אבל דינוזאור, המוח שהקדים את הראש והחיסון המלכותי של הכוורת
מה חדש?
- חלב של נמלים
- כמו ברווז - אבל דינוזאור
- המוח שהקדים את הראש
- החיסון המלכותי של הכוורת
חלב של נמלים
חלב מזוהה בדרך כלל עם יונקים, אבל במחקר חדש התגלה שנמלים מפרישות מזון עשיר, שתפקידו דומה. כדי לחקור את מערכת היחסים בין נמלים במושבה, צוות המחקר, בהובלת אורלי שניר מאוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, בודד נמלים מהמין Ooceraea biroi בשלבי חיים שונים. הם גילו כי גלמים שבודדו במבחנה הפרישו כמויות גדולות של נוזל וטבעו בתוכו אם החוקרים לא סילקו אותו.
כשסימנו בצבע מאכל גלמים לא מבודדים, גילו החוקרים שהזחלים שותים את הנוזל ובלעדיו רבים מהם מתים. הנמלים הבוגרות מניחות את הזחלים על הגלמים, כדי שישתו, וגם שותות בעצמן כדי למנוע מהגלמים למות בטביעה, או מזיהום.
החוקרים גילו כי ה"חלב" מכיל חומרי מזון, הורמונים, וחומרים המשפיעים על תאי עצב. הם גם מצאו כי בעוד מינים של נמלים הגלמים מפרישים חלב דומה. הגילוי מראה שגם לגלמים תפקיד חשוב במושבות נמלים, וייתכן שהחלב שלהם עוזר ללכד את הנמלים יחדיו. "מצאנו מנגנון שמאחד את המושבה", אמרה שניר. "שכורך יחדיו נמלים בשלבי התפתחות שונים לישות לכידה, אורגניזם-על". לקריאה בהרחבה (באנגלית). על חלב "אחר":
נמלים וזחלים | צילום: Daniel Kronauer
נעם לויתןכמו ברווז - אבל דינוזאור
ציפורים, על שלל סוגיהן, הן צאצאיות ישירות של הדינוזאורים, ומבחינה ביולוגית נחשבות לדינוזאורים בעצמן. אנו רואים כיום ציפורים עפות באוויר, רצות על היבשה, שוחות במים ואפילו צוללות כדי לתפוס דגים. הדינוזאורים הקדומים לעומתן בילו את זמנם בעיקר על היבשה, וכמעט שלא ידוע על מינים שיכלו לשחות או לצלול כמו ברווז או פינגווין.
במחקר חדש קבוצת חוקרים מדרום קוריאה, קנדה ומונגוליה מתארת את גילויו של דינוזאור חדש שדמה כנראה במראהו לברווז. החוקרים משערים שמבנה גופו איפשר לו לשחות ואף לצלול כדי לצוד דגים. מאובן הדינוזאור התגלה בחפירות במדבר גובי שבמונגוליה, וכלל גולגולת עם מקור שבו מקום לשיניים רבות. אך הממצא החשוב ביותר היה כלוב הצלעות. המבנה של הצלעות והזווית שלהן העידו על מבנה הידרודינמי, בדומה לציפורים צוללות כמו פינגווין. אם החוקרים צודקים בהשערתם, זו תהיה בין הדוגמאות הראשונות לדינוזאורים שיכלו לצלול.
החוקרים קראו לדינוזאור החדש Natovenator polydontus, שפירושו "צייד שחיין עם הרבה שיניים". לקריאה בהרחבה (באנגלית). למחקר המלא (באנגלית).
"צייד שחיין עם הרבה שיניים" | מקור: Yusik Choi
נדב גולדברגהמוח שהקדים את הראש
פרוק רגליים בן 525 מיליון שנה שהתגלה במחוז יונאן בסין מלמד אותנו פרק חשוב בתולדות המוח. היצור, Cardiodictyon catenulum נמצא מאובן בדרגת שימור טובה במיוחד, שמאפשרת להבחין גם ברקמות רכות שלו. ביניהן נמצאים מבנים שהחוקרים משערים שהם מהדוגמאות המוקדמות ביותר למוח כאיבר נפרד. עם זאת, לא מדובר במוח כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, שכן היצור שייך לשלב מוקדם מאוד באבולוציה, לפני שמערכת העצבים או הראש התפתחו לתצורתם הנוכחית בעוד המוח כבר מפותח במלואו. עד כה סברו שהמוח החל את דרכו כאסופה של קצוות עצב המפוצלים בין מקטעים נפרדים בגוף החי, ולא כאיבר יחיד.
הממצא מרמז שהמוח התפתח בנפרד מהראש. החוקרים השוו את המבנים שהתגלו למבנים המוחיים של פרוקי רגליים בני ימינו, וגילו דמיון רב ביניהם, מה שמעיד כי מבנה המוח שנמצא השתמר במשך יותר מחצי מיליארד שנה. בריאיון אמרו כותבי המחקר: "זיהינו את התבנית המשותפת לכל המוחות והודות לכך הצלחנו לזהות את תוכנית הבסיס הגנטית ליצירת מוח". למאמר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
פרוק רגליים בן 525 מיליון שנה | Nicholas Strausfeld, University of Arizona
ספיר חבושה-לאופרהחיסון המלכותי של הכוורת
חיסון לחרקים! מדענים פיתחו חיסון שנותנים למלכת הדבורים כדי לשפר את העמידות של צאצאיה למחלת "ריקבון הוולד האמריקאי".
המחלה החיידקית הקטלנית פוגעת בזחלי דבורים ואחראית לאובדנן של מושבות רבות ברחבי העולם. מחקרים הראו כי מלכת הדבורים יכולה להעביר חסינות לצאצאיה באמצעות "חיסון בין-דורי". לשם כך הזינו החוקרים את המלכה במזון שהכיל נבגי חיידקים מומתים. חלקי נבגים אוחסנו בגופי השומן שלה, והגיעו מהם לביצים שהטילה. כשהזחלים בקעו מהביצים, הם כבר היו מחוסנים נגד הנבגים לאחר שנחשפו למרכיבים שלהם ופיתחו תגובה חיסונית.
החוקרים ראו כי בכוורות שבהן המלכה חוסנה, תמותת הזחלים פחתה ב-30 עד 50 אחוז לעומת כוורות של מלכות לא מחוסנות, כלומר החיסון שיפר את עמידות הצאצאים. פיתוח חיסון זול ונגיש עשוי לשפר את בריאות מושבת הדבורים ולהגן עליה מפני מחלות קטלניות. ייתכן גם שאותה שיטה תוכל לסייע לחרקים אחרים בעלי אותו מנגנון חיסוני. לכתבה המלאה.
פועלות מטפלות בוולדות | צילום: יאיר לופו
ד"ר אילת זאוברמן