בשנים האחרונות מצטברות יותר ויותר עדויות לכך ששעות הלימודים הנוכחיות בבתי הספר אינן מתאימות לרוב הילדים, במיוחד בגיל ההתבגרות. דחיית שעת תחילת הלימודים ל-8:30 עשויה לסייע לאיכות הלמידה, לעזור לתלמידים עם הפרעות קשב ולהתאים הרבה יותר למתבגרים



כולנו היינו תלמידים בשלב זה או אחר של חיינו, ואין בוודאי אף אחד בינינו שלא זוכר לפחות מקרה אחד שבו תלמידים נמנמו בשיעור. המורים שבינינו, במיוחד בחטיבות ביניים ובתיכונים, רגילים להעיר את תלמידיהם בשיעור הראשון. מדוע תלמידינו כל כך עייפים? משהו באוויר? משהו בחומר הלימוד?

עייפות בכיתה | אילוסטרציה: שאטרסטוק; ההעתקה אסורה

כבר כמה עשורים מנסים חוקרים מתחומים רבים להבין את התופעה. בשנים האחרונות חברו אחיהם הורים וקובעי מדיניות שתומכים בשינוי שעות הלימוד בבתי הספר. טענתם העיקרית – הן אינן מתאימות ללמידה עבור רוב התלמידים. בכתבה הזאת נבחן את הטיעון זה מההיבט מדעי, כדי שתוכלו להחליט בעצמכם אם התלמידים בכיתה עייפים או... עצלנים.

במחקר משנת 1994 בדקו החוקרים את ההשפעה של השעה שבה לומדים קריאה על התפתחות המיומנות הזו אצל תלמידים תת-משיגים. החוקרים בדקו 128 תלמידים מכיתות א'-ד' שחולקו באקראי לקבוצות כך שחלקם למדו בשעות הבוקר והשאר בשעות הצהריים. נמצא שהתלמידים שלמדו בצהריים שיפרו את הישגיהם באופן משמעותי יותר מחבריהם שלמדו בבוקר.

סגנון למידה ושעת לימוד
בעקבות מחקרים כאלה החלו חוקרים אחרים לבדוק איך שעת הלימוד משפיעה על הלמידה ויצאו לחפש אם קיימת שעה אופטימלית ללמידה? השערתם הייתה שלכל תלמיד יש סגנון למידה אישי שמתבטא בין השאר בשעות שבהן נוח לו במיוחד לקלוט מידע חדש.

כדי לבדוק את השערתם חילקו החוקרים שאלון לתלמידי בית ספר יסודי שבו בדקו מה שעת הלימוד האופטימלית של כל אחד מהם. לאחר מכן בדקו את הישגי התלמידים בפועל. התברר שתלמידים שלמדו בשעות האופטימליות עבורם הצליחו בלימודים יותר מחבריהם ושהשעות הללו שונות מתלמיד לתלמיד. עוד התגלה שביצועי כל התלמידים עלו כשהם למדו בשעה האופטימלית של המורה.

כמו כן, חוקר השינה עמנואל מיגנוט מאוניברסיטת סטנפורד טוען שהעדפת שעות לימוד היא נטייה גנטית שמושפעת ממוטציה בכרומוזום 4.

מתבגרים עייפים יותר
הורים למתבגרים מכירים היטב את תופעת ה"ערים כל הלילה, לא מצליחים לקום בבוקר". כמה פעמים ביקשתם מילדכם ללכת לישון מוקדם יותר כדי לקום בזמן? כמה מכם הסעתם ילד מנמנם לבית הספר? אם אתם חשים כישלון הורי או תסכול, אתם יכולים להירגע – מדובר בתופעה מדעית מוכרת.

גיל ההתבגרות מתאפיין בית השאר בשינויים בדפוסי השינה, במשך שינה קצר מהרצוי ובישנוניות לאורך היום. לתופעה הזאת יש כמה גורמים, ולעיתים היא אכן דורשת טיפול רפואי, אולם לרוב מדובר בתופעה נורמלית לחלוטין שנגרמת משינויים הורמונליים שאופייניים לגיל הזה, בעיקר בהורמון מלטונין שמווסת את מחזור הערות/שינה.

בגיל ההתבגרות זמן שחרור המלטונין מתעכב ולכן זמן השינה והקימה מתאחרים. אך האם מערכת החינוך מתאימה לכך את שעות הלימודים? ברוב המקרים ההפך הוא הנכון – בחטיבות הביניים ובתיכונים תחילת שעת הלימודים מוקדמת יותר מנאשר בחינוך היסודי ולעתים אך נוספת לה שעת אפס.

באוגוסט 2015 פרסם המרכז לבקרת מחלות ((CDCבארה"ב דו"ח על השפעות שעות הלימוד על מתבגרים, שבו נקבע שרצוי לדחות את תחילת יום הלימוד לשעה 8:30. לטענתם, לשעות השינה של מתבגרים יש השפעה מכרעת על התפתחותם המנטלית והפיזיולוגית. מכיוון שמתבגרים אינם יכולים להירדם מוקדם בערב, בעקבות שינויים הורמונליים, עליהם להשלים את שעות השינה בבוקר.

בניתוח נתונים שהתקבלו על 9,000 תלמידים משמונה בתי ספר בארה"ב נמצא שדחיית שעת ההתחלה של יום הלימודים משפיעה לטובה על הנוכחות ועל ההישגים. בנוסף, בבתי ספר שבהם התחילו ללמוד אחרי 8:30 השתמשו פחות בסמים, היו פחות מקרי דיכאון והמתבגרים היו מעורבים פחות בתאונות דרכים.

במחקר אחר נמצא שהשלמת שנת החלום (שנת REM) חיונית להתפתחותם התקינה של מתבגרים, בגלל התפקיד שהיא ממלאת בהתרעננות של מערכת העצבים, בארגון המידע ובשימור הזיכרון. לטענת החוקר, א' ג'נסן, בשלב זה של השינה אנו עושים חזרות על מה שלמדנו במהלך היום והשידור החוזר הזה מחזק את הזיכרון ואת תהליכי הלמידה. משך שנת החלום הוא כחמישית מזמן השינה הממוצע ולקראת סוף הלילה היא מתארכת. לכן יקיצה מוקדמת מדי קוטעת שלב חשוב זה.

שעות שינה והפרעות קשב
הפרעת קשב (ADHD) היא תסמונת נוירולוגית שמתאפיינת בהסחות דעת, אימפולסיביות וחוסר מנוחה. מחקרים רבים הראו שאנשים עםהפרעת קשב סובלים יותר מהפרעות שינה לעומת כלל האוכלוסייה, ושבמקביל הפרעות השינה עלולות להחמיר את הפרעת הקשב. חשוב להדגיש שלא ברור מה גורם כאן למה, או שמא יש גורם שלישי שמשפיע הן על שינה והן על קשב.

עם זאת, מתברר שחוסר שינה עשוי להתבטא אצל ילדים כהפרעת קשב. בשנת 2009 התפרסם מחקר על 280 ילדים בגילאי 8-7 ובדק את הקשר בין חסך בשינה על ההתנהגות. החוקרים מצאו שילדים שדיווחו על שינה של פחות מ-7.7 שעות בלילה היו בסיכון מוגבר משמעותית להפגין התנהגות היפראקטיבית או חוסר קשב. מחקר נוסף שנערך באירופה מצא שאם מוסיפים חצי שעה בלבד למשך השינה של ילדים שסובלים מהפרעת קשב, מקבלים שיפור משמעותי בתוצאות במבחנים קוגניטיביים בתוך פחות משבוע מתחילת ההתערבות.

מתי בפועל הצלצול הראשון?
לאור קריאת המחקרים עולה השאלה מדוע לא מתחילים ללמוד בתשע בבוקר? למרות כל הממצאים על כך שהתחלה מאוחרת יותר של יום הלימודים משפיעה לטובה על הערנות, הנוכחות, ההישגים, הבריאות הנפשית ועוד, בפועל יום הלימודים מתחיל בדרך כלל סביב 8 בבוקר. הסיבות לכך, מעבר לשמרנות, כוללות קשיים לוגיסטיים (הסעות וכדומה), קשיים בגיוס עובדים שיהיו מוכנים להאריך את יום עבודה, קשיים תקציביים ועוד. גם בקרב ההורים יש התנגדות לדחייה כזאת של תחילת הלימודים, מחשש שתפגע בזמן הכנת שיעורי בית ובפעילות החברתית ותשבש את שגרת הבוקר של הורים עובדים ושל האחים הצעירים.

בנוסף, יש תלמידים שמודאגים מהאפשרות שיקצרו להם את שעות הפנאי אחר הצהריים שבהן הם יכולים לבלות, לעבוד ועוד. אמנם כל אלה אינם נותנים מענה לבעיית הערנות של התלמידים, אולם השפעתם על מקבלי ההחלטות מכרעת.

בארה"ב המצב שונה ומאות בתי ספר בעשרות מחוזות החליטו לדחות את הצלצול הראשון של הבוקר עד אחרי השעה שמונה וחצי. ואילו בבית הספר הפרטי "האמפטון קורט האוס" בדרום מערב לונדון יום הלימודים מתחיל אחרי הצהריים. לדברי מנהל בית הספר, "אנחנו רוצים להרגיל את התלמידים לאווירה שבה יוכלו לישון כמו שצריך ולהגיע ללימודים כשהגוף שלהם מתפקד היטב".

בארץ נראה ששנת הלימודים תשע"ו תתנהל כקודמותיה, אולם זה הזמן להתארגן כדי להביא שינוי בשנה הבאה. תיכוניסטים – להתעורר!

ד"ר טלי ברגלס-שפירא
המחלקה להוראת המדעים

מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.

2 תגובות

  • אוריאל

    איך אפשר להסיק מסקנה כלשהי מהמחקרים הללו?

    אני לא מבין למה כל המחקרים שנעשים בנושא אין שום התייחסות לגורם של 1) מספר שעות השינה/הרגלי שינה, וגם אין התייחסות ל-2) השפעת שינוי שעות הלימוד על הרגלי השינה. האם יש מחקר שבו ניסו לדרבן איכשהו תלמידים המשתתפים במחקר לישון מוקדם יותר, ולהשוות את ביצועיהם לתלמידים שלומדים בשעות יותר מאוחרות אך ישנו אותו מספר שעות? האם יש מחקר שניסה לבדוק את השפעת היחס בין שעת הקימה לבין שעת התחלת הלימודים? (הרי לוקח זמן עד שהמוח "מתעורר") האם יש מחקר המתייחס להשפעה ארוכת הטווח של איחור שעת תחילת הלימודים, על הרגלי השינה של התלמידים?
    הרי אם כיום הם הולכים לישון מאוחר מידיי, אז בהינתן שהם קמים מאוחר יותר ומסיימים לימודים מאוחר יותר, איזו ערובה יש לכך שהם לא יילכו לישון אפילו עוד יותר מאוחר, ואז שוב יהיו עייפים ולא מרוכזים? ללא מחקרים אלו ותוצאותיהם, לא ניתן להסיק שלאיחור שעת תחילת הלימודים אכן יהיה האפקט המיוחל.

  • טלי ברגלס-שפירא

    תשובה לתגובתך

    אני שמחה שהכתבה עוררה בך מחשבה! כתבה זו הביאה בתמצות את עיקרי המחקרים ומפנה למחקרים בשלמותם. חשוב לזכור שנעשו מספר מחקרים וממצאיהם מצביעים על הצורך באיחור תחילת יום הלימודים. מחקר מקיף בעניין נעשה על 9,000 תלמידים.המחקרים מצביעים על השפעה לטובה של איחור יום הלימודים על הלמידה, ההתנהגות ועוד. נעשו גם מחקרים השוואתיים המשווים בין תלמידים שהתחילו ללמוד בשעות שונות. מדובר באיחור תחילת יום הלימודים לשעה 8:30 ולכן אין לכך השפעה משמעותית על אורך יום הלימודים. אני מציעה לעיין במחקרים במלואם (ישנם קישורים בגוף הכתבה).