המיקרוסקופ הינו אחד מכלי המחקר המודרני הותיקים ביותר. עקרון הפעולה של מיקרוסקופ אור הוא מאוד פשוט, ודומה לעקרון פעולת הזכוכית מגדלת. ישנן לפחות שתי עדשות המגדילות את העצם הנצפה, על ידי שבירת קרני האור העוברות דרכן. ישנם סוגים רבים של מיקרוסקופים. הנפוץ מבינהם הוא מיקרוסקופ האור. הסרטון שלפנינו מציג את מיקרוסקופ האור המודרני, את הפונקציות השונות שבו ומסביר כיצד לכוון
אותו.
ותורגם על-ידי צוות אתר דוידסון אונליין.
המיקרוסקופ הראשון הומצא על ידי מתקין משקפיים הולנדי בשם זקאריס יאנסן בשנת 1590. המיקרוסקופים הראשונים הכילו שתי עדשות, האחת להגדלה (אובייקטיב) והשניה להגדלת התמונה המוגדלת (אוקולר). מאז המיקרוסקופים השתכללו מאוד וכיום ניתן למצוא סוגים שונים של מיקרוסקופים כמו:
מיקרוסקופ פלורסנטי - מיקרוסקופ המכיל מקור אור הלוגני חזק, המאפשר הפרדה של אורכי גל מסויימים בעזרת מסננים מתאימים (פילטרים). באמצעותו ניתן לזהות פלורסנציה של מולקולות כמו GFP.
מיקרוסקופ קונפוקלי - מיקרוסקופ ברזולוציה מאוד גבוהה (על סף הרזולוציה המקסימלית). המיקרוסקופ הקונפוקלי מאפשר חדות גבוהה יותר בשל ביטול כניסה של אור מחוץ לפוקוס בעזרת מבננים מרחביים.
מיקרוסקופ אלקטרונים - מיקרוסקופ המשתמש באלקטרונים במקום באור, ועקב כך מסוגל להגיע לרזולוציה הרבה יותר גבוהה, עד לרמה של ממברנות ואפילו חלבונים גדולים או DNA.
החלקים העיקריים המופיעים בסרטון הם:
האוקולר - העינית
מרכז האור - מרכז את האור בבסיס המיקרוסקופ
דיאפרגמה - צמצם - מווסת את שטח אלומת האור הנכנסת
בורג מיקוד - מאפשר התמקדות בדוגמא, מקרב ומרחיק את הדוגמא מהעדשה
מרכוז מרכז האור - מכוון את אלומת האור על הדוגמא
