השאלה "האם החלב מסוכן" עלתה לכותרות פעמים רבות בשנים האחרונות. במסגרת הדיון הועלו טענות רבות ותיאוריות קונספירציה רבות נגד תאגידי החלב, שנעשה בהם שימוש רב בנתונים מדעיים או מדעיים לכאורה לגיבוי הטיעונים. ב-19 ביוני 2011, למשל, התראיין ד"ר ראול רודריגז – רופא בהכשרתו ומנהל המרכז לרפואה טבעית, לתוכנית "לחיות טוב" בערוץ 2, שם דיבר אודות החסרונות התזונתיים של החלב. במסגרת פינתנו "המדע בראי התקשורת" ננתח את הריאיון וננסה להבין אילו כשלים נפלו בו.

 

הריאיון שודר במסגרת התוכנית "לחיות טוב" בערוץ 2, בתאריך 19.6.11

 

הכשל המרכזי שעולה מהריאיון הוא הכשל הלוגי המוכר כ-"Cum Hoc Ergo Propter Hoc", ובתרגום לעברית "עם זה, לכן בגלל זה". המחשבה השגויה שמבטא הכשל הלוגי הזה היא שאם שני אירועים מתרחשים סמוך זה לזה, אפשר להסיק שיש ביניהם קשר. דוגמה מפורסמת שממחישה את האבסורד בטיעונים מהסוג הזה הוא הטיעון: "במאה השנים האחרונות חלה ירידה במספר הפיראטים בעולם, ובאותו זמן חלה עלייה בטמפרטורה הגלובלית, ומכאן שהיעלמות הפיראטים גרמה להתחממות הגלובלית."


הכמות המשוערת של הפיראטים בעולם לעומת הטמפרטורה העולמית הממוצעת | תרשים: מיכאיל ריאזנוב, ויקיפדיה

ד"ר רודריגז מעלה את הטענה: "אלופי העולם בצריכת תוצרת חלב – הדנים והנורווגים, הם גם שיאני העולם באוסטיאופורוזיס" (1:26-1:21). הוא לא מזכיר פרמטרים אחרים של תזונה, גנטיקה וגם לא את צריכת ויטמין D, שהוא אחד הגורמים החשובים בספיגת סידן (למעשה, לאחרונה אף הוחלט להוסיף אותו לחלב על מנת להגדיל את יעילות ספיגת הסידן).

אחד המאפיינים הבולטים של מדינות סקנדינביה, כמו דנמרק ונורווגיה, פרט לצריכה גבוהה של חלב, הוא החשיפה המעטה לשמש בהן, ולכן ייצור נמוך של ויטמין D בגוף. האם ייתכן שזאת הסיבה? ואולי תוחלת החיים הארוכה במדינות אלה מתבטאת בתופעה של בריחת סידן אצל מבוגרים? או שהפרופיל גנטי שונה? התזונה אחרת? איננו יודעים. מה שאנחנו יודעים הוא רק שבשום אופן אי אפשר על סמך הנתונים הללו לקבוע סיבתיות.

הטענה השנייה שמביא ד"ר רודריגז היא "מתברר שאמריקאית שצורכת פי עשרה חלב מהאישה בפפואה ניו גינאה, סובלת פי 34 יותר מאוסטיאופורוזיס מאשר אותה אישה שצורכת עשירית סידן ובלי תוצרת חלב" (1:41-1:27). גם כאן אפשר לחשוב על המון סיבות אפשריות אחרות לתופעה: הבדלים בצריכת ויטמין D (פפואה גניאה החדשה היא מדינה טרופית עתירת שמש), תוחלת חיים שונה של 65 בפפואה מול 81 בארה"ב על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (הסיכוי ללקות באוסטיאופורוזיס גדל ככל שהגיל עולה), גנטיקה שונה, תזונה אחרת, וכו'.

בהמשך ד"ר רודריגז מעלה את הטיעון " אנחנו יודעים שהיפני סובל מסרטן פרוסטטה (סרטן הערמונית; א"ג) פי עשרה פחות מהישראלי, וההבדל הדומיננטי בין שני הגברים הוא רמת צריכת הסידן. ביפן כמעט לא צורכים תוצרת חלב, יחסית לצריכתנו " (2:33-2:15). אם נלך לפי קו המחשבה הזה, אנחנו אמורים לראות רמות גבוהות של סרטן הערמונית במדינות בעלות צריכת חלב גבוהה לא רק באירופה ואמריקה הצפונית. בסודן ובקזחסטן, למשל, צריכת החלב גבוהה יחסית ושיעור הסרטן בהם נמוך בהרבה בהשוואה למדינות שצריכת החלב בהן דומה (ישראל וצרפת בהתאמה).

מדינה צריכת חלב (ק"ג למאה אלף לשנה) שכיחות סרטן הערמונית (מקרים למאה אלף בשנה) תוחלת חיים ממוצעת אצל גברים
סודן 181 9 60
ישראל 178 55 80
קזחסטן 263 11 62
צרפת 260 108 78

הנתונים נלקחו מאתר ארגון הבריאות העולמי ומהאתר Chartsbin

שימו לב לנתונים: סודן וישראל, קזחסטן וצרפת הן מדינות שצריכת החלב בהן דומה (~180 ו ~260 בהתאמה), אך שיעור התחלואה בסרטן הערמונית שונה בעליל. כשמוסיפים לכך את תוחלת החיים הממוצעת, מקבלים הסבר אפשרי לפערים. אני לא מנסה לומר שתוחלת החיים היא ההסבר היחיד או הסביר ביותר להבדלים בתחלואה בסרטן, אבל ברור שגם לא ההבדלים בצריכת החלב.

ד"ר רודריגז מוסיף ומסביר שלא ייתכן שהפער קשור לגנטיקה, "משום שהיפני דור שלישי בארה"ב יסבול מאותם שיעורי סרטן" (2:38-2:34). גם כאן יש כשל של מתאם וסיבתיות. האם צריכת חלב היא הדבר היחיד שמבדיל בין אורח החיים של יפני דור שלישי באמריקה לזה של יפני מיפן? מה לגבי פרמטרים נוספים כמו לחץ, תזונה פחות בריאה, אורח חיים פחות בריא וכו'.

עם זאת, במקרה הזה יתכן שלמרות הכשל הלוגי יש גרעין של אמת במסקנה: מחקרים אכן מראים כי לגברים שצורכים כמות גבוהה של מוצרי חלב ליום יש סיכוי גבוה יותר ללקות בסרטן הערמונית. עם זאת חוקרים נוטים לקשר את הסרטן דווקא לדיאטה עשירה בסידן, ולא לחלב עצמו. כלומר, תיאורטית גם גברים שצורכים המון ברוקולי – ירק עשיר בסידן – עלולים להיות בסיכון.

כשל אחר עולה מדבריו של ד"ר רודריגז: "חלב מיועד לגורים או תינוקות. הם בפאזה של גדילה מהירה, וזה המזון שלהם – חלב. לכן חלב צריך לתמוך בגדילה מהירה. כיצד הוא עושה זאת? חלב הוא מזון מאוד הורמונלי, כאשר ההורמון הדומיננטי בחלב נקרא IGF1, Insulin like growth factor 1. הורמון גדילה מאוד מאוד פוטנטי שגורם לחלוקה מואצת של תאים. לתינוקות זה עוזר, לילדים בגיל גן/בית ספר זה כבר גורם לציצים, בנים ובנות – גניקומסטיה" (3:15-2:46).

ראשית, ברצוני לציין שככל שחיפשתי לא מצאתי ולו מחקר אחד שמראה ולו ברמז על קיומו של קשר בין צריכת חלב לגניקומסטיה, ואם נתקלתם במחקר כזה אשמח לקרוא אותו. הורמון IGF1 אכן עלול במינונים גבוהים לגרום לתופעות שונות, ביניהן סרטן, אבל בשביל להגיע למערכת הדם הוא צריך קודם לעבור את מערכת העיכול, והמעט שאכן מצליח לעבור נמהל בזרם הדם שלנו ומתפרק שם או מופרש החוצה בשתן.

לפני כמה שנים עודכן חוזר של מינהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) הסוקר כמה מחקרים שמובילים למסקנה כי כמות ה-IGF1 המופרשת לחלב ונספגת בגוף אינה חורגת מהפרשה נורמלית של ההורמון. כמו כן, על פי איגוד הסרטן האמריקאי צריכת חלב גבוהה בקרב מבוגרים אמנם גורמת לעלייה של כ-10 אחוזים בכמות ה-IGF1 בדם, אך אותו דבר נכון גם לצריכה של חלב סויה. פירוש הדבר הוא שאכן יש עלייה ברמות ה-IGF1 בדם לאחר צריכת חלב, אך מקורו ככל הנראה אינו בהורמונים המצויים בחלב.
למחקר המלא

טיעון נוסף שמעלים המנחים בריאיון הוא "כשאנחנו חושבים על זה, אנחנו המין היחיד שצורך מזון תינוקות מעבר לגיל היניקה" (3:28-3:23). התשובה כאן פשוטה מאוד. זהו לא טיעון מדעי, אך אתייחס אליו בכל זאת. לא כל מה ש"לא טבעי" הוא אוטומטית לא בריא, ממש כפי שלא כל מה ש"טבעי" הוא אוטומטית בריא. בני אדם גם מבשלים מזון – תופעה שאין לה אח ורע בעולם החי, האם מכאן נובע שעלינו לאכול אוכל נא?

מעבר לכך, ייתכן שאילו הייתה לבעלי חיים אחרים היכולת להתחבר לעטין הפרה ולינוק חלב בלי שתתנגד, הם היו עושים זאת, ממש כפי שגירית הדבש והדוב רודים מכוורות דבש לא להם, בעלי חיים רבים אוכלים ביצים של בעלי חיים אחרים, או אף טורפים את בעל החיים עצמו. בטבע, כאשר יש מקור מזון טוב, מזין וזמין, שום בעל חיים לא יסרב לנצל אותו. חלב הפרה אינו זמין בטבע לאף חיה מלבד לעגל.

ד"ר רודריגז העלה בדבריו גם כמה טענות על ספיגת זרחן, סוכרת נעורים ועוד. היות שהוא לא ציין מקורות למחקרים שעליהם הוא התבסס, איננו יכולים לשפוט אותם לחיוב או לשלילה, אך אנחנו מזמינים אתכם לשלוח לנו קישורים למחקרים הרלוונטיים ואנחנו נתייחס אליהם.

אם כך, נסכם: בין אם החלב מזיק ובין אם לא, רוב הממצאים שהוצגו בריאיון הזה פשוט אינם מספיקים כדי לקבוע דבר בוודאות, ואינם מצדיקים את הביטחון הרב שבו נטען שהחלב אינו בריא.

הכתבה היא חלק ממדור "יש מקום לספק" העוסק בכשלים בעיסוק התקשורתי בסוגיות מדעיות. אין לראות בה כל הבעת עמדה לגבי הנושא שבו הכתבה המקורית עוסקת, אלא רק על אופן העיסוק שלה במדע.

ארז גרטי
דוקטורנט, המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

54 תגובות

  • חנן

    בוא נסכם .....

    אם כך, נסכם: בין אם החלב מזיק ובין אם לא, רוב הממצאים שהוצגו בריאיון הזה פשוט אינם מספיקים כדי לקבוע בוודאות, ואינם מצדיקים את הביטחון הרב שבו נטען שהחלב בריא.
    ועל כן כל מי שטוען שהוא בריא - להוכיח זאת אחת לאחת

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    בוא נסכם

    מטרת המדור בכלל ומאמר זה בפרט הוא לחשוף כשלים לוגיים בתחפושת מדעית בשביל לעודד ולקדם חשיבה ביקורתית וספקנות. אנחנו לא עוסקים כלל בסוגיה האם חלב בריא או לא. באופן אישי אני חושב שצריך להנגיש מידע מדעי לציבור, לא רק בחלב אלא גם בכל מוצר צריכה אחר. לכל מוצר צריכה ניתן לקשור כתרים המשבחים או לחליפין לעשות לו דמוניזציה ולהפוך אותו למקור כל התחלואים בעולם. אתה מוזמן לקרוא את המאמר שלי אורז - השקר הלבן, שממחיש בדיוק את הנקודה הזאת.

    שבת שלום

    ארז

  • חיים

    מילות סיכום והמלצה לארז

    ארז יקר,
    אינני מכיר אותך ואתה וודאי אינך מכיר אותי. נתקלתי במקרה בדיון זה שנה שלימה לאחר שסיימתם אותו ואני מצדיע לסבלנות הרבה שגילית בתגובות למגיבים שאינם טורחים לקרוא תגובות קודמות ואשר חשפו שוב ושוב את בורותם בהבנת הנקרא. מניתי לפחות עשר פעמים שבהן נאלצת 'להתנצל' כביכול שהדיון הובא מסיבה א' ולא מסיבה ב'. במקום לטרוח שוב ושוב לפרט ולהסביר מחובתך כאיש אקדמיה לחנך את החוכמולוגים הללו לקרוא היטב את הדיון הקודם ולקבל משם את התשובות. כמרצה בכיר שמשתתף בדיונים כאלו אני ממליץ לך לאמץ את המשפט: 'תשובה מלאה ניתנה כבר לעיל'. זה גם יהווה תשובה הולמת וגם יחנך את המשתתפים שלפני שפותחים את הפה (או את מקלדת המחשב) יש לעיין היטב בחלקים הקודמים של הדיון. מי שלא מבין ולא מסכים לכך, הרי שהוא מסמן את עצמו כלא ראוי לתגובה כלל. ברכה והצלחה!!!

  • מירב

    מלים כדורבנות

    אהבתי את המאמר. יישר כח!

  • עמודים