תורת האבולוציה הנה אחד המודלים המקיפים והמבוססים ביותר הקיימים בתחום הביולוגיה, היא נותנת מענה למגוון עצום של תופעות ומהווה את אחד אבני היסוד של התחום כולו. לא לחינם נאמר "שום דבר במדעי החיים אינו הגיוני למעט לאורה של תורת האבולוציה" (Dobzhansky, T. 1973) פעמים רבות אף משווים אותה לחוקי ניוטון ולחוקי התרמודינמיקה בשל חשיבותה לתחום ובשל היותה אחת מאבני היסוד של מדעי החיים. תורת האבולוציה מבוססת על עקרונות פשוטים של הורשה עם שינוי וברֵרה טבעית, ולמרות שהיא מבוססת מאוד ואינטואיטיבית, אנו עדיין נתקלים בהתנגדות רבה, בייחוד בקרב חוגים שמרניים. אחד הטיעונים המושמעים תדיר הנו "אבולוציה היא "רק תאוריה", וככזאת אין חשיבות ללמד אותה בבתי הספר". מעבר לשימוש הלא נכון בז'רגון המדעי, טיעון זה מצביע גם על חוסר היכרות עם המסה העצומה והמגוונת של הראיות בזכות תורת האבולוציה, מסה שהולכת ותופחת ויכולה למלא כרכים רבים של ספרים. במאמר זה אחלק את סוגי העדויות למספר קטגוריות, שבהן אציג דוגמאות ספורות ומייצגות על מנת להראות עד כמה מדובר בתאוריה חזקה ומבוססת.

אבולוציה על רגל אחת
לפני שנדון בראיות לאבולוציה, ברצוני להגדיר מה היא אבולוציה על רגל אחת. ההגדרה המדעית של תהליך אבולוציוני היא "שינוי בהתפלגות האללים במאגר גנטי נתון", כלומר: כאשר אלל מסוים משנה את התפלגותו באוכלוסייה, ולא משנה מה הסיבה לכך, זו אבולוציה. השונות בתוך האוכלוסייה נוצרת בידי מוטציות אקראיות, כאשר ההתפלגות מוכתבת בידי ברֵרה טבעית. למשל, בעל חיים שיש לו מוטציה שגורמת לשרירי רגליו להיות מפותחים יותר, יעמוד בהצלחה רבה יותר במבחן הבררה הטבעית, ולכן יעמיד יותר צאצאים שיתחרו בהצלחה על המשאבים מול שאר האוכלוסייה. היות שמשאבי הסביבה מוגבלים, ככל שנתקדם עם הדורות, תעדיף הבררה הטבעית את אלו המותאמים יותר לסביבתם, במקרה זה את בעלי השרירים החזקים יותר (ולפיכך נמלטים מטורפים ביתר קלות). היות שהסביבה משתנה ללא הרף, כך גם הבררה הטבעית משנה את העדפותיה, וייתכן מצב שבו תכונה שהייתה מועדפת במצב אחד תהווה מגרעת במצב אחר. בואו נסתכל על דוגמת השרירים החזקים: אם יופיע טורף-על שעולה ביכולות הריצה שלו על כל הפרטים באוכלוסייה (נניח צייד עם רכב) - הרי שגודל השרירים שוב לא יהווה יתרון, ולפעמים אף חיסרון, משום שמדובר בנתח בשר גדול יותר עבור הטורף. כאןתלך ותרד התפלגות התכונה באוכלוסייה, וגם זו אבולוציה. כאשר אנחנו מסתכלים על פרקי זמן ארוכים, השינויים שחלו הולכים ומצטברים צעד אחר צעד, עקב בצד אגודל, ואנחנו מקבלים התפתחות והתאמה לסביבה בצורה שנראית מתוכננת. מובן שיש מקרים יוצאים מן הכלל כמו הכחדות המוניות, שינויים גנטיים דרמטיים, אפקט המייסד או סתם מזל עיוור, אך בהם לא נעסוק במאמר זה.

עדויות מאובנים – תמונות מהעבר
קטגוריית העדויות המפורסמת ביותר היא המאובנים. מאובן הוא מעין חותמת שהטביע בע"ח בקרקע לפני שגופתו התפרקה לחלוטין. יצירה של מאובן מצריכה צירוף נדיר מאוד של תנאי סביבה, כך שעדויות המאובנים הן מוגבלות מאוד, אך בהחלט ניתן ללמוד מהן על היצורים שחיו בכדור הארץ, וגם על גילו של המאובן באמצעות שיטות תארוך רדיואקטיבי. עדות מאובן מהווה תמונה של יצור שחי באותו מקום בעבר. ייתכן שנכחד וייתכן שלא נכחד, אך זוהי תמונת מצב שיצור ממין X התהלך כאן לפני Y מיליוני שנים. הגביע הקדוש של מאובנים הוא מה שנקרא "מינֵי מעבר" כלומר, מינים שמכילים מאפיינים של שני מינים שונים ולמעשה מהווים אב קדמון משותף לשני מינים שונים. דוגמה מצוינת למאובן המעיד על מין מעבר הוא האָ‏רְכאוֹ‏פְּ‏טֶ‏ריקְס.


איור 1: האָ‏רְכאוֹ‏פְּ‏טֶ‏ריקְס, מאובן המעיד על מין מעבר הכולל מאפיינים של זוחל ומאפיינים של עוף

מדובר במאובן שעל פי התארוך חי לפני כ-150 מיליוני שנים ונושא גם מאפיינים של זוחלים, כמו הזנב והשיניים, וגם כנפיים ונוצות כשל ציפור.
זו איננה הדוגמה היחידה. קיימת רשימה ארוכה מאוד של מאובנים שנמצאו עם מאפיינים של שני סוגים של מינים.

קיימות דוגמאות לא רק לאב קדמון משותף של שני מינים אלא גם לרצף התפתחותי מסוים, כלומר, לרצף של מאובנים בגילאים שהולכים ומתכנסים המראים שינוי הדרגתי לאורך זמן. דוגמה מפורסמת היא האבולוציה של סוסים המכילה רצף מרשים של מאובנים המתארים את התפתחות הסוסים לאורך האבולוציה מיצור דמוי כלב שחי לפני כ-55 מיליוני שנים ועד לסוס המודרני של היום. ניתן לראות בצורה ברורה מגמות של התכנסות האצבעות אל הרגל, כאשר כמו גם תופעה שבה אצבע אחת מובילה בסופו של דבר אל הפרסה. ראיות מסוג זה מרמזות כי לכל שני מינים יש אב קדמון משותף כלשהו, וכי אותו אב קדמון יכול היה להתקיים לפני מיליון שנים, לפני עשרה מיליוני שנים או אפילו 500 מיליוני שנים, אבל הוא קיים במקום כלשהו במורד האילן האבולוציוני. עם זאת בשל הנדירות של היווצרות המאובנים קיימים הרבה מאוד חללים בפאזל אשר מקשים עלינו לבנות את התמונה הכוללת. עדויות המאובנים נותנות לנו תמונה כללית על סדר התפתחות המינים, אך היות שהם מהווים תמונה של בעל חיים יחיד שחי לפניX מיליוני שנים - אין די בהם לבדם כדי לבסס את תורת האבולוציה.

דמיון מורפולוגי
סיווג בעלי החיים לקבוצות על פי דמיון החל עוד בזמנו של אריסטו, אך את עבודת המיון המשמעותית הראשונה עשה קארולוס לינאוס - אבי הטקסונומיה. לינאוס חילק את בעלי החיים לפי קבוצות היררכיות (ממלכה, מערכה, מחלקה וכו') על פי הדמיון המורפולוגי ביניהם. כיום אנו יודעים כי אין הכרח שדמיון בין מינים יהיה רק מורפולוגי-חיצוני, אלא יכול להיות גם דמיון במערכות הגוף. בעזרת דמיון מורפולוגי ניתן לתאר בצורה גסה התפתחות אבולוציונית. כך למשל, אם ניקח את מבנה הלב: אצל דגים הלב הוא איבר צינורי בעל עלייה אחת וחדר אחד, והדם המחומצן מתערבב עם הדם הלא מחומצן. כאשר אנחנו מתבוננים בדו-חיים, בזוחלים ובשאר היצורים במעלה האילן האבולוציוני, נוספים מבנים - כמו שסתומים, הפרדה לעליות וחדרים - המשפרים את יכולת השרידות של האורגניזם ותואמים את המורכבות שלו (Bishopric, 2006). הלב הוא דוגמה אחת לדמיון מורפולוגי; ניתן לזהות תבניות התפתחות גם במערכת הנשימה, במוח, בשלד ועוד.

מובן שקיימות הטיות כמו התנוונות של איברים או התפתחות מקבילה של איברים דומים אצל בעלי חיים מענפים אבולוציוניים שונים, אך עדיין דמיון מבני נחשב כעדות נוספת להתפתחות אבולוציונית. חשוב מאוד לציין כי הדמיון הגנטי, שבו אדון בחלק הבא, נתן גושפנקה מדעית לדמיון המורפולוגי. העובדה שברוב המקרים דמיון מורפולוגי מגובה גם בדמיון גנטי, מהווה ראיה חזקה מאוד לקרבה אבולוציונית בין מינים ולאב קדמון משותף.

דמיון גנטי – אב קדמון משותף
עם המהפכה הגנטית שהחלה באמצע המאה העשרים התווסף נדבך קריטי לשורת הראיות - היכולת להשוות רצפים העניקה לנו את היכולת לבנות אילנות יוחסין (עצים פילוגנטיים) על בסיס מקטע DNA זה או אחר, ולכמת את הקרבה בין שני מינים. תודות למהפכת האינטרנט, כל אדם יכול היום לקחת רצפי DNA של כל גן שהוא בוחר ממגוון עצום של מינים ולבנות בעצמו בקלות יחסית עץ פילוגנטי, להשוות בין גנים שונים ולראות איך זה מתיישב עם עדויות המאובנים. נוסף על כך פענוח תהליך התורשה ומנגנוני תיקון הDNA- הביאו לנו מנגנון מולקולרי המלמד (או כל פועל מתאים אחר) כיצד המוטציות – חומר הגלם של האבולוציה - מופיעות.

גם לשיטה זו יש המגבלות שלה. הראשונה היא שהיא מצריכה דגימת DNA, דבר שלא ניתן לקחת ממאובנים, כך שלמעשה רוב העדויות הגנטיות מגיעות ממינים חיים. ישנם מקרים מסוימים ונדירים שלDNA עתיק אך גם שם מדובר בדגימות בנות אלפי שנים או עשרות אלפי שנים (הרף עין מבחינה אבולוציונית) ובאיכות לא גבוהה. אם כן לא ניתן לקחת דגימות של דינוזאורים, אבל כן ניתן להצליב את המידע הגנטי עם המידע המורפולוגי, להעריך מתי היו קיימים ולוודא שזה מתאים לתארוך המאובנים. מגבלה שנייה היא חוסר האחידות בברֵרה הטבעית שחלה על גנים שונים. ישנם גנים שהם שמורים היטב מיצורים פרוקריוטיים ועד ליונקים. אותם גנים השתנו אך במעט בשל חשיבותם וחשיבות הרצף שלהם. כל שינוי קל באותם גנים הוא בעל פוטנציאל הרסני לאורגניזם הנושא אותו, על כן יש לנו מעט מאוד שינויים בפרק זמן ארוך מאוד באותם הגנים. לעומתם ישנם גנים אשר מסוגלים "לסבול" שינויים, משום שהשינויים קריטיים פחות לשרידות האורגניזם הנושא אותם, בשל המבנה שלהם שמתיר מרווח טעות מסוים או בשל קיום מספר עותקים שלהם המגבים זה את זה. במקרה כזה נראה הצטברות שינויים רבים לאורך זמן ותהיה לנו היכולת להעריך בצורה טובה יותר את מידת הקרבה בין מינים שונים הנושאים את אותו הגן.

איברים מנוונים
כאשר אנחנו מסתכלים על תהליכים אבולוציוניים, אנחנו הרבה פעמים טועים וסוברים שיש כאן יצירה של מורכבות, אך פעמים רבות אין העדפה לקיומו של אזור או איבר מסוים, ולפעמים הוא אפילו מפריע לתפקודו של האורגניזם. במקרה כזה המוטציות יצטברו, האיבר לאט לאט ישתנה, יתנוון ובמקרים מסוימים אף ייעלם לחלוטין או לחילופין יקבל תפקיד שונה. הדוגמאות לכך רבות מספור. החפרפרת הנה חיה מותאמת לחיים מתחת לאדמה, יש לה כפות רגליים קדמיות ארוכות ומעוקלות עם טְפרים חזקים המאפשרים לה לחפור לעומק. מתחת לאדמה היא מוצאת את רוב מזונה, היא נתקלת באויבים רק לעתים רחוקות, ויש לה הרבה פחות מתחרים על המזון מאשר מעל האדמה. מסיבות שונות כמו חושך או מגבלת ראות פיזית (לא ניתן לראות דרך מחסום האדמה), ראייה חדה אינה נותנת לחפרפרת יתרון, וניתן לראות כי עם הדורות חלה אצל יצורים תת-קרקעיים כמו החפרפרת או החולד התדרדרות בראייה. היות שהעיניים הן אזור רגיש לזיהומים ויש צורך להגן עליהן מהחול, אצל החפרפרת האירופית נמצא פתרון שלפיו העיניים שלה מכוסות בקרום עור דק הסוגר אותן מכל הכיוונים. כלומר, יש איבר בשלבי התנוונות, שאינו משרת את תפקידו המקורי, ועל מנת שלא יגרום נזק - נמצא פתרון אבולוציוני לכיסוי העיניים.



חפרפרת אירופית (Talpa europaea). תמונה זו צולמה בידי Didier Descouens ונלקחה מויקיפדיה.

דוגמה שנייה היא הגפיים האחוריות של הלווייתן. לאבותיו הקדומים של הלווייתן היו ארבע גפיים מתפקדות שאפשרו להם להתהלך על האדמה. עם הדורות ועם היתרון שבחיפוש מזון והגנה במים, הלכו הגפיים האחוריות והתנוונו. התנוונות הגפיים האחוריות אפשרה לאב הקדמון של הלוויתן לשחות בצורה יעילה ומהירה יותר, ולבסוף עם התפתחות הזנב (שאינו מבוסס על הגפיים האחוריות) - הן נעלמו כמעט לחלוטין. בפלג גופו האחורי של הלווייתן עמוק בתוך הבשר ניתן עדיין למצוא שרידים של עצמות הגפיים האחוריות ללא תפקיד תנועתי נראה לעין. שריד דומה לגפיים אחוריות ניתן למצוא אצל נחשים.

גם אצל בני אדם ניתן למצוא איברים מנוונים או איברים שאינם משמשים לייעודם המקורי כמו עצם הזנב, התוספתן ושיני בינה כמו גם תכונת "עור הברווז" שאצל אבותינו הקדמונים גרמה להסתמרות שיערות להגדלת הבידוד ושמירה על טמפרטורת הגוף.



איור 3: שריד לגפיים אחוריות אצל לווייתן כחול (Balaena mysticetus) איור זה נוצר על ידי Azcolvin429 ונלקח מויקיפדיה

עיצוב של טלאי על גבי טלאי
האבולוציה מסתמכת על חומר קיים, כלומר, לוקחת מבנים קיימים ועושה בהם שינויים. התוצאות המתקבלות דומות הרבה פעמים לתיקון של "טלאי על טלאי" יותר מאשר לתכנון מכוון מראש. דוגמה אחת לכך היא הדמיון בגפיים אצל היונקים. את האצבעות ביונקים מרכיבות אותן עצמות פחות או יותר, רק שכל אחת התארכה או התקצרה ועברה את ההתאמות הייחודיות בהתאם לאורגניזם שבו היא נמצאת. אצל עטלפים עברו האצבעות התאמה למוטת הכנפיים; אצל חפרפרות התארכו האצבעות והתעקלו על מנת לאפשר לה לחפור באדמה; אצל הסוסים התאחו העצמות והתארכו, והאצבע השלישית (אמה) עברה התאמה לעצם שעליה הסוס דורך (הפרסה). אצל הדולפין האצבעות התארכו ליצירת הסנפיר; אצל האדם התפתחה האגודל, והיא מאפשרת לפיתה של חפצים וכו'. לכאורה מבנים שונים עם ייעודים שונים, אך תכנית האב זהה בכולם – גפה עם 5 אצבעות.


איור 4 מבנה גפיים אצל יונקים שונים. תמונה זו הולעתה בידי Mcy jerry ונלקחה מויקיפדיה

דוגמה בולטת נוספת היא אחת משלוחותיו של עצב הוואגוס (vagus) הקרויה גם עצב בית הקול התועה. אצל דגים שלוחה זאת יוצאת מהמוח, חולפת על פני הלב ומגיעה אל קשתות הזימים. עם ההתקדמות בסולם האבולוציוני התנוונו קשתות הזימים וקיבלו תפקידים שונים, וחלקן הפכו לשרירי הלסת. אם כן אצל בעלי חיים מפותחים יותר אבולוציונית, השלוחה מעצבבת את אזור בית הקול, אך עדיין חולפת על פני הלב. למעשה, מה שקרה הוא שבאחד השלבים בסולם האבולוציוני מצא עצמו העצב "בצד הלא נכון של הלב", כלומר, הוא יוצא מהמוח, מסתובב סביב הלב וחוזר למעלה חזרה אל תיבת הקול. במקרים קיצוניים כמו הג'ירפה מדובר במרחק מרשים של כ-5 מטרים, בעוד שהמרחק הישיר מהמוח לבית הקול קטן בהרבה.


איור 5: מסלול עצב בית הקול אצל ג'ירפה (באדום). תמונה זו הועלתה בידי Vladimir V. Medeyko ונלקחה מויקיפדיה

ישנן עוד תופעות דומות רבות כמו מיקום צינור השופכה ביונקים, מיקום עצב הראייה וכו', ומה שמשותף לכולן הוא המאפיין של התפתחות טלאי על גבי טלאי, תוך כדי שימוש בחומר הקיים, ולא תכנון מוקדם של הכול.

אבולוציה בשירות האדם
עוד משחר ההיסטוריה עשה האדם כל שביכולתו כדי לנצל את המשאבים שהעמיד לרשותו הטבע. כבר בתקופות הפרהיסטוריות השתמש האדם בכלים אבולוציוניים בשביל להשביח מינים של צמחים ובעלי חיים כך שיתאימו לצרכים שלו. כאן התווה האדם את הברֵרה הטבעית והחליט אילו מינים יתרבו ואילו יוגשו בצלחת. לו למשל היה לו עדר של פרות, הוא היה בורר את הפר החזק והגדול ביותר ואת הפרה המניבה הכי הרבה חלב ומרבה אותם בשביל ליצור דור חדש של פרות חזקות שמניבות הרבה חלב. הפרות שלא היו עומדות בתקנים המחמירים שקבע היו מיועדות למאכל בעוד שהאחרות היו מורשות להתרבות. כך נוצרו במהלך הדורות שחלפו פרות המניבות יותר ויותר חלב עד לכמויות מפלצתיות של עשרות ליטרים ביום שאילו היו חיות בטבע לא היו שורדות. אותו הדבר נכון גם בצמחים כמו החיטה: האדם ברר את השיבולים הטובות ביותר עם מספר הגרעינים הרב ביותר וזרע אותן בשדה, בעוד שבשאר השיבולים השתמש לעשיית קמח. בעונה הבאה היה לו שדה שלם של שיבולים איכותיות, ומתוכן ברר שוב את הטובות ביותר וחוזר חלילה עד שהתקבלה הגזרה המבויתת שקיימת היום שהיא שונה לאין שיעור מאם החיטה (Gegas et al., 2010).

בשני המקרים התרחשו השינויים הגנטיים באופן אקראי לחלוטין, אך הברֵרה הטבעית הוכתבה בידי האדם לקבלת התוצר הרצוי. בעת המודרנית השתכללו הדרכים להשבחת מינים והן מתבטאות באמצעים להשריית מוטציות מהירה יותר כמו חשיפה לחומרים מוטגנים או הקרנה בקרינה רדיואקטיבית. גם כאן היו שינויים גנטיים אקראיים (אך מוגברים) וברירה של התוצר הרצוי. השימוש בכלים אבולוציוניים קיים היום בתעשייה ובמחקר, בהנדסה של אנזימים בכלים אבולוציוניים (מוטציות אקראיות וברירה טבעית של אנזימים שהראו שיפור בפעילות).

אבולוציה עכשיו!
אחת הבעיות העיקריות בעבודה עם עדויות לתהליכים אבולוציוניים היא זמן ההתרחשות שלהן. האבולוציה הנה תהליך אטי מאוד, וקשה לראות דוגמאות לתהליך אבולוציוני משמעותי ומהיר דיו, כך שאדם יוכל לחזות בהתרחשותו בזמן אמת. העדויות הקודמות שהצגתי היו תמונות מן העבר, אך האם ניתן לראות תהליכים אבולוציוניים קצרים? דוגמה נפוצה מאוד לתהליך אבולוציוני כזה היא התפתחות העמידות לאנטיביוטיקה. חיידקים שנחשפים למינון נמוך של אנטיביוטיקה או למינון לא-רציף יכולים עם הזמן לפתח עמידות בעזרת שינויים אקראיים עד אשר השינוי גורם אצל חיידק בר מזל אחד לחוסר רגישות לאנטיביוטיקה. זהו תהליך לא ארוך שניתן לראות אותו מתרחש במעבדה בטווח של ימים ולאפיין אותו עד לרמת המוטציה. דוגמה נוספת היא עמידות לחומרי הדברה, חלקם מעשי ידי אדם כמו אורגנו-פוספטים אשר חרקים מצליחים להתגבר עליהם.

דוגמה נוספת לאבולוציה קצרה היא הניסוי המפורסם של ריצ'רד לנסקי בחיידקי E. coli. ב-1988 זרע לנסקי 12 מושבות שמקורן בחיידק בודד בתרבית נוזלית ונתן להן לגדול. בכל יום הוא הפריד 10% מכל תרבית וזרק את ה-90% הנותרים. פעם ב-500 דורות הוא גיבה את התרביות בשביל בדיקות עתידיות. תוצאות הניסוי היו מרתקות. בכל 12 המושבות חלו שינויים דומים בנפח ובקצב הגידול של החיידקים – התאמות סבירות למקדם הברירה הטבעית שהוא הכתיב (איסוף 10% מהאוכלוסייה), וכל המושבות פיתחו תלות מלאה בתמיסת הגידול גם ברמת המזון וגם ברמת הלחץ האוסמוטי. כולן חוץ מתרבית אחת. ב-2008 (כ-20 שנה לאחר תחילת הניסוי) זיהה לנסקי מושבה אחת שהחלה להתרבות בקצב שהיה גדול משמעותית מהשאר. בדיקה העלתה שהיא פיתחה את היכולת לפרק ציטראט (אחד מתוצרי השימה התאית) ולנצל אותו כמקור אנרגיה נוסף. הדבר נתן יתרון מובהק לבעל התכונה, והיא השתרשה מהר מאוד באוכלוסייה. הסיבה שבגללה התעכבה כל כך הופעתה של תכונה זו נעוצה בצירוף הנדיר של המוטציות הדרוש לקיומה, נדיר אך אפשרי. וכששילוב מוטציות זה התרחש בפרוקריוטים קדומים, הוא פתח בפניהם נישה חדשה ובלתי מנוצלת של מקורות אנרגיה. הניסוי נמשך עד ימינו ומתקרב לדור ה-60,000.

דוגמה מאלפת נוספת היא מחקר שנערך באיים בים האדריאטי. במסגרת המחקר אספו החוקרים 5 זוגות של לטאות והעבירו אותן לאי שכן שבו לא היו לטאות מסוג זה. כעבור 36 שנים הגיעו חוקרים לבדוק את אוכלוסיית הלטאות באי וגילו התאמות מדהימות לבית הגידול החדש. באי זה נאלצו הלטאות לעבור התאמה מתפריט המבוסס בעיקרו על חרקים לתפריט המבוסס בעיקרו על צמחים. שינויים בולטים חלו במבנה הלסת שנועדו לאפשר להן ללעוס צמחים, אך שינוי מדהים עוד יותר היה מבנה דמוי שסתום שהתפתח במעי אשר אפשר למזון לנוע לאט יותר ולחיידקים מפרקי תאית לשגשג. למעשה, בפרק זמן קצר של 36 שנה התקבלה התחלה של איבר תסיסה במעיים של הלטאות. (Herrel, et al., 2008).


ואיך הכול משתלב בתמונה הגדולה?
במאמר זה תיארתי מספר קטגוריות לראיות לתורת האבולוציה, בין שמדובר בראיות מאובנים, בהומולוגיה מבנית, בהומולוגיה גנטית, ובין שמדובר באיברים מנוונים ובאבולוציה בשירות האדם והמחקר. קיימות עוד המון קטגוריות כמו אקולוגיה של איים, הומולוגיה בין מינים סמוכים גאוגרפית, מאובנים דומים ביבשות שהיו פעם שכנות, מיני טבעת, התפתחות עוברית ועוד. החוזק העצום של הראיות הוא לא בכמותן אלא במגוון העצום שלהן. מאובנים אינם ראיה מספיקה, הומולוגיה מבנית גם היא איננה ראיה מספיקה, ואפילו הומולוגיה גנטית איננה ראיה מספיקה; אך כאשר אנחנו מאחדים את העדויות ורואים כי ניתן לחזות מאובנים של שלבי ביניים מסוימים בשכבות קרקע של תקופה מסוימת, וכי הדמיון הגנטי תואם את הדמיון המבני ואת אילן היוחסין שתוארך ממאובנים - זוהי עדות מרשימה מאוד וקשה להפרכה. כאשר אתם תבואו ללמד אבולוציה בכיתה, נסו להראות לתלמידים את העושר העצום של הראיות ושאלו אותם מה המסקנה שאליה ניתן להגיע מראיות אלו. הוסיפו לאט לאט עוד ועוד ראיות מעוד ועוד קטגוריות ונסו לבנות להם את התמונה בהדרגה כמו מדען שאוסף ראיות. בסופו של דבר ניתן לראות שכל קטגוריה בפני עצמה אינה מספיקה, אבל סך כל העדויות משלימות זו את זו, מפצות על המגרעות של העדות האחרת ומספקות תמונה גדולה ורחבה של האבולוציה, גם אם חסרים פה ושם חלקים.


קריאה נוספת
אשכול כתבות וסרטונים בנושא אבולוציה באתר דוידסון אונליין

קוין, ג'.א. (2013). למה האבולוציה נכונה. הוצאת משכל.
דטקינס, ר. (2012). ההצגה הגדולה בתבל. הוצאת כנרת זמורה ביתן.


רשימת ספרות
Bishopric, N.H. (2006). Evolution of the heart from bacteria to man. ANNALS of the New York Academy of Sciences. 1047, The Communicative Cardiac Cell pages 13–29. DOI: 10.1196/annals.1341.002

Dobzhansky, T. (1973). Nothing in Biology Makes Sense Except in the Light of Evolution. Transcribed from The American Biology Teacher, March 1973 (35:125-129). Retrieved from; http://www.2think.org/dobzhansky.shtml

Herrel, A., Huyghe, K., Vanhooydonck, B., Backeljau, T., Breugelmans, K., Grbac, I., Van Damme, R. and Irschick, D. J. (2008). Rapid large-scale evolutionary divergence in morphology and performance associated with exploitation of a different dietary resource. PNAS, 105 (12), 4792-4795. DOI: 10.1073/pnas.0711998105

Gegas, V.C., Nazari, A., Griffiths, S., Simmonds, J., Fish, L., Orford, S., Sayers, L., Doonan, J.H., and Snape, J.W. (2010). A genetic framework for grain size and shape variation in wheat. Plant Cell. 22(4), 1046-1056. doi: 10.1105/tpc.110.074153.

מאמר זה התפרסם בעיתון "קריאת ביניים" בגליון 22-23 אוגוסט 2014

ד"ר ארז גרטי
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

 



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך במענה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

41 תגובות

  • אנונימי

    https://www.hidabroot.org/%D7

    https://www.hidabroot.org/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94
    יש פה הרבה הוכחות 'טיפה' יותר חכמות ממה שאמרת...

  • איתי

    שאלה

    (אני מבקש התייחסות מכובדת ועניינית, אם למגיב אין כוונה לכך, פשוט אל, זה שמישהו לא מסכים איתך לא אומר שהוא פחות חכם ממך)
    בפן האישי, לדעתי יש הבדל בין תאוריית האבולוציה לבין תאוריות כמו תורת היחסות וכולי, כי תאוריית האבולוציה מנסה לומר מה קרה בעבר על סמך ממצאים בהווה, בניגוד לרוב התאוריות שפשוט אומרות איך הטבע עובד בהווה. (כי הרי אי אפשר לעשות תצפית על אבולוציה חיה כמו שאפשר לעשות תצפית על דעיכה רדיואקטיבית). אז כאילו, לבוא ולומר שכל המינים התפתחו אחד מהשני זה בסדר, אבל לומר שהמניע לכל התפתחות של מערכת מורכבת הוא שכל שלב בהתפתחות עזר לשרוד וכך השתמר (ולא יד מכוונת שגרמה למערכת הזו להתפתח), היא אמירה לדעתי קצת גסה. הרי יש הרבה מערכות מורכבות שלא הוכחנו שכל שלב בהתפתחות שלהן מועיל הישרדותית. אוהבים לתת את הדוגמה עם העין, שכל שלב בהתפתחות שלה כביכול מועיל לשרוד על פני מינים אחרים, אבל כדי לטעון את הטענה הזו על כל מערכת ומערכת צריכים לעבור על הרבה מערכות. ויש גם מערכות שלדעתי יהיה קשה להוכיח את זה עליהן. לג'ירפה יש מחזור דם משני כדי שהמוח שלה לא יתפוצץ מעומס דם כשהיא מתכופפת לשתות. כלומר במקביל להתפתחות צוואר ארוך התפתח מסלול דם חלופי, כי לא יכול להיות שפשוט מלא ג'ירפות פיתחו לאט את זה, הרי הן לא יכולות לשתות איך ישרדו.
    ובגדול, יש בבעלי חיים הרבה (מאוד) מערכות שהן הא בהא תליא, ולומר שהן התפתחו במקביל.. עה. אני חושב שמדע פחות צריך להתעסק בהאם השינוי הגנטי הוא אקראי או שיש יד מכוונת בכך, הרי הוא מתעסק בטבע, לא במעבר לו

  • ק.

    אבל השיטה המדעית מאפשרת אפילו משהו יותר מגניב מאשר להבין את העבר

    השיטה המדעית מאפשרת לדעת את העתיד שאפילו עוד לא קרה, וזה הכח האמיתי של המדע, וזה המפתח לקידמה ולאיכות החיים שכולנו נהנים ממנה כיום באמצעות טכנולוגיה ורפואה מבוססת מדע, אפילו אלה שמתנגדים ללמוד מהו מדע ומנסים לחתור תחתיו.

  • ק.

    השיטה המדעית היא כלי החיזוי הטוב ביותר שקיים עדיין

    השיטה המדעית בהחלט מאפשרת לעסוק בתהליכים שכבר קרו והיא עושה זאת בהצלחה רבה בתחומים כגון גיאולוגיה, פלאונטולוגיה, התפתחות האדם, קוסמולוגיה ועוד. אבולוציה אינה חריגה, ההיפך היא עוד דוגמא שמעידה על הכלל. הסיבה העיקרית שמדובר בתחומי מחקר לגיטימיים היא שהתיאוריות מניבות ניבויים שניתנים לבדיקה. למשל הטענות שהיבשות היו פעם מחוברות ושקיימים לוחות טקטוניים שנעים זה ביחס לזה, הן טענות שיש להן המון ראיות עכשוויות שתומכות בכך. למעשה ההתאמה כל כך טובה שכיום אין אף תיאוריה מתחרה שאפילו מתקרבת להסביר את שלל התופעות שהתיאוריה הקיימת מסבירה.
    שים לב שחקר העבר היא דוגמא פרטית למחקר בתחומים נוספים בהם אין גישה ישירה לנשוא המחקר. קח לדוגמא את אופן היווצרות היסודות המוכרים. אף אחד לא היה בתוך סופרנובה וראה איך נוצרים יסודות כבדים ובכל זאת התאוריה בנושא מגלה לנו איך זה קורה והסיבה שאנחנו סומכים על התיאוריה היא כי יש מגוון רחב של ניבויים שעולים מתיאוריה זו שמתגלים כמדוייקים כאשר מבצעים תצפיות ומדידות. הסיבות לכך שישנם אנשים, בעיקר דתיים, שמבקרים את המדע בנושאים כאלה, בעיקר בשל בורות תהומית בנושא, היא בגלל שהם חשים שאותו תחום מדע מאיים על אמונותיהם הדתיות. זה חבל כי אותם אנשים הם המפסידים העיקריים מההתנגדות העיוורת שהם מתנגדים למידע מבוסס שנמצא בלס הקונצנזוס המדעי ומסיבות טובות מאוד, כמו במקרה של תורת האבולוציה.

  • רן קנדי

    ערנות ופתיחות

    כתבתי כבר, אבל בכ"ז:

    לעיל: ”ההגדרה המדעית של תהליך אבולוציוני היא ’שינוי בהתפלגות האללים במאגר גנטי נתון‘, כלומר: כאשר אלל מסוים משנה את התפלגותו באוכלוסייה, ולא משנה מה הסיבה לכך, זו אבולוציה“.

    - ראשית, - בהנחה שהדברים אינם מְכוּוָנִים לאנשי מקצוע, - סביר היה להבהיר מהו ”אלל“.

    אבל לא בזה העיקר. - ניתן להניח שמרבית הקוראים אינם מקשים כלל לעניין ההגדרה [דלעיל] ומקבלים את הנאמר בהיסח ההכרה בלא ביקורת. העובדה שנתקלים אנו בביטוי ”הגדרה מדעית“ אין משמעותה שיש לראות את הדברים כתורה מסיני. יתכן והובאה ההגדרה במקומה ויתכן והובאה שלא במקומה, ונראה דווקא, בבירור כאן, - שאינה במקומה. - אמת המידה לכך כמובן שאינה עשויה להיות בשאלה עד כמה היא מקובלת. - קבלת הדין לעניין דברים מסוג זה אצל רבים - דומה, - הלכה למעשה, - במידת מה - לזו שבתחום הדת; כאשר שיקול הדעת של הפרט בפניו מובאים הדברים אינו אמור לבוא לידי ביטוי, והאמון בסמכות מתגלה כעיוור במידה זו או אחרת.



    - לא קשה לעמד על כי מקומה של ההגדרה הנכונה להמצא ”הופעה של מאפיין שיש לו ערך מבחינה תפקודית“. אפילו אצל פרט יחיד. אח״כ מקום להתייחס גם להתפשטות התופעה באוכלוסיה כלשהי.

    בכך עסקינן. - הגדרה מסוג זה מתווה את הדרך לשעניינינו בו. - ממקדת את הכרתנו בנושא שמלכתחילה עורר את התעניינותינו. - הלוא אילולא התופעה המוגדרת כך כאמור לא באים היינו לחקר את הדברים: - היא אשר טעונה היא הסבר. בהתבוננינו בעולם המינרלים, - חולות מדבר, ימים, אוקיינוסים, הרים, סלעים, וכל היוצא בזה, - אין התמיהה מתעוררת כמובן כבמקרים של הצמחים, בעלי החיים, - והאדם.

    - נכון כמובן כי גם בעניינים האחרים קיים המחקר, - אבל שם אין אנו מבחינים בתופעה מתמיהה אינטואיטיבית כזו-שבה-אנו-עוסקים-כאן על רקע התפיסות המקובלות.

    אבולוציה היא התפתחות, - באנגלית זו אותה המלה כמובן, שָׁם אין הבדל בין שֵׁם התיאוריה לבין המלה המציינת התפתחות ככלל. - לידת ההגדרה המובאת מקדם מובנת למדי, - ומבטלת הלכה למעשה מבראשית את משמעות הנושא בו היא אמורה לעסק. - המגדיר, כמסתבר, נראה, - מדמה בנפשו מלכתחילה שידוע לו למפרע במה אמורים הדברים, - מכוון הוא את כוונת הכלי עליו הוא מופקד למטרה שאין הוא מטיל ספק בהיותה אמנם המטרה הנדרשת שעליו לאתרה ולגלותה, - ורק לאחר מכן ובהמשך לכך יעסק - בהתאם - בבקשת הטעמים להצדקת הערכתו המוקדמת. - שוב מצב הדומה למדי למצב בעולם הדתי, - קיים בטחון בראשיתי בהנחות מוסכמות כלשהן, - ואליו מותאמים דברים בדיעבד, כביכול בהכרח, או אולי מתוך הנחה מקובלת בחוגים הרלוונטיים שממילא לא יתכן אחרת. - אבל ההגדרה מטעה, ומשבשת את ראיית הדברים הבהירה. - ובפעל - הבהרות למדניות שמובאות בהתאם לזו, - נעדרות ערך ממשי ומבלי לחטא לאמת ניתן לומר שאינן חורגות מגדר דברי הבל.
    - עד כאן.

  • רן

    נ.ב.

    במחשבה נוספת: - אם בכל שנה תלמידי-מדעי-החיים רבים במוסדות אקדמיים רבים ושונים ברחבי-העולם בארצות ומדינות שונות נתקלים בהגדרה המובאת כאן ע״י ד״ר גרטי ואיש אינו קם ואומר שזו כלל אינה הגדרה של אבולוציה או התפתחות, - אלא של שינוי בלבד, - אין כאן כל אבחנה בין אבולוציה ודגנרציה - אז זה מעלה חשש באשר למצבו של הממסד המדעי בכלל: - עד כמה קיימת שם פתיחות או ערנות, - ובאיזו מידה חשיבה עצמאית ולא אך חזרה ושינון של דברים ורעיונות מובאים בלא בדיקה ממשית, - ואם אין בנידון מצב של בגדי-המלך-החדשים ושל ניוון מנטלי שהנוגעים בדבר כמובן שאינם מודעים לו לחלוטין.

  • רן קנדי

    הערה ראשונית לדברים

    אתה מגדיר ניוון כהתפתחות ובהסתמך על רעיון זה אתה מבקש לשלול את הגישה המובנת מאליה על פיה "יש כאן יצירה של מורכבות". הרשם הברור הוא שיש שגיאה בהגדרה "המדעית" של התופעה בה אמורים הדברים לעסק. גם אם ניוון תורם ליכולת ההשרדות הכלל הוא שאין בכך כדי להפך את הקערה על פיה ולהוסיפו לרשימת התופעות של ההתפתחות דווקא. אם כי נכון שוויתור על המיותר מועיל אמנם במקרים לא מעטים לכל הפחות. - גם עירוב התהליכים מעשי ידי אדם אינו במלוא הבהירות מעניינם של הדברים. הייתי מעז ללכת צעד אחד הלאה: - הרשם הוא שלידת ההגדרה המבקשת להתייחס לדברים כעניין אקראי לחלוטין ותו לאו תוך שלילה מוחלטת של של רעיון של התפתחות כדבר מהותי - ברעיון בדבר הברירה הטבעית האמורה להמצא המנגנון הבלעדי העומד מאחרי הדברים. יש כאן כעין הנחת-המבוקש, - הגדרה כאמור - מוטעית ככלל, - המעמידה קרקע נוחה יותר להצגת הרעיון של הברירה הטבעית כמשכנע. לדוגמא: - אם מין כלשהו יחיה ברווחה מוחלטת, - וְיַדָּע ניוון גמור, - כעקרון וביסודו של דבר ע"פ דרכך זו התפתחות. (אבולוציה) לראייתי הגישה האמורה שגויה מיסודה. אין ספק שבגוף החי לא תגדיר רקבון ומחלה ואת ההתפרקות שלאחר המוות כדוגמא מובהקת כהתפתחות בדומה להתפתחות איברים בגוף למן הופעתו כגוף-של-אורגניזם-חי ועד המוות, - כך גם כאן. אתם עוסקים בהתפתחות (אבולוציה כאמור, - אני לא רואה הבדל) ושוללים את ההבחנה בה ככזו מיסודה. היו עוד דברים שרציתי להוסיף תחת דף אחר שלך ("התשובה המדעית לטיעונים נגד אבולוציה") אבל משום מה נעלמה שם האפשרות להגיב.

  • ר.ק.

    א. במקום שמופיע "של של רעיון"

    א. במקום שמופיע "של של רעיון" צריך להיות כמובן "של כל רעיון". - גם "הייתי מעז" היה בפיסקה חדשה ומשום מה לא הופיע כך בתגובה כמו שהיא מופיעה כאן. - עוד הערה לעניין שבתגובה הקודמת היא שהעיסוק ביסודו של דבר צריך להיות בשיכלול, לא במורכבות לכשעצמה. השאלה אם הדברים משתכללים, לא אם הם נהיים מורכבים יותר. - שיכלול לעיתים ידרש מורכבות ולעיתים יפשט דברים דווקא.
    - \ - * - - | - - * - / -
    ב. לעניין שלא כתבתי תחת המאמר האחר: - נדרשת ראשית אבחנה בין שני דברים: - קיימת ההתפתחות לכשעצמה וקיים הרעיון בדבר הברירה הטבעית. מימצאים התומכים ברעיון בדבר ההתפתחות עצמה אינם תומכים עדיין אוטומטית גם בסברה בעניין המנגנון האמור להניע את הדברים. הרשם שכאן רלוונטיים ענייני ה-"מיקרו" וה-"מקרו" הנזכרים שם. - ככלל וככל שניתן להבין לתחום המיקרו ברור ומובן אמנם המנגנון האקראי המדובר, - אבל לעניין המקרו המדובר בהנחה בלבד. - מכל מקום וראשית יש לשקל את שתי הנקודות בנפרד, - ולא להסתפק לעניין-ההנחה בדבר-המנגנון-האקראי-של-הברירה-הטבעית המוצג כמנוע שמאחרי הדברים בתשובה מסוג של "אם כך אז איזו אפשרות אחרת תוכל להציע במקום זאת?".
    - \ - * - - | - - * - / -
    - נראה שבגישה המניחה את קיום המנגנון האקראי האמור ארבעה פגמים: ראשית השאלה בדבר היווצרות ה-DNA. (- וכאן יש לציין שהאבחנה, או ההפרדה, בין האבולוציה והאביוגנזה לעניינינו, היא מלאכותית וחסרת משמעות. - השאלה היא (כמובן) באם קיימת תשובה מניחה את הדעת לשאלה הכוללת בדבר הופעתו של המצב הקיים. אם להתייחס באפן הבנאלי והבסיסי ביותר: - איש הלוא לא יניח שהאל אחראי לשלב של הופעת החיים או לבניית ה-DNA, - אבל אחרי כן ובהמשך לכך התנהלו הדברים מכוחה של הברירה הטבעית כהנחה המקובלת. - הראייה הטבעית היא של תהליך אינטגראלי אחד ולכך יש להעמיד התייחסות הולמת.) שנית היווצרות הכנף, - נדרש שטח פנים נרחב דיו ע"מ שימצא בה שימוש אפשרי וזה אינו יכול להיווצר מכח מוטציה יחידה או גם מוטציות ספורות. שלישית היכולות המנטליות של האדם החורגות במידה אדירה מכל שעשוי היה להתפתח בסבירות כלשהי ע"י מנגנון של הישרדות בתקופה שכזה היה עדיין עשוי להיות רלוונטי לגביו. - ורביעית - הופעת ההכרה לכשעצמה, - דבר שכידוע אין לו הסבר כלשהו במדע המקובל וגם לא תקווה ידועה להסבר כזה.
    - \ - * - - | - - * - / -
    - במתמטיקה די בדוגמא נגדית אחת ע"מ לשלול דבר ובכך סוף פסוק. הרשם שככלל הצטברות ארבעת הגורמים האמורים (לא יודע כ"כ לגבי הראשון, אינני כימאי ולא מכיר את התחום, - אבל ברור גם לכל הדיוט שה-DNA הוא מבנה מורכב ומכיון שהתאוריה של הבנייה מתוך אקראיות גרידא כמוצע בהמשך לקיומו (הברירה הטבעית) לא הייתה עשויה לתכננו או לייצרו - השאלה כיצד הופיע כתכנית ראשונית מסודרת לכשעצמה משמעותית כמובן נוכח ההסתברות הנחזית על פני השטח כבלתי אפשרית) קרובה לכך לכל הפחות גם כאן.

  • ק.

    ישנן מספר שגיאות בדבריך. אנסה לענות...

    אתייחס לעיקריות שבהן:
    "מיקרו" ו"מאקרו" זו הפרדה מלאכותית. תהליך אבולוציוני הוא תהליך שצובר שינויים קטנים. יש די והותר דוגמאות הממחישות שהצטברות שכזו לא רק שהיא אפשרית תיאורטית אלא שהיא ממש מתרחשת לנגד עיננו, הן בעולם הטבע - למשל בהתפתחות מנגנונים חדשים בחיידקים, שינויים מורפולוגיים בבעלי חיים (לטאות, עשים ועוד) והן במעשה ידי אדם (שימוש באלגוריתמים אבולוציוניים). בנוסף, תהליכים אבולוציוניים "מאקרוסקופיים" נתמכים בשלל ראיות כגון מציאת שלבי ביניים (כמו למשל במאובנים ובמיני מעגל), ניתוח פילוגנטי ועוד. ההתעקשות לעשות הפרדה מלאכותית הגיעה מ"ביקורת" של בריאתנים נוצרים שגילו בעיקר שני דברים: חוסר הבנה במדע וחוסר יושרה כאשר המידע העובדתי הרלוונטי הוסבר להם אך הם בחרו להמשיך לעוות את המציאות. לגבי ארבעת הפגמים לכאורה:
    1) אני אישית סבורה שניתן להרחיב את כללי האבולוציה גם לשלב האביוגנזה, שכן גם שם (ב"מרק הקדמוני") הייתה ואריציה בתכולה המולקולרית והייתה "ברירה טבעית" לתכונת ההשתכפלות. ההרחבה לא לגמרי מדוייקת, אבל נסבלת לטעמי. בכל אופן בעיני המדע הן השלב בו נוצר התא המשתכפל הראשון והן התהליך האבולוציוני שהתרחש מאותו רגע - שניהם נחקרים תחת ההנחה שמדובר בתהליך טבעי כל עוד לא נמצא טיעון ממשי כנגד היתכנות לכך. טיעון שכזה עדיין לא הוצג. כן הוצגו כל מני טיעונים שגויים מאוד כמו טיעון חוסר הסבירות (על כך התייחסתי בהרחבה בתגובות אחרות).
    2) אין שום בעיה מהותית לגבי הווצרות כנף (או עין). תהליך אבולוציוני אינו מוכוון מטרה אלא מתקדם על בסיס מבנים קיימים. ההסתכלות כאילו האבולוציה כיוונה לייצר כנף באיזה שלב מוקדם הוא אבסורדי ומהווה טיעון איש קש (שאותו אכן קל להפריך). הממצאים מראים למשל שמבנים דמויי נוצות מקשקשים התפתחו כנראה לפני יכולת תעופה. מבנים דמויי נוצה משמשים גם כיום לבידוד ולא רק לתעופה. אין זה בלתי סביר לקבל שבתחילה כסות נוצות התפתחה בלי קשר ליכולת תעופה ורק לאחר שכבר התקיימה האפשרות לעשות בה שימוש משני (כגון שמירה על שיווי משקל בדילוג ממקום למקום) שימוש זה התפתח בהדרגה לדאיה ולבסוף לתעופה. יש לבני אדם נטייה לחשוב שאם אין להם רעיון איך דבר ייתכן כנראה שהדבר באמת לא ייתכן, אולם תכונה זו מעידה רק על חוסר היצירתיות של אותם פרטים. בני אדם כאלה מן הסתם לא מוכשרים להיות מדענים. שים לב שיצירתיות לבדה אין בה די במדע. לאחר שמצאנו הסבר אפשרי עלינו לבדוק עד כמה הוא נתמך בראיות. בכך מדענים נבדלים מאומנים שם היצירה היא העיקר, ומאנשי דת שם האמונה היא העיקר.
    3) היכולת המנטלית של האדם אמנם קיצונית ביחס לשאר בעלי החיים ממש כמו שהלוויתן הכחול קיצוני בקרב בעלי החיים במסה. למען האמת בעלי חיים רבים מציגים דמיון רב הן במבנה המח והן בכישורים שקיימים אצל בני אדם - יכולת המצאה, שימוש בכלים, יצירת קשרי חברה מורכבים, זיהוי עצמי, הבעת אמפתיה (לרבות יצורים במין אחר), תחושת אבל, יכולת לקבל החלטות ולפתור בעיות מורכבות. למעשה ישנם בעלי חיים עם כישורים שכליים שאפילו עולים על יכולתם של בני האדם, למשל בזיכרון או בשימוש במקורות מידע שלא נגישים לבני אדם. הטענה שאין זה סביר שהיכולות של בני האדם לא התפתחו בתהליך אבולוציוני היא תמוהה (במיוחד לנוכח הראיות הרבות שדווקא מצביעות אחרת) ובכל מקרה זקוקה לגיבוי. גם כאן, נראה שאתה לוקה בכשל: איני יכול להעלות על דעתי כיצד זה קרה באבולוציה לכן אני מסיק שזה לא קרה בתהליך אבולוציוני. גישה זו היא מתכון בטוח לחסימת כל אפשרות להגיע להבנה של התופעה והיא גישה אנטי מדעית. 4) ההכרה - בשלב זה יש להניח הכרתך מאפשר לך להבין שגם אם איננו יודעים בדיוק כיצד תופעת ההכרה נוצרת בנו, אין חוסר ידע זה משמעותו שההכרה היא תופעה על טבעית. זה אותו כשל בדיוק כמו בסעיפים הקודמים. כן חשוב לציין שהידע שיש לנו דווקא תומך בהחלט שההכרה היא תופעה מגיחה (emergent property) - מנגנון שמוכר למדע במגוון רחב של תופעות, ושכל הראיות מצביעות על כך שהתופעה מתקיימת בשל הפעילות העצבית במח ומקורה אורגני. כאמור, למי שאין תקווה להבין תופעה, כנראה שאין את הכישורים המתאימים לעסוק במדע. הבא נניח למדעניות ולמדענים המוכשרים להמשיך במחקרם ונהנה מגילוייהם. אני אישית סבורה שפיצוח תופעת ההכרה קרוב משנדמה, אבל עלינו מוטלת חובת ההוכחה לכך.

  • רן

    טלי ק.

    אפתח לאו דווקא בהתחלה, - ”... בעיני המדע הן השלב בו נוצר התא המשתכפל הראשון והן התהליך האבולוציוני שהתרחש מאותו רגע - שניהם נחקרים תחת ההנחה שמדובר בתהליך טבעי כל עוד לא נמצא טיעון ממשי כנגד היתכנות לכך“, ”טיעון שכזה עדיין לא הוצג“, - לשון אחר: - אנחנו, (המעריכים עצמנו הערכה רבה ביותר) לא עלה בידינו להעלות בדעתנו אפשרות קונקרטית חליפית לסברה שהתא הראשון נוצר בתהליך ”טבעי“, ולכן מחזיקים אנו (ככלל ובפעל) בסברה שאפשרות כזאת אינה קיימת. מזכיר לך משהו?

    משעשע?

    לא אוסיף רמז נוסף.

    הלאה:

    להתרשמותי האמירה ש-”’מיקרו’ ו’מאקרו’ זו הפרדה מלאכותית“ אינה רחוקה מהנחת המבוקש.

    מציאת שלבי ביניים וניתוח פילוגנטי אינם מוכחים דבר לעניין המנגנון שהזכרתי כי אם לעניין ההתפתחות עצמה בלבד. (ראי גם בהמשך)

    - לא במקרה התייחסתי לכנף ולא לעין. - הרעיון שתהליך אבולוציוני (לדרכך ולדרככם) אינו מוכוון מטרה מובן מאליו ואינו שייך לכאן. - מכל מקום החמצת לחלוטין את הנקודה. - אין שייכות ואין התייחסות לנוצות למרות שלכך התייחסתי לחוד בתגובה שבדף אחר. הדברים הרלוונטיים אליהם התייחסותי אמורים באותה המידה בפטרוזאורים, בעטלפים ובחרקים. - ”יש לבני אדם נטייה לחשוב שאם אין להם רעיון איך דבר יתכן כנראה שהדבר באמת לא יתכן“, - (- !!! -) לא מדובר על העדר רעיון כאמור, - אלא על מצב שבו ברור שדבר מסויים אינו אפשרי.

    בהתייחס לנושא הבא הלווייתן הכחול אינו שייך לעניין. ההתייחסות ליכולות המנטליות של האדם אינה לכשעצמה כי אם ביחס לשעשוי היה להתפתח בסבירות כלשהי ע״י מנגנון של הישרדות בתקופה שכזה היה עדיין עשוי להיות רלוונטי לגביו. (- ואני שב ומצטט את עצמי במדוייק ע״מ להצביע על שהדברים נאמרו מלכתחילה) לגבי הלווייתן שאלה כזאת אינה קיימת. - עוד הטענה שקיימים בעלי חיים המסוגלים להתקרב לכישורים-של-בני-אדם-בשיאם אינה פחות ממגוחכת. הערה אחרת היא שהתייחסותי ליכולות לכשעצמן ולא למבנה המוח. לא טענתי ש-”היכולות של בני אדם לא התפתחו בתהליך אבולוציוני“ והדבר מובהר דווקא ולא כלאחר יד לפני הדברים שאליהם התייחסותך, - אבל הרעיון שהמנוע שמאחרי זה הוא מה שאתם מכנים ”הברירה הטבעית“ הוא בדיחה. - שוב, אין כאן ”כשל“ (- לא יותר פשוט לכתב פשוט ”שגיאה“ במקום להמציא מושגים מיותרים?) אלא אי הבנה מצידך. בדומה לְמִקֹדֶם לא מדובר על שלא עולה בידי להעלות בדעתי דבר מה - אלא על דבר שהוא בלתי אפשרי, למעט לעניין הסתברות כ״כ אפסית שאפילו את לא תעזי לטעון לסבירותה.

    לעניין ההכרה, - חשבתי שכל ילד יודע: - תופעות פיזיות ופיזיולוגיות יכולות להוליד תופעות פיזיות ופיזיולוגיות. - לעניין כל מנגנון בכל אורגניזם שהוא כל הסברים אפשריים שבידכם אינם נדרשים לעניין ההכרה. כל מה שאתם מסוגלים להסביר אפשר להסביר בלעדיה. - תגובות פיזיקליות ו\או כימיות מסוגלות להסביר תופעות נחזות באותם תחומים. גם אם אתם מסוגלים להסביר מדוע וכיצד אדם מניע את ידיו ורגליו או בונה מכשירים או פועל כל פעולה אחרת, - אין חלק להכרה עצמה בזה! - לא יודע מה הוא שאת מכנה ”על טבעית“ אבל כפי שכתבתי ההכרה לכשעצמה כתופעה שאנו חווים היא מחוץ לתחום לדידכם. לעניין התקווה שנדרשת לו, - אין תקווה במה שאתם מכנים ”מדע“, - ונדמה לי שכדאי שתחדלי מנסיונות להעריך את מצבם הנפשי של המגיבים שאת בוחרת להתפלמס עימם, היכולות הנדרשות לעניין זה נראה ששונות מאלה שזכית להן.

  • רן

    עדיין לאותה קורה

    מוסיף כאן עוד קישור באותו עניין. מכיון שקישורים ארוכים לא עוברים כאן מביא אותו בשני חלקים. מי שמעוניין צריך להרכיב את שני החלקים ואז זה יעבד. בנוסף הקישור הוא לפוסט שיעלה רק ב-1 בינואר. נִסִּיתִי קדם אחרת אבל נראה שזה לא עובד. אשמח אם ימחקו את התגובה הקודמת שלי מאתמול, - ה-25 לחדש.
    https://thisuniverseouthere.blogspot.com/
    2024/01/returning-to-where-we-come-from.html

  • רן

    עדיין לאותה קורה

    אני מוסיף פה עוד קישור לפוסט שעוד לא עלה. הקישור עכשיו לא עובד אבל ב-1 בינואר
    הפוסט צריך לעלות ואז הקישור צפוי לעבד. - אני מבין שקישורים ארוכים לא רואים כאן מסיבה טכנית, - אבל נראה לי שאעפ"כ למרות שהקישור לא מופיע במלואו בתגובה אם מקליקים עליו זה עובד. מקווה שיהיה בסדר.

    https://thisuniverseouthere.blogspot.com/2024/01/returning-to-where-we-c...

  • אושרי

    תתחילו לעבוד

    זה שלכל היונקים יש עצמות דומות לא מוכיח שכולם באו מאותו אב קדמון זה רק מוכיח שכולם יונקים בעלי עצמות דומות.
    זה שיש יצורים שנכחדו שדומים ליצורים היום לא מוכיח שהם האבות שלהם.
    מיקרו אבולוציה לא מוכיחה את המאקרו אבולוציה.
    תתחילו לספק הוכחות אמיתיות ואז אאמין.
    אפילו לכדור הארץ השטוח יש יותר מידע וסרטונים מהאבולוציה

  • קובי

    האבולוציה צריכה את בורא עולם

    בניגוד לעמדה הרווחת, האבולוציה לא רק שהיא אינה סותרת את קיומו של בורא עולם, ההפך הוא הנכון, היא צריכה אותו.
    צ'רלס דרווין סבר במהלך חייו וגם כתב באוטוביוגרפיה שלו: "ראיה לקיומו של בורא עולם מגיעה מהקושי הרב, או אף חוסר האפשרות להסביר שהעולם העצום והנפלא הזה, כולל האדם עם יכולתו לראות הרחק אחורה והרבה קדימה לעבר העתיד, נוצר כתוצאה ממקריות ..." והיום כ – 150 שנה אחרי דרווין, ידוע דבר שלא היה ידוע בזמנו של דרווין:
    היום ידוע שחלבונים מיוצרים על פי מידע שנמצא ב – DNA ולא יכולים להיווצר בלעדיו, ו - DNA לא יכול להיווצר בלי חלבון – יש כאן שאלה של ביצה ותרנגולת ...
    אז איך האבולוציה הייתה יכולה להתרחש בלי בורא עולם שיעניק לה את התא הראשון? התפתחות הציפור:
    לפי האבולוציה היה צריך להיות לפני מיליוני שנים יצור בעל 4 רגליים שאט אט בתהליך של מיליוני שנים התפתחו 2 מרגליו לכנפיים. בינתיים, בכל הזמן הזה, הוא לא יכול לרוץ ולא יכול לעוף. (אפשר לרוץ על משהו שהוא חצי רגל וחצי כנף?) איך אותו בעל חיים היה יכולה לשרוד בין כל הטורפים מיליוני שנים ללא השגחה?
    מילא אם זה היה יום או שבוע, אבל מיליוני שנים?? בלי יכולת לברוח מטורפים ...
    כך שאפשר לראות שהיחס בין בורא עולם לאבולוציה זה לא יחס של סתירה. האבולוציה צריכה את בורא עולם;
    היא צריכה שהוא יביא לה את התא הראשון, היא צריכה שישמור על היצורים שמתפתחים לציפורים ...
    האבולוציה לא סותרת את קיומו של בורא עולם, להפך ... היא זקוקה לו.

  • ק.

    לא, היא לא. והדבר הוסבר לך כבר באריכות.

    אין צורך לפזר את הטעויות שלך בהרבה מקומות, יהיה יותר מועיל אם תטרח לקרוא בעיון את ההסבר שניתן לך מדוע אתה שוגה.

  • רן

    הואילי והפני

    הייתי שמח להפנייה להסבר שמתרץ את התפתחות הכנף מתוך רגל או התמרתה של רגל לכנף מכח המנגנון הנטען של הברירה הטבעית בניגוד לדבריו והסבריו של קובי בתגובתו כאן לעיל.

  • אנונימי

    כיון שלדעת הכל העולם נוצר מתי

    כיון שלדעת הכל העולם נוצר מתי שהוא השאלה המתבקשת ע"י מי הוא נוצר ופיצוץ הוא לא הסבר! ובורא כן מסביר כיון שהשאלות מי יצר את הבורא הם שאלות מטומטמות שהרי השכל לא מבין אלא מה שמושג בחושים לדוג' על השאלה מהי ההגדרה של אלוקים אני אענה הוא המציאות האמיתית והנה התשובה היתה ע"פ תחושה מוקדמת שאני המציאות בשלב הבא הבנתי שאני דמיון ומישהו אחר - אלוקים הוא המציאות האמיתית אין אפשרות לדעת את המעבר לזמן וזה דבר פשוט (אבל את התאוריה של פיצוץ כן אמורים להסביר כי היא מתחילה בשכל שלנו ואין סיבה להניח שהוא לא נכון)
    חוץ מזה בדרך אגב יש תחושה שלא הגיוני שכזה הרבה אנשים בעלי ידע אינטלקואלים וחכמים טועים התשובה פשוטה לדוג' אני בור ועם הארץ בפיזיקה אבל אם אלמד במשך שנה את הנושא ע"פ ספר בן זמנינו ויציבו אותי בויכוח מול גדולי המדענים מלפני אלף שנה אני אנצח! כך גם באמונה לי יש את התשובות האמיתיות ואת הראיות החזקות ביותר על בריאה ועל מעמד הר סיני והמדענים אפי' לא יודעים שיש ראיות אדירות! מאוד! מאוד! על מעמד הר סיני ויציאת מצרים מומלץ לבדוק כמו שם כן כאן פשוט חסר ידע!

  • אנונימי

    מה אתה רוצה???

  • ק.

    שתי בעיות

    1) אם משהו קיים אין הדבר מחייב יוצר (ייתכן שהדבר היה קיים מאז ומעולם למשל).
    2) אם משהו קיים והוא מחייב יוצר - השאלה המתבקשת היא מי יצר את היוצר?

  • ר.

    - לא מסתדר -

    לנוכח התייחסויות חוזרות ונשנות של ”ק.“ דלעיל (- קמילה?) ל-”כשלים“ - בלשונה, - מעורר עניין מסויים הפגם האלמנטרי שב-”בעיות“ כאן.

  • יהונתן

    כאשר אתה מכנה את המפץ הגדול

    כאשר אתה מכנה את המפץ הגדול "פיצוץ שיצר את העולם" זה מראה שאין לך מושג בסיסי מה זה המפץ הגדול. ממליץ לך ללמוד את הנושא (וכחרדי אני מציין שהמפץ הגדול אינו סותר כלל את הדת)

  • נעם הראל

    התאוריה שמסתדרת עם הכל...

    אם הראיה לאמיתות תאוריית האבולוציה היא שהיא עונה לשאלות רבות בעולם המדעי, אין ספק שתיאוריה של בורא עונה על כל השאלות! כך שמבחינה זו בורא הוא הטיעון הטוב ביותר שיש לאנושות!

  • ק.

    זה אפילו לא שגוי... :-(

  • משה-ליאב

    מין

    למיטב הבנתי בתהליך האבולוציה נוצרו מיני ביניים-קבוצת פרטים שיכולה להזדווג עם מין A משום שהם מספיק דומים להם וגם עם מין B שהתפתח מהם כי הם מספיק דומים גם להם. אך מין A וB אינם דומים דיים האחד לשני ולכן הם לא יכולים להתרבות ועל פי כן הם מוגדרים כמינים שונים. אם כך, ההגדרה של מין כ״קבוצת פרטים היכולה להעמיד יחדיו צאצאים פוריים״ לא ממש עובדת לגבי מין הביניים שהרי הוא יכלל ככה תחת שני מינים. יתרה מכך, כיצד מגדירים מינים ביצורים שמתרבים ברבייה אל-זוויגית? הרי הם לא מתרבים אחד עם השני אלא כל פרט מייצר צאצאים לבדו.(אם יש ברשותי מידע שגוי, אנא הבהירו את העניין)

  • ק.

    קצת על מיון:

    קצת על מיון:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%95%D7%9... קצת על התמיינות:
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95...

  • מיכל פרל

    הנחש המקראי

    באשר להימצאות שרידי רגליים אחוריות בנחש.
    יש עדות כבר בסיפור הבריאה כי לנחש המקראי הקדום היו רגליים אך לאחר שקיבל את עונשו : "על גחונך תלך" הנחש של ימינו הינו זוחל על גחונו.
    אבולציה? האומנם?

  • ק.

    אכן, אבולוציה.

    ואולי כבר די עם הנסיונות הפתאטיים לדחוף סיפורים מיתולוגיים לאתר בנושאי מדע?

  • אנונימי

    התורה שמביאה את הסיפור היתה

    התורה שמביאה את הסיפור היתה הרבה לפני האבולציה ואולי זה ראיה לאמיתות התורה

  • ק.

    לפי ההגיון הזה...

    עלילות גלגמש נכתבו לפני התורה, אז...

  • אנונימי

    אהוד לוי

    ק. אם אתה עומד אחר דבריך, מדוע אינך מפרסם את שמך המלא? אמת לא מסתירים!

  • ק.

    מצטערת, לא הבנתי את הקשר.

    מצטערת, לא הבנתי את הקשר... כאשר הדברים מבוססים על טיעונים תקינים לוגית, והסתמכות על ידע מדעי רלוונטי, אין חשיבות לשמות. ניהלתי בעבר דיונים מרתקים עם אוטודידקטים חסרי כל תואר אקדמי רשמי אבל שהציגו ידע עובדתי מרשים, הבנה באופן בו מדע עובד וחשיבה רציונאלית חדה כתער. גם ניהלתי דיונים עם פרופסורים שדתיותם גרמה להם לקשקש הבלים מלאי כשלים לוגיים וטעויות עובדתיות מביכות בתחומים שאינם תחום התמקצעותם. אם טיעוני נשמעים לך משכנעים יותר במידה וקוראים לי פרופ' עדה יונת, אני מרשה לך לקרוא לי כך. ההצדקה לכך שאני עומדת מאחרורי דברי היא לא שמי וגם לא דרגתי בעולם האקדמי, אלא העובדה שיש לי השכלה מקצועית בתחום הנידון, הבנה מעמיקה בשיטה המדעית וסלידה עזה מטיעונים המכילים כשלים לוגיים. לא הותק והתארים מקנים לי את סמכותי המקצועית אלא העובדה שדברי מגובים במחקר האקדמי הרלוונטי (בניגוד לבורות תהומית שמופגנת לצערי הרב בעיקר על ידי דתיים) והטיעונים שלי אינם מכילים כשלים לוגיים מביכים (כפי שקיימים בשפע, שוב לצערי, בעיקר בקרב מגיבים דתיים). כאשר אני מקיימת דיון עם אדם אחר איני זקוקה לתאריי או לשמי המלא כדי להציג מהי עמדת המדע בתחום מקצועי. אם מישהו סבור כי משהו בדברי שגוי, אשמח מאוד לקבל הצבעות למידע מדעי מקצועי רלוונטי לנושא הנידון. אם יש בדברי כשל לוגי אשמח אם יעמידו אותי על טעותי ואעשה כמיטב יכולתי לא לחזור על אותו כשל (במידה ואכן יהיה כזה). לצערי הרב, היחידים שבאופן עקבי וחוזרני משתמשים בטיעונים כושלים, בעיקר ממקורות דתיים, המנסים להתנגח במדע הם מספר קטן של דתיים אשר כנראה שמו להם למטרה להשמיץ תחומי מדע מבוססים שלתפישתם מאיימים על אמונתם הדתית (כמו קוסמולוגיה, גיאולוגיה ואבולוציה).

  • אנונימי

    לא כל טיעון חייב להיות לוגי

    לא כל טיעון חייב להיות לוגי טיעון אמיתי וחזק מתבסס על השכל הישר והתבוננות על העולם גם ללא ידע אסטרונומי תראה שיש סדר מדוייק בעולם כמו שרשרת המזון העולם שנמצא בדיוק במקום הנכון ביחס לשמש (תעיד ההתחממות הגלובלית שנוצרה בגלל חור באוזון) מציאות הרגשות! במיוחד רגשות בין אבא לבן ובין בני זוג שאין לזה הסבר טבעי אלא רצון הבורא שהאב ישמור על בנו ושיהיה פריון בעולם כל עץ יש בו זרע שיקיים עץ אחר דבר שמעיד על תכנון גוף האדם שבהסתכלות רציונלית מעיד כאלף עדים על מציאותו של בורא השכל האנושי (שמתייחד בכך שיש לו הבנה אנושית שמתבטאת לפעמים באסטרטגיות לדוגמא בשחמט שאפי' עכשיו קיימים מהלכים שהמחשב לא מבין) והוא דבר שמעיד על תכנון ועוד מליארדי פרטים מופלאים שלהסבירם במקרה זה התעלמות גמורה מהשכל האמיתי

  • אנונימי

    "הטיעונים שלי אינם מכילים

    "הטיעונים שלי אינם מכילים כשלים לוגיים מביכים (כפי שקיימים בשפע, שוב לצערי, בעיקר בקרב מגיבים דתיים)"
    מגיבים זה משהו אחר. מיקי אברהם הוא בור? ישנם עוד רבים כמותו.

  • ק.

    מה מבין חמור במרק פירות?

    הרב מיקי אברהם אולי יכול לומר דבר מה על התיאולוגיה, בהנחה שהוא מסוגל לדבר על היהדות באופן ביקורתי ואובייקטיבי אל מול התיאולוגיה של דתות אחרות, דבר שהסיכוי לכך שואף לאפס אם לשפוט מהמעט שקראתי מדבריו. מה שבטוח הוא, שמי שרוצה ללמוד משהו בנואי מדע ובאבולוציה בפרט, טוב יהיה אם ירכוש את השכלתו ממי שאמונים על הנושא ולא מפיו של הרב שמעיד על עצמו:
    "גם אני רחוק מלהיות מומחה בנושא המדעי. ספרי בא להראות שלא דרושה מומחיות מדעית כדי לגבש עמדה במישור התיאולוגי. טענתי העיקרית היא שאין שום קשר בין השאלה האם האבולוציה נכונה או לא, חלקית או באופן מלא, לבין השאלות התיאולוגיות (יש או אין אלוקים, מי ברא את העולם וכו’)."

  • אנונימי

    ישנם מספיק אתאיסטים בורים כך

    ישנם מספיק אתאיסטים בורים כך לא תוכלי לייחס בורות לדתיים

  • ק.

    כל הבורים שווים בלי הבדל דת גזע ומין.

    בורים ובורות יש הרבה מאוד בעולם. בורות היא לא מחלה, היא רק המצב שבו חסר ידע. כולנו מתחילים בורים, חלקנו יוצאים מתוך בורות זו. רבים אחרים לא רק שמשתכשכים בשלולית הדלוחה של בורותם, הם אפילו מתגאים בה. לצערי במגזרים מסויימים הילדים, בנים ובעיקר בנות, מוסללים לעבר אופק חסר השכלה וחסר דעת, ממש תינוקות שנישבו בכלא הדת. זה אחד הפשעים החמורים ביותר שאפשר לבצע כלפי ילדים - לגנוב את דעתם ולהסתיר מהם את הידע העצום שהושג באמצעות המדע.

  • אנונימי

    כך ש*לא

  • בן אור

    תרמית הארכיאורפטור'

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3923528,00.html
    אשמח לתגובה :-) חוץ מזה מה מקור התמונה שבמאמר שלכם?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    המאובן הספציפי הזה מזוייף, הרבה (מאוד) אחרים לא.
    המקור לתמונה הוא Museum für Naturkunde בברלין

  • אבי

    התמונה

    אז למה אתם מפרסמים תמונה מזויפת???
    למה לא מסירים אותה ומביאים אחרת???

  • אנונימי

    תגובה על מה בדיוק?

    אמנם מדענים הנם מוכשרים למדי אבל מרביתנו עדיין לא ניחנו ביכולת לקרוא מחשבות (ישנם כמה שדווקא כן יכולים לעשות זאת במידה מסויימת!)