האתגרים העיקריים הניצבים בפני החקלאות המודרנית הם קצב הגידול המטאורי של האוכלוסייה האנושית, הגורם רעב עולמי, וצמצום נזקים סביבתיים כמו ההתחממות הגלובלית והכחדת המינים בעקבות הפעילות התעשייתית האנושית. החקלאות האורגנית מנסה לתת מענה  לשני האתגרים הללו.

חקלאות אורגנית היא מערכת ייצור של מוצרי צריכה חקלאיים (פירות, ירקות, בשר וכדומה) שתומכת בבריאות המערכת האקולוגית, הקרקע ובני האדם. בשונה מהחקלאות הרגילה, שהשאיפה המרכזית בה היא למקסם את התוצרת ולמזער את ההוצאה עליה, החקלאות האורגנית חרתה על דגלה שילוב של ערכי איכות ובריאות הסביבה והאדם בתהליך הייצור.

תוצרת אורגנית נחשבת בדרך כלל בריאה יותר מהתוצרת רגילה, בעיקר בגלל האמונה שהיא מכילה יותר ויטמינים ונוגדי חמצון ואין בה שאריות של חומרי הדברה, אנטיביוטיקה וכימיקלים אחרים. צרכנים רבים מעדיפים תוצרת אורגנית גם משום שתהליך הייצור שם דגש על צמצום הפגיעה בסביבה ואוסר על שימוש במוצרים מהונדסים גנטית.

בשנת 2005 פרסם משרד החקלאות חוק להסדרת תוצרת אורגנית, ואחריו תוספות ותקנות לייצור מוצרים אורגניים. החקיקה הזו נולדה בעקבות ההתפתחות המהירה של שוק המוצרים האורגניים בעולם ובישראל והצורך להתאים את התקינה הישראלית לנורמות הבינלאומיות.

יתרונות וחסרונות
מתעוררת אם כן השאלה אם החקלאות האורגנית היא אכן דרך המלך לחקלאות טובה יותר? האם היא באמת נותנת מענה לעלייה המתמדת בכמות הפיות שצריך להאכיל, תוך שמירה על איכות ועל בריאות הסביבה ובני האדם? כדי לענות בצורה יסודית על השאלה יש לבחון לעומק את יתרונותיה וחסרונותיה של החקלאות האורגנית לעומת החקלאות הסטנדרטית.


לימונים שגודלו בחקלאות אורגנית | תמונה: ויקיפדיה; נוצרה בידי Ralf Roletschek

כדי להיות חלופה ראויה לחקלאות המודרנית הרגילה, על החקלאות האורגנית להתמודד עם ארבעה אתגרים:
1. הערך התזונתי של המוצרים האורגניים צריך לעלות על זה של מוצרים רגילים.
2. הייצור צריך להיות ידידותי לסביבה, לא לפלוט חומרים רעילים ומזהמים ולשמור על בריאות הקרקע.
3. אסור שיהיו חומרי הדברה וחומרים ביו-אקטיבים אחרים בתוצרת האורגנית.
4. עליה לספק תוצרת בכמות שווה לחקלאות רגילה או גדולה ממנה.

הספרות המדעית לא מספקת תמיכה חד-משמעית ביתרונותיה של החקלאות האורגנית. ובכל זאת, לאחרונה פורסמו כמה מאמרים מקיפים ומסמכים המתייחסים להיבטים שונים של החקלאות הזו, חלקם בכתבי עת מדעיים יוקרתיים. הבה נסקור את העדויות המדעיות לכל יתרון אפשרי של החקלאות האורגנית, וננסה לבנות לעצמנו תמונה שתאפשר לנו להסיק מסקנות על יכולתה לשמש חלופה ראויה לחקלאות הרגילה.

1. ערך תזונתי גבוה ביחס למוצרים רגילים
הערך התזונתי של מוצר תלוי בגורמים סביבתיים רבים, כמו סוג האדמה או המזון, מזג האוויר, גיל הצמח או הבהמה, זמן האיסוף או החליבה, משך האחסון ועוד. רבים מהמחקרים שמראים יתרונות לצד זה או אחר נגועים בבעיות שיטתיות קשות שמרוקנות אותם מתוכן, כך שיש להתייחס אליהם בזהירות רבה.

כמה מחקרים מטה-אנליטיים מקיפים שנעשו תוך הקפדה על חשיבות סטטיסטית פורסמו לאחרונה, וממצאיהם הראו בבירור שאין הבדל מהותי בריכוז הוויטמינים ונוגדי החמצון בנוזלי גופם של צרכני מוצרים אורגניים לעומת צרכנים אחרים, כך שכנראה אין יתרון תזונתי מהותי למוצרים אורגניים על פני מוצרים רגילים.

2. ייצור ידידותי לסביבה
כדי לעמוד בדרישות השוק ולהיות רווחית, התעשייה החקלאית משתמשת בחומרי דשן לצמחים ובהורמונים לבעלי חיים כדי להתאים את גדילת הצמח או בעל החיים לדרישות הייצור והביקוש. החקלאות הרגילה משתמשת לשם כך בדשנים סינתטיים שהחקלאות האורגנית שוללת מכל וכל. השימוש בדשנים המבוססים על חנקות וזרחות סינטטיות גורמים בעיות סביבתיות, למשל זיהום של מקורות מי תהום. מדענים מחפשים דרכים מעשיות להתמודד עם הבעיה הזו, אך בפועל אין מנוס משימוש בדשן בכל סוגי החקלאות.

החקלאות האורגנית מאשרת שימוש בדשנים אורגניים, המגיעים ברובם מהפסולת האורגנית של תעשיות הבשר, החלב והעופות, כולל "קמחים" של איברים וכו'. נוצרת כאן סתירה עם המטרות המוצהרות של החקלאות האורגנית, שחרתה על דגלה את איכות הסביבה, מפני שכשהיא מתבססת על דשן מן החי היא תומכת בעקיפין באחת התעשיות המזהמות ביותר הקיימות כיום (הפרשות בעלי חיים מחוות גדולות הן אחד הגורמים העיקריים לזיהום מי תהום).

כמו כן, אין ראיות חד-משמעיות לכך שדשן אורגני מקטין את דליפת החנקן לסביבה, ולעתים הראיות אף מעידות על ההיפך הגמור (ראו גם כאן). גם לגבי זרחן ונגזרותיו נמצאו רמות גבוהות יותר שלו (אך ללא חשיבות קלינית) במוצרים אורגניים בהשוואה למוצרים רגילים.

זבל אורגני בשדה | תמונה: ויקיפדיה

חומרים אחרים שבהם משתמשים בחקלאות האורגנית, למשל לצורך הגנה על הצומח, אינם אורגניים כלל למשל גופרית, או תרכובות נחושת שרעילות מאוד לדגים. במקרים אחרים המקור אכן אורגני, אך החומרים לא פחות מסוכנים – למשל מיצויי צמחים פירטרינים הדומים לפירטרינים הסינתטיים. לעתים, בגלל יעילותם הפחותה של הדשנים האלה, החקלאים האורגניים משתמשים בכמויות גדולות יותר שלהם, וכך עלולים אף להגדיל את הנזק הסביבתי.

לגבי השמירה על בריאות הקרקע, מחקרים עדכניים מראים תוצאות סותרות. יש מחקרים שמעידים על שיפור בתכולת הפחמן, ואחרים לא מצאו בהכרח יתרון לגידול אורגני בשימור תכולת הפחמן בקרקע.

נכון להיום נושא העמידות לאנטיביוטיקה הוא התחום היחיד שיש בו עדויות ברורות לכך שגידולים אורגניים מכילים פחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כמו כן נמצא שגידול בעלי חיים ללא אנטיביוטיקה מקטין את הסיכוי להתפתחות חיידקים עמידים.

3. היעדר חומרי הדברה ביו-אקטיביים בתוצרת החקלאית
קיימת הסכמה גורפת שחומרי הדברה מזיקים מאוד לבעלי חיים ולאדם. עם זאת, ההתפתחות הטכנולוגית בתחום שיפרה משמעותית את יעילותם והקטינה בצורה דרמטית את רעילותם לסביבה ולאדם.

נכון להיום אין מחקרים מקיפים הקושרים בין חשיפה כרונית לחומרי הדברה ברמות שהתקן מתיר לבין מחלות נוירודגנרטיביות או הורמונליות אצל אנשים או בעלי חיים. רוב המקרים המדווחים נובעים מחשיפה רבה מאוד לחומרים מסוכנים, או מחקרי רוחב שאינם מראים קשר תלוי-זמן מובהק בין החשיפה לפגיעה.

מחקר מקיף וארוך טווח שנעשה על כ-90 אלף איש באיווה שבארה"ב הראה שהשכיחות של רוב סוגי הסרטן אצל חקלאים שמשתמשים באופן קבוע בחומרי הדברה סינתטים דווקא נמוכה יותר מהממוצע באוכלוסייה. העליות המינוריות שנמצאו בשכיחותם של מספר מוגבל סוגי סרטן לא היו קשורות בהכרח לחשיפה לחומרי הדברה, אלא אפשר היה לייחס אותן גם לעבודה בשמש יוקדת או לחשיפה מוגברת לווירוסים ולפתוגנים.

עם זאת, ולמרות כל השיפורים הטכנולוגיים, הצמצום הניכר בשימוש בחומרי הדברה והגברת הפיקוח הסביבתי והבריאותי עליהם, עדיין מדובר במזהם סביבתי משמעותי בכל סוגי החקלאות. מחקר מדגמי שערך עיתון "הארץ" מצא שאריות של חומרי הדברה אסורים בשימוש גם בכמה מוצרים אורגניים. סקירה של הספרות המדעית מגלה שיש מחסור ניכר במחקרים מקיפים על ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של ההדברה האורגנית. כל עוד לא ייעשו מספיק מחקרים אמינים בנושא, אי אפשר לקבוע בוודאות אם ההדברה האורגנית בריאה יותר או פחות מההדברה הקונבנציונלית.

עניין נוסף שראוי לדון בו הוא ההדברה הביולוגית, המתבססת על חרקים טורפים שמשמידים חרקים מזיקים אחרים. השימוש בה נפוץ במיוחד בחקלאות האורגנית, שמתהדרת בכך שתודות לכך אין בתוצריה שרידים של חומרי הדברה, אך נעשה בו שימוש גם בחקלאות המסורתית.


מושית השבע: חיפושית המשמשת להדברה ביולוגית | תמונה: ויקיפדיה

ההדברה הביולוגית אכן יכולה להפחית את הצורך בשימוש בחומרי הדברה כימיים, אולם לעתים היא עלולה לפוך לחרב פיפיות: הייבוא של אורגניזמים לסביבה חדשה יכול ליצור מינים פולשים ונזק סביבתי כבד שקשה להעריכו בכסף, ואף ליצור שינויים אקולוגיים בלתי הפיכים והכחדה של מינים מקומיים.

התוצרת האורגנית מן החי מתהדרת גם בכך שהיא לא עושה שימוש בהורמוני גדילה ומין. בפועל, מחקרים ארוכי טווח רבים הוכיחו שהורמון הגדילה שניתן לפרות הוא תוסף בטוח לבני האדם, משום שהוא ייחודי לפרות ואינו משפיע עלינו. כמו כן, רובו בלאו הכי מתפרק בסביבה החומצית של הקיבה. מחקרים נוספים הראו שההורמון הזה אינו משנה את איכות החלב ואת הרכבו.

יתרה מזאת, לשימוש בהורמון הגדילה אף עשויות להיות השפעות סביבתיות חיוביות, משום שהוא מגדיל את תפוקת החלב של כל פרה ולכן צריך פחות פרות כדי לייצר אותה כמות של חלב. מחקרים מקיפים מצאו שגם הורמוני מין של פרות נמצאו בטוחים לשימוש – רמת ההורמונים בבשר ובחלב הפרה נמוכה מאוד וערכיהם במוצרים רגילים נמצאו דומים לערכיהם במוצרים אורגניים. גם להם יש פוטנציאל סביבתי חיובי דומה לזה של הורמון הגדילה.

אם כן, אפשר לומר בהכללה שאין עדויות מדעיות חותכות לכך שהחקלאות האורגנית בריאה יותר לאדם או לסביבה מהחקלאות הרגילה.

4. כמות תוצרת שווה לפחות לחקלאות הרגילה
מאמר מקיף ויסודי שפורסם בכתב העת Nature מראה באופן ברור שהחקלאות האורגנית מניבה פחות תוצרת ליחידת שטח מעובדת בהשוואה לחקלאות הרגילה. ההבדל אמנם אינו אחיד ותלוי בהקשר (סוג התוצרת, גיאוגרפיה וכו'), אך היקפו משמעותי מאוד ומגיע במקרים מסוימים עד 30 אחוז.

נתוני הגידולים האורגניים בישראל מעלים תמונה דומה, וגם מאמרים רבים אחרים תומכים במסקנה הזו. מדובר בחיסרון משמעותי ביותר של החקלאות האורגנית והמשמעות הסביבתית שלו ברורה. הקצאת שטחים גדולים יותר לחקלאות עלולה להגדיל את קצב ביעור היערות בעולם, ושטחי עיבוד גדולים יותר דורשים יותר כוח אדם, יותר שעות עבודה של מכונות, יותר דשן, יותר דלק, יותר חומרי הדברה ויותר מים.

שני גורמים נוספים שמגדילים את הפער שבין התפוקה החקלאית הרגילה לבין החקלאות האורגנית הם ההנדסה הגנטית וגידולים הידרופוניים.

גידולים הידרופוניים הם גידולי שדה שבהם הצמח גדל על מצע מנותק שאינו אדמה. לגידולים האלה יש יתרונות סביבתיים גדולים, שכן הן דורשים הרבה פחות חומרי הדברה, השקיה ודישון, לא מצריכים אדמה חקלאית ומניבים תפוקה גדולה יותר. עם זאת, החקלאות האורגנית מעצם הגדרתה שוללת גידולים שאינם מחוברים לאדמה.


גידול הידרופוני של בצל | תמונה: נאס"א

ההנדסה הגנטית  של צמחים חוללה מהפכה בפיתוח גידולים עמידים ליובש, מליחות ומזיקים ולהגדלת התפוקה ליחידת שטח, ויש המאמינים שהיא מסוגלת לפתור את בעיות הרעב בעולם. (כך למשל טוען חתן פרס נובל לשלום נורמן בורלאוג). רוב חסידי החקלאות האורגנית שוללים גם את ההנדסה הגנטית ותוצריה.

קצרה היריעה מלהרחיב כאן על הנושא, אולם הבורות וחוסר ההבנה בציבור כלפי ההנדסה הגנטית עלולים לגרום נזק רב. מובן שיש להתייחס להנדסה הגנטית בזהירות, אך שלילה מוחלטת שלה עלולה למנוע מהאנושות למצוא פתרונות יעילים לבעיות הרעב בעולם, ואולי אף לצמצם את הנזק הסביבתי של החקלאות.

אם כן, החקלאות האורגנית חרתה על דגלה עקרונות נעלים של חקלאות בת-קיימא ומתן תשובה הולמת לרעב העולמי תוך שימור וקידום בריאות הטבע, האדמה והאדם. אולם אם בוחנים לעומק את הראיות המדעיות הקיימות כיום, שכאמור אינן מלאות, מגלים שבדרך כלל החקלאות האורגנית אינה עולה על החקלאות הקונבנציונלית ובמקרים משמעותיים מסוימים אף נופלת ממנה.

ד"ר חיים חביב
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

 

33 תגובות

  • אורן

    מאמר מתנשא ומזלזל בקוראים ובאינטליגנציה שלהם.

    אתחיל ואומר שהחקלאות האורגנית אכן לא מושלמת ואין לי סימפטיה מיוחדת אליה
    ועכשיו על כמה המאמר הזה גרוע
    א. שימוש בדשנים מהחי הם תומכי זיהום זאת דמגוגיה, מה עדיף שהעצמות והדם ילכו למטמנה ?
    ב. הטיעון האבסורדי על כך השהריסוס הקונבציונלי "רעיל אבל פחות" מזעזע בכל רמה שהיא. לטעון שעכשיו כשזה פחות אז זה בסדר זה טיעון שמתאים לחקלאי בור שלא סיים בית ספר יסודי.
    וגם הטיעון על זה שמצאו שאריות בגידולים אורגנים רע, זה שהחקלאים האורגנים שקרנים זה לא טיעון נגד אורגני אלא נגד התעשיה.
    בהקשר הזה רק הטיעון שהריסוס האורגני לא תמיד טבעי מתקבל.
    ג. הנדסה גנטית - לרמוז שהציבור בור ואתם יודעים הכל זה דוחה.
    אתם לא יודעים הכל, אין לכם מושג מה השפעה המשנית של ההנדסה הגנטית מעבר לשינוי הרצוי מסיבה פשוטה - אין לנו שום מושג על משמעות הרצף הגנטי, אתם עושים הנדסה עיוורת לאחור ואח"כ עושים בדיקות נזקים שלא מכסות מספיק.
    הבעיה היא שגם המקבילה של הכלאות מסורתיות רע מאוד, וכאן יש שאלה של מה גרוע יותר.

  • גדי אבידן

    תגובה של חקלאי אורגני מתחיל

    ד"ר חיים חביב החביב,
    נהניתי לקרוא את מאמרך יחד עם זאת שהוא עורר בי אי נחת.
    אני אתחיל בשורה התחתונה מבחינתי- לטעמי המסקנה שאני חושב שמתבקשת ממאמרך היא לא שחקלאות אורגנית היא פחות מוצלחת מחקלאות קונבנציונלית אלא כי אם שהכותרת "חקלאות אורגנית" בפני עצמה או הכותרת "חקלאות קונבנציונלית" הן רק הכללות לפרקטיקות שונות- חלקן יותר מוצלחות וחלקן פחות.
    בסה"כ רוב המטרות של שני סוגי חקלאות אלו הם דומות כפי שציינת במאמרך.
    נניח שמצאנו שפרקטיקה מסויימת בעייתית מאד- רצוי להחליף אותה. כפי שבחקלאות הקונבנציונלית החליפו את הDDT בהדברות אחרות פחות מזיקות.
    לכן חשובה רגולציה ופיקוח נרחבים גם על חקלאות קונבנציונלית וגם אורגנית. כך למשל, המאמר שחלקת בנושא חילחול נתרות באתר אורגני ספציפי ליד אשקלון- ככל הנראה, הרשה לי להעריך בתור חקלאי אורגני מתחיל, שהם השתמשו בדשן חיות שאינו מפורק באופן מלא, שאינו "מקומפסט", שכן קומפוסט שכבר התפרק באופן מלא אינו דולף חנקן עד כמה שאני יודע ואינו מהווה מיפגע אלא להיפך.
    ככל הנראה בשני סוגי החקלאות הללו ישנן פרקטיקות בעייתיות יותר ופחות- כפי שהדגמת.
    עלינו למצוא את הפרקטיקות הטובות ביותר ולהשתמש בהן. לדוגמא,אם אפשר, כפי שעושים במטעים רבים היום, להניח מלכודות זבובים מבלי לרסס, למה לא לעשות זאת באופן גורף?
    לדוגמא,אם אפשר לעבד את זבל הפרות והעופות באופן שלא יפיץ מתאן ואמוניה, כפי שאנו כבר יודעים לעשות, אז למה לא לאמץ פרטיקה ("אורגנית") זו? אני רוצה להגיב לחלק הבא שכתבת-
    "כדי להיות חלופה ראויה לחקלאות המודרנית הרגילה, על החקלאות האורגנית להתמודד עם ארבעה אתגרים:
    1. הערך התזונתי של המוצרים האורגניים צריך לעלות על זה של מוצרים רגילים." תגובה- למה הערך התזונתי של מוצרים אורגניים צריך לעלות על זה של מוצרים רגילים? בהנחה שהוא מוצלח בשאר האספקטים, אז מספיק שערכו התזונתי אינו יורד מזה של מוצר רגיל, הלא כן? "2. הייצור צריך להיות ידידותי לסביבה, לא לפלוט חומרים רעילים ומזהמים ולשמור על בריאות הקרקע." נכון מאד. מבחינת דשן, ציינתי ששימוש בפרקטיקה אורגנית יותר אחראית- לא שימוש בזבל חיות אלא בקומפוסט איכותי יימנע דליפת חנקות.
    מבחינת קטילת חרקים ועשבים- ישנן הרבה מאד פרקטיקות אורגניות להתמודד עם חרקים. חלקן, כמו מלכודות זבובים או שתילת צמחים אחרים שדוחים את החרקים, בטוחות לחלוטין, ואם ישנן פרקטיקות "אורגניות" שאינן בטוחות- צריך לבדוק אותן באופן מסודר.
    כולנו מסכימים שהדברה אנחנו רוצים לצמצם למינימום הנחוץ, אם אפשר אז בכלל בלי. (ובהערה מוסגרת, גם חומרי הדברה בעבר נחשבו בטיחותיים, נפסלים שנים מאוחר לכן, מכיוון שקשה לפעמים לעמוד את הסכנות במחקרים)(הדבורים גם הן תסכמנה) "3. אסור שיהיו חומרי הדברה וחומרים ביו-אקטיבים אחרים בתוצרת האורגנית." אסור שיהיו חומרים מסוכנים לבני אדם, לחיות לאדמה, אם לזה אתה מתכוון. "4. עליה לספק תוצרת בכמות שווה לחקלאות רגילה או גדולה ממנה." גם במידה וחקלאות אורגנית מייצרת 30 אחוז תוצרת פחות (אם כי איני חושב כך כלל, כפי שאמרתי ישנן פרקטיקות אורגניות שונות, ולא הייתי שם את כולן באותו סל, יש פרקטיקות שאינן קונבנציונליות שיכולות,עשויות לייצר מזון לפחות אם לא יותר מחקלאות קונבנציונלית) במידה ונשכיל לגדל מזון באופן שתורם למערכת האקולוגית, תוספת חוות אורגניות עשוייה להיטיב עם הסביבה ולא לפגוע בה.(ואפילו לשלבה עם ייעור) נקודה נוספת- משתמע מדבריך כאילו יש קונפליקט בין חקלאות אורגנית לחקלאות הידרופונית- כאילו החקלאות האורגנית הודפת ומתנגדת לזו ההידרופונית. העניין הוא זה, חקלאות אורגנית אין לה דעה, הדעה היא שונה בין אנשים שונים, אני למשל מגדל אורגני ובעד גידול הידרופוני, כי נראה לי שזו פרקטיקה יעילה וטובה. עוד מחשבה שעולה בי לנוכח מאמרך היא גם הבעייתיות של המחקר המדעי כדרך ביקורת חד משמעית- וכאן נראה לי יש איזו נקודה מהותית. המדע הרבה פעמים מגלה משהו, מתלהב ממנו, ורק בפרספקטיבה של שנים ניתן לפעמים לראות כמה הגילוי בעצם היה בעייתי, כמו הDDT שהזכרתי. כך עשוי להיות גם ומתגלות גם בעיות בתחום ההנדסה הגנטית. הפיתרון של היום יכול להתגלות כאסון של מחר. אז נראה לי שהרבה אנשים שמזדהים עם האג'נדה האורגנית הם ספקנים לגבי הפתרונות המדעיים. וזה לא שהפתרונות הללו לא מוצלחים, יכול להיות שכן, אבל קשה לדעת, ובפרט לא באופן חד משמעי.
    לפעמים יש ייתרון בפיתרון פחות חדשני, ובמקום הנדסה גנטית למשל, להשתמש בהרבה פרקטיקות אחרות כדי להשיג את המטרה המבוקשת, ולהימנע מסיכונים שעלולים להתעורר. תגובה לחלק הבא-
    "4. כמות תוצרת שווה לפחות לחקלאות הרגילה
    מאמר מקיף ויסודי שפורסם בכתב העת Nature מראה באופן ברור שהחקלאות האורגנית מניבה פחות תוצרת ליחידת שטח מעובדת בהשוואה לחקלאות הרגילה. ההבדל אמנם אינו אחיד ותלוי בהקשר (סוג התוצרת, גיאוגרפיה וכו'), אך היקפו משמעותי מאוד ומגיע במקרים מסוימים עד 30 אחוז." תגובה-במאמר שציינת מצויין שבחלק לא מבוטל מהתוצרים ההבדל בתפוקה הוא קטן למדי. כלומר החיסרון הוא חיסרון אך קטן בחלק מהמיקרים. לגבי בריאות קרקע ותכולת פחמן בקרקע, שוב זה עניין של פרקטיקה. יש פרקטיקות אורגניות שמאוד מחזקות פרמטר זה ויש שלא. מבחינות רבות להבנתי האדמה בחקלאות אורגנית ברוב המקרים היא בריאה לאין שיעור מאדמה בחקלאות קונבנציונלית. אני מתכוון להחזקת מים, מגוון ביולוגי ותכולת פחמן.
    מן הסתם לא חסרים מאמרים בנושא. הנה אחד . http://www.ask-force.org/web/Organic/Maeder-Organicfarming-2002.pdf אשמח לתגובה

  • פיני רנדל

    מאמר סחלה

    המאמר אינו מייצג שום דבר הגיוני. אני עובד בחרציציות המדבר וזה לא ככה

  • פנחס פיין

    דשן כימי והזנת האוכלוסיה

    אני מבקש לחזק את ידיו של דר' חיים חביב - כתבה מאלפת, משכנעת והיא מגיעה במקום ובזמן. אנסה לתמוך בו כמיטב קוצר ידי.
    (א) תהליך האבר (Haber–Bosch), לייצור אמוניה (דשן כימי; לא אורגני בעליל) מחנקן אטמוספירי, והשימוש בו בייצור החקלאי, איפשר את ריבוי האוכלוסין ע"פ כדה"א. בדרכנו למיליארד ה-8. זו אולי קללה, אבל מי יתנדב בגופו-שלו למונעה?
    (ב) כך גם הייצור הסינטטי של כל הדשנים, גם אם מקורם הוא טבעי (כגון, זרחן - מסלע זרחתי, אשלגן - ממרבצים גיאולוגיים או ממי-ים המלח; ויסודות קורט חיוניים) וההרס של משאבי הטבע (הביטו בנוף של צפון-מזרח הנגב או בפניו המשתפלים והולכים של ים המלח שמימיו מאודים בבריכות המלח).
    (ג) "דישון אורגני". מרבצי מלחת צ'ילי (נתרן חנקתי) נהרסו עם גילוי ערכם כדשן. מרבצי הגואנו בני אלפי השנים באיי הגואנו באוקיאנוס השקט נכרו תוך הרס מוחלט של אתרי הקינון של עופות הים, ו'מלחמת האוקיאנוס השקט' על השליטה באיים אלה (צ'ילה מול בוליביה ופרו). אכן קציר נאה לדשן אורגני.
    (ד) לידיעת צרכני התוצרת האורגנית שוחרי איכות הסביבה: ממשק גידול אורגני גורם לזיהום בלתי מבוקר של הקרקע והמים. חקלאות רגילה יודעת למנן דשן בהתאמה מלאה כמעט עם תצרוכת הגידול, ובגידול שלחין (בהשקיה) השליטה במתן הדשן יכולה להיות מלאה. יתרה מזאת, כל יסוד הזנה ניתן בהתאם לתצרוכתו בעת היישום, ולא בהכרח במנה קבועה או ביחס קבוע בין היסודות השונים. כל אלה אינם קיימים ואינם יכולים להתקיים בממשק גידול אורגני, המבוסס על יישום זבלים כמקור ליסודות הזנה. ומאחר שחנקן הוא היסוד שתצרוכתו הנה המרבית, מינון הזבל נעשה לפי זמינות החנקן ויתר היסודות ניתנים בעודף רב, ובד"כ הם מצטברים בקרקע לרמות שישבהן כדי לגרום נזק לגידולים עצמם. אמרתי זמינות החנקן ולא כמות הזרחן הואיל ומרבית החנקן בזבל ככולו הנה בצורה אורגנית אך הצמח יוכל לקלוט את החנקן רק לאחר שיעבור מינרליזציה בקרקע. מאחר שלא יכולה להיות שליטה על זמינות יסודות ההזנה (בעיקר החנקן) מהזבל, לא ניתן להתאים את מינון הזבל לתצרוכת הגידול. התוצאה היא יישום זבל בעודף רב כך שיהיה די חנקן זמין בקרקע עד תום עונת הגידול. במטעים אולי קל יותר לזבל מעת לעת (הגם שיקר) אולם בגידולי שדה הדבר אינו אפשרי וכל המנה הדרושה ניתנת מראש, עוד לפני הזריעה. המשמעות מבחינת בזבוז משאבים מתכלים וזיהום קרקע ומי-תהום הנה ברורה!
    (ה) ייצור קומפוסט לחקלאות אורגנית: טוב? לא בהכרח. תהליך הקומפוסטציה חיוני בעיקר כדי לפסטר את הזבל מגורמי מחלה צמחיים ומזרעי עשביית בר המצויים בו. אולם התהליך גורם לירידה משמעותית בתכולת החנקן האורגני הזמין לפירוק מיקרוביאלי שהיה בזבל מלכתחילה ואמור היה להגיע לצמח, ולפליטתו כאמוניה גזית לאטמוספירה, ולזיהומה (גשם חומצי). בנוסף לחנקן גם הזרחן עובר ייצוב נוסף בעיקר עקב שקיעתו בתרכובות יותר קשות-תמס.
    דומני שאלו הן סיבות טובות לשקול את אופן התנהלותה של חקלאות אורגנית.

  • גדי אבידן

    אני מבקש לרפות את ידייך מר

    אני מבקש לרפות את ידייך מר פנחס פיין. לטעמי הכתבה לא הייתה משכנעת, אתה מוזמן לקרוא את תגובתי עליה ומקווה שדעתך תשתנה.
    לגבי הנקודות שהעלת, גם הן אינן משכנעות בעייני-
    א. אמנם הדשן הכימי היה אחד מהנדבכים המשמעותיים בגידול האוכלוסייה, אך כפי שאפילו ד"ר חיים חביב אומר- הגידול האורגני יכול לספק בחלק מהמקרים כמעט אותה כמות מזון ובחלק מהמקרים פחות אך עדיין ניתן להרחיב שטחי גידול ולגדל אותה כמות. כיום בכל מיקרה כמויות עצומות של מזון נזרקות,אנחנו במצב של עודף מזון ולכן אותה כמות שטח שבה מגדלים כיום יכולה גם באופן אורגני לספק את המזון לכל יושבי העולם. למדנו כמה דברים מאז פיתוח האמוניה.
    ב. כנ"ל
    ג. הפרקטיקות הספציפיות שהצבעת עליהן, של חציבת גואנו למשל, אם הן פוגעות מדי בערכים של שימור מערכות אקולוגיות, יש להן תחליפים הרבה יותר טובים, כמו ייצור קומפוסט מזבל חיות, זבל אדם, שאריות מזון,זבל ירוק ועוד. זה רק אומר שיש פרקטיקות שצריך להחליף, לא אומר ש"אורגני" זה לא טוב לסביבה.
    ד. תקנו אותי אם אני טועה, הדברים שאמרת מתייחסים לזבל חיות לא לקומפוסט מאוזן ומפורק. שכן אם משתמשים בקומפוסט מיושן ומפורק, המינרלים בו כבר זמינים לצמח, וגם אמנם צריך לתת יותר קומפוסט אבל אין שום בעיה מבחינת הצמח והאדמה, אין שום זיהום מים לא מבוקר. (אגב, רק שאני אדע, מי מבקר בחקלאות הקונבציונלית את כמות הנתרות המחלחלות?)
    בנוסף, מה שכתבת על גידולי שדה לא נכון גם כי ניתן לדשן דישון נוזלי אורגני גם לאחר שהצמחים כבר באדמה.
    ה. לא נכון לגבי האמוניה הנפלטת בתהליך הקימפוסט. אמוניה תיפלט רק בתהליך פירוק אנארובי ולא בתהליך ארובי. אם רוצים אגב, ניתן פשוט להשתמש באמוניה הנפלטת בתהליך האנארובי לייצור גז בישול!
    לגבי מה שכתבת על זרחן, תצטרך להסביר יותר טוב למה אתה מתכוון אני באמת לא מבין הרבה בכימיה. מקווה שתיקרא ותגיב

  • אנונימי

    הנדסה גנטית מסוכנת

    הנדסה גנטית מסוכנת לאנושות שבעלי מפעלים יוצרים תלות בסחורה שלהם וחקלאים יכולים ללכת הביתה. אתה מעדיף מונופולים וקרטלים גם בתחום המזון???

  • Amir

    תגובה למאמר

    ההרגשה שלי כשקראתי את המאמר היא שהכותב יוצא מנקודת הנחה שהחקלאות האורגנית מיותרת במקרה הטוב והמאמר כולו משמש להצדקת דעה זו (כבר בכותרת המאמר נרמז כיוון זה).
    ברצוני להתמקד בסעיף 3 העוסק בנקודה הקריטית ביותר לדעתי והיא - העדר (או לכל הפחות הפחתה משמעותית) בכמות חומרי ההדברה בתוצרת האורגנית לעומת התוצרת הלא-אורגנית. גם אם נקבל את הטיעונים של הכותב בנושא (ואני לא), הוא מתעלם משלוש נקודות ששומטות את הקרקע מתחת לטיעון/הנחה שלו: 1.ציטוט מהמאמר: "נכון להיום אין מחקרים מקיפים הקושרים בין חשיפה כרונית לחומרי הדברה ברמות שהתקן מתיר לבין מחלות נוירודגנרטיביות או הורמונליות אצל אנשים או בעלי חיים". אני יודע אם טענה זו נכונה או לא, אולם מילות המפתח הן: "ברמות שהתקן מתיר". התקן הוא שרירותי, נקבע ע"י פקידים במשרד החקלאות ומשתנה בין מדינה למדינה. לראייה, חומרים שאסורים לשימוש יותר מ-20 שנה באירופה מותרים לשימוש בישראל, ובאופן כללי התקן האירופאי מחמיר בהרבה מזה הישראלי. 2. התקן מתייחס להשפעה של כל כימיקל בפני עצמו ומתעלם לחלוטין מההשפעות הסינרגטיות שיש לשימוש בחומרי הדברה מסוגים שונים. השפעות אלה מעלות את הפוטנציאל ההרסני של הכימיקלים על האורגניזם כפי שניתן לראות במחקר הבא:
    https://theses.lib.vt.edu/theses/available/etd-08152001-144213/unrestric... 3. גם אם נניח שהתקן בישראל מחמיר והכמויות המותרות בו אינן מסכנות אותנו ואת ילדינו, יש צורך בהנחה מחמירה נוספת והיא שהחקלאים שומרים על התקן בקפדנות. למרבה הצער, כמו בתחומים רבים אחרים במדינה הפיקוח על החקלאים עלוב. בדיקות רבות שנעשות השכם והערב ע"י גופי תקשורת וארגונים כמו "אדם טבע ודין" מראות בבירור שחריגות מהתקן נפוצות מאוד. האם כותב המאמר סומך כל כך על החקלאים ומוכן להמר על כך בבריאות ילדיו? יש עוד נקודות רבות שניתן להתייחס אליהן ולא אעשה זאת מקוצר היריעה.
    לסיכום, כשאני קונה פירות וירקות אורגניים ישירות מחקלאית שאני מכיר (לא משתמשים שם בחומרי הדברה כלל, גם לא בכאלה שמותרים בחקלאות האורגנית) ברור לי שאני עושה את הדבר הנכון הן לטובת בריאותי והן לטובת הסביבה.

  • Or

    יפה מאוד אמרת, מה גם שישנם

    יפה מאוד אמרת, מה גם שישנם מחקרים המצביעים על קשר הדוק בין החשיפה של חקלאים לחומרי הדברה והופעתה אצלם של מחלת הסרטן. ישנם איזורים שלמים בצרפת היום שמנסים להפסיק את השימוש בחומרי הדברה בגלל אותה סיבה. נמצא קשר ישיר בין השימוש המוגבר בחומרי הדברה באותו איזור, להופעת מחלת הסרטן אצל חקלאים ומשפחות הגרות בסמוך לשדות חקלאים מרוססות בחומרי הדברה.

  • גדעון פיזנטי

    מגוון ביולוגי

    רוב רובם של המחקרים שבדקו מגוון ביולוגי הראו יתרון ברור לחקלאות האורגנית. חבל שזה נשמט מהכתבה.

  • יריב גלבוע

    מאמר מוטה, מטעה ומעוות

    די בהתחלה הבנתי שלכותב יש דעה מוצקה נגד חקלאות אורגנית, והוא מדגיש ממצאים שתומכים בדעתו ומחליש ממצאים שאינם תומכים בה. כך למשל הפליא בשבחי הנדסה גנטית בצמחים (כמו זן הסויה המהונדס של מונסנטו שיהיה עמיד לקוטל החרקים round-up), למרות שכל תועלתו היא שאפשר יהיה להשתמש יותר בקוטלי חרקים. פרט לכך זנים מהונדסים גנטית אינם נותנים יותר תוצרת מזנים שאינם כאלה. כמו כן קראתי על מספר מחקרים שמצאו הרבה יותר ויטמינים ונוגדי חמצון בירקות ובפירות אורגניים. אני מציע לקרוא על מחקר שהתחיל בשנת 1993 ונותן תמונה יותר מאוזנת וריאלית מזו של חיים חביב בכתובת https://www.washingtonpost.com/lifestyle/food/is-organic-agriculture-rea....

  • יריב גלבוע

    הקישור המלא

    הקישור המלא
    https://www.washingtonpost.com/lifestyle/food/is-organic-agriculture-rea...

  • אסף

    חידוד הבעיה

    אחרי מחשבה נוספת אני מבקש לחדד את הבעיה שעולה בקריאה במאמר.
    הציבור באמת זקוק למידע אמין, מדעי, שקוף על מה שמתחולל בתחום גידול המזון. המאמר קצת משכפל את המצב בו יש עמימות ומחסור במידע בהיר. הוא מציג שברי מידע, ומציג תמונה של מחקר לא החלטי, לא סופי, שמכיל פערים וחוסרים. בסופו של דבר הצרכן (אני) עומד מול המדף בסופר וצריך לבחור האם לרכוש פטרוזיליה אורגנית או פטרוזיליה רגילה, או לגדל בעציץ, או לוותר על כל זה בכלל. (אני בכוונה מזכיר פטרוזיליה כי היא עלה שדורש ריסוס רב). המאמר אינו מספק מספיק מידע כדי לעזור במשימה הזו. הוא כללי מדי, ומנסה לחלוש על יותר מדי שדות ושיקולים.

  • אסף

    ... ובשורה התחתונה

    שלום, תודה רבה על המידע והגישה העניינית כאן ובמאמרים אחרים.
    החולשה במאמר מסוג זה נעוצה בכך שהוא נוטה להתכנס ל"שורה תחתונה" פשטנית יחסית שבין השורות ממליצה, למעשה, לא לצרוך מזון אורגני כי אין עדויות מספיקות לטובתו. אני יודע שהמשימה מורכבת, אבל אולי כדאי היה להפריד בין טיעונים שמכוונים למקבלי החלטות (הידרופוני, הנדסה גנטית, שימוש במשאבי סביבה) לבין טיעונים שמסייעים לצרכן הקצה לבחור (בריא / מזיק). ואולי כדאי היה להכניס שיקולים מתחום ניהול הסיכונים האישי. בניהול סיכונים מקבלים לפעמים החלטות שאינן מבוססות על ידע מוצק, אלא על שברי מידע וחישוב הסיכון. במקרה הזה, השאלות החשובות עדיין פתוחות, אך זו דווקא יכולה להיות סיבה לצרכנים להעדיף גידולים אורגניים עד שהסיפור הבריאותי יתברר. ואם אפשר לגדל בבית, או לקנות תוצרת הידרופונית, אז אפילו טוב יותר. באותו האופן, למרות שהמחקר אינו מכריע בנושא, הייתי ממליץ לילדי להימנע משיחות ארוכות בסלולרי, ונמנע משינה בסמוך לראוטר. כמו במקרה של הדשנים, זה מבוסס על ההבנה שהקרינה עלולה להיות מסוכנת, למרות שהאפידמיולוגיה עדיין לא התבררה עד הסוף. בניהול סיכונים תמיד עומדת שאלת המחיר. האם הייתי קונה אורגני שעולה פי 5 מסחורה רגילה. כניראה שלא. האם הייתי מוכן להוסיף 10% על המחיר? כניראה שכן. יהיה מעניין לדון בזוית הזו במאמר.

  • נועם

    חקלאות בת קיימא

    חיים תודה על הסקירה.
    בהחלט העלית את רוב הנקודות החשובות, אך הייתי שמח להתייחסות לגבי חקלאות מקומית ובת-קיימא כאלטרנטיבה לחקלאות אורגנית ולחקלאות מתועשת, ולהשפעה על הסביבה ברמה הגלובלית. אחת הבעיות הגדולות של החקלאות המתועשת היא התלות במרכיבים רבים במהלך שרשרת ייצור המזון, החל בספקי הזרעים, הציוד והכימיקלים, דרך המשתלות והמגדלים ועד המפיצים, רשתות השיווק והצרכנים. כל חוליה בשרשרת תורמת לזיהום הסביבה, והאם יש דרך להפחית את הזיהום בצורת צמצום החוליות בשרשרת?

  • יוסי

    תודה

    סקירה מעניינת מאוד, תודה. רציתי להפנות את תשומת לבכם שחסרות הפניות לטענות שמופיעות בחלק הראשון: אמירה כמו "כמה מחקרים מטה-אנליטיים מקיפים שנעשו תוך הקפדה על חשיבות סטטיסטית פורסמו לאחרונה" דורשת לינקים (או לפחות רפרנסים) למחקרים המדוברים.

  • דוד פ

    שאלות נוספות

    ראשית תודה רבה על הכתבה היסודית שהאירה את עינינו במידה רבה. אנו צורכים בבית מזון אורגני והכתבה יצרה אצלנו מספר שאלות:
    1. מה בנוגע לאנטביוטיקה שניתנת לעופות ופרות ומה השלכותיה על איכות העופות והבשר וכן איכות החלב או הגבינה מפרה? האם ההורמונים שניתנים לפרה לא גורמים לגידול מואץ שגורם לדלקות מוגלתיות אותם אנו שותים בחלב או בגבינה?
    2. ברצוני להסב את תשומת לבך לכתבה הבאה:
    file:///C:/Documents%20and%20Settings/menora/Desktop/%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A1%D7%99%D7%9D.pdf
    תוכל להתרשם כי בהכנת המחקר סייעו אנשי אקדמיה. האם מחקר זה עונה להגדרתך כי: " כל עוד לא ייעשו מספיק מחקרים אמינים בנושא, אי אפשר לקבוע בוודאות אם ההדברה האורגנית בריאה יותר או פחות מההדברה הקונבנציונלית"?
    תודה,
    דוד פ.

  • חיים חביב

    תשובות נוספות

    שלום דוד,
    מצטער על העיכוב בתשובה.
    1. התייחסתי בכתבה לאנטיביוטיקה. בעקרון אנטיביוטיקה ניתנת לחיות המשק כדי לשמור על בריאותן (ולמנוע נזקים לחקלאי כמובן). החלב המגיע ממשקים בארץ עובר בדיקות קפדניות לאיתור שאריות של כל מיני חומרים (כולל אנטיביוטיקה וחמרי הדברה), תאים סומטים (מעידים על דלקת), חיידקים (זיהום וקלקול) ועוד. רמות האנטיביוטיקה בחלב הן אפסיות ביותר ואינן מהוות סכנה, ובטיחות הורמון הגדילה בו משתמשים בארץ נחקרה מדעית והוכחה כבטוחה לשימוש. אם תרצה מאמרים ספציפיים בנושא (באנגלית כמובן) אז אפנה אותך.
    2. אינני מצליח לפתוח את הקישור ששלחת לי. אשמח אם תשלח לי קישור תקין כדי שאוכל לבחון את הטענות.

  • דוד פ

    שאלות_נוספות_2

    תודה רבה ד"ר חביב על המענה.

    1. בהמשך להתייחסותך אודות הוויטמינים וההורמונים בבעלי חיים, התייחסת לנושא החלב, מה בנוגע לבשר (עוף או פרה)?
    בכל אופן אשמח אם תפנה אותי למאמרים בנושא ההורמון הגדילה. האם חוץ מהורמון הגדילה מוסיפים הורמונים אחרים?

    2. מצ"ב הלינק:

    http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Doch2.pdf

    במידה ועדיין לא ניתן להיכנס דרך הלינק, מדובר בסקר "אדם טבע ודין" לחומרי הדברה בפירות וירקות. נסה לאתר את הסקר במנוע החיפוש.

    תודה רבה,
    דוד.

  • ישראל מדם

    חקלאות אורגנית

    ראשית כתבה מצויינת ומחכימה
    כמו כל דבר בעולם אין שיטה אחת טובה המתאימה לכל הצרכים.
    אני חושב שיש מקום לקיים את כל סוגי החקלאות יחד ולנסות לשפר אותן כל הזמן.
    גם אם בפועל החקלאות האורגנית אינה "משפרת" את מצב העולם עדיין היא סמן ימני המבטא מודעות אנושית וחשיבה בלתי פוסקת על אופן החיים שלנו.
    כמו שאף אחד לא ישכנע אותי שמי ברז שנשאבו ממי תיהום שזוהמו הם באותה איכות כמו המיים בהרי האלפים , גם כאן יש הרבה מצבים שבהם בחקלאות הרגילה משתמשים בכמויות מוגזמות של חומרי ריסוס מזיקים ולכן ברב המקרים מי שקונה אורגני מקבל מוצר קצת יותר איכותי .
    יתרון אחר בגידולים אורגנים זה המחיר. היות וזה יקר צורכים מעט יותר וזורקים פחות לזבל.
    חלק מהאוכלוסייה הצורכת חקלאות אורגנית גם מקטינה מאוד את כמות הבשר . ידוע שמרבית המשאבים החקלאיים מיועדים לגידול בשר .
    הקטנת גידול הבשר תאפשר לפנות משאבים לגידולים חקלאיים רגילים.
    לסיכום:
    יש הרבה דרכים שכדאי לבחון אותן אך העיקר הוא לפתח מודעות ולא לצרוך כמובן מאליו כל מוצר שרואים בפרסומות.

    טיפ שלי: תאכלו הרבה חומוס ופול

  • חיים חביב

    סמן ימני

    שלום ישראל,
    ראשית, תודה רבה לך על המחמאה!
    אני רוצה להתייחס לעומק למספר דברים שציינת בתגובתך:
    לגבי עניין הריסוס, גם בחקלאות האורגנית משתמשים בריסוס "טבעי" כביכול שהשפעתו על הסביבה עדיין לא נחקרה בצורה יסודית. החומרים בהם משתמשים חקלאים אורגנים לריסוס באים ממקורות "טבעיים" אבל גם הם כימיקלים לכל דבר ועניין, ובמקרים מסויימים בגלל יעילות פחותה יש להשתמש בהם בכמויות גדולות יותר ולכן השלכותיהם על הסביבה ועל בריאותינו עלולות להיות חמורות יותר. הטענה שמי שקונה אורגני מקבל מוצר קצת יותר איכותי היא נאיבית במקרה הטוב.
    לגבי המחיר, אתה מונה אותו כיתרון, אבל לדעתי המחיר הוא חיסרון גדול בעיקר מסיבות חברתיות (זמינות לאוכלוסיות חלשות). יותר ירקות יקרים משמעותם פחות אנשים שאוכלים פחות ירקות. זה יתורגם בעתיד לבריאות לקויה מסיבות ברורות.
    מדוע האוכלוסיה שצורכת חקלאות אורגנית מקטינה את כמות הבשר? לא ברור לי הקשר.
    אני מאוד מסכים עם הסיכום שלך לגבי פיתוח מודעות הציבור לספקנות וחשיבה ביקורתית. ובנוסף על כך, אני משוגע על חומוס! :-)

  • גלעד

    ביקורת

    לצערי המאמר מוטה מראשיתו. כמה מהנחות היסוד שלו מוטעות, למשל שחייבים להשתמש בדשן כימי. הכשל המרכזי שלו טעון בכך שהוא לא מסתכל על התמונה הגדולה, אלא מעלה קריטריון הערכה ולכאורה סותר אותו, אולם באופן בלתי מבוסס ומגיע למסקנה מרחיקת לכת שהיא איננה מבוססת כלל. כך למשל, יתרונה של החיקלאות האורגניתץ שהיא משתמשת בפסולות מן החי, הופך אצל הכותב לחסרון בטענה שכך היא תומכת בתעשיה מזהמת.
    הבעיה הגדולה בכך שעמדה כזו מערערת את הבטחון במהלך האורגני, תוך שימוש באצטלה מדעית והגורמת נזק ארוך טווח לנסיון האנושי במציאת דפוסי פיתוח בני קיימא.

  • חיים חביב

    תגובה לביקורת

    שלום גלעד,
    המאמר לא מציין שחקלאים חייבים להשתמש בדשן כימי, אלא שאין מנוס מלהשתמש בדשן כלשהו משום שהחקלאות האינטנסיבית המודרנית (אורגנית או לא) גורמת לדלדול משמעותי במקורות החנקן הזרחן והפחמן שבקרקע. זוהי עובדה ולא הנחת יסוד שגויה.
    ישנן הרבה חסרונות בשימוש בפסולת מן החי כדי לדשן את הקרקע והמאמר מביא רק חלק מהן. יתרונות לכאורה של שיטת הדישון האורגנית הם לא מבוססים במקרה הטוב ושגויים במקרה הרע.
    "הביטחון במהלך האורגני" צריך להיות מעורער משום שמאפיינים של החקלאות האורגנית שנחשבו בעבר כידידותיים לסביבה מתבררים כמזיקים. יתרה על כך, בעצם שלילה מראש של טכנולוגיות מתקדמות כמו הידרופוניקה והנדסה גנטית, החקלאות האורגנית לוקה בעצמה ב"אי הסתכלות על התמונה הגדולה" (ע"פ מילותיך שלך) ובעצם יורה לעצמה (ולכולנו) בראש בהקשר של "מציאת דפוסי פיתוח בני קיימא" שעל חשיבותם אינני מערער.

  • טובה

    הדברה ביולוגית

    האם נכון שבחקלאות אורגנית משתמשים בחיידקים להדברה ביולוגית?
    כי לפי שמה שהבנתי הפרשות החיידקים הם טוקסינים וללא ספק גורמים לנזק.

  • חיים חביב

    חיידקים בהדברה ביולוגית

    שלום טובה,

    אכן בחקלאות האורגנית משתמשים בחידקים ובוירוסים לשם הדברה. חידקים כמו למשל בצילוס תורינגיאנסיס, מפרישים טוקסינים הנחשבים ידידותיים לסביבה משום שהם ספציפים לחרקים כביכול, אולם ישנה בעיה קשה עם הטענות הללו משום שבטיחותם והשפעתם ארוכת וקצרת הטווח על האדם והסביבה לא נחקרה בצורה מניחה את הדעת.

    מדביר ביולוגי אחר, וירוס הגרנולוזיס, תוקף סוג מסויים של עש מזיק ובטיחותו לבני אדם הוכחה בניסויים מדעיים. אולם השפעתו על הסביבה ועל המגוון הביולוגי באזור הגידול עדיין לא ברורה.

    באופן כללי ניתן לומר שיש חוסר במידע לגבי הבטיחות וההשפעה על הסביבה של ההדברה הביולוגית בפרט וההדברה בחקלאות האורגנית בכלל, ולכן הטענה שהחקלאות האורגנית ידידותית יותר לסביבה היא שנויה במחלוקת.

  • שחף רונן

    מאבק על תודעת הציבור

    תודה לך על המאמר הזה.
    אני מקווה שהעובדות יחלחלו לבסוף לתודעת הציבור ואנו (חקלאי ישראל) נזכה להכרת תודה על עבודה קשה ועל המאמץ האמיתי להפחית את השימוש ברעלים ולהזיק לסביבה.
    לדעתי, על מנת שזה יקרה צריכים להתבצע שני דברים במקביל:
    1. החקלאים צריכים להתעורר ולשתף את הציבור בעבודתינו, ובדילמות שאנו ניצבים מולן יום-יום, כשאנו מקבלים החלטות הכרוכות בריסוס/ דישון / מתן תרופות וכו'.
    2. אנשי אקדמיה כמוך צריכים לפרסם כאלה מאמרים ולהתראיין במדיה הרחבה - אינטרנט, פייסבוק, טלוויזיה, עיתונים וכל מה שניתן. לדוגמא, אם את המאמר הזה היית מצליח לפרסם בעיתון הארץ (אני מניח שבאופן יחסי הרבה קוראים שלו העיתון הם גם צרכנים של מוצרים אורגניים) זה היה משרת טוב את המטרה.
    שורה תחתונה - להשיב מלחמה באותה המטבע ולהשתמש באותם האמצעים בהם מתשמשים נגדינו, על מנת לתקן את דעת הציבור הרעה שנוצרה (בקלות) על ידי פרסומים מוטים ולא מאוזנים.
    ישר כוח
    שחף
    מטע אל-רום, רמת הגולן.

  • חיים חביב

    תודעת הציבור

    שלום שחף,
    תודה על החיזוקים.
    לצערי תודעת הציבור נקבעת יותר על ידי תחקירים עיתונאים מתלהמים ופחות ע"י תחקירים מדעיים אפורים. כולי תקווה שזה ישתנה...

  • חיים

    תודעה חסרת מידע

    מחקרים מדעיים אפורים רבים אינם קיימים, כדברי המאמר. לכן, קביעת מסקנות על בסיס חוסר מידע אמיתי (שלא מטעם או ממומן על ידי התאגידים) ורחב, על כל הסוגיות שהוצגו, היא לא אמינה, חלקית ואולי אף מכוונת.
    להציג בגדול ראיות סותרות שהתגלו בכמה מן המחקרים, שכאילו הן הרוב ולא המיעוט, ובכך להטיל ספק במסקנות המחקרים - זה לא מדעי.
    בעיקרון, המוצרים האורגניים צריכים להבדק על פי מה שאין בגוף ולא על פי מה שיש בו. משום שבמוצרים האורגניים יש לצפות לפחות חומרים רעילים, ובדיקה מתבקשת היא למשל כמה זרחן יש בשתן של אוכלי אורגני לעומת אוכלי רגיל. לא כמה ויטמינים יש - אלא כמה רעלים יש. לא הובא שום מידע על כך במאמר.

  • חיים חביב

    תודעה חסרת מידע

    שלום חיים,
    אני לא בטוח שאני מבין את כוונותיך. האם אתה מבקר את המאמר וטוען שקביעת המסקנות בו לא אמינה, ושהוא מציג ראיות סותרות שמטילות ספק בצורה לא מדעית?
    למה אתה טוען שהמוצרים צריכים להיבדק על פי "מה שאין בגוף"? הרי "מה שיש בגוף" הוא לעיתים לא פחות חשוב ממה שאין. בהחלט ראוי למדוד תכולת זרחן בשתן או בדם ועוד מדדים אחרים כמו נחושת שאף אחד כמעט לא בדק (נחושת משמשת כחומר הדברה בגידולים אורגניים).

  • יריב ספקטור

    גאוות החלקאים

    על מה גאוותך, שחף? על הרס האדמה? על שימושמופרז בחומרי הדברה , דישון וקוטלי עשבים. ניהלתי מטע בעברי כך שלי לא תוכל לספר מעשיות. אכלתי חומרי הדברה לארוחת הבוקר הצהריים והערב. הכתבה חברה פרטים רבים ושוגה בפרטים רבים, הרצון "להאכיל את העולם" הוא קישקוש מוחלט. זהו בעצם הרצון לעשוק את עניי העולם, הרצון בצע כסף.

  • יורם

    כתבה יסודית. החכמתי

    הגעתי אחרי קריאת הקישור מכתבה של אריאנה מלמד ב - ynet כביקורת על התחקיר של גלית גוטמן. איזה הבדל בין הצעקנות העיתונאית לבין היסודיות השקטה כאן. כמי שהאמין מאוד בעבר בחקלאות אורגנית, נחשפתי כבר לחלק מהדברים הכתובים כאן. מדהים לראות שוב ושוב את ההליכה העיוורת של הציבור אחרי העדר בכל למה שנוגע לעליונות האורגנית המוחלטת לכאורה.

  • חיים חביב

    תודה רבה

    שלום יורם,
    תודה רבה על המחמאות.

  • הראל

    "טפילות" אורגנית?

    כתבה מעניינת ומקיפה, תודות לכותב.

    רציתי להעלות נושא נוסף, שהעלה בפניי פעם אדם שהתעניין בתחום.

    הטענה שלו כלפי הגידולים האורגניים היתה, שהם יכולים להתקיים במתכונתם הנוכחית, כל עוד כולם מסביב מרססים. כלומר, חקלאות אורגנית יכולה להתפתח באופן סביר כאשר הרוב מסביב מרססים, וכמות המזיקים מראש פחותה. אילו כולם היו הופכים להיות אורגניים, ייתכן שהיינו חוזרים לתקופות הרעב הגדולות כתוצאה ממגפות של צמחים ושל בעלי חיים.

    מכאן נובע, שלפחות כרגע, החקלאות האורגנית אפילו באופן תיאורטי היא לא פיתרון אמיתי לבעיית המזון בארץ ובעולם.

    הייתי שמח להתייחסות של הכותב לטענה זאת.

  • חיים חביב

    טפילות אורגנית

    שלום הראל,

    ראשית, תודה לך על המחמאה.

    הטענה שאתה מציג מניחה שיעילות ההדברה בחקלאות אורגנית פחותה מזו של החקלאות הרגילה, ולכן דרושה "הגנה" של הדברה קונבנציונאלית (קצת בדומה ל"אפקט העדר" בחיסון). תכשירי ההדברה האורגניים במקרים רבים אכן אינם אפקטיביים באותה מידה כמו התכשירים הקונבנציונאלים ולכן יש צורך פעמים רבות בכמויות גדולות יותר שלהם כדי להשיג אפקט הדברתי קרוב לזה של החומרים הסינטטיים. אבל הנחת המוצא של הטענה שלך לא מדוייקת משום שללא הדברה נאותה, כל גידול, אורגני או קונבנציונלי יספוג נזקים קשים. לכן הגדרת ה"טפילות" המיוחסת לחקלאות האורגנית בהקשר של ההדברה היא בעייתית. אבל ישנן סיבות רבות אחרות מדוע החקלאות האורגנית אינה פיתרון אמיתי לבעיות המזון בעולם, כפי שהן מפורטות בכתבה.